פחות מארבעים ושמונה שעות הספיקו יו"ר תנועת ש"ס, השר אלי ישי ויו"ר הסיעה בכנסת, ח"כ יאיר פרץ, להתהלך מדושני עונג מתוצאות סקר הבחירות שערכה ד"ר מינה צמח, בו זוכה רשימתם ל-13 מנדטים בכנסת הבאה, כמעט פי שניים ממה שניבאו לה הסקרים בשנה האחרונה. "ערב הבחירות הקודמות הסקרים שלה העניקו לנו עשרה מנדטים ובמציאות היינו קרובים למנדט ה-18. ב-1996 היא צפתה שנקבל שישה מנדטים וקיבלנו עשרה. ארבע שנים קודם לכן היא ניבאה לנו ארבעה וקיבלנו שישה. אם היום, עוד לפני שמערכת הבחירות התחילה ובשינוי שיטת הבחירות קיבלנו 13 מנדטים, זה סימן שתנועת ש"ס עומדת להפתיע ולהגביר את כוחה גם הפעם", מיהר ח"כ פרץ לפרשן את הסקר המבטיח באוזני כל מי שהיה מוכן לשמוע.
תרועת הניצחון החלה להיגדע כשאריאל שרון הודיע, במפתיע, על ההליכה לבחירות מוקדמות וגוועה לחלוטין כשהשמועות על הכרזתו של היו"ר הקודם, אריה דרעי, כי הוא אינו מתכונן לשלשל לקלפי בבחירות הקרובות פתק עם האותיות ש"ס ודרישתו שהתנועה לא תעשה כל שימוש תעמולתי בשמו החלו להגיע ללשכת שר הפנים, בליווי ידיעה על ביקורם של אנשי "מחנה דרעי" במשרדו של רשם המפלגות, עו"ד אלישע צידון, לצורך נטילת הטפסים הדרושים להקמת מסגרת פוליטית חדשה.
בסביבתו הקרובה של ישי נטו להאמין כי מדובר בתרגילים שנועדו להבטיח את שיריונם של הח"כים המזוהים כנאמניו של דרעי ברשימת ש"ס לכנסת הבאה ולא כהתפלגות אפשרית. "אריה דרעי הוא בשר מבשרה של ש"ס", מיהר אלי ישי לחבק את קודמו אל חיקו, בצירוף מחמאות לרוב על חלקו בהקמת התנועה ובניצחונותיה במערכות הבחירות הקודמות. "מקורבי דרעי" מיהרו להגיב בציניות כי "אריה הוא אכן בשר מבשרה של התנועה, אבל יש כאלה שאוהבים אותו בשר קצוץ"...
דרעי ברח מהספינה הטובעת
לפחות שניים מהח"כים בהם מדובר הרב אריה גמליאל ויצחק גאגולה יודעים כבר תקופה ארוכה כי הקדנציה שלהם הסתיימה. האחרים, דוגמת רחמים מלול ודוד טל ו"השר לעניני ירושלים", אליהו סוויסה, שאיננו ח"כ מודעים היטב לעובדה שעתידם הפוליטי תלוי לא במעט בתוצאות המאבק המתנהל בין המחנה "שלהם" לזה של ישי וגם במחויבויות שיצטרך היו"ר הנוכחי לחלק בין מחנהו של ראש ישיבת "אור החיים", הרב ראובן אלבז, פטרונו הפוליטי של שר הבריאות שלמה בניזרי, שהשמיע אף הוא לאחרונה קולות של "רשימה עצמאית" ולביתו של "זקן המקובלים" הרב יצחק כדורי שכמעט וחבר בקיץ האחרון למפד"ל, לאחר שהופסקה כהונת הנכד, יוסי, כנציג ש"ס ב"בית נבחרי ההסתדרות" ("הועד הפועל" לשעבר), תפקיד (עם רכב שרד צמוד) שניתן בתמורה ל"ויתור" על מקום ריאלי מובטח ברשימה לכנסת, שלא לדבר על "מקורבי ישי" שחליפותיהם מוכנות זה מכבר לתפקיד, דוגמת הדובר האישי הצמוד איציק סודרי ומנכ"ל "המשקם" יואב בן צור. גם שר הדתות, אשר אוחנה, אינו מוכן להסתפק עוד בכיסא מניסטריאלי בלבד ודורש מקום של כבוד גם בכנסת.
