יו"ר ועדת הכספים, ח"כ אברהם הירשזון, קטע בזעם דיון ראשון שהתקיים בועדה על המשבר במערכת הבריאות, בהשתתפות שר הבריאות דני נווה, בשל העדר נציג בכיר של משרד האוצר.
בראשית הישיבה אמנם עדיין השתתף ראש אגף התקציבים באוצר, אורי יוגב, אולם לאחר שהשמיע את תגובתו לדרישות מערכת הבריאות - נטש את הישיבה. גם נציגו רביב סובל, שנכח אמנם בראשית הישיבה נטש אותה כעבור זמן ואז החליט יו"ר ועדת הכספים לנעול את הישיבה. "זהו מצב בלתי נסבל שאין נציג של משרד האוצר בעת דיון כה חשוב בועדה. אפנה בתלונה על כך במכתב למשרד האוצר, משום שאני לא חושב שראוי שנדבר רק בינינו לבין עצמנו, ללא נוכחות של נציג האוצר. אפנה איפה לשר האוצר ואדרוש לתקן מצב זה", אמר.
קודם לכן עסקה ועדת הכספים במשך שעתיים רצופות במשבר מערכת הבריאות. שר הבריאות דני נווה ציין בראשית דבריו כי "הבעייה היסודית היא שמערכת הבריאות סובלת במשך שנים מתת תקצוב של הממשלה ומתמחור לא נכון של מערכת השירותים. לדבריו, למה הדבר דומה לילד שהוא כבר בן 14, אך מאכילים אותו כמו ילד בן שנתיים, ממש כמו תינוק, ועכשיו שואלים אותו בציניות: למה אתה רעב?".
השר ציין, כי זו בעיניו הבעייה המרכזית כאשר רוצים להעניק שירותים ברמה לעומת יחס גרוע של הממשלה. "כך אנחנו מגיעים לנקודה מסוכנת מבחינה חברתית". השר התפלמס בחריפות עם ח"כ יצחק הרצוג שתבע ממנו להתפטר עקב יחס הממשלה. השר נווה בתגובה: "בתי חולים קורסים ומה שמענין אותך זו ציניות פוליטית".
עוד טען השר, כי אחוז ההוצאה הציבורית מטעם הממשלה הולך ופוחת ואילו אזרחי המדינה נדרשים לשלם מכיסם יותר ויותר כאשר סל הבריאות הולך ונשחק, גם של קופות החולים וגם של בתי החולים. השר הזכיר, כי בא לתפקידו לפני 4 חודשים ומצא מערכת בריאות שבה גירעון של 432 מיליון ₪ רק במערכת הממשלתית שכוללת 11 בתי חולים כלליים, וכן בתי חולים פסיכיאטריים וגיראטריים. בסיום דבריו ציין כי המאבק בימים אלה הוא איך המערכת תגמור את השנה יחד עם כל הגיבנת של הגרעונות. לדבריו המאבק בימים אלה מתמקד בהנשמה של מערכת הבריאות שחולים לא ימותו. אם לא יהיה תקצוב נכון להנשמת מערכת הבריאות ולהגשת פתרון חירום לשנת 2003, ניפגש בועדת הכספים בעוד פחות משנה", חתם את דבריו.
גם מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ` בועז לב, השמיע תיאור קודר על מצבה של מערכת הבריאות. הוא הדגיש כי חסרים דברים בסיסיים כמשאבים לקניית תרופות עד כדי כך שישנם בתי חולים השאלה בהם היא האם לעסוק בפיזור המליחות של מי השתייה או לרכוש תרופות לחולה במחלה קשה. הוא ציין כי מערכת הבריאות גוררת משנה לשנה גיבנת של גירעון. כל שנה המערכת נפגשת בועדת הכספים. לדבריו, הגרעון הולך ונצבר, אין בית חולים בישראל שנושא את עצמו ואילו בתי חולים ציבוריים (כגון הדסה, שערי צדק, ביקור חולים) קורסים ורק תרומות של נדבנים מצילות את המשך פעילותם. לדבריו, כל המערכת לוקה בתחלואה ואפילו בית חולים "שיבא", שנחשב למנוהל בצורה מאוזנת, אילו היו מעמיסים עליו את הוצאות הפנסיה, לא היה עומד בעומס הזה. לפיכך, תבע לשנות את כל כללי המשחק הבסיסיים.
