אילן סילניקוב, יו"ר אגודת הסטודנטים תומכי ישראל בארה"ב, מספר בראיון לערוץ 7 על ההתמודדות מול תופעת השנאה לישראל בקמפוסים.

אל עמדת השידור שלנו מגיע סילניקוב הישר מעדת ההצדעה לישראל בה השתתף יחד עם אלפי תומכי ישראל, "היה מדהים והלוואי ובכל יום תהיה צעדה כזו בניו יורק", הוא אומר.

על האגודה בראשה הוא עומד מספר סילניקוב: "בשנת 2012 אני ועוד שני חבר'ה ישראלים הקמנו את האגודה אחרי שבוע האפרטהייד הפלשתינאי בקמפוס. ראינו שאין תגובה של הצד הישראלי. עם השנים התנועה גדלה במערב התיכון של ארה"ב, לאינדיאנה ושיקגו ובהמשך גם בחוף המערבי ועד היום התנעה פועלת ופעלה בכמאתיים קמפוסים ברחבי ארה"ב קנדה וארגנטינה".

"המצב קמפוסים לא קל ועם השנים זה לא נהיה טוב יותר", הוא אומר בהתייחס להתמודדות הקשה והמורכבת עם תנועות ה-BDS. "הקמפוסים משתנים ותנועת החרם וארגון הסטודנטים למען פלשתין הולכים וגדלים, נכנסים למועצות הסטודנטים השונות ומשאירים חותם בקמפוסים. כדי להילחם צריך לפעול באותה מטבע. אם הם נכנסים למועצות הסטודנטים גם הסטודנטים הפרו-ישראליים צריכים להיכנס למועצה ולהעלות חקיקות בעד ישראל ונגד החרם, כמו שהם מעלים חקיקות נגד ישראל".

"אנחנו צריכים שיראו אותנו בשטח. אם רואים בשטח רק צד אחד ולא את הצד הישראלי הסטודנט הממוצע יראה את ישראל כמדינה רעה, ואת זה אנחנו מנסים לעשות, להיות נוכחים בשטח ובמקומות שהסטודנטים נמצאים, במועצות הסטודנטים, בבניין המרכזי, בספריות, פותחים שולחנות, עושים אירועים, מביאים דוברים וכו'".

לדבריו סטודנטים יהודים רבים יודו שהם חוששים להסתובב בקמפוס עם כיפה ומגן דוד ומעדיפים להסתיר סממנים יהודיים וישראליים, "אנחנו מנסים לתת לסטודנטים כוח להראות שהם גאים בישראל. אנחנו לא יכולים להתחבא את הכלים. אנחנו חייבים לצאת החוצה", אומר סילניקוב ומדגיש את חשיבות התחושה של כל סטודנט שאינו לבד במערכה. "אם אתה סטודנט אחד ומרגיש שכל העולם נגדך אתה תישאר בבית, אבל אם אתה חלק מתנועה גדולה שפועלת בכל ארה"ב וקנדה אתה מרגיש שיש לך משפחה תומכת ואתה מוצא עוד חבר'ה שיצטרפו אליך".