ההתמודדויות הפנימיות הללו הקשו על ישי להרכיב את מטה הבחירות של ש"ס. ה"דרעולוגים" המובהקים משוכנעים כי אפילו הסקרים שהעניקו לש"ס שישה מנדטים היו אופטימיים מדי והם אינם ששים להיות "שותפים לכישלון הצפוי מראש", לדעתם. אחרים, שהיו מזוהים בעבר עם "מחנה דרעי" אך מיהרו "להנמיך פרופיל" מאז חילופי הגברי בראשות התנועה, העדיפו "לשבת על הגדר" עד שיתברר להם אם אכן יש ממש בשמועות שהחלו להתרוצץ על מסגרת פוליטית חדשה, בהנהגתו או בהכוונתו של אריה דרעי, או שמא הנחת העבודה של אלי ישי ומקורביו, לפיה "דרעי לעולם לא יעז לצאת נגד הרב עובדיה" תיווכח כנכונה. התרוצצותו של אריה דרעי עצמו בשבוע האחרון בין בתיהם של גדולי התורה הליטאים הפוסק רבי יוסף שלום אלישיב וראש ישיבת "באר יעקב" (בה עשה את שיקומו לקראת שחרורו ממאסרו) רבי משה שמואל שפירא, חצרותיהם של האדמו"רים לבית אבוחצירא (מרבי דוד בנהריה ועד בית אחיו, רבי אלעזר, בבאר שבע) ואחרים, רק הגבירה את המתח בין המחנות. בצהרי יום שני השבוע, נשמו אלי ישי ומקורביו לרווחה. אריה דרעי בכבודו ובעצמו התקשר לבית שכנו לרחוב, הרב עובדיה יוסף וביקש להתקבל ל"יחידות". עבורם היה בזה האות כי ההנחה שלהם לגבי התנהגותו של היו"ר לשעבר מתאמתת.
בפגישה שנערכה כעבור שעה קלה, הציג דרעי בפני הרב את חוות הדעת של פרקליטיו, לפיהן מוטב לו שלא להיות מעורב, בדרך כלשהי, במערכת הבחירות הקרובה. הוא לא שכח להזכיר את העובדה כי חוות דעת דומה קיבל גם ערב הבחירות הקודמות, אלא ש"חזקה עלי חוות דעתו של הרב להמשיך ולשאת במשא התנועה". הפעם, בניגוד ללפני שלוש שנים, הסכים גם הרב יוסף עם הפרקליטים והעניק לדרעי את ה"שחרור" המבוקש. דרעי מיהר לכנס מסיבת עיתונאים בה הודיע על כך. הוא טרח להכחיש חלק מהשמועות שהפריחו מקורביו אך התחמק מלהשיב בחיוב על השאלה האם גם הפעם יטיל לקלפי פתק עם האותיות ש"ס והסתפק באיחולי התחזקות "לכל המפלגות הדתיות".
יילחמו כאריות למען המשרות
לאלי ישי ומקורביו אין ספק כי לאחר שדרעי הוציא את עצמו מן המרוץ, יתגייסו כל פעילי השטח "נושאי המשרות" שש"ס התברכה בהם (מסגני ראשי רשויות ועד אחרון הפקידים במועצות הדתיות) לעזרת התנועה ולו רק כדי להבטיח את מקום עבודתם גם לאחר הבחירות הקרובות. למודי ניסיון מהכישלונות בבחירות המוניציפאליות בביתר עלית ובלוד הם ממהרים להנמיך צפיות: כל מנדט שיושג מעבר לשביעיה הראשונה יחשב בעיניהם כהישג ויוסבר כתוצאה ישירה של החזרה לשיטת ההצבעה באמצעות הפתק הבודד, שאינו מאפשר את הפיצול בין ראשות הממשלה לכנסת, ממנו נהנתה ש"ס במערכות הבחירות הקודמות.
למרות שמטות הבחירות של ש"ס קיימים, נכון לשעת כתיבת השורות, בעיקר בדמיונם של כותבי בטאון התנועה "יום יום" וגם הגימיק שיחליף את בקבוקוני השמן הנושאים את ברכתו של הרב כדורי למטילי הפתק עם האותיות המתאימות לקלפי עדיין לא הומצא וגם כוח המשיכה של עצרות העם בהם הצטיינה המפלגה בימיו של דרעי התפוגג ברבות הימים, עדיין לא ברור לאיש בסביבת ישי אלו כלים יופעלו הפעם כדי להביא את ההמונים אל הקלפי.
בינתיים סומן רק ציבור אחד כיעד פוטנציאלי חדש יחסית להסתערות, כשוך הסערות הפנימיות: תושבי יש"ע. הסיוע שהגישו המשרדים בראשם עומדים שרי ש"ס להתנחלויות וכמובן תצלומי "הפיוס ההיסטורי" בין מועצת יש"ע והרב עובדיה יוסף מלפני כשלושה שבועות, יככבו בתשדירי הבחירות של התנועה.
