ביום שני בשבוע שעבר נכנס אורי לופוליאנסקי לבניין העיריה בכיכר ספרא בירושלים לראשונה בחייו כראש עיר. לופוליאנסקי שמוכר יותר לציבור מארגון ההתנדבות "יד שרה" אותו הקים, החל את הקריירה הפוליטית שלו לפני 15 שנה. אבל למרות השנים הארוכות אותן עשה בעיריה
והפעילות הציבורית הענפה שלו, רעשה הארץ. "חרדים עליך ירושלים", זעקו הכותרות בעיתונים.
שאלת המועמד הדתי לעיריית ירושלים איננה חדשה. מיד אחרי הבחירות האחרונות לעיריה שהתקיימו בשנת 98' הסתמן מפנה ברור בחיי העיר כש- 15 מתוך 31 חברי המועצה היו דתיים. הרעיון להשלים את המהפך בבחירות הבאות צץ במוחם של אנשים רבים.
החרדים לא בעד
בחזית החרדית מודעים לגודל הסיכוי אבל גם לגודל הסיכון. "באוירה עויינת כזו אני לא בטוח שזה יהיה צעד חכם", אומר ח"כ הרב ישראל אייכלר מיהדות התורה, "באמריקה כשיש ראש עיר יהודי זה מתקבל בטבעיות אבל בארץ כשרואים את התגובות האנטישמיות כמו נותנים לחתול לשמור על השמנת זה מסוכן".
לדעה זו מצטרף גם חיים מילר סגן ראש העיר וחבר הסיעה של לופוליאנסקי. "זה יביא עלינו יותר מדי שונאים", הוא אומר נחרצות, "אפילו איש טוב כמו לופוליאנסקי חוטף כל כך הרבה ריקושטים שלא מגיעים לו".
על פי מילר, החרדים בעיר צריכים לשמוח על החודשיים- שלושה האלה שנפלו בחלקם. "רק כדי להוכיח שאין לנו קרניים על הראש". אבל ראש עיר קבוע זה כבר יותר מדי "יאמרו שירושלים התחרדה". מילר גם חושש שמשפחות חילוניות יעזבו את העיר בעקבות ראש עיר חרדי.
"ראש עיריית ירושלים צריך להיות אדם ייצוגי", הוא מסביר, לא משנה אם הוא יהיה מימין או משמאל. "עמוס מר חיים, למשל, מקובל עלי". לעומת זאת, את הכח החרדי במועצת העיר צריך לחזק כדי שראש העיר יבין את הבעיות המיוחדות של הציבור החרדי בירושלים כמו בנושא הדיור למשל.
גם דודי זילברשלג בטוח שהמינוי הוא זמני למרות שהוא בטוח שיש למועמד כזה סיכוי לזכות. "מה שמתברר עד היום הוא שרק הציבור הדתי והחרדי הולכים להצביע. למרות כל האימה שהטלנו על הציבור החילוני הוא לא הולך להצביע והוא ימשיך לא להצביע כי מדובר בציבור לא רציני". לעומת זאת, הוא בטוח שלמועמד דתי לאומי יש סיכוי רב לזכות בתמיכת החרדים. "אם היו מוצאים מועמד ראוי וטוב החרדים היו תומכים בו".
איפה הפלורליזם
למעשה, האדם החרדי היחידי איתו דיברנו שלא בטוח שמדובר בכהונה זמנית הוא ראש העיר החדש בעצמו. על השאלה האם הוא מתכוון להתמודד בבחירות הקרובות אין לו תשובה. "זו שאלה שיש להעמיק את המחשבה עליה", הוא אומר "וגם לעשות ניסוי וטעייה. לי יש את הלוקסוס הזה. אני רוצה לבחון לבדוק, ותשובה תהיה לי בעוד מספר שבועות".
האם אתה רואה בעיה כלשהי בכהונת אדם דתי בראשות עיר גדולה כמו ירושלים?
"אם ראש עירייה חילוני יכול לתת שירותים לציבור החרדי הגדול בעיר, אין סיבה שלא יתקייים מצב הפוך.
