אל הקליניקה של ד"ר שולם הגיעה אשה. אינטילגנטית, נאה, מנהלת צוות של אלף עובדים ו
מפחדת מבעלה. ממש כך. בכל יום, לפני שהוא מגיע הביתה היא מתחילה לדמיין איך הוא נכנס הביתה, פניו מעוותות מזעם וקולו רם. כאשר הוא מגיע הביתה המתח שלה כבר נמצא בשיאו והענינים מסתבכים. ד"ר שולם הציע לה לדמיין את התסריט המוכר בשינוי קל: בכל פעם שהיא תדמיין את בעלה נכנס הביתה היא תדמיין שהוא לבוש טיטול במקום מכנסיים. הרעיון הזה העלה חיוך על שפתיה והיא אכן החלה לבצע אותו. כעבור כמה ימים היא התקשרה: 'המצב החמיר, בכל פעם שהוא נכנס הביתה אני צוחקת'
מטבע הדברים המתח הורפה מעט והעינינים החלו להסתדר.
הסיפור הקטן הזה שד"ר שולם מספר בהרצאותיו, הוא אחד מרבים שמאכלסים את ספת הפסיכולוג שלו. ד"ר ברוך שולם הוא פסיכולוג שעובד באופן פרטי, וגם עם משרד החינוך, עמותת "זכרון מנחם" והאירגון "ערכים". הכשרתו המקצועית כוללת תואר ראשון בעבודה סוציאלית מהאוניברסיטה העברית ותואר שני ודוקטורקט בפסיכולוגיה ובעבודה סוציאלית מאוניברסיטת וושינגטון. הוא אף שימש כמרצה באוניברסיטת בר אילן ובאוניברסיטה העברית. לרקורד המרשים הזה מתווסף ניסיון החיים שלו כאב לחמישה בנים וסב לנכדים ולנכדות. אבל לפני הכל וחשוב מכל ד"ר שולם הוא יהודי מאמין. יהודי שתורת ישראל היא נר לרגליו בכל דרכיו, גם בעבודתו כפסיכולוג. מאוצרות הרוח של עם ישראל הוא שואב את העקרונות הטיפוליים הבסיסיים שלו. בעקרונות שרכש במהלך לימודי הדוקטורט בפסיכולוגיה הוא עושה שימוש מועט. ואת השיטה הטיפולית הייחודית שלו הוא מעביר הלאה באמצעות טיפולים, סדנאות והרצאות ברחבי הארץ.
נפגשתי עם ד"ר שולם על מנת לשמוע ממנו על הכל. לשמוע על החיבור בין עולם רוחני תורני לבין עולם מקצועי- פסיכולוגי. לשמוע על השילוב בין תורה ועבודה: שלושה ימים בשבוע מוקדשים ללימוד ושלושה לעבודה ולשמוע על החזרה בתשובה ששינתה את חייו ואת תפיסתו המקצועית.
האם העובדה שאתה מגיע לחדר הטיפולים כאדם בעל עולם ערכים מסוים משפיעה עליך?
"אני אענה לך במילים שלי: האם יש הבדל בין מטפל דתי לאדם דתי שהוא מטפל? יש באמת הבדל עצום. ההבדל יתבטא לדעתי בעיקר בשני תחומים : א. באוצר מילים- האם המטפל משתמש במונחים מקצועיים או במונחים של התורה וב. בתפיסת העולם שלו לגבי תהליך הטיפול- ייעוד הטיפול. ויש באמת הבדל גדול. אוצר המילים שלי הוא שונה, במקום מונחים של פסיכופתולוגיה ומבנה אישיות יש מונחים שהם יותר קרובים לתפיסת עולם של התורה שלנו כמו כח הדיבור או בחירה חופשית. יש דיון בין פסיכולוגים שומרי מצוות כיצד יש לקבוע איבחון פסיכולוגי האם לפי הסיווג הפסיכיאטרי המקובל בארצות הברית ובארץ או לפי מונחי התורה, ואני משתמש במונחי התורה".
כח הדיבור, בחירה חופשית זו הטרמינולוגיה שאתה משתמש בה לשם איבחון, ואיך המטופלים מגיבים למונחים הללו?
"לא מעט מהקליינטים שלי הם חילוניים וזה מענין שכאשר אני מדבר על חז"ל או מביא מדרש הם אומרים 'הו יפה!' כשאני אומר את זה ואדם דתי יושב מולי הוא בדרך כלל אומר קודם כל זה לא מדרש רבא אלא מדרש תנחומא ועושה לי ...כן? חוץ מזה באתי אליך בתור פסיכולוג ואל תטיף לי מוסר".
