מחזה כזה לא ראתה כפר סבא, הנערכת לחגיגות המאה להיווסדה, מעודה: כשלושת אלפים איש, על-פי הערכות המשטרה, חלקם הגדול עטופי טליתות, עומדים בעיצומה של השבת ברחבה הגדולה שבפתח קניון 'ערים' בעיר וזועקים במקהלה "כתר יתנו לך ה'". "זו הדרך שלנו להביע את מחאתנו כנגד פתיחת שבעים החנויות שבקניון בשבתות ובמועדי ישראל, בניגוד לחוקי המדינה", אומר מנהל חברא קדישא בעיר, ר' מרדכי אלבוים, ה'רוח החיה' שמאחורי תפילת המחאה ההמונית (לא רק במושגים של כפר סבא). הוא מביט בחמלה על הקומץ של פעילי מר"צ ושינוי שבאו לחזק את ידי העבריינים ולמחות כנגד 'הכפייה הדתית'.
'השומר הצעיר' נגד 'השומר שבת'
"ישמחו במלכותך שומרי שבת וקוראי עונג", ממריץ אחד המשתתפים את ההמונים, ואלה נבלעים במהירות במעגלי הרוקדים במקום. אלבוים מאתר את חבריו ל'ועד למען השבת' והולך עמם לעבר השוטרים שמשקיפים על ההפגנה המוזרה, כדי להתנצל בפניהם על ריתוקם לעצרת התפילה בשבת. "אנחנו מקווים שבעלי החנויות יחזרו בהם מהחלטתם לפתוח את עסקיהם בימי המנוחה, ולא נאלץ יותר להפריע את מנוחת השבת שלכם", אומר אלבוים, והשוטרים ממהרים להנהן בהסכמה.
משתתפי תפילת המחאה הלכו לביתם, לסעודת השבת. לאחר מכן מתברר כי בזמן העצרת סבבו אנשי 'הסיירת הדרוזית' של משרד העבודה והרווחה בין חנויות הקניון. הם רשמו את פרטיהם האישיים של העובדים בחנויות, לצורך הגשת כתבי אישום כנגד מעסיקיהם בגין עבירה על חוק שעות עבודה ומנוחה תשי"א 1951. פקחי העירייה, האמורים לרשום דו"חות על הפרת חוק העזר העירוני בדבר פתיחת עסקים, לא נראו במקום. "הם עדיין לא מורגלים בכך, והלוואי שלא יאלצו להסתגל", אומר אלבוים בכאב מהול בתקווה.
מתצפיות שהוצבו בימים שלאחר עצרת התפילה על תנועת הנכנסים והיוצאים בשערי הקניון, התברר שמספרם של באי המקום פחת בצורה משמעותית, לא רק יחסית לחנוכה אשתקד, אלא גם לזו של השבועות האחרונים. חובשי כיפות כמעט ולא נצפו, למרות שאיש עדיין לא הכריז על חרם צרכנים כנגד החנויות שהחליטו לעשות את שבתותיהם חול. מנהלי הקניון קיוו להחזיר את תנועת הקונים במקום להיות כפי שהיתה לפני חודש בעזרת הפנינגי קניות בשבת, אך בשתי השבתות האחרונות לא צבאו על דלתות קניון 'ערים' יותר מבקרים מביום חול רגיל. הקניון ספג לפני כחודש מכה, כאדר אירע בו פיגוע, בו קופדו חייהם של מאבטח ונער מתושבי האזור.
"אנחנו קוראים למנהלי הקניון לשקול מחדש את החלטתם", מסביר אלבוים את פסק הזמן בן השבוע במאבק על השבת, שעליו החליטו הוא וחבריו ל'וועד למען השבת'. על ההפסקה החליטו חברי הוועד בעצה אחת עם רבני כפר סבא, לאחר עצרת התפילה בשבת.