בנתונים שהציג בועדה באמצעות מצגת מסר כי הגרעון הנצבר בסכום של 432 מיליון ₪ נחלק לשנתיים האחרונות: 163 מיליון ₪ משנת 2002 ועוד סך 269 מיליון ₪ משנת 2003. עוד נתון שמסר כי הגרעון בקופות החולים מגיע ל-680 מיליון ₪. בחלוקה שהראה לועדה מסתבר כי סך 309 מיליון ₪ הוא חוב לחברת התרופות ש.ר.א.ל, עוד חוב של 400 מיליון ₪ לחשב והיתר חוב של דמי ביטוח בריאות. במהלך דבריו גילה כי סך 6 מיליון ₪ מתוקצב עבור טיפול באחמיפם (מדובר באישים ותיקים, כיון שהכנסת הפסיקה את תשלום הוצאות הרפואיות). במרכז דבריו ציין מנכ"ל משרד הבריאות כי אם לא יינתן סיוע ממשלתי מיידי, כל בתי החולים הממשלתיים יצטרכו להפסיק את פעילותם מפני שנגמר להם הכסף.
ראש אגף התקציבים באוצר, אורי יוגב, האשים כי במאבק זה עושים שימוש ציני גם בחיי אדם, כדי לתבוע מהאוצר משאבים נוספים. הוא שוב הצביע על חוסר יעילות ניהולית במערכת בתי החולים וטען שחלקם לא מנוהלים כמו שצריך וצריך לקצץ בהם בכוח אדם. "יש בינינו, בין משרד האוצר לבין משרד הבריאות ויכוח גדול עד כמה קיימת אחריות למערכות שלא מנוהלות כראוי. אם מנהל סיכם על תקציב עבור בית החולים ולא עמד בו עליו לשאת באחריות".
השר נווה בקריאת ביניים לעבר יוגב: האם אתה מוכן לאמץ שיטה זאת גם במשרד האוצר מי שלא עמד בסיכום שישא באחריות? אך יוגב הדגיש כי במסגרת ההסכמים יש לסגור יחידות במערכת הבריאות שבהם קיימת תפוסה נמוכה. אם באים לאוצר ומבקשים כסף, אנחנו נצטרך להופיע בועדה ולבקש שימציאו לנו מקורות חדשים.
בדיון שהתפתח בועדה, ציין פרופ` שוקי שמר, מנכ"ל קופת חולים מכבי, לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות כי בעיית מערכת הבריאות לא תיפתר כל עוד לא יוגדר מדד יוקר הבריאות. מנכ"ל שירותי בריאות כללית, זאב וורמברנד, גילה כי פיטר במערכת שלו 500 איש, אולם למרות זאת, חרף צעדי התייעלות, שאותם דורש האוצר, הגיע תוך זמן קצר מ-200 מיליון ₪ גרעון ל-600 מיליון ₪ גרעון. עוד גילה כי בחודש האחרון פוטרו 300 איש בשירותי בריאות כללית והוא הורה שלא לקלוט במקומם אנשים חדשים. גם מנכ"ל קופת חולים מאוחדת עוזי סלנט תבע להגדיר את מדד הבריאות בישראל, אחרת, אמר, אי אפשר לעבוד ואי אפשר להבריא את המערכת.
הח"כים העירו הערות. ח"כ דניאל בנלולו הציע להפריט בתי חולים שמאיימים בסגירה. ח"כ חיים אורון אמר, כי המשבר מכוון על ידי האוצר במגמה להקטין את ההוצאה הממשלתית לבריאות והציע להקים ועדה לטיפול במשבר. ח"כ רוחמה אברהם הצטרפה לדבריו שיש להקים ועדה. אולם, דר` יורם בלשר, יו"ר ההסתדרות הרפואית ציין, כי קיימות כבר המלצות של ועדת אמוראי שבה היו 4 כלכלנים ושני רופאים שהוציאו ספר עב קרס עם 150 המלצות ואין צורך להמציא מחדש את הגלגל אלא לעיין היטב בהמלצות הועדה.