גם יהדות וגם פסיכולוגיה
ד"ר שולם טוען שבאופן כללי יש בציבור צימאון גדול לשמוע על יהדות, פסיכולוגיה וערכים. אנשים שמגיעים להרצאות שלו על תורה ופסיכולוגיה, שומעים בתוך ההרצאה גם דברי תורה רבים, ולדבריו התגובות חיוביות מאד, גם אלו של אנשים לא דתיים שנחשפים לאדם חרדי משכיל שמדבר לעניין. "פעם בא אלי פסיכיאטר צעיר אחרי הסדנא ואמר לי:' אני קצת מופתע שאתה מטפל כל כך טוב כי אתה חרדי' אמרתי לו שאני מאד התרשמתי מזה שיש לו שאלות כל כך חדות למרות שהוא לא דתי. אני חושב שהחוזרים בתשובה צריכים לעבוד קשה כדי לגשר על הפער העצום, העצוב, בין העולם החילוני והתורה שלנו והגישור הזה הוא חלק בלתי נפרד מהעבודה שלי".
אתה מדבר על הצימאון של הציבור המכונה לא דתי לשמוע תורה. יש גם צימאון הפוך: זה של הציבור הדתי והחרדי ללמוד פסיכולוגיה. איך אתה מסביר את זה?
"לצערי הרב יש צימאון כזה. אם אני מסתכל על פסיכולוגיה בגדול בערך 50% זה שטויות 30% זה טומאה, ממש אסור, עשרים אחוז יעיל. הצימאון לפסיכולוגיה נובע מאי ידיעה מספקת של התורה. פנינו החוצה כי לא ידענו מה שיש בתורה. אנשים מכירים את אדלר ולא את סימן שמ"ג בשולחן ערוך שעוסק בחינוך. זו פשיטת רגל וזילזול במקורות שלנו".
לדבריו של ד"ר שולם התורה מכילה את התיאוריה הפסיכולוגית המקיפה ביותר. "בבראשית פרק ב' פסוק ז' נאמר שהקב"ה נפח באדם נשמת חיים. בפסוקים הללו טמונה כל הפסיכולוגיה. לאדם יש את כל היכולות בעולם. חז"ל אומרים שם שהקב"ה נתן לאדם שתי מתנות: כח הדיבור ובחירה חופשית". הטענה היא שכל בעיה מבוססת על בעיה בכח הדיבור ובבחירה החופשית ועל המתנות הללו צריך להתבסס כל טיפול. נשמע פשוט? לפעמים בפשטות של התיאוריה טמונה עוצמתה. "אנשים רואים את כתבי פרויד, חמישים ספרים וחושבים... אבל יש כלל במדעי הטבע שאומר שהצימצום הוא הכח".
אחד העקרונות החשובים שמודגשים במהלך לימודי בריאות הנפש הוא הצורך להמנע משיפוטיות. לא לבטא את עמדתך האישית כלפי מעשי המטופל, אפילו אם מדובר במעשה קיצוני (פרט למעשים מסוכנים מאד כמו סיכון חיים של המטופל או סביבתו).
כשאתה מגיע עם עולם ערכים ברור איך אתה מתמודד עם הצורך להמנע משיפוטיות?
אני מאד שיפוטי.
איך אתה מסתדר עם זה?
"אני מסתדר, השאלה היא איך המטופלים מסתדרים. אדם שבא אלי כי יש לו משיכה לגברים והוא רוצה להסתדר עם זה אני לא יכול לטפל בו וגם לא להמליץ על מטפל אחר שיעזור לו כי זה סיוע לדבר עבירה. כך שאני מוגבל מבחינת קהל המטופלים שאני יכול לטפל בהם".
הטיפול הינו גמילות חסד
הימנעות משיפוטיות היא לא העקרון היחיד שד"ר שולם מוכן להפר. גם ההגדרה שלו למערכת היחסים בין מטפל למטופל היא שונה מזו המקובלת בקרב הפסיכולוגים. הוא מתייחס אליה כאל מערכת של גמילות חסד בין שני יהודים. ד"ר שולם מוכן גם לשבור את הגבולות המבדילים בין מטפל למטופל ולהזמין מטופל להתארח לביתו לשבת או אפילו לכמה חודשים " אני לא נגד שמירת מרחק בין מטפל למטופל אלא נגד שמירת מרחק ככלל בל יעבור. לפעמים צריך לשמור מרחק אבל לפעמים אדם זקוק למקום לשבת ואולי זה טיפולי להביא אותו הביתה". אגב היה אפילו מקרה בו בחור שהיה מטופל של ד"ר שולם חי בביתו במשך מספר חודשים.
