שירותי הרווחה בדרום החלו לאחרונה לטפל באוכלוסיות מצוקה חדשות וגילו, שגם לילדים בקיבוצים וביישובים קהילתיים ויישובי וילות סובלים ממחסור במזון. על-כך מסר היום ישראל בודיק, מנהל מחוז הדרום במשרד הרווחה, במהלך כנס חרום של שרותי הרווחה וראשי הרשויות מקומיות בדרום, שהוזעקו למצוא פתרונות לילדים בסיכון, שעקב הקיצוץ התקציבי אין כסף להוציא אותם ממשפחתם ונשקפת סכנה לנפשם, לגופם ואף לחייהם.

בכנס החרום השתתפו כמאתיים עובדים סוציאליים וראשי עיריות ומועצות. במהלך הכנס אמר בודיק: "התחלנו לטפל בילדי קיבוצים שאין להם מה לאכול והם חלק מאוכלוסייה חדשה על מטופלים שלא הכרנו עד-כה".

לדבריו, עקב הבעיות הכלכליות של הקיבוצים, נערך בחלקם תהליך הפרטה וכתוצאה מכך נוצרו משפחות נזקקות גם בקיבוצים.

"יש משפחות בקיבוצים, שאין להן מה לאכול וזה קורה גם ביישובים קהילתיים וביישובי וילות" אמר בודיק.

המחסור הזה יוצר גם תופעות חברתיות שליליות ואנו משתדלים להערך לטיפול בתופעה החדשה של עוני ביישובים כאלה". לדבריו, לאחרונה הוא החל לפעול למערך טיפולי בשלושה קיבוצים בדרום, בהם נוצרו משפחות עניות עד כדי כך, שאין להן כסף לקנות מצרכי מזון לילדים.

מוטי וינטר, מנהל השירות לילד ולנוע במשרד הרווחה, דיבר על ויכוח אידיאולוגי, שיש היום לעובדים הסוציאלים עם הממשלה לגבי הנקודות של מדינת רווחה. לדבריו, בקרוב יורגש הקיצוץ של 12.5% בתקציב המשרד וקיצוץ של עוד 2% בשנת 2004. "מעולם לא היה קיצוץ כזה", הוא אמר והוסיף שרשויות מקומיות מתקשות לממן 25% לטיפול בילדים בסיכון ולכן נאלצים להחזיר ממשפחות אמנה ומפנימיות ילדים למשפחותיהם, שמסכנות את הילדים. זאת, נוסף לכך, שלא שולחים יותר ילדים בסיכון
למשפחות אומנה ולפנימיות. וינטר אמר: "זו תופעה מתרחבת והתוצאה היא התגברות האלימות כלפי ילדים".

וינטר מסר, שעקב מצוקת הרשויות המקומיות בדרום, אין כסף לבדיקת רמת הסיכון של ילדים ולהוצאתם מסביבה מסוכנת, כששרותי הרווחה מתקשים לממש צווים של בתי משפט להגנת ילדים בסיכון. על חילוקי הדעות האידיאולוגים של העובדים הסוציאליים עם הממשלה, הוא אמר: "מדינת ישראל איבדה את החמלה, בתוך 50 שנות שירותי הרווחה ולאחר אלפי שנים של מסורת חמלה וצדקה יהודית. בתוך חודשיים-שלושה כל עולמנו נשבר ולנו אסור לקבל את זה. העובד הסוציאלי צריך להגיד את דברו להיאבק".

ראשי עיריות ומועצות מקומיות ואזוריות דיווחו על קריסת שירותי הרווחה והביעו צער, שלא כל ראשי הרשויות הגיעו לכנס. יצחק מרציאנו, סגן ראש עיריית באר-שבע ומחזיק תיק הרווחה מסר, שראש העירייה, יעקב טרנר, ביקש ממנו לייצגו, כיוון שהוא מארח את קהילת מונטריאול ואולי משם ישיג תרומה. על-כך הגיב ראש עיריית רהט, טלאל אלקרינאוי: "אתם לא מעלים בדעתכם עד כמה קשה המצב ביישובים הבדואים ולי אין קהילה כמו לטרנר. אולם, אם יהיה שינוי מדיני, תהיה לי קהילה תומכת באבו דאבי".

לדבריו, ברהט 41 אלף תושבים, מהם 25 אלף ילדים ושירותי הרווחה קורסים. זה גם מגביר את הפשיעה בקרב הבדואים ולדעתו, היא תגיע לכל אחד. הוא סיפר: "דברתי על זה עם ראש הממשלה ואמרתי לו: תן לנו את חלקנו בעוגה הלאומית ולא רק פרורים. אם לא, הפשיעה תגיע לכולם, גם ממך יגנבו כבשים".

בודיק אמר, שבכל התחומים נמצאת אוכלוסיית הנגב בכ-25% מתחת לממוצע הארצי והדבר
כבר נכתב לפני שנים בדו"ח מבקש המדינה והוא רק מחמיר. הוא הוסיף, שאת לשכות הרווחה מציף מבול של פונים חדשים, שהצטרפו לאוכלוסיית המצוקה. "אנחנו עומדים בפני בעיות אתיות קשות, שלא נותנים לנו לשיון בלילה", אמר בודיק והסביר: "איזה ילד בסיכון להוציא ואיזה ילד עוד אפשר להשאיר בסביבה שמסכנת אותו". בודק ביקש מהמשתתפים לסייע בקביעת קריטריונים לסדר עדיפות בתחום זה.

דליה אהוד, מזכירת ארגון העובדים הסוציאליים בדרום וחברת מועצת עיריית באר-שבע, הציגה למשתתפים תצלום צבעוני של אישה חבולה, שחולק במסדרון. היא אמרה: "חשבתי בהתחלה שזה טרור פרסומי של בחורה מאופרת, אבל אז אמרו לי שזה תצלום של עובדת סוציאלית שהוכתה", וסיפרה על עוד עובדי רווחה שהיכו ונפצעו לאחרונה. היא אמרה: "דו"ח מבקר המדינה על קיפוח הנגב מעלה אבק ואיש לא עושה שינוי. מתוכנית הצמיחה של האוצר צומח רק העוני. התוכנית הכלכלית עברה, כי לא עלינו לאוטובוסים ולא יצאנו להפגין.

"השארנו את העבודה לויקי כנפו ולאילנה אזולאי. העבודה שלנו נעשתה פוליטית ולא חברתית. אם זה כבר כך, אז בואו נוביל היום את המאבק ולא נשאיר אותו בידי האימהות החד-הוריות. אם פוליטיקה, אז עד הסוף, אחרת ימשיכו לצטט את דו"ח מבקר המדינה ולא ישנו דבר".

(א,ב)