ביום שישי האחרון, ערב שבת קודש 'ויחי', נרצח הקדוש הרב יצחק עראמה הי"ד, רב מושב נצר חזני שבגוש קטיף. קליע בודד פגע ברכב משפחת עראמה מאחור, עבר ללא פגע בין בני המשפחה, וחדר מאחור הישר לליבו של הרב אשר ישב על יד ההגה. מחבל מרצח שפל ונקלה גדע באחת חיים מפוארים של עבודת ה', הרבצת תורה והנהגה ציבורית.
הרב עראמה הי"ד נורה ביום שישי, בסביבות השעה 10 בבוקר. שש שעות מאוחר יותר, פחות משעה לפני כניסת השבת, כבר נסתם הגולל על קברו בבית הקברות בהרצליה, מקום מגוריהם של הוריו. ההלוויה היתה קצרה וחפוזה, כדי לאפשר למלווים לשוב לבתיהם לפני כניסת השבת. חבריו הר"מים, תלמידיו מישיבת 'תורת החיים' בנווה דקלים, ועוד רבים ממוקיריו ואוהביו מגוש קטיף ומכל רחבי הארץ, לא הספיקו אפילו ללוותו בדרכו האחרונה. שמעתי כי אביו יבדל"א אמר על כך כי הרב עראמה, בצניעותו הרבה, היה בוחר בהלוויה כזאת, ללא כבוד מופרז והספדים מפליגי-שבח.
עמרם מצנע, הקורא היום לעקירתם המיידית של יישובי גוש קטיף, יעדיף מן הסתם לשכוח כי מושב נצר חזני הוקם בימי ממשלת רבין הראשונה. במשך כעשרים שנה לא היה רב במקום. לפני כשש שנים סיים הרב יצחק עראמה את לימודיו בכולל מג"ל בגוש קטיף, התמנה לרב המושב, ובתקופה קצרה הצליח להפיח רוח חדשה במקום. "הוא פשוט הרים את הקהילה הזאת", אמר השבוע הרב האזורי יגאל קמינצקי.
בשנה הקודמת, בעקבות פנייה של כמה מבני המושב, הקים הרב יצחק עראמה במקום ישיבה לתלמידים בתחילת דרכם. במשך כשנה החזיק בית מדרש ובו פחות ממניין תלמידים, ופתח בפניהם את שערי הלימוד. בשנה האחרונה סגר מעגל, כאשר במקביל לרבנותו חזר ללמד כר"מ בישיבת 'תורת החיים' בראשות הרב שמואל טל שליט"א, ישיבה שנבנתה על יסוד כולל מג"ל שבו למד.
דוגמא ומופת
זכיתי לראות מקרוב את האברך ר' יצחק עראמה בשנות לימודיו בכולל. התנהלותו בשנים אלו הייתה דוגמא ומופת. ר' יצחק בא לכולל בגיל מבוגר יחסית, לאחר שכבר 'יצא לחיים' ושימש תקופה קצרה כר"מ בישיבה תיכונית. הוא החליט לחזור אל ספסלי בית המדרש כתלמיד, על מנת להתמלא עוד ולהתגדל בתורה. הוא בלט ביחסו הרציני והאחראי ללימודיו, נראה כמי שדרכו ברורה לו, וכל הליכותיו בבית המדרש ומחוצה לו אומרות כבוד, בגרות ורצינות. אפילו שמו המיוחד הוסיף נופך של כבוד לאישיותו. רבי יצחק עראמה, כשם אחד מגדולי המחשבה והפרשנות, מחבר ספר 'עקידת יצחק', וכשמו של אחד מגדולי ההלכה שפסקיו הובאו ב'בית יוסף'. ר' יצחק עראמה היה מגדולי ה'מתמידים' בכולל. נוכחותו בשעות ה'סדרים' הייתה מלאה, וניצול הזמן מכסימלי. מסופקני אם אי פעם אחר ל'סדר', בבוקר או אחר הצהריים. ניתן היה לראות אצלו המחשה מובהקת של רבות מבין 48 מידות שהתורה נקנית בהן, שמנו חז"ל במסכת אבות. גם בשעות הערב לא ביטל את זמנו, למד ולימד. ועם זאת היה אדם פתוח וידידותי ומעורב בדעת עם הבריות. וכשהבשילה תורתו הלך לזכות בה את הרבים, במושב ובישיבה.