כשאתה מדבר על חסד קשה לי להתאפק מלציין שטיפול פסיכולוגי הוא חסד שניתן ללקוחות תמורת הרבה מאד כסף .
"יש שאלה הלכתית דומה לגבי גביית כסף עבור לימוד תורה על פי ההלכה זה ביטול זמן ולכן המורה מקבל כסף כי הרי בזמן הזה הוא היה יכול ללכת לעבוד במקום אחר. יש לי תשובה נוספת לבעייתיות הזו. אני תורם יום עבודה בחודש חינם ורואה מעשר מהקליינטים חינם. כל שנה אני גם נותן קורס במקום אחר בארץ, חינם. השנה זה ביישוב עלי. כבר העברתי את הקורס בחצור הגלילית , רמת הגולן, בני ברק. אני מגיע למקומות ואני רואה את זה כחיוב מצידי".
בהקשר הזה ניתן לציין את גישתו של ד"ר שולם הדוגל בטיפול קצר מועד בין היתר כיון שהוא "חס על ממונם של ישראל" כלשונו. חשוב לו לייעל את הטיפול ולקצרו גם כדי לחסוך ללקוחות זמן כסף וגם כי הוא מאמין שכך צריך להיות. "אני מאמין שכל אדם יכול בן רגע להשתנות. בפסיכואנליזה היו אומרים שאדם שמשתנה מהר זה בגלל שהוא בורח מהעימות עם החרדה של הטיפול המעמיק. התפיסה שלהם היא שטיפול לוקח מספר מסויים של שנים ואם זה קצר זה לא טיפול. בהשקפה שלי כל שיחה יכולה להיות השיחה האחרונה. לקבוע מראש כמה זמן לוקח טיפול זה זילזול בכח התשובה. כאשר קליינט שואל , ובצדק, כמה זמן זה יקח? אני אומר: כמה שתשקיע זה יהיה יותר קצר. כי אני לא מוכר בריאות אני מוכר עבודה קשה".
אם מאבק בקשיים הוא חלק מהחיים אולי לא כדאי ללכת לפסיכולוג? יש איזו תחושה שגם אם יש לך בעיה עדיף שלא תלך לפסיכולוג כי זה משאיר אותך כמתמודד עם בעיה באופן נורמלי. ברגע שתלך לפסיכולוג: הסתבכת.
"תלוי לאיזה פסיכולוג אתה הולך. אם הוא אומר לך אוי, הטיפול ייקח שנתיים אז הסתבכת. יש שני סוגים של פסיכולוגים. כאלה שמחפשים בעיות וכאלה שמחפשים פתרונות. אני מחפש פיתרונות".
אתה יכול לתת דוגמא לטיפול של חיפוש פתרונות?
"כן. הגיע אלי נער בן כמעט 20 שעבר משהו מאד מאד קשה כילד. הוא היה מאושפז שלוש שנים
במחלקה פסיכאטרית וטופל כבר מעל ומעבר. כשהגיע אלי הוא אמר לי בצורה עדינה שהוא לא רוצה להיות פה. אמרתי לו תראה אני לא רוצה לשמוע מה הבעיות שלך . רק תגיד לי יש לך שאיפות? הוא אמר שהוא רוצה להתגייס ליחידה מובחרת.ידעתי אמנם, שהוא לא יוכל להתגייס ליחידה מובחרת אבל שאלתי אותו ולמה שיבחרו בך? הוא אמר אני לא יודע. שאלתי:אתה חזק פיזית? הוא אמר: כן. אני רץ כל ערב ארבעים קילומטר עם משהו על הגב . אמרתי לו טוב, אז תרשום את זה . שאלתי אתה רץ כל ערב? אז הוא אמר כן. אמרתי תרשום שיש לך כח התמדה. שאלתי ואתה רץ לבד? הוא אמר לא אני רץ עם אח שלי . אמרתי: איזה כוחות יש לך להסתדר יום יום עם אחיך ולהתמיד בריצה? והוא היה צריך לחשוב על שאיפות, על כוחות . הוא היה אצלי לארבע פגישות ויותר לא הגיע .אמא שלו סיפרה לי שהזיכרונות והדיכאונות פסקו והוא התגייס".
ומתי כדאי ללכת לייעוץ? מה נחשב בעיה שמצריכה חיפוש פיתרונות?