הפתרון: חרם צרכנים
"חרם צרכנים וקנסות הם המתכון הטוב ביותר להפסקת פעילות הקניונים בשבתות", אומר הרב צבי גלסנר, יו"ר 'הוועדה למען השבת'. הוא מלווה את המאבקים לסגירת שערי העסקים בימי המנוחה הרשמיים מאז פתח נחשון הקניונים בארץ, 'קניון איילון', לפני כעשרים שנה. "הציבור הדתי, המתגורר בקרבת הקניון, החל להדיר את רגליו מהמקום כשנודע על החנויות הראשונות שנפתחו במקום בשבת, וגרם לירידה משמעותית בפדיון. לאחר מכן באו פקחי משרד העבודה והטילו קנסות שהפכו את פתיחת העסק בשבת ללא כדאית מבחינה כלכלית", נזכר הרב גלסנר.
השיטה הזו, כך מתברר, עבדה היטב גם ב'קניון הזהב' בראשון לציון, שמנהליו היו משוכנעים כי בידם אתר תחליפי לנהירת המוני הישראלים בשבתות אל בידיה ומסחה. לכפרים אלה, שעל כביש 'חוצה שומרון' הישן, נהרו אלפים בימים שלפני פרוץ האינתיפאדה הנוכחית. מנהלי 'קניון הזהב' הכריזו במודעות ענק בעיתונים על פתיחת שערי הקניון בשבת, ועל שורה ארוכה של מבצעים והנחות לקוני השבת. "לעומת הפתיחה הרועשת, הסגירה היתה שקטה להפליא, ומלבד בתי הקולנוע לא ידוע על בתי עסק הפתוחים בקניון זה ובקניון איילון בשבת", אומר הרב גלסנר בסיפוק.
זכרן של למעלה ממאה ההפגנות שקיים הציבור הדתי בפתח תקווה כנגד פתיחת שערי קולנוע 'היכל' לפני למעלה מעשור, הניע את בעלי 'קניון אבנת' בעיר זו, ובראשם מי שהיה נשיא חברת 'שופרסל', דוד אלפנדרי, להתחייב שלא לפתוח את הקניון בשבת. ההתחייבות נעשתה בטקס חגיגי בפני רב העיר, רבי ברוך שמעון סלומון, ונציגיהם של האדמו"ר מגור והרב אלישיב, עוד בשלב הבניה של הקניון.
מחליפו של אלפנדרי, עמי סגיס, התכחש כליל להבטחת קודמו, וגם לאחר שאלפנדרי אישר כי הבטחתו מעוגנת בהחלטת דירקטוריון החברה, הוא בחר להתעלם ממנה ומחוקי המדינה. הסיכון שהציבור הדתי, המתגורר במרחק הליכה של כמחצית השעה מהקניון, יבוא להפגין מדי שבת ליד הקניון, נראה בעיניו סביר, במיוחד לעומת ההכנסות הצפויות לעסקים ביום זה. את שומרי השבת ביקש סגיס לרצות באמצעות פתיחת סניף של רשת 'ברכת רחל' שבבעלותו, במתחם סמוך.
הוא כלל לא העלה על דעתו את האפשרות שקהל הקונים הפוטנציאלי שלו יצביע ברגליו נגדו, בכל ששת ימי המעשה, הן ב'ברכת רחל' והן בקניון הסמוך. את שערי 'ברכת רחל' נאלץ סגיס לסגור לאחר תקופה קצרה, בה הספיק הסניף לצבור הפסדים ניכרים. גם הקניון הענק שומם כיום כמעט לחלוטין בשבת רק בתי הקולנוע ובית קפה אחד נותרו פתוחים, וגם בימות החול הוא רחוק מלעמוד בצפי מספר הקונים שלו. "הכישלון הזה סיכל את פתיחתו בשבת של 'קניון סירקין' בקצה האחר של העיר", אומרים פעילי השבת באם המושבות.
'הסיירת' מעט מדי, מאוחר מדי
למגינת לבם, לא צלחה עדיין השיטה במרכז הקניות 'ירקונים' שבמבואותיה הצפוניים של העיר. אוהלי המחאה שהציבו שם למשך מספר שבתות, וחרם הצרכנים שהטילו רבני העיר על חנויות המתחם, הביאו אמנם לירידה במספר שומרי השבת העורכים את קניותיהם באזור זה, אך אפילו לא לסגירתו החלקית. "העירייה מעלימה עין, וכמוה גם משרד העבודה", מתאונן הרב סלומון, המשוכנע כי אילו היה החוק נאכף כמה שבתות, גם המתחם הזה היה נועל את שעריו בשבת.