ירושלים היא עיר מיוחדת, לא רק בגלל כיסופים של אלפי דורות אליה- אלא מכיוון שהיא עיר הקודש והמקדש, בירת העם היהודי והגוונים בה כל כך מגוונים. ממילא יש צורך בכל כך הרבה רגישות והיא צריכה להנחות אותנו על כל צעד ושעל.
בסיכומו של דבר צריך לפעול בצורה נכונה, אמיתית, ביושר ולעשות את הדברים שאתה שלם איתם. צריך לעשות הכל בשילוב של חן ושכל, ואני לא חושב שתסיסה חילונית או דתית כזו או אחרת יכולה לגרום שלא אעשה את הדברים שעימם אני שלם. ירושלים היא עיר בעלת סף מתח גבוה. צרכים מאד לשמור שכל אחד יקבל לפי צרכיו. לגופו של עניין כפי שאמרתי בנושאי הדת ה"סטטוס קוו" בנושאי דת יישמר".
האם נפגעת מיחס התקשורת למינוי שלך?
"אני לא יודע אם נפגע היא המילה הנכונה, אבל בהחלט התאכזבתי. יש הרבה שטוענם לפלורליזם- לכבד את השונה. לתת הזדמנות לכל אחד להוכיח את עצמו. ולא לשפוט אדם אם הוא שחור או לבן. ופתאום, אלו שרוממות הקידמה בגרונם , כשמגיע העניין לאדם חרדי-אז הם נזעקים. מה קורה פה ? הרי זהו בסיס האידיאולוגיה שלכם. אתם חושבים כי ראש עיר חילוני יכול לתת שרותים עירוניים לכל התושבים, כאשר אחוז נכבד ממנה הם תושבים חרדים, אבל כאשר יש ראש עיריה חרדי אז זה בלתי אפשרי? אסור? איפה חוש הצדק המינימלי?"
כרגע עדיין לא ברור מתי ייערכו הבחירות הבאות לעיריית ירושלים הדבר נתון בויכוח בין הליכוד ובין ש"ס. שר הפנים אלי ישי נחוש בדעתו לקיים את הבחירות לעיריה ב-28 באוקטובר היום בו אמורות להתקיים הבחירות המוניציפליות בכל הארץ. הליכוד מתעקש לקיים את הבחירות במאי. בכל מקרה המועמדים לראשות העיריה ניר ברקת ויוסף (פפה) אללו מאיימים לעתור לבג"ץ אם יידחו הבחירות ובמקרה כזה קיים סיכוי רב כי היועץ המשפטי לממשלה לא יגן על שר הפנים בבג"ץ.
בכל מקרה גם לופוליאנסקי בעצמו לא יודע לכמה זמן הוא ראש העיר. "על תאריך הבחירות יחליט בסופו של דבר שר הפנים", הוא אומר. "אבל לדעתי אין סיבה להכניס את העיר למערבולת בחירות בתקופה הקרובה".
ש"ס מתלבטת
לא רק אצל הליטאים ובחצרות החסידיות עוסקים בבחירות הקרבות. גם ש"ס והמפד"ל כבר חושבים קדימה. השבוע פורסם כי השר לענייני ירושלים, אליהו סוויסה, ממקורבי דרעי שלא נכלל ברשימת ש"ס לכנסת הקרובה יוצב כמועמד התנועה לראשות העיר. סוויסה שכיהן במשך שנים כיו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה בירושלים וכשר הפנים הוא מועמד אפשרי אבל בש"ס מכחישים נמרצות. "אין בזה שמץ של אמת", אומר אלי שמחיוף מראשי תנועת ש"ס בעיר.
בחודשים האחרונים כשעדיין לא היה ברור אם כאשר ראש עיר מתפטר המועצה בוחרת את ראש העיר הבא או מי שמכהן כממלא מקומו נבחר באופן אוטומטי התכוון שמחיוף להציג את מועמדותו. אבל בסופו של דבר קיבל את המינוי לופוליאנסקי, שכיהן כממלא מקום ראש העיר.
"צריך להבדיל בין מינוי זמני למועמד של קבע", אומר שמחיוף "לתקופה קצרה של מערכת בחירות אין הבדל בין אדם חרדי לאדם חילוני".