"אני חושב שאנחנו טעינו. הלכנו על גישה של פסיכיאטריה כשהיינו צריכים ללכת על גישה של מוסכים. טיפול 10,000, תבוא, תבדוק, למה לחכות שזה יסתבך"?
מה? אתה ממליץ על בדיקה תקופתית אצל פסיכולוג?
"לא. אבל יש צמתים די ידועים שבהם אנשים מתלבטים. גיל ההתבגרות, נישואין חדשים, הקן הריק. אני רואה את עצמי כיועץ לאנשים בריאים שמתלבטים בבעיות במעגל החיים. יש מצבים שבהם אדם צריך לבחור והוא תקוע. אז מישהו צריך לעזור לו".
והמישהו צריך להיות פסיכולוג.
לא בכלל לא. יכול להיות גם רב, חבר.
אז איפה אתה רואה את היתרון של פסיכולוג?
אני לא רואה. יש בעיות מסוימות מאד שאנשי מקצוע צריכים לטפל בהן.
אז איפה מה בעצם נותן לך תואר הדוקטורט בפסיכולוגיה?
"היום? סטטוס, מעמד של זקן בין המטפלים בארץ. אפשרות לקבל שכר גבוה יותר עבור הרצאה. מבחינת ידע? הייתי צריך להשקיע דם כדי להתגבר ולשכוח את כל הטעויות שלמדתי. כשמדברים עם אנשים בשדה הקליני הם אומרים : תראה מה שלמדתי זה היה לפני הרבה שנים. בנתיים הגעתי לשטח ועכשיו אני עושה כך".
השינוי הגדול
יש שינוי בתפיסה של כל מטפל בעקבות העבודה בשטח בכל זאת, נראה שאצלך השינוי בתפיסה המקצועית קשור מאד גם לחזרתך בתשובה.
"גדלתי בסאן פרנסיסקו על המים. עליתי ארצה ב-1960 ועשיתי את המסלול צבא (נח"ל מוצנח במסגרת מח"ל), קיבוץ (שדה בוקר), אוניברסיטה, תואר ראשון בעבודה סוציאלית. באותה תקופה פגשתי בחורה ישראלית נחמדה היא הייתה ישראלית , ירושלמית , לא סובלת שחורים (חרדים י.ש.). לי לא היה שום רקע יהודי. אבא שלי היה סופר שמאלני, קומוניסט. להיות יהודי היתה עובדה כמו להיות בעל עיניים חומות. נסענו לאמריקה. היא התחילה להתעניין וחזרה בתשובה בזמן מאד קצר ואני ברכתי על זה. אמרתי: אני ליברל. את רוצה להיות דתייה? בבקשה! זה לא על חשבוני. אחר כך אחד מהרבנים הציע לי ללמוד איתו כדי לשמור על קשר עם אשתי. הגעתי אליו לשנתיים של שאלות ודיונים".
ואשתך שנמצאת כבר עמוק בתוך התהליך חיכתה.
"כן היא באמת חיכתה. היא גם לא שמה כיסוי ראש עד שאני התחלתי לשמור שבת. אני עבדתי כמרצה באוניברסיטה והייתי בא לרב עם שאלות של מרצים אחרים מכל מיני תחומים היסטוריה, פילוסופיה. הוא היה אומר שאלה ממש טובה, מחייך ועונה. אחרי שנתיים של התלבטות התחלתי לשים כיפה ולשמור קצת שבת."
ואיך זה השפיע עליך כאיש מקצוע?
"אז התחלתי לשאול שאלות לגבי המקצוע שלי. הפסדתי את התהילה המקצועית כי אי אפשר לנסוע לכל המקומות, להשוויץ עם כולם. אז אני יושב בירושלים והיום אני חושב שחלק גדול מאד מההצלחה שלי בטיפול זה בגלל הלימוד שלי והבנת מה זה נפש האדם ואמונה חזקה בכח האדם".
ניכר שהשינוי שהתחולל בחיי המשפחה של ד"ר שולם חשוב לו לא פחות מהשינוי שהתחולל בחיים המקצועיים. לד"ר שולם חמישה בנים ויש לו כבר נכדים ונכדות. הוא מרגיש שהוא ואשתו זכו לגדל משפחה יפה וטובה בזכות החזרה בתשובה. " שבת למשפחה זו תרופה שאין כמותה. לא יכולתי להגיע לזה בלי התורה."
למי שרוצה להכיר אותך על רגל אחת, איך היית מציג את עצמך?