על הקו המדיני החדש, אותו תציג ש"ס בתשדירים הללו אומר ח"כ פרץ גלויות: "אנחנו הקצנו את העמדות שלנו. בהתחלה הבענו דעות שהן כמו של הליכוד. היום אנחנו כבר ניצבים ימינה ממנו". הוא אינו מסתיר גם את העובדה שהפעם המאבק על כל קול יהיה בתוך "מחנה הימין" יהיה קשה יותר מבפעמים הקודמות, אך משוכנע לפחות כלפי חוץ כי ש"ס תישאר הסיעה השלישית בגודלה גם בכנסת ה-16. אולי לא בגודל שצפתה ד"ר מינה צמח לפני שבועיים, אלא בזה שהעניקה לה כעבור יומיים בלבד: 11 מנדטים. איך יתחלקו המנדטים הללו בין המחנות בתוך ש"ס? על כך יו"ר הסיעה אינו מוכן אפילו להמר. בדבר הזה, לפחות, יש בש"ס, על כל פלגיה, קונצנזוס מלא...
ובמפלגה שמעבר לכביש
יממה לפני ההכרזה על הליכה לבחירות חדשות, עוד השתעשעו חמשת חברי הכנסת של סיעת "יהדות התורה המאוחדת" בכנסת אברהם רביץ, מאיר פורוש, יעקב ליצמן, משה גפני ושמואל הלפרט בסוגיה איזה תיק ידרשו מראש הממשלה, אריאל שרון, כתנאי להישארותם בממשלתו הצרה. ההצעות שנזרקו לחלל נעו בין תיק התחבורה ("צמצום חילולי שבת והורדת מחירי הנסיעה ליישובים החרדיים החדשים") לתיק חקלאות (אפשר יהיה לסייע לשומרי שמיטה כהלכתה בעוד כחמש שנים). החלטות בשאלה הרת הגורל הזו לא נתקבלו, כיוון שהמהלך, אותו יזם ח"כ רביץ לא תואם עם איש מחברי "מועצות גדולי התורה" זו החסידית ומקבילתה הליטאית. וכידוע, על פי גופים אלה ורק על פיהם יישק כל דבר בסיעה זו, המורכבת משתי תנועות "אגודת ישראל" ו"דגל התורה" ולמעשה מהווה קונפדרציה של ארבע או חמש סיעות (תלוי את מי שואלים).
בניגוד לפעמים הקודמות, התזזית שפקדה למחרת את המערכת הפוליטית עפ הודעת שרון, לא פסחה גם על הסיעה הזו. ח"כ ליצמן, איש חצר גור שהוצב במקום הראשון ברשימה לכנסת הנוכחית, הבין בחושיו המחודדים כי התנערותם של חבריו לסיעה וסירובם לחתום כמתחייב, על הסכם הרוטציה עם עורך "המחנה החרדי" ישראל אייכלר, איש חצר בעלז, עלולה לשמש חרב פיפיות נגד הרשימה כולה. מציאות שכזו עלולה להוכיח לציבור ולאישי ציבור כי הבטחותיה של מפלגתו אינן שוות את הניר עליו הן חתומות, לכן מיהר ליצמן להציע לאייכלר את המקום השמור לו גם ברשימה החדשה, כנציגה של החצר הגדולה ביותר. במילים אחרות לא פחות מאשר המקום הראשון ברשימה. המחווה היתה יכולה להיות מושלמת, אלמלי היה ליצמן פשוט "מחליף מקום" עם אייכלר. אבל הוא הסכים לויתור רק אם יוצב הוא עצמו במקום השלישי, משבצת השמורה לסגן השר מאיר פורוש, שיידחק בעקבות המהלך אל המקום השישי, הבלתי ריאלי, הרחק מאחורי רביץ, גפני, והלפרט.
יריביו של ליצמן משוכנעים למעלה מכל ספק כי יותר משחפץ ליצמן בטובת אייכלר ובמניעת בריחתם קולותיהם של אלפי חסידי בעלז לעבר ש"ס או רשימה חרדית חדשה חלילה, יש לו לליצמן עניין בדחיקת רגליו של מאיר פורוש, (המייצג את הירושלמים והחצרות החסידיות הקטנות) אל מחוץ למעגלי העשייה. לעומתם מצביעים מקורבי ליצמן על העובדה שהוא עצמו היה זה שדאג להציב את פורוש בראש הרשימה לכנסת ה-14 ולהעניק לו את תיק השיכון באותה קדנציה, למרות שיכול היה, בנקל, ליטול את שני הכיבודים הללו לעצמו.
