בליל שבת האחרון נרצח נתנאל עוזרי הי"ד, איש תורה ועבודה, בביתו שבחלקה 26 על יד קריית ארבע, ובתו בת ה5- נפצעה. אילו התקיים זממם של המחבלים היה מתבצע טבח בכל בני המשפחה ואורחיהם. עוזרי נרצח לבדו רק בזכות תושייתם וגבורתם של המותקפים, שפתחו מייד באש, הרגו את אחד הרוצחים והדפו את ההתקפה. כוחות צה"ל שנזעקו למקום סייעו בטיפול בפצועים, והרגו מחבל נוסף בתום מרדף שנמשך שעות ארוכות.
ביום ראשון עסקה התקשורת בנושא בהרחבה, ולא נמנעה מתיאורים ורמיזות שהכפישו את שמו של הנרצח. למעשה, עוזרי הואשם במרומז ברציחתו ובסיכון ילדיו. הוא אשם - משום שהתעקש להתגורר עם משפחתו במאחז מבודד שקשה להגן עליו. הוא אשם - משום שהוא איש קיצוני, תלמידו של הרב כהנא, ואנשים כאלה מגיע להם להירצח. הוא אשם - משום שישב במאסר לאחר שהורשע בהתפרעות במהלך הלוויות של חייל יהודי מחברון שנרצח בפיגוע (חבריו אומרים שהוא רק הגן על ילד שהותקף בידי שוטר). באותה הזדמנות ניתנה גם במה נרחבת לטענות אנשי מילואים עלומי שם, שמתקוממים על כך שמחייבים אותם לשמור על מאחזים מבודדים.
למחרת, בעקבות מסע ההלוויה הארוך והמוזר, יצאו כלי תקשורת רבים לתקוף את מלוויו של עוזרי. הכותרת הייתה 'ביזיון הנרצח'. אותם כלי תקשורת שיום קודם לכן עשו הכל כדי לבזות את הנרצח נזעקו לפתע להציל את כבודו מידי אוהביו, חבריו ובני משפחתו.
הסתירה הזאת בין עיתוני יום א' שביזו את הנרצח לעיתוני יום ב' שכה דאגו לכבודו הטרידה אותי מאוד. הוגעתי את מוחי, קימטתי את מצחי, ומצאתי שני הסברים אפשריים:
1. התקשורת אינה דואגת לכבוד המת אלא לכבוד הגופה. לבזות את פועלו ואישיותו של המת זה סביר, אבל לטלטל את גופתו זהו ביזוי בלתי נסלח.
2. ראוי לבזות כל מתנחל, חי או מת, אך ביזוי מתנחל חי עדיף מביזוי מתנחל מת. ולכן, כדאי לדאוג לכבודו של מתנחל מת כאשר הדאגה הזאת מסייעת לפגוע בכבודם של מתנחלים חיים.
מה הסיכויים לממשלת ימין?
עד כמה שהדברים תלויים בשרון, הוא ירצה להקים לאחר הבחירות קואליציה דומה לזו שהייתה לו לפניהן: עם העבודה, עם המפלגות הדתיות, ובלי האיחוד הלאומי. לליכוד ולעבודה יחד צפויים כחמישים מנדטים. לגוש הדתי, מפד"ל ש"ס ויהדות התורה, צפויים עוד כעשרים מנדטים. ביחד ניתן יהיה לבסס קואליציה די יציבה של כשבעים חברים, שבחלק מהחלטותיה תזכה גם לתמיכת הימין, ובמקרים אחרים תסתייע בשינוי וב'עם אחד'.
אם יוכל שרון להסתמך על תמיכת 'העבודה' הוא ישתדל לדחוק את האגף הניצי במפלגתו מעמדת השפעה. נתניהו ונאמניו יקבלו תפקידים משניים, ושרון עם שותפיו משמאל יחפש 'פלשתינים מתונים' להגשים איתם את חזון המדינה הפלשתינית שלו ושל בוש.
האפשרות להקמת קואליציה ימנית תלויה בשני גורמים: מחד, עוצמת ההתנגדות בתוך מפלגת העבודה להצטרפות לממשלת אחדות. מאידך, עד כמה ניתן יהיה לבסס קואליציה ימנית-דתית יציבה. רק אם תהיה אפשרות ממשית לקואליציה יציבה בלי 'העבודה' יוכלו חברי הכנסת של הליכוד ללחוץ על שרון ללכת עם הימין.
באריתמטיקה הזאת יש בעיה רצינית עם חירות. מעבר לחשש שהתנועה הקטנה הזאת לא תעבור את אחוז החסימה, סביר ביותר להניח שהיא לא תובא בחשבון כשותפה בקואליציה ימנית בראשות שרון. חירות ללא מרזל לא הייתה מתקרבת לאחוז החסימה. עם מרזל היא תתקשה מאוד להתקרב לשולחן הממשלה. חירות גם מתהדרת בתומתה האידיאולוגית, ובכך שהיא המפלגה היחידה שלא ישבה בממשלת שרון. אני מניח שהדברים מבטאים נוקשות אידיאולוגית אמיתית, ואינם נאמרים רק לצורכי תעמולה וניגוח המפד"ל והאיחוד הלאומי. המסקנה הכמעט הכרחית היא ש'חרות' לא תהיה שותפה גם לקואליציה הבאה של שרון. גם שרון מצדו, ספק רב אם ירצה לכלול בממשלתו את "הימין הקיצוני" שהצלחתו הושגה באמצעות אנשי כ"ך.