שיעוריו בישיבת 'תורת החיים' הצטיינו בסדר ובשיטתיות. שמעתי מאחד מחבריו הר"מים שכל דבר שנאמר בשיעוריו היה כתוב מראש, והמקורות לשיעורים נמסרו לתלמידים כמה ימים קודם. גם בשבוע בו נרצח כבר הספיק לחלק לתלמידיו את המקורות לשיעוריו בשבוע הבא. כשנשאלו התלמידים הלומי הצער מה ברצונם ללמוד בשבעת ימי האבל, הם בקשו ללמוד את אותן סוגיות שהכין ולא הספיק ללמד.
שיחות על חיים ומוות
הרב יצחק עראמה נורה ונרצח בכביש כיסופים, בדרכו להשתתף ב'שבת חתן' של בן שכניו, בנימין ורחל יפת. האינתיפאדה הראשונה והסכמי אוסלו הותירו את ציר כיסופים ככביש גישה יחיד ליישובי גוש קטיף. מדובר בקילומטרים ספורים בלבד בשטח מישורי, שמסביבו רק בתים בודדים של ערבים. התנאים הנוחים-לכאורה להגנה לא מנעו את רציחתם של ישראלים לא מעטים בציר הזה, בדרכם אל הגוש וממנו. בעקבות אחד ממעשי הרצח ביקש צה"ל להרוס את בתי הערבים שבצידי הדרך, המשמשים מחסה למחבלים. שופטי בג"ץ, מוסרניים ואטומים כדרכם, עצרו את הדחפורים.
לא בכל יום יוצא רב לנסיעה רחוקה של 'שבת חתן' אצל אחד מבני קהילתו. הקשר המיוחד בין הרב עראמה למשפחת יפת נוצר בעקבות רצח בן המשפחה, איתמר יפת הי"ד, לפני כשנתיים. את היום בו נרצח איתמר לא אשכח לעולם. זה היה בתוך שבעת ימי האבל על תושבי כפר דרום מירי אמיתי וגבי ביטון הי"ד, שנהרגו בהתקפה הרצחנית על האוטובוס שהוביל את ילדי כפר דרום לבית ספרם. באתי אז לכפר דרום כדי לכתוב על הנרצחים ועל הפצועים - שלושת ילדי משפחת כהן שפציעתם הרעידה את לב המדינה. לפתע נשמעו יריות מכיוון הכביש, ונאסרה היציאה מהיישוב. אחר כך יצאנו אל מוצב צה"ל היושב על הדרך, ועוד ראינו וצילמנו את המכונית בה נסע איתמר, שרצפתה היתה שטופה בדמו. איתמר היה בדרכו לניחום אבלים בכפר דרום כאשר נורה בראשו ונהרג.
השבוע סיפרה לי רחל יפת כיצד פעל הרב יצחק עראמה כדי לסייע לה ולבני משפחתה להתמודד עם אובדן בנם. שיחות ארוכות היו לו אתם על משמעות החיים והמוות, על עולם הזה ועולם הבא. הרב עראמה גם הנחה והשתתף בפעילות ההנצחה לזכרו של איתמר הי"ד. בחודש האחרון לחייו עסק איתמר יפת בספר 'קוהלת'. הרב עראמה, שהיה מצוי בכל מקצועות התורה ("גדול בנגלה ובנסתר", אמר עליו הרב קמינצקי), יסד שיעור שבועי בספר קוהלת, לזכרו של איתמר. השיעורים הללו כונסו לספר שנקרא 'קהילות איתמר' ויצא לאור ע"י משפחת יפת, לעילוי נשמת בנם. לא קשה לשער עד כמה טראומתי למשפחה השכולה הירצחו של מנחמם, רב המושב, בעודו נוסע אתם בשיירת מכוניות, בדרך לשמחת בנם יבדל"א. רחל יפת אומרת שהדברים ששמעה מהרב בעקבות רצח בנה מסייעים לה גם בהתמודדות הזאת.