רעידת האדמה של אייכלר
אבל בעוד הללו מתקוטטים על עסקי מיקומים ורשימות ממהר אייכלר לחסוך את הוויכוח המחודש. במאמר מערכת שפורסם בסוף השבוע בעיתונו "המחנה החרדי" תוהה אייכלר לראשונה בקול רם: "האם יהודים חרדים שמאמינים בה' צריכים להשתתף בבחירות למשטר שכופר בה' ואינו מכיר בחוקת התורה ורואה בשומרי התורה אויבי המדינה? יהודי הנאמן לה' ולתורתו הרי אינו מקבל שום חוקה אחרת מלבד חוקת התורה. ולמה אמרו גדולי ישראל להשתתף בבחירות?" שואל ומיד עונה "כדי למנוע חוקים הכופים על יהודים להפר את חוקי התורה וכדי להילחם נגד המגמות לדכא את לומדי התורה ואת החינוך החרדי ואת זכויות היהודי שומר התורה. אבל כאשר הכנסת הולכת ומאבדת את מעמדה, אל מול בתי המשפט הכפרניים ומול התקשורת העוינת, אולי הגיע הזמן למחשבה שנייה? אולי אפשר להשיג את אותם הדברים וביתר שאת, על ידי נציגים שאינם חרדים ומפלגות שאינן דתיות?!"
לצד, או ליתר דיוק אל מול התהייה המהותית הזו, מציב העיתון את האתגר "להקים מפלגת רווחה יהודית, שתדאג באמת ובתמים לצרכי עמך בית ישראל בכל מקום שהם". העיתון גם מצרף את "המתכון" להקמת המפלגה החדשה (מאה חתימות ו-70 אלף שקל בלבד!). עתה נותר רק למי שמאמר המערכת מכנה "בן עמרם", (הכוונה לאדמו"ר מבעלז, רבי יששכר דב רוקח, [א.א.]) להכריע בין האופציות הבאות: הצטרפות אל קנאי "העדה החרדית" וחסידי סאטמר להחרמת הבחירות לחלוטין, הקמת מפלגה חרדית חדשה או אולי כהצעת מאמרו של אייכלר... חבירה אל מפלגה לא דתית. באיזו מבין האופציות הללו יבחר האדמו"ר קשה לשער. אולם דבר אחד ברור כמעט לחלוטין: אחרי שהתברר להם כי הבטחות חגיגיות של ערב בחירות לא מחייבות כיסוי, אין בדעת הבלעזאים להישאר עוד בחיקה של "יהדות התורה המאוחדת".
באגודת ישראל "מבינים לליבם" של אייכלר וחצרו, שלמרו תרומתם המשמעותית בבחירות הקודמות לפריצת "יהדות התורה" אל מעבר לארבעת המנדטים המסורתיים, לא זכו לתמורה. באגודה מוכנים להאזין להרהורי הפרישה שלהם מהפוליטיקה, אך יחד עם זאת בזים להם שם על העלאת הרעיונות האחרים. "למפלגה חרדית חדשה אין סיכוי לעבור את אחוז החסימה והיא עלולה רק להוריד לטמיון אלפי קולות. גם רעיון ההסתמכות על מפלגה לא דתית שתלחם את מלחמתה של היהדות החרדית היא בבחינת חזון תעתועים" טוענים שם בלהט. מנהיגי המפלגה בטוחים כי בשבועות הקרובים תימצא הדרך לפצות ולרצות את אנשי חסידות בעלז על העוול שנגרם להם. ההנחה היא כי יהיה זה האדמו"ר מויזניץ, רבי יהושע משה הגר, שיוותר על מקום ריאלי ברשימה השמור לנציגו ח"כ שמואל הלפרט, לטובת נאמן בית חתנו, האדמו"ר מבעלז, הלא הוא אייכלר מיודענו ולו רק כדי שחסידות בעלז תישאר במסגרת האגודאית.
כאן המקום לציין כי לא רק ב"אגף החסידי" של "יהדות התורה" האווירה תוססת. גם באגף ה"ליטאי" החלו להישמע, לראשונה, קולות התובעים את "רענון הרשימה" והחלפת שני הנציגים המכהנים בכנסת מאז יסודה של "דגל התורה" לפני 14 שנה (רביץ וגפני) במועמדים חדשים. בין "תופרי החליפות" לאירוע החלפת המשמרות המיוחל ניתן למצוא את מנכ"ל "לב לאחים" הרב אליעזר סורוצקין (חתנו של הרב הראשי לישראל רבי ישראל מאיר לאו) ואת איש המשכנתאות הותיק, אלעזר שולזינגר (חתנו של הח"כ לשעבר שלמה לורנץ).