"הייתי רוצה לענות כמו יונה "עברי עובד ה' " הייתי רוצה להיות מסוגל לענות ככה. אבל בדרך כלל אני מעדיף להציג את עצמי בשם הפרטי שלי- ברוך. אני לא אוהב את התואר דוקטור. אני רואה את עצמי כירושלמי. תמיד ראיתי את עצמי כירושלמי. כשבאתי ארצה פעם הראשונה לטיול הגעתי לירושלים ואמרתי 'אני בבית'. והתיישבתי ומאז אני פה. מרגיש מקושר לירושלים, גם לירושלים של מעלה. שאלת אותי מי אני? ברוך. ירושלמי".
הסיפור הקטן הזה שד"ר שולם מספר בהרצאותיו, הוא אחד מרבים שמאכלסים את ספת הפסיכולוג שלו. ד"ר ברוך שולם הוא פסיכולוג שעובד באופן פרטי, וגם עם משרד החינוך, עמותת "זכרון מנחם" והאירגון "ערכים". הכשרתו המקצועית כוללת תואר ראשון בעבודה סוציאלית מהאוניברסיטה העברית ותואר שני ודוקטורקט בפסיכולוגיה ובעבודה סוציאלית מאוניברסיטת וושינגטון. הוא אף שימש כמרצה באוניברסיטת בר אילן ובאוניברסיטה העברית. לרקורד המרשים הזה מתווסף ניסיון החיים שלו כאב לחמישה בנים וסב לנכדים ולנכדות. אבל לפני הכל וחשוב מכל ד"ר שולם הוא יהודי מאמין. יהודי שתורת ישראל היא נר לרגליו בכל דרכיו, גם בעבודתו כפסיכולוג. מאוצרות הרוח של עם ישראל הוא שואב את העקרונות הטיפוליים הבסיסיים שלו. בעקרונות שרכש במהלך לימודי הדוקטורט בפסיכולוגיה הוא עושה שימוש מועט. ואת השיטה הטיפולית הייחודית שלו הוא מעביר הלאה באמצעות טיפולים, סדנאות והרצאות ברחבי הארץ.
נפגשתי עם ד"ר שולם על מנת לשמוע ממנו על הכל. לשמוע על החיבור בין עולם רוחני תורני לבין עולם מקצועי- פסיכולוגי. לשמוע על השילוב בין תורה ועבודה: שלושה ימים בשבוע מוקדשים ללימוד ושלושה לעבודה ולשמוע על החזרה בתשובה ששינתה את חייו ואת תפיסתו המקצועית.
האם העובדה שאתה מגיע לחדר הטיפולים כאדם בעל עולם ערכים מסוים משפיעה עליך?
"אני אענה לך במילים שלי: האם יש הבדל בין מטפל דתי לאדם דתי שהוא מטפל? יש באמת הבדל עצום. ההבדל יתבטא לדעתי בעיקר בשני תחומים : א. באוצר מילים- האם המטפל משתמש במונחים מקצועיים או במונחים של התורה וב. בתפיסת העולם שלו לגבי תהליך הטיפול- ייעוד הטיפול. ויש באמת הבדל גדול. אוצר המילים שלי הוא שונה, במקום מונחים של פסיכופתולוגיה ומבנה אישיות יש מונחים שהם יותר קרובים לתפיסת עולם של התורה שלנו כמו כח הדיבור או בחירה חופשית. יש דיון בין פסיכולוגים שומרי מצוות כיצד יש לקבוע איבחון פסיכולוגי האם לפי הסיווג הפסיכיאטרי המקובל בארצות הברית ובארץ או לפי מונחי התורה, ואני משתמש במונחי התורה".
כח הדיבור, בחירה חופשית זו הטרמינולוגיה שאתה משתמש בה לשם איבחון, ואיך המטופלים מגיבים למונחים הללו?
"לא מעט מהקליינטים שלי הם חילוניים וזה מענין שכאשר אני מדבר על חז"ל או מביא מדרש הם אומרים 'הו יפה!' כשאני אומר את זה ואדם דתי יושב מולי הוא בדרך כלל אומר קודם כל זה לא מדרש רבא אלא מדרש תנחומא ועושה לי ...כן? חוץ מזה באתי אליך בתור פסיכולוג ואל תטיף לי מוסר".
