סיפורה הטראגי של הכלה שרי, יתומה שעברה חיי סבל מגיל ינקות, גרם לטלטלה והזדהות עמוקה. כעת היא מבקשת להודות לכל התומכים והתורמים וחושפת את מסכת חייה וגם את המציאות הלא פשוטה שהיא חווה אותה.
"אני חייבת לומר שהתמיכה של עם ישראל נתנה לי הרבה כוח", כותבת שרי. "בימים האחרונים קיבלתי את החיבוק האמיץ ביותר שקיבלתי מאז שנולדתי ואמא נשארה בבית חולים, לראשונה בחיי אני מרגישה שיש מי שעומד לידי, שתומך בי ויש מי שרוצה שאני אצעד לחתונה מאושרת ומאובזרת כמו כל כלה רגילה.
הסיפור המלא אותו היא חשפה מתוך תחושת אין אונים לא הותיר לב אחד של יהודי סגור בפניה.
לתרומות עבור הכלה לחצו כאן >>>
"עוד לפני שנולדתי ידעה אמא שהיא לא תגדל אותי. היא נותרה בבית חולים מתייסרת עד פטירתה. אני הוצאתי עטופה בשמיכה וורודה מבית החולים בידיים של סבתא"
לאבא של שרי היו עוד שישה ילדים מלבדה לדאוג להם.
"אבא סעד את אמא והשתדל להיות כמיטב יכולתו גם בבית, השכנים עזרו, הדודים נכנסו מפעם לפעם, אבל מאותם ימים הבית שלנו שאני לא הכרתי מאודי כבית נורמטיבי הפך לבית לא מתפקד"
"בינתיים אני הייתי אצל סבתא מבוגרת שהתקשתה לגדל אותי ובאחד הימים כשסבתא מעדה ואני הייתי רק בת שלוש הוחזרתי לבית של אבא, בית עם אבא שמנסה להיות גם אמא אבל לא מצליח אפילו להשלים את תפקידו כאבא, בכלכלת המשפחה ונתינת גב יציב"
היא מוסיפה ומתארת כיצד גידלה את עצמה, "השתדלתי לשמור על עצמי, גם הדודים שגרו בעיר רחוקה השתדלו להיות איתנו בקשר ולארח, אבל בעצם גידלתי את עצמי. עם משברי גיל הנעורים, כסף לא היה לי, אבא בקושי הצליח לשלם חשבונות חשמל ומים ומוצרי יסוד ממש וגם את זה לא תמיד והיו גם ימים שהלכתי לישון רעבה ומתוסכלת. עכשיו, ב"ה מצאתי את זיווגי, בחור בן תורה שרב השכונה הציע לי לשידוך.
אני מרגישה שזכיתי, ומקווה סוף סוף למצוא לעצמי פינה, להקים בית שיגשים את החלומות, לפחות לילדים שלי. ולהוות מקום יציב עבורי ועבור חתני"
כשהיא עומדת רגע לפני החתונה אין מי שבאמת יתמוך בה, האבא אחרי שנות הסבל לא מסוגל לפרנס את עצמו ומקבל תמיכה כלכלית קבועה והיא שרוצה להתחיל חיים חדשים ניצבת מול שוקת שבורה.