"הסנטרים הללו, שצצו בשנים האחרונות בפאתי הערים, הפכו לאימת הסוחרים בערים. בערים נאלצים לשלם ארנונה גבוהה בהרבה מהעסקים הפועלים בשטחים חקלאיים, וגם לחרוק שיניים נוכח ההתמודדות הלא הוגנת של פתיחת העסק בשבת", זועק הרב גלסנר את זעקתם של בעלי החנויות שומרות השבת בערים.
"הקנסות המנהליים שרשאי משרד העבודה להטיל על רשתות כמו 'אייס קנה ובנה' או 'הום סנטר' המעסיקות עובדים בשבת (אלפיים ¤ לעובד), יכולים בהחלט להרתיע, אם הם יוטלו מדי שבת, או אפילו מדי שעה באותה שבת. לא מזמן נקנסה רשת 'הנדימן' ב-40 אלף ¤, סכום לא משמעותי יחסית לרשת המעסיקה עשרות עובדים מדי שבת. אילו הוטל עליה קנס בגובה כזה בכל שבוע, היו מנהליה מגיעים מהר מאוד למסקנה שפתיחת החנויות בשבת איננה משתלמת", אומר יו"ר 'הוועדה למען השבת'. זוהי הדרך להתמודד עם התופעה, בעיקר כשמדובר ברשתות שיווק גדולות שאינן מתרשמות במיוחד מאיומים ב'חרם צרכנים'.
בשנה האחרונה הוטלו, לדברי יהורם מלכה, דובר משרד העבודה והרווחה, 306 קנסות מסוג זה, בסכום העולה על 3 מיליון ¤. את המספר הנמוך יחסית של הקנסות, ניתן לתלות בעובדה שעל מלאכת אכיפת החוק בנושא זה מופקדים שני צוותים בלבד של 'הסיירת הדרוזית'.
בנוסף לקנסות המנהליים, רשאים במחלקת הפיקוח על העבודה במשרד העבודה להגיש כתבי אישום לבתי הדין לעבודה כנגד מנהלי העסקים, על הפרת החוק. בשנה האחרונה הוגשו, לדברי מלכה, 82 כתבי אישום מסוג זה, הכוללים 140 תיקי חקירה. "אם מצרפים את שני הנתונים, ניתן בהחלט לומר כי ה'סיירת', שפעלה בתקופת כהונתו של אלי ישי כשר העבודה והרווחה בקול רעש גדול, עושה מלאכה לא רעה, בקול דממה דקה, בימיו של מחליפו שלמה בניזרי".
אבל זה לא מספק. "כדי להרתיע בעלי עסקים במרכזי הקניות מלפתוח את עסקיהם בשבת דרושים עוד צוותים בשטח, וכמובן גילוי אכפתיות מצד שומרי השבת, שלא לפרנס בימי החול את מחללי השבת, גם בחנויות הרשת הסגורות בשבת", מסכם הרב גלסנר.
אין שבת ב'אינטל' קריית גת
אילו הייתה 'הסיירת הדרוזית' של משרד העבודה מגיעה בשבת האחרונה למפעלי 'אינטל' בקריית גת, שללה היה גדול פי 12 ויותר משמונים העובדים ללא היתר עבודה, שאת פרטיהם נטלה ב'קניון ערים' בכפר סבא. המפעל מעסיק, להערכת הרב משה הבלין, רב העיר, למעלה מאלף עובדים מדי שבת, ונחשב ב'וועדה למען השבת' כגדול מחללי השבת בארץ.
המפעל בקריית גת נחשב לגדול שבין אתרי 'אינטל' בארץ, הפרוסים מתפן שבצפון ועד עומר שבדרום. הוא משתרע על פני כ-300 דונם, ובימי חול מועסקים בו כ-2200 עובדים, רובם מהנדסים, הנדסאים וטכנאים, ועוד כ-1500 עובדים חיצוניים בתמיכה בתשתית המורחבת. יותר מ-400 עובדים נוספים מועסקים במפעלים באזור התעשייה הסמוך ומספקים לו שירותים.