גם יהדות וגם פסיכולוגיה
ד"ר שולם טוען שבאופן כללי יש בציבור צימאון גדול לשמוע על יהדות, פסיכולוגיה וערכים. אנשים שמגיעים להרצאות שלו על תורה ופסיכולוגיה, שומעים בתוך ההרצאה גם דברי תורה רבים, ולדבריו התגובות חיוביות מאד, גם אלו של אנשים לא דתיים שנחשפים לאדם חרדי משכיל שמדבר לעניין. "פעם בא אלי פסיכיאטר צעיר אחרי הסדנא ואמר לי:' אני קצת מופתע שאתה מטפל כל כך טוב כי אתה חרדי' אמרתי לו שאני מאד התרשמתי מזה שיש לו שאלות כל כך חדות למרות שהוא לא דתי. אני חושב שהחוזרים בתשובה צריכים לעבוד קשה כדי לגשר על הפער העצום, העצוב, בין העולם החילוני והתורה שלנו והגישור הזה הוא חלק בלתי נפרד מהעבודה שלי".
אתה מדבר על הצימאון של הציבור המכונה לא דתי לשמוע תורה. יש גם צימאון הפוך: זה של הציבור הדתי והחרדי ללמוד פסיכולוגיה. איך אתה מסביר את זה?
"לצערי הרב יש צימאון כזה. אם אני מסתכל על פסיכולוגיה בגדול בערך 50% זה שטויות 30% זה טומאה, ממש אסור, עשרים אחוז יעיל. הצימאון לפסיכולוגיה נובע מאי ידיעה מספקת של התורה. פנינו החוצה כי לא ידענו מה שיש בתורה. אנשים מכירים את אדלר ולא את סימן שמ"ג בשולחן ערוך שעוסק בחינוך. זו פשיטת רגל וזילזול במקורות שלנו".
לדבריו של ד"ר שולם התורה מכילה את התיאוריה הפסיכולוגית המקיפה ביותר. "בבראשית פרק ב' פסוק ז' נאמר שהקב"ה נפח באדם נשמת חיים. בפסוקים הללו טמונה כל הפסיכולוגיה. לאדם יש את כל היכולות בעולם. חז"ל אומרים שם שהקב"ה נתן לאדם שתי מתנות: כח הדיבור ובחירה חופשית". הטענה היא שכל בעיה מבוססת על בעיה בכח הדיבור ובבחירה החופשית ועל המתנות הללו צריך להתבסס כל טיפול. נשמע פשוט? לפעמים בפשטות של התיאוריה טמונה עוצמתה. "אנשים רואים את כתבי פרויד, חמישים ספרים וחושבים... אבל יש כלל במדעי הטבע שאומר שהצימצום הוא הכח".
אחד העקרונות החשובים שמודגשים במהלך לימודי בריאות הנפש הוא הצורך להמנע משיפוטיות. לא לבטא את עמדתך האישית כלפי מעשי המטופל, אפילו אם מדובר במעשה קיצוני (פרט למעשים מסוכנים מאד כמו סיכון חיים של המטופל או סביבתו).
כשאתה מגיע עם עולם ערכים ברור איך אתה מתמודד עם הצורך להמנע משיפוטיות?
אני מאד שיפוטי.
איך אתה מסתדר עם זה?
"אני מסתדר, השאלה היא איך המטופלים מסתדרים. אדם שבא אלי כי יש לו משיכה לגברים והוא רוצה להסתדר עם זה אני לא יכול לטפל בו וגם לא להמליץ על מטפל אחר שיעזור לו כי זה סיוע לדבר עבירה. כך שאני מוגבל מבחינת קהל המטופלים שאני יכול לטפל בהם".
הטיפול הינו גמילות חסד
הימנעות משיפוטיות היא לא העקרון היחיד שד"ר שולם מוכן להפר. גם ההגדרה שלו למערכת היחסים בין מטפל למטופל היא שונה מזו המקובלת בקרב הפסיכולוגים. הוא מתייחס אליה כאל מערכת של גמילות חסד בין שני יהודים. ד"ר שולם מוכן גם לשבור את הגבולות המבדילים בין מטפל למטופל ולהזמין מטופל להתארח לביתו לשבת או אפילו לכמה חודשים " אני לא נגד שמירת מרחק בין מטפל למטופל אלא נגד שמירת מרחק ככלל בל יעבור. לפעמים צריך לשמור מרחק אבל לפעמים אדם זקוק למקום לשבת ואולי זה טיפולי להביא אותו הביתה". אגב היה אפילו מקרה בו בחור שהיה מטופל של ד"ר שולם חי בביתו במשך מספר חודשים.
כשאתה מדבר על חסד קשה לי להתאפק מלציין שטיפול פסיכולוגי הוא חסד שניתן ללקוחות תמורת הרבה מאד כסף .
