הירידה הצפויה בכוחה של של ש"ס מובילה אוהדים מאוכזבים של אריה דרעי לחפש להם בית פוליטי. לחלקם זאת נדידה, לאחרים – חזרה הביתה. האם באמת ירחיקו לכת עד כדי הצבעה למפלגת אחרות, או שביום הדין יירתעו מהשופרות, הקמיעות והברכות וישובו להצביע ש"ס? בינתיים ש"ס מתאוששת אט אט בסקרים, אבל בשום אופן לא עד כדי יכולת לשחזר את ההצלחה המונומנטלית של 17 מנדטים מהפעם הקודמת.

קולות מאוכזבי ש"ס צפויים להתפזר בין מצביעי הליכוד, האיחוד הלאומי, המפד"ל ו'אהבת ישראל'. הליכוד לא טורח עד כה במיוחד ללקט מאוכזבים אלו לשורותיו. 'אהבת ישראל' עושה זאת בצורה מפורשת, גורפת, יהיו שיאמרו בוטה. היא עשויה להיות הפתעת הבחירות.

בקרב פעילי איחוד לאומי ומפד"ל הוחלט לנסות ולאפיין מצביעים מאוכזבי ש"ס, כמו גם מצביעי ליכוד פוטנציאלים, כ"ציונים-דתיים בהשקפתם, באורח חייהם ובאמונתם", ולנסות "להחזיר אותם הביתה".

אומר בצלאל סמוטריץ': "מדובר בכמה עשרות ואולי מאות אלפי איש, בעיקר בני עדות המזרח, שמשרתים בצבא, עובדים, אוהבים את המדינה ואכפת להם ממנה. אנשים שהתורה והקדושה חשובים להם, אבל גם הכבוד הלאומי, ההתיישבות ביש"ע והשרות בצבא. הם לא חרדים בהגדרה. אין להם מה לעשות בליכוד כי חשובה להם היהדות, ולא בש"ס – כי גם המדינה בראש מעייניהם. אותם אנחנו באים להחזיר הביתה".

חלון ראווה

"הביתה" מבחינתו של סמוטריץ' היא הצבעה למפלגות דתיות-לאומיות כמו האיחוד הלאומי או המפד"ל. סמוטריץ, נשוי טרי בן 23, בוגר 'הישיבה לצעירים' וכיום תלמיד הישיבה בקדומים, הוא אחד המנועים מאחורי מבצע חדש, "פנים אל פנים" שמו, שמנסה למשוך את אותם "ציונים-דתיים מאוכזבי ש"ס" אל המפלגות הלאומיות. המטה שהקים יחד עם חברו אריאל דורפמן, תלמיד ישיבת בית אל בן 28, מוציא בימים האחרונים אל השכונות ועיירות הפיתוח כמה מאות תלמידי ישיבות, מכינות קדם-צבאיות, וגם בנות אולפנות, מכללות ומדרשות. כל זוג מסבירנים נכנס לכשמונה עד עשר משפחות בערב. השיחה נפתחת בערך כך:

- "שלום, ערב טוב, מה שלומכם?"
- "בסדר, מי אתם?"
- "באנו לשוחח על נושא חשוב לפני הבחירות. אפשר להיכנס?"
- "רגע, מאיזה מפלגה אתם?"
- "אנחנו לא ממפלגה מסוימת. אבל אפשר להיכנס?"

בחורי הישיבות פונים אל הלב הציוני של בעל הבית. "הרי אתה רוצה מדינה יהודית, ולא מדינה פלשתינית. הרי אתה משרת בצבא, ורוצה שגם ילדיך ישרתו". כאן מתפתח דיון בשאלה האם הליכוד באמת מתכוון להקים מדינה פלשתינית, איך לעצור את השמאל, והאם האיחוד הלאומי והמפד"ל הן מפלגות "קיצוניות מדי".

