מטבע הדברים, כשמוזיקאי מפיק אלבום-המשך בסדרה כלשהי, משמע שהסדרה הצליחה. אם הוא מקבל דיווחים על צריבות בלתי חוקיות, על אחת כמה וכמה. אבל רק כשיותר משלושה אנשים שפוגשים בו ברחוב שואלים מתי הדיסק הבא, זאת הצלחה, וזה הסימן להתיישב ליד המחשב וליצור את החלק הבא בסדרה.

אני מאוד מקווה בשביל שי ברק, שכבר השבוע הוא יפנה מקום במחשב. מן הסתם הוא ימחק כמה ספריות לא רלוונטיות, יתחיל סבב טלפונים בין האמנים, ובעיקר בין אמרגניהם, כדי לרקום את 'פארטיש 4'. אז זהו, הגענו אל העניין עצמו: 'פארטיש 3' החדש – אוסף גרסאות רימיקס לשירים חסידיים מפורסמים.

תחילה, כמקובל במקרים אלה, גילוי נאות: שי ברק הוא חבר טוב.
בעצם חבר ממש ממש טוב.

אבל למרות החברות האמיצה, אני עדיין מחכה לו בפינה. קצת קשה לי פסיכולוגית לקבל שהבחור הצעיר הזה כל כך מוכשר. בינתיים לא הצלחתי להיטפל לפרוייקטים שהוא מעורב בהם, כי הוא מקצוען מספיק בכדי לטנף את ידיו בעניינים משמימים, אם כי זה היה נכון עד היום בו הוציא את 'פארטיש' הראשון.

הוא ליקט כמה שירים, בישל אותם קצת, ערבב, הכין גרסאות מחויכות והיה אמור לרצות אותנו, אבל זה לא מה שקרה. האלבום הראשון היה דלוח למעט קטע אחד או שניים, והאכזבה הייתה רבה. האמת, גם הוא לא ממש היה מרוצה, מה שנתן תקווה לעתיד. והעתיד נהיה ירוק (כמו העטיפה). עם לידת 'פארטיש 3 ' ממש אי אפשר להתלונן.

את האלבום פותחת הגרסה החסידית ל'קטשופ' המפורסם. אח"כ יצירה אלקטרונית של שדרני הרדיו המפצירים בכם לא לדבר לשון הרע, אם רק היו מממשים את מה שפיהם דובר. בהמשך מחרוזת 'צמד רעים'ניקית' מרשימה, ושלושה שירים חסידיים במיוחד שעברו תחפושת דאנס. הגרסאות מעניינות מאוד, תלבושתם החדשה משליכה אותם למחוזות רחוקים ממה שזמם ה'בעל המנגן' אצל האדמו"ר שליט"א. רק שוב, חבל, שמתוך עשרה קטעים, הרוב המוחלט אינו רמיקסים, אלא גרסאות כיסוי. אבל אם המכירות טובות, זה מה שחשוב לא?

************

שבעה שלבים ושרפרף אחד, בסולם יעקב.