"יש שאלה הלכתית דומה לגבי גביית כסף עבור לימוד תורה על פי ההלכה זה ביטול זמן ולכן המורה מקבל כסף כי הרי בזמן הזה הוא היה יכול ללכת לעבוד במקום אחר. יש לי תשובה נוספת לבעייתיות הזו. אני תורם יום עבודה בחודש חינם ורואה מעשר מהקליינטים חינם. כל שנה אני גם נותן קורס במקום אחר בארץ, חינם. השנה זה ביישוב עלי. כבר העברתי את הקורס בחצור הגלילית , רמת הגולן, בני ברק. אני מגיע למקומות ואני רואה את זה כחיוב מצידי".
בהקשר הזה ניתן לציין את גישתו של ד"ר שולם הדוגל בטיפול קצר מועד בין היתר כיון שהוא "חס על ממונם של ישראל" כלשונו. חשוב לו לייעל את הטיפול ולקצרו גם כדי לחסוך ללקוחות זמן כסף וגם כי הוא מאמין שכך צריך להיות. "אני מאמין שכל אדם יכול בן רגע להשתנות. בפסיכואנליזה היו אומרים שאדם שמשתנה מהר זה בגלל שהוא בורח מהעימות עם החרדה של הטיפול המעמיק. התפיסה שלהם היא שטיפול לוקח מספר מסויים של שנים ואם זה קצר זה לא טיפול. בהשקפה שלי כל שיחה יכולה להיות השיחה האחרונה. לקבוע מראש כמה זמן לוקח טיפול זה זילזול בכח התשובה. כאשר קליינט שואל , ובצדק, כמה זמן זה יקח? אני אומר: כמה שתשקיע זה יהיה יותר קצר. כי אני לא מוכר בריאות אני מוכר עבודה קשה".
אם מאבק בקשיים הוא חלק מהחיים אולי לא כדאי ללכת לפסיכולוג? יש איזו תחושה שגם אם יש לך בעיה עדיף שלא תלך לפסיכולוג כי זה משאיר אותך כמתמודד עם בעיה באופן נורמלי. ברגע שתלך לפסיכולוג: הסתבכת.
"תלוי לאיזה פסיכולוג אתה הולך. אם הוא אומר לך אוי, הטיפול ייקח שנתיים אז הסתבכת. יש שני סוגים של פסיכולוגים. כאלה שמחפשים בעיות וכאלה שמחפשים פתרונות. אני מחפש פיתרונות".
אתה יכול לתת דוגמא לטיפול של חיפוש פתרונות?
"כן. הגיע אלי נער בן כמעט 20 שעבר משהו מאד מאד קשה כילד. הוא היה מאושפז שלוש שנים
במחלקה פסיכאטרית וטופל כבר מעל ומעבר. כשהגיע אלי הוא אמר לי בצורה עדינה שהוא לא רוצה להיות פה. אמרתי לו תראה אני לא רוצה לשמוע מה הבעיות שלך . רק תגיד לי יש לך שאיפות? הוא אמר שהוא רוצה להתגייס ליחידה מובחרת.ידעתי אמנם, שהוא לא יוכל להתגייס ליחידה מובחרת אבל שאלתי אותו ולמה שיבחרו בך? הוא אמר אני לא יודע. שאלתי:אתה חזק פיזית? הוא אמר: כן. אני רץ כל ערב ארבעים קילומטר עם משהו על הגב . אמרתי לו טוב, אז תרשום את זה . שאלתי אתה רץ כל ערב? אז הוא אמר כן. אמרתי תרשום שיש לך כח התמדה. שאלתי ואתה רץ לבד? הוא אמר לא אני רץ עם אח שלי . אמרתי: איזה כוחות יש לך להסתדר יום יום עם אחיך ולהתמיד בריצה? והוא היה צריך לחשוב על שאיפות, על כוחות . הוא היה אצלי לארבע פגישות ויותר לא הגיע .אמא שלו סיפרה לי שהזיכרונות והדיכאונות פסקו והוא התגייס".
ומתי כדאי ללכת לייעוץ? מה נחשב בעיה שמצריכה חיפוש פיתרונות?
"אני חושב שאנחנו טעינו. הלכנו על גישה של פסיכיאטריה כשהיינו צריכים ללכת על גישה של מוסכים. טיפול 10,000, תבוא, תבדוק, למה לחכות שזה יסתבך"?
מה? אתה ממליץ על בדיקה תקופתית אצל פסיכולוג?
"לא. אבל יש צמתים די ידועים שבהם אנשים מתלבטים. גיל ההתבגרות, נישואין חדשים, הקן הריק. אני רואה את עצמי כיועץ לאנשים בריאים שמתלבטים בבעיות במעגל החיים. יש מצבים שבהם אדם צריך לבחור והוא תקוע. אז מישהו צריך לעזור לו".