ח"כ בייגה שוחט אמר לשר הבריאות כי היה מתפטר אילו היה מקבל את הסכום של 120 מיליון ₪ בלבד לפתרון משבר הבריאות. גם ח"כ יצחק הרצוג התלונן על יחסו המתנכר של האוצר למשרד הבריאות. במרכז הישיבה טען יו"ר הועדה, ח"כ הירשזון, כי הוא פונה כבר במשך שנים לממשלה ומבקש לקיים רפורמה כללית במערכת הבריאות במקום להגיש פתרונות זמניים טלאי על גבי טלאי. גם הוא צידד בהקמת ועדה לפתרון הבעיות במערכת הבריאות.
ביה"ח "זיו" בצפת ביטל היום ניתוחי אף, אוזן וגרון, ודחה חולים אחרים שאמורים היו לעבור צינתורים וצילומי CT. ביה"ח החל במיון חולים ומאשפז רק חולים שיש עבורם תרופות. ממחר, יבוטלו גם ניתוחי עיניים.
אחד מבתי החולים בארץ הנתון במצב הקשה ביותר הוא ביה"ח "זיו" בצפת. כבר לפני כשבוע הפסיק לקבל ציוד רפואי ותרופות בשל חוב כבד לחברת "שראל", ספקית התרופות לבתי החולים בארץ, ומשבר כלכלי הנובע מאי העברת תקציבים.
בעקבות מחסור בציוד ותרופות, בוטלו ביום שני ניתוח אף, אוזן וגרון, וחולים שולחו לבתיהם.
כמו כן, המחסור בציוד רפואי וחומרים לבדיקות רנטגן גרם לדחיית צינתורים וצילומי CT.
ד"ר אוסקר אמבון, מנהל ביה"ח "זיו", מסר לכתב עתי"ם, כי אם ימשך המשבר יבוטלו החל ממחר, יום ג', גם ניתוחי עיניים. חולים שהוזמנו לניתוחים אלה ישולחו לבתיהם ויקבע להם מועד אחר לניתוח.
(א"ב)
בראשית הישיבה אמנם עדיין השתתף ראש אגף התקציבים באוצר, אורי יוגב, אולם לאחר שהשמיע את תגובתו לדרישות מערכת הבריאות - נטש את הישיבה. גם נציגו רביב סובל, שנכח אמנם בראשית הישיבה נטש אותה כעבור זמן ואז החליט יו"ר ועדת הכספים לנעול את הישיבה. "זהו מצב בלתי נסבל שאין נציג של משרד האוצר בעת דיון כה חשוב בועדה. אפנה בתלונה על כך במכתב למשרד האוצר, משום שאני לא חושב שראוי שנדבר רק בינינו לבין עצמנו, ללא נוכחות של נציג האוצר. אפנה איפה לשר האוצר ואדרוש לתקן מצב זה", אמר.
קודם לכן עסקה ועדת הכספים במשך שעתיים רצופות במשבר מערכת הבריאות. שר הבריאות דני נווה ציין בראשית דבריו כי "הבעייה היסודית היא שמערכת הבריאות סובלת במשך שנים מתת תקצוב של הממשלה ומתמחור לא נכון של מערכת השירותים. לדבריו, למה הדבר דומה לילד שהוא כבר בן 14, אך מאכילים אותו כמו ילד בן שנתיים, ממש כמו תינוק, ועכשיו שואלים אותו בציניות: למה אתה רעב?".
השר ציין, כי זו בעיניו הבעייה המרכזית כאשר רוצים להעניק שירותים ברמה לעומת יחס גרוע של הממשלה. "כך אנחנו מגיעים לנקודה מסוכנת מבחינה חברתית". השר התפלמס בחריפות עם ח"כ יצחק הרצוג שתבע ממנו להתפטר עקב יחס הממשלה. השר נווה בתגובה: "בתי חולים קורסים ומה שמענין אותך זו ציניות פוליטית".