אם לסמוך על ניסיון העבר, תוכרע סוגיית הרכבת רשימת "יהדות התורה" רק שעה קלה לאחר שוועדת הבחירות המרכזית תנעל את השערים בפני מגישי הרשימות. מיד למחרת יחלו הביטאונים המפלגתיים להמריץ את קוראיהם לעשות "ככל אשר יורוך".
תרועת הניצחון החלה להיגדע כשאריאל שרון הודיע, במפתיע, על ההליכה לבחירות מוקדמות וגוועה לחלוטין כשהשמועות על הכרזתו של היו"ר הקודם, אריה דרעי, כי הוא אינו מתכונן לשלשל לקלפי בבחירות הקרובות פתק עם האותיות ש"ס ודרישתו שהתנועה לא תעשה כל שימוש תעמולתי בשמו החלו להגיע ללשכת שר הפנים, בליווי ידיעה על ביקורם של אנשי "מחנה דרעי" במשרדו של רשם המפלגות, עו"ד אלישע צידון, לצורך נטילת הטפסים הדרושים להקמת מסגרת פוליטית חדשה.
בסביבתו הקרובה של ישי נטו להאמין כי מדובר בתרגילים שנועדו להבטיח את שיריונם של הח"כים המזוהים כנאמניו של דרעי ברשימת ש"ס לכנסת הבאה ולא כהתפלגות אפשרית. "אריה דרעי הוא בשר מבשרה של ש"ס", מיהר אלי ישי לחבק את קודמו אל חיקו, בצירוף מחמאות לרוב על חלקו בהקמת התנועה ובניצחונותיה במערכות הבחירות הקודמות. "מקורבי דרעי" מיהרו להגיב בציניות כי "אריה הוא אכן בשר מבשרה של התנועה, אבל יש כאלה שאוהבים אותו בשר קצוץ"...
דרעי ברח מהספינה הטובעת
לפחות שניים מהח"כים בהם מדובר הרב אריה גמליאל ויצחק גאגולה יודעים כבר תקופה ארוכה כי הקדנציה שלהם הסתיימה. האחרים, דוגמת רחמים מלול ודוד טל ו"השר לעניני ירושלים", אליהו סוויסה, שאיננו ח"כ מודעים היטב לעובדה שעתידם הפוליטי תלוי לא במעט בתוצאות המאבק המתנהל בין המחנה "שלהם" לזה של ישי וגם במחויבויות שיצטרך היו"ר הנוכחי לחלק בין מחנהו של ראש ישיבת "אור החיים", הרב ראובן אלבז, פטרונו הפוליטי של שר הבריאות שלמה בניזרי, שהשמיע אף הוא לאחרונה קולות של "רשימה עצמאית" ולביתו של "זקן המקובלים" הרב יצחק כדורי שכמעט וחבר בקיץ האחרון למפד"ל, לאחר שהופסקה כהונת הנכד, יוסי, כנציג ש"ס ב"בית נבחרי ההסתדרות" ("הועד הפועל" לשעבר), תפקיד (עם רכב שרד צמוד) שניתן בתמורה ל"ויתור" על מקום ריאלי מובטח ברשימה לכנסת, שלא לדבר על "מקורבי ישי" שחליפותיהם מוכנות זה מכבר לתפקיד, דוגמת הדובר האישי הצמוד איציק סודרי ומנכ"ל "המשקם" יואב בן צור. גם שר הדתות, אשר אוחנה, אינו מוכן להסתפק עוד בכיסא מניסטריאלי בלבד ודורש מקום של כבוד גם בכנסת.