אך חרדי במישרה מלאה, זו כבר בעיה. "ירושלים עדיין לא מוכנה לראש עיר חרדי. זוהי עיר מעורבת עם כל מיני סוגים של אנשים", לדבריו הדבר עלול לעורר מהומות. שמחיוף, אגב, עוד עשוי לשנות את דעתו. "אם אראה שבחירת לופוליאנסקי לא השפיעה יכול להיות שנעמיד מועמד מטעמינו". הרב עובדיה, על כל פנים, עדיין לא פסק בסוגיה. נכון לרגע זה הוא בירך את לופוליאנסקי על בחירתו כמועמד לתקופת ביניים. בכל מקרה, מבטיח שמחיוף אם יתמודד בסופו של דבר מועמד חרדי או דתי זה יהיה מועמד שמוסכם על כולם.
מועמד המפד"ל: החרדים לא יתמכו
מן הצד השני ניצבים אנשי המפד"ל. להם ברור שמועמד דתי הוא צורך השעה. "אני בעד", אומר אלי גבאי, סגן ראש העיר לשעבר ומראשי הסניף המקומי. "בירושלים יש סיכוי לזכות בבחירות ולהעמיד אדם דתי בראשות העיר".
לדעה זו מצטרף הרב דוד שמחון, רב שכונת קריית יובל וחבר המפד"ל במועצת העיר. "ירושלים צריכה להתאפיין בנקודת הקודש של 'כעיר שחוברה לה יחדיו' וחז"ל אומרים עיר שבה כל ישראל חברים. מאחר ועם ישראל חיבר במשך 2000 שנה בין בנין ירושלים ובין הקודש זהו אתגר גדול לציבור הדתי".
אבל הרב שמחון מבקש להזהיר. "בכל מקום בו יש קידוש ה' יכול להיות גם חילול ה'". ובגלל המבנה החברתי המגוון של העיר צריך המועמד להיות בעל ראייה ארוכת טווח, איש שיש לו כתפיים רחבות שיוכל לשאת את העיר עליהן, איש רחב אופקים ועומקים שגם מצוי בתחום העשייה וגם מקובל על כלל הציבור. "אם הוא יהיה מועמד סקטוריאלי ולא ראוי גם אם יהיו לו כוונות טובות זה לא יעזור".
הרב שמחון מסביר כי ההתנגדות החרדית נובעת מעצם העניין. "ראש עיר צריך להתעסק בחילול שבת ובחנויות למימכר בשר לא כשר. הציבור הדתי לאומי צריך להפשיל שרוולים ולהתעסק גם בבעיות האלה. בכל שאלה צריכה להיות הכרעה הלכתית", פוסק הרב שמחון.
אבל במפד"ל מסתבר לא רק מדברים אלא גם עושים. לפני שבועיים- שלושה החלו לגלגל בכירי המפלגה את הרעיון להריץ את הרב יצחק לוי מי שעמד בראש המפד"ל עד הצטרפותו של אפי איתם למפלגה, לראשות העיר. בימים אלו ממש שוקלים שם את העניין ברצינות. אפילו נעשו גישושים ראשונים אצל מנהיג חרדי רב השפעה, כדי לקבל את ברכתו. הרב לוי נראה מועמד מבטיח. הוא מקובל על כל חלקי הציבור גם הדתי וגם החילוני. הוא מועמד אמוני שיהיה מקובל על החרדים ואפילו ספרדי. גם את שאלת מקום מגוריו, שאינם בירושלים אלא בכפר-מימון, מבטיחים לפתור שם בקרוב.
אבל החרדים איתם דיברנו לא הפגינו התלהבות ממועמד ציוני דתי, בלשון המעטה. "אין ספק שאם המפד"ל תצטרף לממשלה עם שינוי וללא החרדים זה יהיה קרע שלא ניתן לאיחוי", אומר דודי זילברשלג.
גם חיים מילר מצטרף לדיעה זו. "אני לא רואה שיכול להיות מועמד ציוני דתי", הוא אומר, "זה תלוי במשא ומתן הקואליציוני. אם המפד"ל תלך עם שינוי זה יצור נתק מוחלט". בכל מקרה מסכימים כולם כי זהות ראש העיר הבא תלוי במידה רבה בהכרעת הרבנים. אך הם עדיין לא דנו כלל בשאלה.