עוד טען השר, כי אחוז ההוצאה הציבורית מטעם הממשלה הולך ופוחת ואילו אזרחי המדינה נדרשים לשלם מכיסם יותר ויותר כאשר סל הבריאות הולך ונשחק, גם של קופות החולים וגם של בתי החולים. השר הזכיר, כי בא לתפקידו לפני 4 חודשים ומצא מערכת בריאות שבה גירעון של 432 מיליון ₪ רק במערכת הממשלתית שכוללת 11 בתי חולים כלליים, וכן בתי חולים פסיכיאטריים וגיראטריים. בסיום דבריו ציין כי המאבק בימים אלה הוא איך המערכת תגמור את השנה יחד עם כל הגיבנת של הגרעונות. לדבריו המאבק בימים אלה מתמקד בהנשמה של מערכת הבריאות שחולים לא ימותו. אם לא יהיה תקצוב נכון להנשמת מערכת הבריאות ולהגשת פתרון חירום לשנת 2003, ניפגש בועדת הכספים בעוד פחות משנה", חתם את דבריו.
גם מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ` בועז לב, השמיע תיאור קודר על מצבה של מערכת הבריאות. הוא הדגיש כי חסרים דברים בסיסיים כמשאבים לקניית תרופות עד כדי כך שישנם בתי חולים השאלה בהם היא האם לעסוק בפיזור המליחות של מי השתייה או לרכוש תרופות לחולה במחלה קשה. הוא ציין כי מערכת הבריאות גוררת משנה לשנה גיבנת של גירעון. כל שנה המערכת נפגשת בועדת הכספים. לדבריו, הגרעון הולך ונצבר, אין בית חולים בישראל שנושא את עצמו ואילו בתי חולים ציבוריים (כגון הדסה, שערי צדק, ביקור חולים) קורסים ורק תרומות של נדבנים מצילות את המשך פעילותם. לדבריו, כל המערכת לוקה בתחלואה ואפילו בית חולים "שיבא", שנחשב למנוהל בצורה מאוזנת, אילו היו מעמיסים עליו את הוצאות הפנסיה, לא היה עומד בעומס הזה. לפיכך, תבע לשנות את כל כללי המשחק הבסיסיים.
בנתונים שהציג בועדה באמצעות מצגת מסר כי הגרעון הנצבר בסכום של 432 מיליון ₪ נחלק לשנתיים האחרונות: 163 מיליון ₪ משנת 2002 ועוד סך 269 מיליון ₪ משנת 2003. עוד נתון שמסר כי הגרעון בקופות החולים מגיע ל-680 מיליון ₪. בחלוקה שהראה לועדה מסתבר כי סך 309 מיליון ₪ הוא חוב לחברת התרופות ש.ר.א.ל, עוד חוב של 400 מיליון ₪ לחשב והיתר חוב של דמי ביטוח בריאות. במהלך דבריו גילה כי סך 6 מיליון ₪ מתוקצב עבור טיפול באחמיפם (מדובר באישים ותיקים, כיון שהכנסת הפסיקה את תשלום הוצאות הרפואיות). במרכז דבריו ציין מנכ"ל משרד הבריאות כי אם לא יינתן סיוע ממשלתי מיידי, כל בתי החולים הממשלתיים יצטרכו להפסיק את פעילותם מפני שנגמר להם הכסף.
ראש אגף התקציבים באוצר, אורי יוגב, האשים כי במאבק זה עושים שימוש ציני גם בחיי אדם, כדי לתבוע מהאוצר משאבים נוספים. הוא שוב הצביע על חוסר יעילות ניהולית במערכת בתי החולים וטען שחלקם לא מנוהלים כמו שצריך וצריך לקצץ בהם בכוח אדם. "יש בינינו, בין משרד האוצר לבין משרד הבריאות ויכוח גדול עד כמה קיימת אחריות למערכות שלא מנוהלות כראוי. אם מנהל סיכם על תקציב עבור בית החולים ולא עמד בו עליו לשאת באחריות".