המפעל, בו הושקעו כמיליארד ושמונה מאות מיליוני דולרים, מהם כשש מאות מליון מקופת ממשלת ישראל, היה אמור לקום בסמוך לשכונות החרדיות בירושלים. מקימיו התנו את הקמתו בעבודה סביב השעון בכל ימות השנה, למעט יום הכיפורים, ועוררו את סגן ראש העיר באותם ימים, הרב חיים מילר, לצאת למאבק עיקש, שהביא בסופו של דבר להעתקתו לקריית גת. שם דאגה שרת העבודה, אורה נמיר, להיתר המיוחל, שתוקפו פג לפני כמעט ארבע שנים, ומאז לא חודש.
הרב הבלין והרב גלסנר, שפניותיהם לשרים ולח"כים הדתיים שימנעו את העבודה במפעל בשבת לא נשאו פרי, חוששים כי המפעל החדש אותו מתכננת 'אינטל' בקרית גת, בהשקעה של 4.4 מיליארד דולר, ימחק כליל את רישומה של השבת בעיר. "הדבר היחיד שנותר לנו, הוא להתפלל שהנהלת 'אינטל' העולמית לא תאשר את הקמת המפעל", הם אומרים בייאוש.
"ל'אינטל' קריית גת אין היתר להעסקת עובדים בשבת. החברה פנתה למשרדנו בבקשה להיתר, אולם עקב מורכבות הבדיקה, המצריכה צוות מומחים, לא הוחל עדיין באבחון המפעל לעניין צרכיו להיתר. נושא איתור הצוות לפרוייקט נמצא בהליכי מכרז", אומרים הממונה על מתן ההיתרים, צביקה רוזנצוויג, ודובר המשרד, יהורם מלכה.
על השאלה מדוע לא ביקרה 'הסיירת הדרוזית' במפעל, הם עונים כי: "במסגרת האמצעים וכוח האדם המוקצים לנושא אכיפת החוק, מתבצעת אכיפה בעסקי מסחר, באמצעות שני צוותים המבצעים אכיפה בכל הארץ. לא ניתן לבצע אכיפה על הכל".
" 'אינטל' מקפידה לעבוד על פי חוקי המדינה", משיב כנגדם קובי בכר, מבכירי החברה, שהופתע לשמוע את טענתם של אנשי משרד העבודה כי החברה פועלת ללא היתר בר תוקף. על שאלות נוספות, כמו האם העבודה בשבת היא תנאי קבלה לעבודה ב'אינטל', מדוע כה נחוצה העבודה סביב השעון במפעל, והאם גם במפעל החדש מתוכנן מערך יצור רציף לשבעת ימים בשבוע, לא זכינו לקבל תשובות מבכר עד לכתיבת שורות אלו.
'השומר הצעיר' נגד 'השומר שבת'
"ישמחו במלכותך שומרי שבת וקוראי עונג", ממריץ אחד המשתתפים את ההמונים, ואלה נבלעים במהירות במעגלי הרוקדים במקום. אלבוים מאתר את חבריו ל'ועד למען השבת' והולך עמם לעבר השוטרים שמשקיפים על ההפגנה המוזרה, כדי להתנצל בפניהם על ריתוקם לעצרת התפילה בשבת. "אנחנו מקווים שבעלי החנויות יחזרו בהם מהחלטתם לפתוח את עסקיהם בימי המנוחה, ולא נאלץ יותר להפריע את מנוחת השבת שלכם", אומר אלבוים, והשוטרים ממהרים להנהן בהסכמה.
משתתפי תפילת המחאה הלכו לביתם, לסעודת השבת. לאחר מכן מתברר כי בזמן העצרת סבבו אנשי 'הסיירת הדרוזית' של משרד העבודה והרווחה בין חנויות הקניון. הם רשמו את פרטיהם האישיים של העובדים בחנויות, לצורך הגשת כתבי אישום כנגד מעסיקיהם בגין עבירה על חוק שעות עבודה ומנוחה תשי"א 1951. פקחי העירייה, האמורים לרשום דו"חות על הפרת חוק העזר העירוני בדבר פתיחת עסקים, לא נראו במקום. "הם עדיין לא מורגלים בכך, והלוואי שלא יאלצו להסתגל", אומר אלבוים בכאב מהול בתקווה.