ככלל, מסבירים במטה, זמן בחירות הוא זמן של פתיחת חלונות ראווה. זהו זמן בו כל ציבור פותח את חלון הראווה שלו בו מציג הוא את עצמו, מעשיו, תפישת עולמו והבטחותיו לעתיד. זהו זמן בו כל אחד ואחד מנסה למשוך אליו כמה שיותר אנשים, ובכך לקבוע את עתידה של המדינה. במבצע זה, אומרים במטה, אנו פותחים את חלון הראוה שלנו בו אנו מציגים את היצירה המופלאה של ציבור אמוני גדול, אשר מתוך קשר לתורה עוסק במסירות בכל תחומי החיים ומצטיין בהם, תוך שהוא נושא בעול בהתלהבות בכל העניינים להם זקוקה המדינה.

למי שכבר בטוח בעמדתו אין פעילי 'פנים אל פנים' מתכוונים לפנות. גם למי שיאמר להם שהרב עובדיה יוסף הוא גדול הדור והוא אמר להצביע ש"ס אין בפיהם תשובה - לפחות לא כזו שניתנת להסברה ברבע שעה של שיחה. אבל בכל מקרה, גם אצל מי שישיב להם תשובה כזאת הם מתכוונים להשאיר ערכה מרשימה: תיקיה ובה חומר הסברה וגם תקליטור מחשב המציג את מפעלות הציונות הדתית, ונותן לצופה להרגיש שייך לאותה משפחה גדולה.

להיפגש עם העם

סמוטריץ' ודורפמן, מגובים בתמיכתם הנלהבת של כמה עשרות רבנים וראשי ישיבות , פנו לקבל את תמיכתם של מי שייהנו בעיקר מפעילות 'פנים אל פנים', האיחוד הלאומי והמפד"ל. ח"כ אורי אריאל מהאיחוד הלאומי הסכים מיד, ואף סייע לממן את הפעילות. במפד"ל, נכון להיום, שבועיים לפני הבחירות, עדיין לא החליטו. אך את שני הצעירים ואת חבריהם אין זה מרתיע. הם עורכים כנסים ומצליחים להדביק בהתלהבותם בני ישיבות רבים. לדבריהם, בישיבות ההסדר ובמכינות רוח ההתנדבות אינה נתונה למפלגה מסוימת. אצל רוב תלמידי הישיבות, צעירים ברוחם ומלאי אידיאלים של "תיקון עולם במלכות ש-די", השאיפות הגדולות לא יכולות להצטמצם ולהתנקז במפלגה מסוימת.

לנישה הזאת נכנס מטה "פנים אל פנים" ומבקש לתת מענה. "אל תעבוד, תזיע, תתרוצץ, ותסביר – בשביל מפלגה מסוימת, אלא בשביל הערכים וההגשמה של הציונות הדתית", מסבירים במטה, והמסר הזה נקלט. יש היענות רבה גם אצל ראשי הישיבות וגם אצל תלמידיהם. מרץ הנעורים והלהט שמפגינים פעילי "פנים אל פנים" מדביקים גם תושבים רבים ביישובי יש"ע, שבימים הקרובים יצטרפו גם הם למבצע. מדי ערב יוצאים אוטובוסים מאורגנים לשכונות ועיירות פיתוח סמוכות. משם מתפזרים התלמידים, ערכות הסברה בידיהם, לבתים השונים.

מעבר למטרה הפוליטית, המפגש הבלתי אמצעי עם 'עמך' מעניק המון לבחור ישיבה ממוצע. פתאום הוא צריך לפרוט למעשים – ובעברית פשוטה וישראלית – את כל הערכים והאידיאלים שעליהם הוא שומע, השכם והערב, ממחנכיו ורבניו. פעילות שכזאת עשוייה לפתח בחורי ישיבות רגישים הרבה יותר למצוקות הווה, פתוחים וקשובים יותר ומורכבים יותר. זאת, בנוסף ל'גאוות יחידה' על השייכות למפעל הציונות הדתית. זהו רווח נקי נוסף של הציונות הדתית, רווח גדול לא פחות מכמה מנדטים שאולי יתווספו לאיחוד הלאומי ולמפד"ל.