השר נווה בקריאת ביניים לעבר יוגב: האם אתה מוכן לאמץ שיטה זאת גם במשרד האוצר מי שלא עמד בסיכום שישא באחריות? אך יוגב הדגיש כי במסגרת ההסכמים יש לסגור יחידות במערכת הבריאות שבהם קיימת תפוסה נמוכה. אם באים לאוצר ומבקשים כסף, אנחנו נצטרך להופיע בועדה ולבקש שימציאו לנו מקורות חדשים.
בדיון שהתפתח בועדה, ציין פרופ` שוקי שמר, מנכ"ל קופת חולים מכבי, לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות כי בעיית מערכת הבריאות לא תיפתר כל עוד לא יוגדר מדד יוקר הבריאות. מנכ"ל שירותי בריאות כללית, זאב וורמברנד, גילה כי פיטר במערכת שלו 500 איש, אולם למרות זאת, חרף צעדי התייעלות, שאותם דורש האוצר, הגיע תוך זמן קצר מ-200 מיליון ₪ גרעון ל-600 מיליון ₪ גרעון. עוד גילה כי בחודש האחרון פוטרו 300 איש בשירותי בריאות כללית והוא הורה שלא לקלוט במקומם אנשים חדשים. גם מנכ"ל קופת חולים מאוחדת עוזי סלנט תבע להגדיר את מדד הבריאות בישראל, אחרת, אמר, אי אפשר לעבוד ואי אפשר להבריא את המערכת.
הח"כים העירו הערות. ח"כ דניאל בנלולו הציע להפריט בתי חולים שמאיימים בסגירה. ח"כ חיים אורון אמר, כי המשבר מכוון על ידי האוצר במגמה להקטין את ההוצאה הממשלתית לבריאות והציע להקים ועדה לטיפול במשבר. ח"כ רוחמה אברהם הצטרפה לדבריו שיש להקים ועדה. אולם, דר` יורם בלשר, יו"ר ההסתדרות הרפואית ציין, כי קיימות כבר המלצות של ועדת אמוראי שבה היו 4 כלכלנים ושני רופאים שהוציאו ספר עב קרס עם 150 המלצות ואין צורך להמציא מחדש את הגלגל אלא לעיין היטב בהמלצות הועדה.
ח"כ בייגה שוחט אמר לשר הבריאות כי היה מתפטר אילו היה מקבל את הסכום של 120 מיליון ₪ בלבד לפתרון משבר הבריאות. גם ח"כ יצחק הרצוג התלונן על יחסו המתנכר של האוצר למשרד הבריאות. במרכז הישיבה טען יו"ר הועדה, ח"כ הירשזון, כי הוא פונה כבר במשך שנים לממשלה ומבקש לקיים רפורמה כללית במערכת הבריאות במקום להגיש פתרונות זמניים טלאי על גבי טלאי. גם הוא צידד בהקמת ועדה לפתרון הבעיות במערכת הבריאות.
ביה"ח "זיו" בצפת ביטל היום ניתוחי אף, אוזן וגרון, ודחה חולים אחרים שאמורים היו לעבור צינתורים וצילומי CT. ביה"ח החל במיון חולים ומאשפז רק חולים שיש עבורם תרופות. ממחר, יבוטלו גם ניתוחי עיניים.
אחד מבתי החולים בארץ הנתון במצב הקשה ביותר הוא ביה"ח "זיו" בצפת. כבר לפני כשבוע הפסיק לקבל ציוד רפואי ותרופות בשל חוב כבד לחברת "שראל", ספקית התרופות לבתי החולים בארץ, ומשבר כלכלי הנובע מאי העברת תקציבים.
בעקבות מחסור בציוד ותרופות, בוטלו ביום שני ניתוח אף, אוזן וגרון, וחולים שולחו לבתיהם.
כמו כן, המחסור בציוד רפואי וחומרים לבדיקות רנטגן גרם לדחיית צינתורים וצילומי CT.
ד"ר אוסקר אמבון, מנהל ביה"ח "זיו", מסר לכתב עתי"ם, כי אם ימשך המשבר יבוטלו החל ממחר, יום ג', גם ניתוחי עיניים. חולים שהוזמנו לניתוחים אלה ישולחו לבתיהם ויקבע להם מועד אחר לניתוח.
(א"ב)