ההתמודדויות הפנימיות הללו הקשו על ישי להרכיב את מטה הבחירות של ש"ס. ה"דרעולוגים" המובהקים משוכנעים כי אפילו הסקרים שהעניקו לש"ס שישה מנדטים היו אופטימיים מדי והם אינם ששים להיות "שותפים לכישלון הצפוי מראש", לדעתם. אחרים, שהיו מזוהים בעבר עם "מחנה דרעי" אך מיהרו "להנמיך פרופיל" מאז חילופי הגברי בראשות התנועה, העדיפו "לשבת על הגדר" עד שיתברר להם אם אכן יש ממש בשמועות שהחלו להתרוצץ על מסגרת פוליטית חדשה, בהנהגתו או בהכוונתו של אריה דרעי, או שמא הנחת העבודה של אלי ישי ומקורביו, לפיה "דרעי לעולם לא יעז לצאת נגד הרב עובדיה" תיווכח כנכונה. התרוצצותו של אריה דרעי עצמו בשבוע האחרון בין בתיהם של גדולי התורה הליטאים הפוסק רבי יוסף שלום אלישיב וראש ישיבת "באר יעקב" (בה עשה את שיקומו לקראת שחרורו ממאסרו) רבי משה שמואל שפירא, חצרותיהם של האדמו"רים לבית אבוחצירא (מרבי דוד בנהריה ועד בית אחיו, רבי אלעזר, בבאר שבע) ואחרים, רק הגבירה את המתח בין המחנות. בצהרי יום שני השבוע, נשמו אלי ישי ומקורביו לרווחה. אריה דרעי בכבודו ובעצמו התקשר לבית שכנו לרחוב, הרב עובדיה יוסף וביקש להתקבל ל"יחידות". עבורם היה בזה האות כי ההנחה שלהם לגבי התנהגותו של היו"ר לשעבר מתאמתת.
בפגישה שנערכה כעבור שעה קלה, הציג דרעי בפני הרב את חוות הדעת של פרקליטיו, לפיהן מוטב לו שלא להיות מעורב, בדרך כלשהי, במערכת הבחירות הקרובה. הוא לא שכח להזכיר את העובדה כי חוות דעת דומה קיבל גם ערב הבחירות הקודמות, אלא ש"חזקה עלי חוות דעתו של הרב להמשיך ולשאת במשא התנועה". הפעם, בניגוד ללפני שלוש שנים, הסכים גם הרב יוסף עם הפרקליטים והעניק לדרעי את ה"שחרור" המבוקש. דרעי מיהר לכנס מסיבת עיתונאים בה הודיע על כך. הוא טרח להכחיש חלק מהשמועות שהפריחו מקורביו אך התחמק מלהשיב בחיוב על השאלה האם גם הפעם יטיל לקלפי פתק עם האותיות ש"ס והסתפק באיחולי התחזקות "לכל המפלגות הדתיות".
יילחמו כאריות למען המשרות
לאלי ישי ומקורביו אין ספק כי לאחר שדרעי הוציא את עצמו מן המרוץ, יתגייסו כל פעילי השטח "נושאי המשרות" שש"ס התברכה בהם (מסגני ראשי רשויות ועד אחרון הפקידים במועצות הדתיות) לעזרת התנועה ולו רק כדי להבטיח את מקום עבודתם גם לאחר הבחירות הקרובות. למודי ניסיון מהכישלונות בבחירות המוניציפאליות בביתר עלית ובלוד הם ממהרים להנמיך צפיות: כל מנדט שיושג מעבר לשביעיה הראשונה יחשב בעיניהם כהישג ויוסבר כתוצאה ישירה של החזרה לשיטת ההצבעה באמצעות הפתק הבודד, שאינו מאפשר את הפיצול בין ראשות הממשלה לכנסת, ממנו נהנתה ש"ס במערכות הבחירות הקודמות.
למרות שמטות הבחירות של ש"ס קיימים, נכון לשעת כתיבת השורות, בעיקר בדמיונם של כותבי בטאון התנועה "יום יום" וגם הגימיק שיחליף את בקבוקוני השמן הנושאים את ברכתו של הרב כדורי למטילי הפתק עם האותיות המתאימות לקלפי עדיין לא הומצא וגם כוח המשיכה של עצרות העם בהם הצטיינה המפלגה בימיו של דרעי התפוגג ברבות הימים, עדיין לא ברור לאיש בסביבת ישי אלו כלים יופעלו הפעם כדי להביא את ההמונים אל הקלפי.
בינתיים סומן רק ציבור אחד כיעד פוטנציאלי חדש יחסית להסתערות, כשוך הסערות הפנימיות: תושבי יש"ע. הסיוע שהגישו המשרדים בראשם עומדים שרי ש"ס להתנחלויות וכמובן תצלומי "הפיוס ההיסטורי" בין מועצת יש"ע והרב עובדיה יוסף מלפני כשלושה שבועות, יככבו בתשדירי הבחירות של התנועה.