האדמו"ר בא לנחם
השבוע בא האדמו"ר מקאמרנא לניחום אבלים בנצר חזני. הרב עראמה היה רגיל לנסוע לירושלים כדי לשמוע שיעורים מפיו. האדמו"ר התבטא כי אבד צדיק לא רק מן הארץ אלא גם מהשמיים, וביקש לקבל לביתו תמונה מוגדלת של הנרצח. הפליג בשבחה של מדת יראת ה' של הרב עראמה, ואף התבטא כי היה רוצה להתפלל בכוונה ביום הכיפורים כפי שהתפלל הרב עראמה בתפילת ערבית של חול.
ידידי ורעי הרב יצחק עראמה הי"ד נרצח על קידוש ה' והוא רק בן 40. חיים של תורה, עבודת ה', יצירה והנהגה רוחנית נגדעו באיבם. הכאב גדול, והעובדה שלא ליווינו והספדנו ברוב עם מחריפה אותו. לא אוכל במסגרת הזמן והמקום לתת תמונה שלמה של אישיותו ופועלו. יהיו נא דברים אלו כאבן קטנה על קברו, בין שאר דברי ההספד וההערכה שנשמעו ויישמעו בשבעת ימי האבל ובימים הבאים.
מעשיו של הרב עראמה הי"ד יזכירו לנו את פועלם של חבריו, רבני יישובים ור"מים ביש"ע ובמקומות אחרים, הפועלים בתבונה, ברוחב לב, בנאמנות ובמסירות נפש כדי לעודד את הלבבות, לרומם את הרוח, ולקרב לב ישראל לאביהם שבשמיים. חכמי הדת המוסלמים שולחים את צאן מרעיתם להתאבד בעוד הם ספונים במסגדיהם, בטוחים מכל רע. רבני יש"ע הולכים בראש המחנה, לוקחים על עצמם את כל הסכנות שבהן הם מוליכם את שומעי לקחם, וכמה מהם כבר שלמו בחייהם. הרב שמעון בירן, רב כפר דרום. הרב עמי עולמי, ר"מ בישיבת עתניאל. הרב בנימין הרלינג מקדומים, ר"מ בישיבת אלון מורה. הרב יצחק עראמה מנצר חזני. מי ייתן ויהיה האחרון.
הרב עראמה הי"ד נורה ביום שישי, בסביבות השעה 10 בבוקר. שש שעות מאוחר יותר, פחות משעה לפני כניסת השבת, כבר נסתם הגולל על קברו בבית הקברות בהרצליה, מקום מגוריהם של הוריו. ההלוויה היתה קצרה וחפוזה, כדי לאפשר למלווים לשוב לבתיהם לפני כניסת השבת. חבריו הר"מים, תלמידיו מישיבת 'תורת החיים' בנווה דקלים, ועוד רבים ממוקיריו ואוהביו מגוש קטיף ומכל רחבי הארץ, לא הספיקו אפילו ללוותו בדרכו האחרונה. שמעתי כי אביו יבדל"א אמר על כך כי הרב עראמה, בצניעותו הרבה, היה בוחר בהלוויה כזאת, ללא כבוד מופרז והספדים מפליגי-שבח.
עמרם מצנע, הקורא היום לעקירתם המיידית של יישובי גוש קטיף, יעדיף מן הסתם לשכוח כי מושב נצר חזני הוקם בימי ממשלת רבין הראשונה. במשך כעשרים שנה לא היה רב במקום. לפני כשש שנים סיים הרב יצחק עראמה את לימודיו בכולל מג"ל בגוש קטיף, התמנה לרב המושב, ובתקופה קצרה הצליח להפיח רוח חדשה במקום. "הוא פשוט הרים את הקהילה הזאת", אמר השבוע הרב האזורי יגאל קמינצקי.