לסיכום: חירות עלולה לא לעבור את אחוז החסימה ולקבור רבבות קולות של הימין. אבל גם אם תצליח להכניס ח"כ או שניים, ההצלחה הזאת עוד עלולה לטרפד קואליציית ימין עתידית. קליינר ומרזל הם יהודים יקרים, אבל הריצה המשותפת שלהם לכנסת עלולה לעלות ביוקר.
ביום ראשון עסקה התקשורת בנושא בהרחבה, ולא נמנעה מתיאורים ורמיזות שהכפישו את שמו של הנרצח. למעשה, עוזרי הואשם במרומז ברציחתו ובסיכון ילדיו. הוא אשם - משום שהתעקש להתגורר עם משפחתו במאחז מבודד שקשה להגן עליו. הוא אשם - משום שהוא איש קיצוני, תלמידו של הרב כהנא, ואנשים כאלה מגיע להם להירצח. הוא אשם - משום שישב במאסר לאחר שהורשע בהתפרעות במהלך הלוויות של חייל יהודי מחברון שנרצח בפיגוע (חבריו אומרים שהוא רק הגן על ילד שהותקף בידי שוטר). באותה הזדמנות ניתנה גם במה נרחבת לטענות אנשי מילואים עלומי שם, שמתקוממים על כך שמחייבים אותם לשמור על מאחזים מבודדים.
למחרת, בעקבות מסע ההלוויה הארוך והמוזר, יצאו כלי תקשורת רבים לתקוף את מלוויו של עוזרי. הכותרת הייתה 'ביזיון הנרצח'. אותם כלי תקשורת שיום קודם לכן עשו הכל כדי לבזות את הנרצח נזעקו לפתע להציל את כבודו מידי אוהביו, חבריו ובני משפחתו.
הסתירה הזאת בין עיתוני יום א' שביזו את הנרצח לעיתוני יום ב' שכה דאגו לכבודו הטרידה אותי מאוד. הוגעתי את מוחי, קימטתי את מצחי, ומצאתי שני הסברים אפשריים:
1. התקשורת אינה דואגת לכבוד המת אלא לכבוד הגופה. לבזות את פועלו ואישיותו של המת זה סביר, אבל לטלטל את גופתו זהו ביזוי בלתי נסלח.
2. ראוי לבזות כל מתנחל, חי או מת, אך ביזוי מתנחל חי עדיף מביזוי מתנחל מת. ולכן, כדאי לדאוג לכבודו של מתנחל מת כאשר הדאגה הזאת מסייעת לפגוע בכבודם של מתנחלים חיים.
מה הסיכויים לממשלת ימין?
עד כמה שהדברים תלויים בשרון, הוא ירצה להקים לאחר הבחירות קואליציה דומה לזו שהייתה לו לפניהן: עם העבודה, עם המפלגות הדתיות, ובלי האיחוד הלאומי. לליכוד ולעבודה יחד צפויים כחמישים מנדטים. לגוש הדתי, מפד"ל ש"ס ויהדות התורה, צפויים עוד כעשרים מנדטים. ביחד ניתן יהיה לבסס קואליציה די יציבה של כשבעים חברים, שבחלק מהחלטותיה תזכה גם לתמיכת הימין, ובמקרים אחרים תסתייע בשינוי וב'עם אחד'.
אם יוכל שרון להסתמך על תמיכת 'העבודה' הוא ישתדל לדחוק את האגף הניצי במפלגתו מעמדת השפעה. נתניהו ונאמניו יקבלו תפקידים משניים, ושרון עם שותפיו משמאל יחפש 'פלשתינים מתונים' להגשים איתם את חזון המדינה הפלשתינית שלו ושל בוש.
האפשרות להקמת קואליציה ימנית תלויה בשני גורמים: מחד, עוצמת ההתנגדות בתוך מפלגת העבודה להצטרפות לממשלת אחדות. מאידך, עד כמה ניתן יהיה לבסס קואליציה ימנית-דתית יציבה. רק אם תהיה אפשרות ממשית לקואליציה יציבה בלי 'העבודה' יוכלו חברי הכנסת של הליכוד ללחוץ על שרון ללכת עם הימין.
באריתמטיקה הזאת יש בעיה רצינית עם חירות. מעבר לחשש שהתנועה הקטנה הזאת לא תעבור את אחוז החסימה, סביר ביותר להניח שהיא לא תובא בחשבון כשותפה בקואליציה ימנית בראשות שרון. חירות ללא מרזל לא הייתה מתקרבת לאחוז החסימה. עם מרזל היא תתקשה מאוד להתקרב לשולחן הממשלה. חירות גם מתהדרת בתומתה האידיאולוגית, ובכך שהיא המפלגה היחידה שלא ישבה בממשלת שרון. אני מניח שהדברים מבטאים נוקשות אידיאולוגית אמיתית, ואינם נאמרים רק לצורכי תעמולה וניגוח המפד"ל והאיחוד הלאומי. המסקנה הכמעט הכרחית היא ש'חרות' לא תהיה שותפה גם לקואליציה הבאה של שרון. גם שרון מצדו, ספק רב אם ירצה לכלול בממשלתו את "הימין הקיצוני" שהצלחתו הושגה באמצעות אנשי כ"ך.
לסיכום: חירות עלולה לא לעבור את אחוז החסימה ולקבור רבבות קולות של הימין. אבל גם אם תצליח להכניס ח"כ או שניים, ההצלחה הזאת עוד עלולה לטרפד קואליציית ימין עתידית. קליינר ומרזל הם יהודים יקרים, אבל הריצה המשותפת שלהם לכנסת עלולה לעלות ביוקר.