עם כל הזהירות המתבקשת בהערכת מצבים פוליטיים, על אף הבעייתיות בהסכמים אשר ליוו את כינון הממשלה, ולמרות החששות מיציבותה הפוליטית של "שינוי"- בכל זאת, לדעתי, מגיע הרבה יישר כוח למפד"ל ולעומד בראשה, אפי איתם.
יפה מאד, חברים. גם הצלחתם לדחוק החוצה את הטיפוס המעצבן הזה מצנע, גם הצלחתם להתברג בממשלה במשרדים לא רעים, וגם, בעיקר, נתתם סוף סוף הזדמנות לשינוי של הסטטוס קוו ולארגון מחודש של יחסי דת ומדינה בארצנו. טוב שלשים שנה מאוחר מאשר לעולם לא.
נכון, הרבה פעמים ההתקפות משמאל על הדתיים, החרדים, הרבנות, השבת וכדומה נושאות אופי של ניגוח כלפי היהדות בכלל, ומעוררות כל שומר מצוות להתייצב בחזית אחידה כנגדן. אבל אסור לשכוח כי אופן ההתנהלות של הציבור הדתי, ובפרט של הציבוריות הדתית, מאז קום המדינה ועד היום אינו ממש כליל השלמות והיופי. בפרט אמורים הדברים כלפי חלקים מכריעים של הציבור החרדי האשכנזי, אשר מתייחסים לעצם קיום המדינה בשלילה המהולה בבוז ו'מכירים' בה באופן ציני, כאובייקט לסחיטת טובות הנאה. במרוצת השנים הגיעו רבים מהם לתפקידי מפתח בממסד הרבני הממלכתי-כביכול, והם משווים לו צביון מרגיז ודוחה, גם כלפי פנים ובעיקר כלפי חוץ.
אסור לזלזל בהצלחותיהם של החרדים בכינון חברה בה עבודת השם היא מרכיב מרכזי בהערכת האדם, בעיסוק בתורה ובגמילות חסדים בכמות ללא תקדים, בגישה אמיצה של "לא יכרע ולא ישתחווה" כלפי תרבות המערב ונגזרותיה. אבל אסור גם לשכוח שכל המבנה המדהים הזה נשען על עוול חברתי שלא יאמן: על מאות אלפי אנשים שאינם נושאים בעול במאומה עם שאר אזרחי המדינה, ואשר מטילים, ללא בושה ואפילו ללא הכרת הטוב, את הגנתם ואת פרנסתם על שכם הציבור הכללי בלא להניד עפעף. את המורסה החברתית הזו אולי לא ראוי לפוצץ בבת אחת, אבל הגיע הזמן, לפחות, להתחיל ללחוץ עליה.
וזאת לזכור: אין אנו חייבים לחרדים מאומה. הם מעולם לא היססו לזרוק את הציבור הדתי לאומי לכלבים אם הדבר הועיל לשיפור עמדותיהם הפוליטיות. לא כאשר האגודה יזמה את התרגיל המסריח עם פרס, ולא כאשר ש"ס חברה לממשלת הדמים והמרמה של רבין. החרדים משועבדים יותר מדי למשימת האדירים של השגת ממון לפרנסת חברה שלמה, וכל אידיאל אחר הוא משני בחשיבותו.
בקיצור, חברים מן המפד"ל, כל הכבוד לכם. אל תיבהלו ואל תחששו, "אל ירך לבבכם מפני צהלת סוסים וצחצוח חרבות ואל תערצו מפני קול צווחות". עם ישראל חי אלפיים שנה בגלות, ויהודים למדו תורה, קיימו מצוות וכתבו את מיטב היצירה התורנית בלי תקציבים מניקולאי ובלי משרות אצל מריה טרזה. קצת פחות חילול השם ובזיון התורה לא יחזירו את טומי לפיד בתשובה, אבל לנו, הדתיים, תהיה לפחות הרגשה יותר טובה.
יפה מאד, חברים. גם הצלחתם לדחוק החוצה את הטיפוס המעצבן הזה מצנע, גם הצלחתם להתברג בממשלה במשרדים לא רעים, וגם, בעיקר, נתתם סוף סוף הזדמנות לשינוי של הסטטוס קוו ולארגון מחודש של יחסי דת ומדינה בארצנו. טוב שלשים שנה מאוחר מאשר לעולם לא.
נכון, הרבה פעמים ההתקפות משמאל על הדתיים, החרדים, הרבנות, השבת וכדומה נושאות אופי של ניגוח כלפי היהדות בכלל, ומעוררות כל שומר מצוות להתייצב בחזית אחידה כנגדן. אבל אסור לשכוח כי אופן ההתנהלות של הציבור הדתי, ובפרט של הציבוריות הדתית, מאז קום המדינה ועד היום אינו ממש כליל השלמות והיופי. בפרט אמורים הדברים כלפי חלקים מכריעים של הציבור החרדי האשכנזי, אשר מתייחסים לעצם קיום המדינה בשלילה המהולה בבוז ו'מכירים' בה באופן ציני, כאובייקט לסחיטת טובות הנאה. במרוצת השנים הגיעו רבים מהם לתפקידי מפתח בממסד הרבני הממלכתי-כביכול, והם משווים לו צביון מרגיז ודוחה, גם כלפי פנים ובעיקר כלפי חוץ.
אסור לזלזל בהצלחותיהם של החרדים בכינון חברה בה עבודת השם היא מרכיב מרכזי בהערכת האדם, בעיסוק בתורה ובגמילות חסדים בכמות ללא תקדים, בגישה אמיצה של "לא יכרע ולא ישתחווה" כלפי תרבות המערב ונגזרותיה. אבל אסור גם לשכוח שכל המבנה המדהים הזה נשען על עוול חברתי שלא יאמן: על מאות אלפי אנשים שאינם נושאים בעול במאומה עם שאר אזרחי המדינה, ואשר מטילים, ללא בושה ואפילו ללא הכרת הטוב, את הגנתם ואת פרנסתם על שכם הציבור הכללי בלא להניד עפעף. את המורסה החברתית הזו אולי לא ראוי לפוצץ בבת אחת, אבל הגיע הזמן, לפחות, להתחיל ללחוץ עליה.
וזאת לזכור: אין אנו חייבים לחרדים מאומה. הם מעולם לא היססו לזרוק את הציבור הדתי לאומי לכלבים אם הדבר הועיל לשיפור עמדותיהם הפוליטיות. לא כאשר האגודה יזמה את התרגיל המסריח עם פרס, ולא כאשר ש"ס חברה לממשלת הדמים והמרמה של רבין. החרדים משועבדים יותר מדי למשימת האדירים של השגת ממון לפרנסת חברה שלמה, וכל אידיאל אחר הוא משני בחשיבותו.
בקיצור, חברים מן המפד"ל, כל הכבוד לכם. אל תיבהלו ואל תחששו, "אל ירך לבבכם מפני צהלת סוסים וצחצוח חרבות ואל תערצו מפני קול צווחות". עם ישראל חי אלפיים שנה בגלות, ויהודים למדו תורה, קיימו מצוות וכתבו את מיטב היצירה התורנית בלי תקציבים מניקולאי ובלי משרות אצל מריה טרזה. קצת פחות חילול השם ובזיון התורה לא יחזירו את טומי לפיד בתשובה, אבל לנו, הדתיים, תהיה לפחות הרגשה יותר טובה.