בשנה הקודמת, בעקבות פנייה של כמה מבני המושב, הקים הרב יצחק עראמה במקום ישיבה לתלמידים בתחילת דרכם. במשך כשנה החזיק בית מדרש ובו פחות ממניין תלמידים, ופתח בפניהם את שערי הלימוד. בשנה האחרונה סגר מעגל, כאשר במקביל לרבנותו חזר ללמד כר"מ בישיבת 'תורת החיים' בראשות הרב שמואל טל שליט"א, ישיבה שנבנתה על יסוד כולל מג"ל שבו למד.
דוגמא ומופת
זכיתי לראות מקרוב את האברך ר' יצחק עראמה בשנות לימודיו בכולל. התנהלותו בשנים אלו הייתה דוגמא ומופת. ר' יצחק בא לכולל בגיל מבוגר יחסית, לאחר שכבר 'יצא לחיים' ושימש תקופה קצרה כר"מ בישיבה תיכונית. הוא החליט לחזור אל ספסלי בית המדרש כתלמיד, על מנת להתמלא עוד ולהתגדל בתורה. הוא בלט ביחסו הרציני והאחראי ללימודיו, נראה כמי שדרכו ברורה לו, וכל הליכותיו בבית המדרש ומחוצה לו אומרות כבוד, בגרות ורצינות. אפילו שמו המיוחד הוסיף נופך של כבוד לאישיותו. רבי יצחק עראמה, כשם אחד מגדולי המחשבה והפרשנות, מחבר ספר 'עקידת יצחק', וכשמו של אחד מגדולי ההלכה שפסקיו הובאו ב'בית יוסף'. ר' יצחק עראמה היה מגדולי ה'מתמידים' בכולל. נוכחותו בשעות ה'סדרים' הייתה מלאה, וניצול הזמן מכסימלי. מסופקני אם אי פעם אחר ל'סדר', בבוקר או אחר הצהריים. ניתן היה לראות אצלו המחשה מובהקת של רבות מבין 48 מידות שהתורה נקנית בהן, שמנו חז"ל במסכת אבות. גם בשעות הערב לא ביטל את זמנו, למד ולימד. ועם זאת היה אדם פתוח וידידותי ומעורב בדעת עם הבריות. וכשהבשילה תורתו הלך לזכות בה את הרבים, במושב ובישיבה.
שיעוריו בישיבת 'תורת החיים' הצטיינו בסדר ובשיטתיות. שמעתי מאחד מחבריו הר"מים שכל דבר שנאמר בשיעוריו היה כתוב מראש, והמקורות לשיעורים נמסרו לתלמידים כמה ימים קודם. גם בשבוע בו נרצח כבר הספיק לחלק לתלמידיו את המקורות לשיעוריו בשבוע הבא. כשנשאלו התלמידים הלומי הצער מה ברצונם ללמוד בשבעת ימי האבל, הם בקשו ללמוד את אותן סוגיות שהכין ולא הספיק ללמד.
שיחות על חיים ומוות
הרב יצחק עראמה נורה ונרצח בכביש כיסופים, בדרכו להשתתף ב'שבת חתן' של בן שכניו, בנימין ורחל יפת. האינתיפאדה הראשונה והסכמי אוסלו הותירו את ציר כיסופים ככביש גישה יחיד ליישובי גוש קטיף. מדובר בקילומטרים ספורים בלבד בשטח מישורי, שמסביבו רק בתים בודדים של ערבים. התנאים הנוחים-לכאורה להגנה לא מנעו את רציחתם של ישראלים לא מעטים בציר הזה, בדרכם אל הגוש וממנו. בעקבות אחד ממעשי הרצח ביקש צה"ל להרוס את בתי הערבים שבצידי הדרך, המשמשים מחסה למחבלים. שופטי בג"ץ, מוסרניים ואטומים כדרכם, עצרו את הדחפורים.