מתצפיות שהוצבו בימים שלאחר עצרת התפילה על תנועת הנכנסים והיוצאים בשערי הקניון, התברר שמספרם של באי המקום פחת בצורה משמעותית, לא רק יחסית לחנוכה אשתקד, אלא גם לזו של השבועות האחרונים. חובשי כיפות כמעט ולא נצפו, למרות שאיש עדיין לא הכריז על חרם צרכנים כנגד החנויות שהחליטו לעשות את שבתותיהם חול. מנהלי הקניון קיוו להחזיר את תנועת הקונים במקום להיות כפי שהיתה לפני חודש בעזרת הפנינגי קניות בשבת, אך בשתי השבתות האחרונות לא צבאו על דלתות קניון 'ערים' יותר מבקרים מביום חול רגיל. הקניון ספג לפני כחודש מכה, כאדר אירע בו פיגוע, בו קופדו חייהם של מאבטח ונער מתושבי האזור.
"אנחנו קוראים למנהלי הקניון לשקול מחדש את החלטתם", מסביר אלבוים את פסק הזמן בן השבוע במאבק על השבת, שעליו החליטו הוא וחבריו ל'וועד למען השבת'. על ההפסקה החליטו חברי הוועד בעצה אחת עם רבני כפר סבא, לאחר עצרת התפילה בשבת.
הפתרון: חרם צרכנים
"חרם צרכנים וקנסות הם המתכון הטוב ביותר להפסקת פעילות הקניונים בשבתות", אומר הרב צבי גלסנר, יו"ר 'הוועדה למען השבת'. הוא מלווה את המאבקים לסגירת שערי העסקים בימי המנוחה הרשמיים מאז פתח נחשון הקניונים בארץ, 'קניון איילון', לפני כעשרים שנה. "הציבור הדתי, המתגורר בקרבת הקניון, החל להדיר את רגליו מהמקום כשנודע על החנויות הראשונות שנפתחו במקום בשבת, וגרם לירידה משמעותית בפדיון. לאחר מכן באו פקחי משרד העבודה והטילו קנסות שהפכו את פתיחת העסק בשבת ללא כדאית מבחינה כלכלית", נזכר הרב גלסנר.
השיטה הזו, כך מתברר, עבדה היטב גם ב'קניון הזהב' בראשון לציון, שמנהליו היו משוכנעים כי בידם אתר תחליפי לנהירת המוני הישראלים בשבתות אל בידיה ומסחה. לכפרים אלה, שעל כביש 'חוצה שומרון' הישן, נהרו אלפים בימים שלפני פרוץ האינתיפאדה הנוכחית. מנהלי 'קניון הזהב' הכריזו במודעות ענק בעיתונים על פתיחת שערי הקניון בשבת, ועל שורה ארוכה של מבצעים והנחות לקוני השבת. "לעומת הפתיחה הרועשת, הסגירה היתה שקטה להפליא, ומלבד בתי הקולנוע לא ידוע על בתי עסק הפתוחים בקניון זה ובקניון איילון בשבת", אומר הרב גלסנר בסיפוק.
זכרן של למעלה ממאה ההפגנות שקיים הציבור הדתי בפתח תקווה כנגד פתיחת שערי קולנוע 'היכל' לפני למעלה מעשור, הניע את בעלי 'קניון אבנת' בעיר זו, ובראשם מי שהיה נשיא חברת 'שופרסל', דוד אלפנדרי, להתחייב שלא לפתוח את הקניון בשבת. ההתחייבות נעשתה בטקס חגיגי בפני רב העיר, רבי ברוך שמעון סלומון, ונציגיהם של האדמו"ר מגור והרב אלישיב, עוד בשלב הבניה של הקניון.
מחליפו של אלפנדרי, עמי סגיס, התכחש כליל להבטחת קודמו, וגם לאחר שאלפנדרי אישר כי הבטחתו מעוגנת בהחלטת דירקטוריון החברה, הוא בחר להתעלם ממנה ומחוקי המדינה. הסיכון שהציבור הדתי, המתגורר במרחק הליכה של כמחצית השעה מהקניון, יבוא להפגין מדי שבת ליד הקניון, נראה בעיניו סביר, במיוחד לעומת ההכנסות הצפויות לעסקים ביום זה. את שומרי השבת ביקש סגיס לרצות באמצעות פתיחת סניף של רשת 'ברכת רחל' שבבעלותו, במתחם סמוך.