והפעילות הציבורית הענפה שלו, רעשה הארץ. "חרדים עליך ירושלים", זעקו הכותרות בעיתונים.
שאלת המועמד הדתי לעיריית ירושלים איננה חדשה. מיד אחרי הבחירות האחרונות לעיריה שהתקיימו בשנת 98' הסתמן מפנה ברור בחיי העיר כש- 15 מתוך 31 חברי המועצה היו דתיים. הרעיון להשלים את המהפך בבחירות הבאות צץ במוחם של אנשים רבים.
החרדים לא בעד
בחזית החרדית מודעים לגודל הסיכוי אבל גם לגודל הסיכון. "באוירה עויינת כזו אני לא בטוח שזה יהיה צעד חכם", אומר ח"כ הרב ישראל אייכלר מיהדות התורה, "באמריקה כשיש ראש עיר יהודי זה מתקבל בטבעיות אבל בארץ כשרואים את התגובות האנטישמיות כמו נותנים לחתול לשמור על השמנת זה מסוכן".
לדעה זו מצטרף גם חיים מילר סגן ראש העיר וחבר הסיעה של לופוליאנסקי. "זה יביא עלינו יותר מדי שונאים", הוא אומר נחרצות, "אפילו איש טוב כמו לופוליאנסקי חוטף כל כך הרבה ריקושטים שלא מגיעים לו".
על פי מילר, החרדים בעיר צריכים לשמוח על החודשיים- שלושה האלה שנפלו בחלקם. "רק כדי להוכיח שאין לנו קרניים על הראש". אבל ראש עיר קבוע זה כבר יותר מדי "יאמרו שירושלים התחרדה". מילר גם חושש שמשפחות חילוניות יעזבו את העיר בעקבות ראש עיר חרדי.
"ראש עיריית ירושלים צריך להיות אדם ייצוגי", הוא מסביר, לא משנה אם הוא יהיה מימין או משמאל. "עמוס מר חיים, למשל, מקובל עלי". לעומת זאת, את הכח החרדי במועצת העיר צריך לחזק כדי שראש העיר יבין את הבעיות המיוחדות של הציבור החרדי בירושלים כמו בנושא הדיור למשל.
גם דודי זילברשלג בטוח שהמינוי הוא זמני למרות שהוא בטוח שיש למועמד כזה סיכוי לזכות. "מה שמתברר עד היום הוא שרק הציבור הדתי והחרדי הולכים להצביע. למרות כל האימה שהטלנו על הציבור החילוני הוא לא הולך להצביע והוא ימשיך לא להצביע כי מדובר בציבור לא רציני". לעומת זאת, הוא בטוח שלמועמד דתי לאומי יש סיכוי רב לזכות בתמיכת החרדים. "אם היו מוצאים מועמד ראוי וטוב החרדים היו תומכים בו".
איפה הפלורליזם
למעשה, האדם החרדי היחידי איתו דיברנו שלא בטוח שמדובר בכהונה זמנית הוא ראש העיר החדש בעצמו. על השאלה האם הוא מתכוון להתמודד בבחירות הקרובות אין לו תשובה. "זו שאלה שיש להעמיק את המחשבה עליה", הוא אומר "וגם לעשות ניסוי וטעייה. לי יש את הלוקסוס הזה. אני רוצה לבחון לבדוק, ותשובה תהיה לי בעוד מספר שבועות".
האם אתה רואה בעיה כלשהי בכהונת אדם דתי בראשות עיר גדולה כמו ירושלים?
"אם ראש עירייה חילוני יכול לתת שירותים לציבור החרדי הגדול בעיר, אין סיבה שלא יתקייים מצב הפוך.
ירושלים היא עיר מיוחדת, לא רק בגלל כיסופים של אלפי דורות אליה- אלא מכיוון שהיא עיר הקודש והמקדש, בירת העם היהודי והגוונים בה כל כך מגוונים. ממילא יש צורך בכל כך הרבה רגישות והיא צריכה להנחות אותנו על כל צעד ושעל.