על הקו המדיני החדש, אותו תציג ש"ס בתשדירים הללו אומר ח"כ פרץ גלויות: "אנחנו הקצנו את העמדות שלנו. בהתחלה הבענו דעות שהן כמו של הליכוד. היום אנחנו כבר ניצבים ימינה ממנו". הוא אינו מסתיר גם את העובדה שהפעם המאבק על כל קול יהיה בתוך "מחנה הימין" יהיה קשה יותר מבפעמים הקודמות, אך משוכנע לפחות כלפי חוץ כי ש"ס תישאר הסיעה השלישית בגודלה גם בכנסת ה-16. אולי לא בגודל שצפתה ד"ר מינה צמח לפני שבועיים, אלא בזה שהעניקה לה כעבור יומיים בלבד: 11 מנדטים. איך יתחלקו המנדטים הללו בין המחנות בתוך ש"ס? על כך יו"ר הסיעה אינו מוכן אפילו להמר. בדבר הזה, לפחות, יש בש"ס, על כל פלגיה, קונצנזוס מלא...
ובמפלגה שמעבר לכביש
יממה לפני ההכרזה על הליכה לבחירות חדשות, עוד השתעשעו חמשת חברי הכנסת של סיעת "יהדות התורה המאוחדת" בכנסת אברהם רביץ, מאיר פורוש, יעקב ליצמן, משה גפני ושמואל הלפרט בסוגיה איזה תיק ידרשו מראש הממשלה, אריאל שרון, כתנאי להישארותם בממשלתו הצרה. ההצעות שנזרקו לחלל נעו בין תיק התחבורה ("צמצום חילולי שבת והורדת מחירי הנסיעה ליישובים החרדיים החדשים") לתיק חקלאות (אפשר יהיה לסייע לשומרי שמיטה כהלכתה בעוד כחמש שנים). החלטות בשאלה הרת הגורל הזו לא נתקבלו, כיוון שהמהלך, אותו יזם ח"כ רביץ לא תואם עם איש מחברי "מועצות גדולי התורה" זו החסידית ומקבילתה הליטאית. וכידוע, על פי גופים אלה ורק על פיהם יישק כל דבר בסיעה זו, המורכבת משתי תנועות "אגודת ישראל" ו"דגל התורה" ולמעשה מהווה קונפדרציה של ארבע או חמש סיעות (תלוי את מי שואלים).
בניגוד לפעמים הקודמות, התזזית שפקדה למחרת את המערכת הפוליטית עפ הודעת שרון, לא פסחה גם על הסיעה הזו. ח"כ ליצמן, איש חצר גור שהוצב במקום הראשון ברשימה לכנסת הנוכחית, הבין בחושיו המחודדים כי התנערותם של חבריו לסיעה וסירובם לחתום כמתחייב, על הסכם הרוטציה עם עורך "המחנה החרדי" ישראל אייכלר, איש חצר בעלז, עלולה לשמש חרב פיפיות נגד הרשימה כולה. מציאות שכזו עלולה להוכיח לציבור ולאישי ציבור כי הבטחותיה של מפלגתו אינן שוות את הניר עליו הן חתומות, לכן מיהר ליצמן להציע לאייכלר את המקום השמור לו גם ברשימה החדשה, כנציגה של החצר הגדולה ביותר. במילים אחרות לא פחות מאשר המקום הראשון ברשימה. המחווה היתה יכולה להיות מושלמת, אלמלי היה ליצמן פשוט "מחליף מקום" עם אייכלר. אבל הוא הסכים לויתור רק אם יוצב הוא עצמו במקום השלישי, משבצת השמורה לסגן השר מאיר פורוש, שיידחק בעקבות המהלך אל המקום השישי, הבלתי ריאלי, הרחק מאחורי רביץ, גפני, והלפרט.
יריביו של ליצמן משוכנעים למעלה מכל ספק כי יותר משחפץ ליצמן בטובת אייכלר ובמניעת בריחתם קולותיהם של אלפי חסידי בעלז לעבר ש"ס או רשימה חרדית חדשה חלילה, יש לו לליצמן עניין בדחיקת רגליו של מאיר פורוש, (המייצג את הירושלמים והחצרות החסידיות הקטנות) אל מחוץ למעגלי העשייה. לעומתם מצביעים מקורבי ליצמן על העובדה שהוא עצמו היה זה שדאג להציב את פורוש בראש הרשימה לכנסת ה-14 ולהעניק לו את תיק השיכון באותה קדנציה, למרות שיכול היה, בנקל, ליטול את שני הכיבודים הללו לעצמו.