הוא כלל לא העלה על דעתו את האפשרות שקהל הקונים הפוטנציאלי שלו יצביע ברגליו נגדו, בכל ששת ימי המעשה, הן ב'ברכת רחל' והן בקניון הסמוך. את שערי 'ברכת רחל' נאלץ סגיס לסגור לאחר תקופה קצרה, בה הספיק הסניף לצבור הפסדים ניכרים. גם הקניון הענק שומם כיום כמעט לחלוטין בשבת רק בתי הקולנוע ובית קפה אחד נותרו פתוחים, וגם בימות החול הוא רחוק מלעמוד בצפי מספר הקונים שלו. "הכישלון הזה סיכל את פתיחתו בשבת של 'קניון סירקין' בקצה האחר של העיר", אומרים פעילי השבת באם המושבות.
'הסיירת' מעט מדי, מאוחר מדי
למגינת לבם, לא צלחה עדיין השיטה במרכז הקניות 'ירקונים' שבמבואותיה הצפוניים של העיר. אוהלי המחאה שהציבו שם למשך מספר שבתות, וחרם הצרכנים שהטילו רבני העיר על חנויות המתחם, הביאו אמנם לירידה במספר שומרי השבת העורכים את קניותיהם באזור זה, אך אפילו לא לסגירתו החלקית. "העירייה מעלימה עין, וכמוה גם משרד העבודה", מתאונן הרב סלומון, המשוכנע כי אילו היה החוק נאכף כמה שבתות, גם המתחם הזה היה נועל את שעריו בשבת.
"הסנטרים הללו, שצצו בשנים האחרונות בפאתי הערים, הפכו לאימת הסוחרים בערים. בערים נאלצים לשלם ארנונה גבוהה בהרבה מהעסקים הפועלים בשטחים חקלאיים, וגם לחרוק שיניים נוכח ההתמודדות הלא הוגנת של פתיחת העסק בשבת", זועק הרב גלסנר את זעקתם של בעלי החנויות שומרות השבת בערים.
"הקנסות המנהליים שרשאי משרד העבודה להטיל על רשתות כמו 'אייס קנה ובנה' או 'הום סנטר' המעסיקות עובדים בשבת (אלפיים ¤ לעובד), יכולים בהחלט להרתיע, אם הם יוטלו מדי שבת, או אפילו מדי שעה באותה שבת. לא מזמן נקנסה רשת 'הנדימן' ב-40 אלף ¤, סכום לא משמעותי יחסית לרשת המעסיקה עשרות עובדים מדי שבת. אילו הוטל עליה קנס בגובה כזה בכל שבוע, היו מנהליה מגיעים מהר מאוד למסקנה שפתיחת החנויות בשבת איננה משתלמת", אומר יו"ר 'הוועדה למען השבת'. זוהי הדרך להתמודד עם התופעה, בעיקר כשמדובר ברשתות שיווק גדולות שאינן מתרשמות במיוחד מאיומים ב'חרם צרכנים'.
בשנה האחרונה הוטלו, לדברי יהורם מלכה, דובר משרד העבודה והרווחה, 306 קנסות מסוג זה, בסכום העולה על 3 מיליון ¤. את המספר הנמוך יחסית של הקנסות, ניתן לתלות בעובדה שעל מלאכת אכיפת החוק בנושא זה מופקדים שני צוותים בלבד של 'הסיירת הדרוזית'.
בנוסף לקנסות המנהליים, רשאים במחלקת הפיקוח על העבודה במשרד העבודה להגיש כתבי אישום לבתי הדין לעבודה כנגד מנהלי העסקים, על הפרת החוק. בשנה האחרונה הוגשו, לדברי מלכה, 82 כתבי אישום מסוג זה, הכוללים 140 תיקי חקירה. "אם מצרפים את שני הנתונים, ניתן בהחלט לומר כי ה'סיירת', שפעלה בתקופת כהונתו של אלי ישי כשר העבודה והרווחה בקול רעש גדול, עושה מלאכה לא רעה, בקול דממה דקה, בימיו של מחליפו שלמה בניזרי".