לא בכל יום יוצא רב לנסיעה רחוקה של 'שבת חתן' אצל אחד מבני קהילתו. הקשר המיוחד בין הרב עראמה למשפחת יפת נוצר בעקבות רצח בן המשפחה, איתמר יפת הי"ד, לפני כשנתיים. את היום בו נרצח איתמר לא אשכח לעולם. זה היה בתוך שבעת ימי האבל על תושבי כפר דרום מירי אמיתי וגבי ביטון הי"ד, שנהרגו בהתקפה הרצחנית על האוטובוס שהוביל את ילדי כפר דרום לבית ספרם. באתי אז לכפר דרום כדי לכתוב על הנרצחים ועל הפצועים - שלושת ילדי משפחת כהן שפציעתם הרעידה את לב המדינה. לפתע נשמעו יריות מכיוון הכביש, ונאסרה היציאה מהיישוב. אחר כך יצאנו אל מוצב צה"ל היושב על הדרך, ועוד ראינו וצילמנו את המכונית בה נסע איתמר, שרצפתה היתה שטופה בדמו. איתמר היה בדרכו לניחום אבלים בכפר דרום כאשר נורה בראשו ונהרג.
השבוע סיפרה לי רחל יפת כיצד פעל הרב יצחק עראמה כדי לסייע לה ולבני משפחתה להתמודד עם אובדן בנם. שיחות ארוכות היו לו אתם על משמעות החיים והמוות, על עולם הזה ועולם הבא. הרב עראמה גם הנחה והשתתף בפעילות ההנצחה לזכרו של איתמר הי"ד. בחודש האחרון לחייו עסק איתמר יפת בספר 'קוהלת'. הרב עראמה, שהיה מצוי בכל מקצועות התורה ("גדול בנגלה ובנסתר", אמר עליו הרב קמינצקי), יסד שיעור שבועי בספר קוהלת, לזכרו של איתמר. השיעורים הללו כונסו לספר שנקרא 'קהילות איתמר' ויצא לאור ע"י משפחת יפת, לעילוי נשמת בנם. לא קשה לשער עד כמה טראומתי למשפחה השכולה הירצחו של מנחמם, רב המושב, בעודו נוסע אתם בשיירת מכוניות, בדרך לשמחת בנם יבדל"א. רחל יפת אומרת שהדברים ששמעה מהרב בעקבות רצח בנה מסייעים לה גם בהתמודדות הזאת.
האדמו"ר בא לנחם
השבוע בא האדמו"ר מקאמרנא לניחום אבלים בנצר חזני. הרב עראמה היה רגיל לנסוע לירושלים כדי לשמוע שיעורים מפיו. האדמו"ר התבטא כי אבד צדיק לא רק מן הארץ אלא גם מהשמיים, וביקש לקבל לביתו תמונה מוגדלת של הנרצח. הפליג בשבחה של מדת יראת ה' של הרב עראמה, ואף התבטא כי היה רוצה להתפלל בכוונה ביום הכיפורים כפי שהתפלל הרב עראמה בתפילת ערבית של חול.
ידידי ורעי הרב יצחק עראמה הי"ד נרצח על קידוש ה' והוא רק בן 40. חיים של תורה, עבודת ה', יצירה והנהגה רוחנית נגדעו באיבם. הכאב גדול, והעובדה שלא ליווינו והספדנו ברוב עם מחריפה אותו. לא אוכל במסגרת הזמן והמקום לתת תמונה שלמה של אישיותו ופועלו. יהיו נא דברים אלו כאבן קטנה על קברו, בין שאר דברי ההספד וההערכה שנשמעו ויישמעו בשבעת ימי האבל ובימים הבאים.
מעשיו של הרב עראמה הי"ד יזכירו לנו את פועלם של חבריו, רבני יישובים ור"מים ביש"ע ובמקומות אחרים, הפועלים בתבונה, ברוחב לב, בנאמנות ובמסירות נפש כדי לעודד את הלבבות, לרומם את הרוח, ולקרב לב ישראל לאביהם שבשמיים. חכמי הדת המוסלמים שולחים את צאן מרעיתם להתאבד בעוד הם ספונים במסגדיהם, בטוחים מכל רע. רבני יש"ע הולכים בראש המחנה, לוקחים על עצמם את כל הסכנות שבהן הם מוליכם את שומעי לקחם, וכמה מהם כבר שלמו בחייהם. הרב שמעון בירן, רב כפר דרום. הרב עמי עולמי, ר"מ בישיבת עתניאל. הרב בנימין הרלינג מקדומים, ר"מ בישיבת אלון מורה. הרב יצחק עראמה מנצר חזני. מי ייתן ויהיה האחרון.