בסיכומו של דבר צריך לפעול בצורה נכונה, אמיתית, ביושר ולעשות את הדברים שאתה שלם איתם. צריך לעשות הכל בשילוב של חן ושכל, ואני לא חושב שתסיסה חילונית או דתית כזו או אחרת יכולה לגרום שלא אעשה את הדברים שעימם אני שלם. ירושלים היא עיר בעלת סף מתח גבוה. צרכים מאד לשמור שכל אחד יקבל לפי צרכיו. לגופו של עניין כפי שאמרתי בנושאי הדת ה"סטטוס קוו" בנושאי דת יישמר".
האם נפגעת מיחס התקשורת למינוי שלך?
"אני לא יודע אם נפגע היא המילה הנכונה, אבל בהחלט התאכזבתי. יש הרבה שטוענם לפלורליזם- לכבד את השונה. לתת הזדמנות לכל אחד להוכיח את עצמו. ולא לשפוט אדם אם הוא שחור או לבן. ופתאום, אלו שרוממות הקידמה בגרונם , כשמגיע העניין לאדם חרדי-אז הם נזעקים. מה קורה פה ? הרי זהו בסיס האידיאולוגיה שלכם. אתם חושבים כי ראש עיר חילוני יכול לתת שרותים עירוניים לכל התושבים, כאשר אחוז נכבד ממנה הם תושבים חרדים, אבל כאשר יש ראש עיריה חרדי אז זה בלתי אפשרי? אסור? איפה חוש הצדק המינימלי?"
כרגע עדיין לא ברור מתי ייערכו הבחירות הבאות לעיריית ירושלים הדבר נתון בויכוח בין הליכוד ובין ש"ס. שר הפנים אלי ישי נחוש בדעתו לקיים את הבחירות לעיריה ב-28 באוקטובר היום בו אמורות להתקיים הבחירות המוניציפליות בכל הארץ. הליכוד מתעקש לקיים את הבחירות במאי. בכל מקרה המועמדים לראשות העיריה ניר ברקת ויוסף (פפה) אללו מאיימים לעתור לבג"ץ אם יידחו הבחירות ובמקרה כזה קיים סיכוי רב כי היועץ המשפטי לממשלה לא יגן על שר הפנים בבג"ץ.
בכל מקרה גם לופוליאנסקי בעצמו לא יודע לכמה זמן הוא ראש העיר. "על תאריך הבחירות יחליט בסופו של דבר שר הפנים", הוא אומר. "אבל לדעתי אין סיבה להכניס את העיר למערבולת בחירות בתקופה הקרובה".
ש"ס מתלבטת
לא רק אצל הליטאים ובחצרות החסידיות עוסקים בבחירות הקרבות. גם ש"ס והמפד"ל כבר חושבים קדימה. השבוע פורסם כי השר לענייני ירושלים, אליהו סוויסה, ממקורבי דרעי שלא נכלל ברשימת ש"ס לכנסת הקרובה יוצב כמועמד התנועה לראשות העיר. סוויסה שכיהן במשך שנים כיו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה בירושלים וכשר הפנים הוא מועמד אפשרי אבל בש"ס מכחישים נמרצות. "אין בזה שמץ של אמת", אומר אלי שמחיוף מראשי תנועת ש"ס בעיר.
בחודשים האחרונים כשעדיין לא היה ברור אם כאשר ראש עיר מתפטר המועצה בוחרת את ראש העיר הבא או מי שמכהן כממלא מקומו נבחר באופן אוטומטי התכוון שמחיוף להציג את מועמדותו. אבל בסופו של דבר קיבל את המינוי לופוליאנסקי, שכיהן כממלא מקום ראש העיר.
"צריך להבדיל בין מינוי זמני למועמד של קבע", אומר שמחיוף "לתקופה קצרה של מערכת בחירות אין הבדל בין אדם חרדי לאדם חילוני".