אבל זה לא מספק. "כדי להרתיע בעלי עסקים במרכזי הקניות מלפתוח את עסקיהם בשבת דרושים עוד צוותים בשטח, וכמובן גילוי אכפתיות מצד שומרי השבת, שלא לפרנס בימי החול את מחללי השבת, גם בחנויות הרשת הסגורות בשבת", מסכם הרב גלסנר.
אין שבת ב'אינטל' קריית גת
אילו הייתה 'הסיירת הדרוזית' של משרד העבודה מגיעה בשבת האחרונה למפעלי 'אינטל' בקריית גת, שללה היה גדול פי 12 ויותר משמונים העובדים ללא היתר עבודה, שאת פרטיהם נטלה ב'קניון ערים' בכפר סבא. המפעל מעסיק, להערכת הרב משה הבלין, רב העיר, למעלה מאלף עובדים מדי שבת, ונחשב ב'וועדה למען השבת' כגדול מחללי השבת בארץ.
המפעל בקריית גת נחשב לגדול שבין אתרי 'אינטל' בארץ, הפרוסים מתפן שבצפון ועד עומר שבדרום. הוא משתרע על פני כ-300 דונם, ובימי חול מועסקים בו כ-2200 עובדים, רובם מהנדסים, הנדסאים וטכנאים, ועוד כ-1500 עובדים חיצוניים בתמיכה בתשתית המורחבת. יותר מ-400 עובדים נוספים מועסקים במפעלים באזור התעשייה הסמוך ומספקים לו שירותים.
המפעל, בו הושקעו כמיליארד ושמונה מאות מיליוני דולרים, מהם כשש מאות מליון מקופת ממשלת ישראל, היה אמור לקום בסמוך לשכונות החרדיות בירושלים. מקימיו התנו את הקמתו בעבודה סביב השעון בכל ימות השנה, למעט יום הכיפורים, ועוררו את סגן ראש העיר באותם ימים, הרב חיים מילר, לצאת למאבק עיקש, שהביא בסופו של דבר להעתקתו לקריית גת. שם דאגה שרת העבודה, אורה נמיר, להיתר המיוחל, שתוקפו פג לפני כמעט ארבע שנים, ומאז לא חודש.
הרב הבלין והרב גלסנר, שפניותיהם לשרים ולח"כים הדתיים שימנעו את העבודה במפעל בשבת לא נשאו פרי, חוששים כי המפעל החדש אותו מתכננת 'אינטל' בקרית גת, בהשקעה של 4.4 מיליארד דולר, ימחק כליל את רישומה של השבת בעיר. "הדבר היחיד שנותר לנו, הוא להתפלל שהנהלת 'אינטל' העולמית לא תאשר את הקמת המפעל", הם אומרים בייאוש.
"ל'אינטל' קריית גת אין היתר להעסקת עובדים בשבת. החברה פנתה למשרדנו בבקשה להיתר, אולם עקב מורכבות הבדיקה, המצריכה צוות מומחים, לא הוחל עדיין באבחון המפעל לעניין צרכיו להיתר. נושא איתור הצוות לפרוייקט נמצא בהליכי מכרז", אומרים הממונה על מתן ההיתרים, צביקה רוזנצוויג, ודובר המשרד, יהורם מלכה.
על השאלה מדוע לא ביקרה 'הסיירת הדרוזית' במפעל, הם עונים כי: "במסגרת האמצעים וכוח האדם המוקצים לנושא אכיפת החוק, מתבצעת אכיפה בעסקי מסחר, באמצעות שני צוותים המבצעים אכיפה בכל הארץ. לא ניתן לבצע אכיפה על הכל".
" 'אינטל' מקפידה לעבוד על פי חוקי המדינה", משיב כנגדם קובי בכר, מבכירי החברה, שהופתע לשמוע את טענתם של אנשי משרד העבודה כי החברה פועלת ללא היתר בר תוקף. על שאלות נוספות, כמו האם העבודה בשבת היא תנאי קבלה לעבודה ב'אינטל', מדוע כה נחוצה העבודה סביב השעון במפעל, והאם גם במפעל החדש מתוכנן מערך יצור רציף לשבעת ימים בשבוע, לא זכינו לקבל תשובות מבכר עד לכתיבת שורות אלו.