מאז הפציעו לעולמנו מר וגברת דץ ודצה (שאת שם משפחתם, אין בן אנוש שיידע), לא קמו להם מקבילים שווים.
זה לא שלא היו עד היום דואטים מרשימים או הרכבים זוגיים מנצחים, רק שהתאמת הקול ונוסחת החיבור בין שני חלקי הצמד שעליה אנו מדברים הפעם, מרשימה ולכמה דקות גם מרגשת.
האחד עורך דין השני פרסומאי. שניהם לא גדלו בין סמטאות מאה שערים וזכרוין מוישה, מה שמאפשר להם לשיר בקול נעים ובעברית. ומדובר בסיכון לא קטן, בשירה בעברית. אם תלחצו אותי לקיר בסמטה חשוכה אולי אמסור לכם כמה שמות של אמני זמר חסידיים שתחילתם בעברית וסופם בלשון הקודש, לא כי ככה הם באמת כאלה, אלא כי זהו רצון השוק. ועדיין לא אמרנו מילה בהקשר הזה על גוון הכיפה, וכמות ההופעות הנגזרת מכך.
תכל'ס, לא ברור לי איך ומתי, אבל ניר קפטן ונפתלי גולד, החליטו שביחד הם יעשו את זה מצוין, והם עשו את זה מצוין. מבין האמנים הצעירים ששרים במבטא עברי, נראה לי שמדובר בשילוב המוצלח ביותר.
הלחנים שלהם מלודיים מאוד, העיבודים של שי ברק, כאילו נתפרו עבורם, ורק החמצה קטנה, כזאת שניתן לתקן בלי לשרוף אנרגיה, הייתה הופכת את האלבום שלהם למשהו שהוא חובה באולפנות ובישיבות תיכוניות. ההחמצה אליה אני מתכוון מתייחסת לבחירת החומרים. אם היו משמיעים את החומר לעוד שניים שלושה חברים, לפני ההורדה להדפסה, הרי שהתוצאה הייתה מעולה עוד יותר.
'לקדושת שמך' ו'שמע קולנו', שירים שקטים שראויים להצטרף לרשימת השירים שהחלו כשירים ל"אחרי פיגוע", אבל יכולים בקלות לשמש כרקע קבוע בסעודה שלישית. בשירים היותר קצביים הם מרגישים כנראה נוח יותר לסלסל (אשכנזים גם מסלסלים, מתברר) , והם עושים זאת בחן רב. אבל השיא לטעמי כשהמילים לא ממש מהמקורות והקצב גם הוא רחוק, מאותם מקורות. שם, הם ממש משתוללים בחיתוך קולות מדויק, כזה שהיה משגר אותם לייצג את ישראל על במות אירופיות באירועים שמתרחשים במוצאי שבתות 'אדיר אדירנו' ו'אל תתייאש', קצבי במידה, אלקטרוני, במידה, ונעים באוזן.
לסיכום - 'לקדושת שמך' של נפתלי גולד וניר קפטן, מוסיקה חסידית ללא השטריימל. בעצם מוסיקה יהודית, עם הרבה השפעות שקרובות ליהדות. ועד הדיסק הבא כדאי לחברת וולקומיוזיק שמפיצה את הצמד להכין כיתוב לתמונות השניים שנדע מי הקפטן ומי הגולד.
כמעט שמונה שלבים בסולם יעקב.
זה לא שלא היו עד היום דואטים מרשימים או הרכבים זוגיים מנצחים, רק שהתאמת הקול ונוסחת החיבור בין שני חלקי הצמד שעליה אנו מדברים הפעם, מרשימה ולכמה דקות גם מרגשת.
האחד עורך דין השני פרסומאי. שניהם לא גדלו בין סמטאות מאה שערים וזכרוין מוישה, מה שמאפשר להם לשיר בקול נעים ובעברית. ומדובר בסיכון לא קטן, בשירה בעברית. אם תלחצו אותי לקיר בסמטה חשוכה אולי אמסור לכם כמה שמות של אמני זמר חסידיים שתחילתם בעברית וסופם בלשון הקודש, לא כי ככה הם באמת כאלה, אלא כי זהו רצון השוק. ועדיין לא אמרנו מילה בהקשר הזה על גוון הכיפה, וכמות ההופעות הנגזרת מכך.
תכל'ס, לא ברור לי איך ומתי, אבל ניר קפטן ונפתלי גולד, החליטו שביחד הם יעשו את זה מצוין, והם עשו את זה מצוין. מבין האמנים הצעירים ששרים במבטא עברי, נראה לי שמדובר בשילוב המוצלח ביותר.
הלחנים שלהם מלודיים מאוד, העיבודים של שי ברק, כאילו נתפרו עבורם, ורק החמצה קטנה, כזאת שניתן לתקן בלי לשרוף אנרגיה, הייתה הופכת את האלבום שלהם למשהו שהוא חובה באולפנות ובישיבות תיכוניות. ההחמצה אליה אני מתכוון מתייחסת לבחירת החומרים. אם היו משמיעים את החומר לעוד שניים שלושה חברים, לפני ההורדה להדפסה, הרי שהתוצאה הייתה מעולה עוד יותר.
'לקדושת שמך' ו'שמע קולנו', שירים שקטים שראויים להצטרף לרשימת השירים שהחלו כשירים ל"אחרי פיגוע", אבל יכולים בקלות לשמש כרקע קבוע בסעודה שלישית. בשירים היותר קצביים הם מרגישים כנראה נוח יותר לסלסל (אשכנזים גם מסלסלים, מתברר) , והם עושים זאת בחן רב. אבל השיא לטעמי כשהמילים לא ממש מהמקורות והקצב גם הוא רחוק, מאותם מקורות. שם, הם ממש משתוללים בחיתוך קולות מדויק, כזה שהיה משגר אותם לייצג את ישראל על במות אירופיות באירועים שמתרחשים במוצאי שבתות 'אדיר אדירנו' ו'אל תתייאש', קצבי במידה, אלקטרוני, במידה, ונעים באוזן.
לסיכום - 'לקדושת שמך' של נפתלי גולד וניר קפטן, מוסיקה חסידית ללא השטריימל. בעצם מוסיקה יהודית, עם הרבה השפעות שקרובות ליהדות. ועד הדיסק הבא כדאי לחברת וולקומיוזיק שמפיצה את הצמד להכין כיתוב לתמונות השניים שנדע מי הקפטן ומי הגולד.
כמעט שמונה שלבים בסולם יעקב.