אך חרדי במישרה מלאה, זו כבר בעיה. "ירושלים עדיין לא מוכנה לראש עיר חרדי. זוהי עיר מעורבת עם כל מיני סוגים של אנשים", לדבריו הדבר עלול לעורר מהומות. שמחיוף, אגב, עוד עשוי לשנות את דעתו. "אם אראה שבחירת לופוליאנסקי לא השפיעה יכול להיות שנעמיד מועמד מטעמינו". הרב עובדיה, על כל פנים, עדיין לא פסק בסוגיה. נכון לרגע זה הוא בירך את לופוליאנסקי על בחירתו כמועמד לתקופת ביניים. בכל מקרה, מבטיח שמחיוף אם יתמודד בסופו של דבר מועמד חרדי או דתי זה יהיה מועמד שמוסכם על כולם.
מועמד המפד"ל: החרדים לא יתמכו
מן הצד השני ניצבים אנשי המפד"ל. להם ברור שמועמד דתי הוא צורך השעה. "אני בעד", אומר אלי גבאי, סגן ראש העיר לשעבר ומראשי הסניף המקומי. "בירושלים יש סיכוי לזכות בבחירות ולהעמיד אדם דתי בראשות העיר".
לדעה זו מצטרף הרב דוד שמחון, רב שכונת קריית יובל וחבר המפד"ל במועצת העיר. "ירושלים צריכה להתאפיין בנקודת הקודש של 'כעיר שחוברה לה יחדיו' וחז"ל אומרים עיר שבה כל ישראל חברים. מאחר ועם ישראל חיבר במשך 2000 שנה בין בנין ירושלים ובין הקודש זהו אתגר גדול לציבור הדתי".
אבל הרב שמחון מבקש להזהיר. "בכל מקום בו יש קידוש ה' יכול להיות גם חילול ה'". ובגלל המבנה החברתי המגוון של העיר צריך המועמד להיות בעל ראייה ארוכת טווח, איש שיש לו כתפיים רחבות שיוכל לשאת את העיר עליהן, איש רחב אופקים ועומקים שגם מצוי בתחום העשייה וגם מקובל על כלל הציבור. "אם הוא יהיה מועמד סקטוריאלי ולא ראוי גם אם יהיו לו כוונות טובות זה לא יעזור".
הרב שמחון מסביר כי ההתנגדות החרדית נובעת מעצם העניין. "ראש עיר צריך להתעסק בחילול שבת ובחנויות למימכר בשר לא כשר. הציבור הדתי לאומי צריך להפשיל שרוולים ולהתעסק גם בבעיות האלה. בכל שאלה צריכה להיות הכרעה הלכתית", פוסק הרב שמחון.
אבל במפד"ל מסתבר לא רק מדברים אלא גם עושים. לפני שבועיים- שלושה החלו לגלגל בכירי המפלגה את הרעיון להריץ את הרב יצחק לוי מי שעמד בראש המפד"ל עד הצטרפותו של אפי איתם למפלגה, לראשות העיר. בימים אלו ממש שוקלים שם את העניין ברצינות. אפילו נעשו גישושים ראשונים אצל מנהיג חרדי רב השפעה, כדי לקבל את ברכתו. הרב לוי נראה מועמד מבטיח. הוא מקובל על כל חלקי הציבור גם הדתי וגם החילוני. הוא מועמד אמוני שיהיה מקובל על החרדים ואפילו ספרדי. גם את שאלת מקום מגוריו, שאינם בירושלים אלא בכפר-מימון, מבטיחים לפתור שם בקרוב.
אבל החרדים איתם דיברנו לא הפגינו התלהבות ממועמד ציוני דתי, בלשון המעטה. "אין ספק שאם המפד"ל תצטרף לממשלה עם שינוי וללא החרדים זה יהיה קרע שלא ניתן לאיחוי", אומר דודי זילברשלג.
גם חיים מילר מצטרף לדיעה זו. "אני לא רואה שיכול להיות מועמד ציוני דתי", הוא אומר, "זה תלוי במשא ומתן הקואליציוני. אם המפד"ל תלך עם שינוי זה יצור נתק מוחלט". בכל מקרה מסכימים כולם כי זהות ראש העיר הבא תלוי במידה רבה בהכרעת הרבנים. אך הם עדיין לא דנו כלל בשאלה.