רעידת האדמה של אייכלר
אבל בעוד הללו מתקוטטים על עסקי מיקומים ורשימות ממהר אייכלר לחסוך את הוויכוח המחודש. במאמר מערכת שפורסם בסוף השבוע בעיתונו "המחנה החרדי" תוהה אייכלר לראשונה בקול רם: "האם יהודים חרדים שמאמינים בה' צריכים להשתתף בבחירות למשטר שכופר בה' ואינו מכיר בחוקת התורה ורואה בשומרי התורה אויבי המדינה? יהודי הנאמן לה' ולתורתו הרי אינו מקבל שום חוקה אחרת מלבד חוקת התורה. ולמה אמרו גדולי ישראל להשתתף בבחירות?" שואל ומיד עונה "כדי למנוע חוקים הכופים על יהודים להפר את חוקי התורה וכדי להילחם נגד המגמות לדכא את לומדי התורה ואת החינוך החרדי ואת זכויות היהודי שומר התורה. אבל כאשר הכנסת הולכת ומאבדת את מעמדה, אל מול בתי המשפט הכפרניים ומול התקשורת העוינת, אולי הגיע הזמן למחשבה שנייה? אולי אפשר להשיג את אותם הדברים וביתר שאת, על ידי נציגים שאינם חרדים ומפלגות שאינן דתיות?!"
לצד, או ליתר דיוק אל מול התהייה המהותית הזו, מציב העיתון את האתגר "להקים מפלגת רווחה יהודית, שתדאג באמת ובתמים לצרכי עמך בית ישראל בכל מקום שהם". העיתון גם מצרף את "המתכון" להקמת המפלגה החדשה (מאה חתימות ו-70 אלף שקל בלבד!). עתה נותר רק למי שמאמר המערכת מכנה "בן עמרם", (הכוונה לאדמו"ר מבעלז, רבי יששכר דב רוקח, [א.א.]) להכריע בין האופציות הבאות: הצטרפות אל קנאי "העדה החרדית" וחסידי סאטמר להחרמת הבחירות לחלוטין, הקמת מפלגה חרדית חדשה או אולי כהצעת מאמרו של אייכלר... חבירה אל מפלגה לא דתית. באיזו מבין האופציות הללו יבחר האדמו"ר קשה לשער. אולם דבר אחד ברור כמעט לחלוטין: אחרי שהתברר להם כי הבטחות חגיגיות של ערב בחירות לא מחייבות כיסוי, אין בדעת הבלעזאים להישאר עוד בחיקה של "יהדות התורה המאוחדת".
באגודת ישראל "מבינים לליבם" של אייכלר וחצרו, שלמרו תרומתם המשמעותית בבחירות הקודמות לפריצת "יהדות התורה" אל מעבר לארבעת המנדטים המסורתיים, לא זכו לתמורה. באגודה מוכנים להאזין להרהורי הפרישה שלהם מהפוליטיקה, אך יחד עם זאת בזים להם שם על העלאת הרעיונות האחרים. "למפלגה חרדית חדשה אין סיכוי לעבור את אחוז החסימה והיא עלולה רק להוריד לטמיון אלפי קולות. גם רעיון ההסתמכות על מפלגה לא דתית שתלחם את מלחמתה של היהדות החרדית היא בבחינת חזון תעתועים" טוענים שם בלהט. מנהיגי המפלגה בטוחים כי בשבועות הקרובים תימצא הדרך לפצות ולרצות את אנשי חסידות בעלז על העוול שנגרם להם. ההנחה היא כי יהיה זה האדמו"ר מויזניץ, רבי יהושע משה הגר, שיוותר על מקום ריאלי ברשימה השמור לנציגו ח"כ שמואל הלפרט, לטובת נאמן בית חתנו, האדמו"ר מבעלז, הלא הוא אייכלר מיודענו ולו רק כדי שחסידות בעלז תישאר במסגרת האגודאית.
כאן המקום לציין כי לא רק ב"אגף החסידי" של "יהדות התורה" האווירה תוססת. גם באגף ה"ליטאי" החלו להישמע, לראשונה, קולות התובעים את "רענון הרשימה" והחלפת שני הנציגים המכהנים בכנסת מאז יסודה של "דגל התורה" לפני 14 שנה (רביץ וגפני) במועמדים חדשים. בין "תופרי החליפות" לאירוע החלפת המשמרות המיוחל ניתן למצוא את מנכ"ל "לב לאחים" הרב אליעזר סורוצקין (חתנו של הרב הראשי לישראל רבי ישראל מאיר לאו) ואת איש המשכנתאות הותיק, אלעזר שולזינגר (חתנו של הח"כ לשעבר שלמה לורנץ).
אם לסמוך על ניסיון העבר, תוכרע סוגיית הרכבת רשימת "יהדות התורה" רק שעה קלה לאחר שוועדת הבחירות המרכזית תנעל את השערים בפני מגישי הרשימות. מיד למחרת יחלו הביטאונים המפלגתיים להמריץ את קוראיהם לעשות "ככל אשר יורוך".