והמישהו צריך להיות פסיכולוג.
לא בכלל לא. יכול להיות גם רב, חבר.
אז איפה אתה רואה את היתרון של פסיכולוג?
אני לא רואה. יש בעיות מסוימות מאד שאנשי מקצוע צריכים לטפל בהן.
אז איפה מה בעצם נותן לך תואר הדוקטורט בפסיכולוגיה?
"היום? סטטוס, מעמד של זקן בין המטפלים בארץ. אפשרות לקבל שכר גבוה יותר עבור הרצאה. מבחינת ידע? הייתי צריך להשקיע דם כדי להתגבר ולשכוח את כל הטעויות שלמדתי. כשמדברים עם אנשים בשדה הקליני הם אומרים : תראה מה שלמדתי זה היה לפני הרבה שנים. בנתיים הגעתי לשטח ועכשיו אני עושה כך".
השינוי הגדול
יש שינוי בתפיסה של כל מטפל בעקבות העבודה בשטח בכל זאת, נראה שאצלך השינוי בתפיסה המקצועית קשור מאד גם לחזרתך בתשובה.
"גדלתי בסאן פרנסיסקו על המים. עליתי ארצה ב-1960 ועשיתי את המסלול צבא (נח"ל מוצנח במסגרת מח"ל), קיבוץ (שדה בוקר), אוניברסיטה, תואר ראשון בעבודה סוציאלית. באותה תקופה פגשתי בחורה ישראלית נחמדה היא הייתה ישראלית , ירושלמית , לא סובלת שחורים (חרדים י.ש.). לי לא היה שום רקע יהודי. אבא שלי היה סופר שמאלני, קומוניסט. להיות יהודי היתה עובדה כמו להיות בעל עיניים חומות. נסענו לאמריקה. היא התחילה להתעניין וחזרה בתשובה בזמן מאד קצר ואני ברכתי על זה. אמרתי: אני ליברל. את רוצה להיות דתייה? בבקשה! זה לא על חשבוני. אחר כך אחד מהרבנים הציע לי ללמוד איתו כדי לשמור על קשר עם אשתי. הגעתי אליו לשנתיים של שאלות ודיונים".
ואשתך שנמצאת כבר עמוק בתוך התהליך חיכתה.
"כן היא באמת חיכתה. היא גם לא שמה כיסוי ראש עד שאני התחלתי לשמור שבת. אני עבדתי כמרצה באוניברסיטה והייתי בא לרב עם שאלות של מרצים אחרים מכל מיני תחומים היסטוריה, פילוסופיה. הוא היה אומר שאלה ממש טובה, מחייך ועונה. אחרי שנתיים של התלבטות התחלתי לשים כיפה ולשמור קצת שבת."
ואיך זה השפיע עליך כאיש מקצוע?
"אז התחלתי לשאול שאלות לגבי המקצוע שלי. הפסדתי את התהילה המקצועית כי אי אפשר לנסוע לכל המקומות, להשוויץ עם כולם. אז אני יושב בירושלים והיום אני חושב שחלק גדול מאד מההצלחה שלי בטיפול זה בגלל הלימוד שלי והבנת מה זה נפש האדם ואמונה חזקה בכח האדם".
ניכר שהשינוי שהתחולל בחיי המשפחה של ד"ר שולם חשוב לו לא פחות מהשינוי שהתחולל בחיים המקצועיים. לד"ר שולם חמישה בנים ויש לו כבר נכדים ונכדות. הוא מרגיש שהוא ואשתו זכו לגדל משפחה יפה וטובה בזכות החזרה בתשובה. " שבת למשפחה זו תרופה שאין כמותה. לא יכולתי להגיע לזה בלי התורה."
למי שרוצה להכיר אותך על רגל אחת, איך היית מציג את עצמך?
"הייתי רוצה לענות כמו יונה "עברי עובד ה' " הייתי רוצה להיות מסוגל לענות ככה. אבל בדרך כלל אני מעדיף להציג את עצמי בשם הפרטי שלי- ברוך. אני לא אוהב את התואר דוקטור. אני רואה את עצמי כירושלמי. תמיד ראיתי את עצמי כירושלמי. כשבאתי ארצה פעם הראשונה לטיול הגעתי לירושלים ואמרתי 'אני בבית'. והתיישבתי ומאז אני פה. מרגיש מקושר לירושלים, גם לירושלים של מעלה. שאלת אותי מי אני? ברוך. ירושלמי".