"לפני שלוש-עשרה שנים עזבנו את הכפר שלנו והלכנו לאדיס אבבה כדי לעלות לישראל. זה היה כמה חודשים לפני מבצע שלמה. במבצע לא נתנו לנו לעלות, כי נחשבנו פלשמורה. את בני הדודים שלנו העלו, אבל אותנו לא. שגרירי ישראל אמרו לנו שאנחנו לא יהודים, שנחזור לכפר שלנו ושבחיים לא נראה את ארץ ישראל. אבל אנחנו לא איבדנו תקווה ואחרי שבע שנים וחצי עלינו לישראל בעזרת ה'".
זה הוא סיפורו של אסצ'לו אמבאו, אחד מבני הפלשמורה שאינם נחשבים ליהודים באופן מובהק אלא 'מזרע ישראל'. אמבאו הוא יהודי מצד אמו, אולם כיוון שהיא נפטרה לפני שנים רבות ואביו נישא בשנית, משרד הפנים אינו מאשר את הבאת אביו של אמבאו ואת הורי אשתו, והם נותרו באתיופיה.
אמבאו מעדיף לשמור על קשר עם אביו באמצעות מכתבים ולא דרך הטלפון, כדי לחסוך בהוצאות. את הכסף שהוא מצליח לחסוך הוא שולח מדי חודשיים לאביו ולהורי אשתו, כדי שיוכלו לרכוש מזון ולשלם שכר דירה.
אמבאו אינו מבין מדוע ממשלת ישראל משתהה ואינה מביאה את בני הפלשמורה ארצה: "מדינת ישראל שולחת שליחים לעודד עלייה במקומות שהיהודים אינם רוצים לעלות. ההורים שלנו עזבו את הכפר והם חיים כפליטים במרחק של פחות ממאתיים מטר מהשגרירות הישראלית. אלפי יהודים הגיעו מארגנטינה בעקבות המשבר הכלכלי; אנחנו לא מתנגדים לזה, אבל כדי להציל את צאצאי היהודים מאתיופיה מרעב ומחלה כולם מחשבים כמה זה יעלה. אני לא יודע מה מפריע להם, אולי צבע העור ואולי בגלל שאנחנו לא משכילים".
אמבאו בכל זאת אינו מוותר על החלום להביא את אביו ארצה: "אני מקווה שכמו שאמרו לי לפני 13 שנים שלא אראה את ירושלים והנה אני חי בה, כך המשפחה שלי תעלה ונהיה כולם יחד בירושלים, כמו שתמיד חלמנו באתיופיה".
פרצה בחוק השבות
המושג 'פלשמורה' מורכב משתי מילים המסמלות את מעמדם הבעייתי של הנחשבים ככאלו: 'פלשה' כינויים של יהודי אתיופיה, ו'מורה' מומרים.
לפני כמאה שנים עברה על אתיופיה תקופה קשה של רעב, מלחמות וגזירות שמד, שבעקבותיהן המירו חלק מיהודי אתיופיה את דתם. יש האומרים כי הם עשו זאת למראית עין בלבד, ואחרים טוענים כי הם הפכו לנוצרים לכל דבר. היהודים המומרים, הפלשמורה, לא התקבלו על ידי הנוצרים, משום שעדיין נחשבו בעיניהם ליהודים, ואילו היהודים, המכונים 'ביתא ישראל', לא רצו לקבלם משום שנחשבו בעיניהם למומרים. כך נוצרו באתיופיה כפרים שלמים של קהילות פלשמורה.
לפני שתים-עשרה שנה, כשהחליט ראש הממשלה לשעבר, יצחק שמיר, להעלות את יהודי אתיופיה לישראל במסגרת מבצע שלמה, עמדו שליחי הסוכנות והשגיחו שרק אנשי 'ביתא ישראל' עולים למטוסים. אנשי הפלשמורה, שרבים מהם, כמו אמבאו, הגיעו למחנות המעבר לישראל, לא קיבלו אשרת כניסה לארץ אף-על-פי שהם רואים עצמם כיהודים או כצאצאי יהודים.
אנשים רבים מחו על העוול שעשתה ישראל לאנשי הפלשמורה וניסו להביא להעלאת צאצאי היהודים מאתיופיה. הבעיה המרכזית שעמדה בפני אלו שביקשו לקדם את הנושא הייתה החוק. בחוק השבות נקבע כי אדם זכאי לעלות לישראל אם אמו יהודייה והוא אינו בן דת אחרת, ואילו כאן, למרות שמדובר באנשים רבים שאמם יהודייה, הם בני דת אחרת ולכן אינם זכאים לעלות.
אולם בפועל, בגלל סעיף אחר בחוק השבות, הגיעו לישראל בשתים-עשרה השנים האחרונות כעשרים אלף מבני הפלשמורה. על פי סעיף 4א בחוק השבות, בני משפחתו של מי שנתגייר זכאים לעלות גם הם ארצה, על פי החוק המאפשר איחוד משפחות. מכיוון שחלק מבני הפלשמורה הם קרובי משפחה של 'ביתא ישראל' היהודית, הם הורשו להיכנס לישראל. בשלב השני גררו אחריהם בני הפלשמורה שעברו גיור את בני משפחותיהם. לאחר שאלה התגיירו, הם הביאו אחריהם בני משפחה נוספים, וכך הלאה. ההערכה היא שכל גר בן פלשמורה הביא אחריו בין שבעים לשמונים איש.
הצלת נפשות יהודיות
כך היה עד לפני שנתיים, אז שינה היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין את פרשנות החוק, וקבע כי גר שנתגייר לא יוכל להביא אחריו את בני משפחתו שאינם יהודים. בכך, למעשה, סתם רובינשטיין את הגולל על האפשרות להעלות בני פלשמורה נוספים.
לפני כשנה שלח הרב עובדיה יוסף משלחת בראשות הרב שלמה עמר, רבה הראשי של תל אביב, לבדוק את מצבם של בני הפלשמורה הממתינים במחנות המעבר באתיופיה. כזכור, הרב עובדיה היה הראשון שקבע, לפני שלושים שנה, כי אנשי 'ביתא ישראל' הם יהודים ויש להעלותם לישראל. הוא אף ניסה לקדם את ענייניהם של בני הפלשמורה, משום שחשב שמדובר בהצלת נפשות של יהודים בכלל "ישראל, אף על פי שחטא ישראל הוא". משלחתו של הרב עמר העבירה את מסקנותיהם לרב עובדיה יוסף, והוא הורה לשר הפנים אלי ישי לקדם את ענייניהם של בני הפלשמורה.
לאחר הבחירות ולפני שהתחלפה הממשלה העביר ישי החלטה בממשלת ישראל, לפיה יועלו לארץ כמעט כל בני הפלשמורה בתוך כשנתיים, על פי קריטריון הלכתי. ישי: "ההחלטה מדברת על הבאתם של 15,000 איש מתוך כ-20,000 הממתינים שם, שלהם מסורת שאמם יהודייה. כשנערך הדיון בממשלה הרגשתי כאילו אני נמצא בדיון פנימי של סיעת ש"ס ולא בממשלה: כל השרים שאלו אותי אם אני בטוח שמדובר ביהודים על פי ההלכה. מעניין שכשמדובר בעולים מרוסיה לא שואלים כאלה שאלות".
ישי רומז לגזענות מצד שרי הממשלה, אולם מסתבר כי הנושא אינו פשוט. אנשים ששוחחנו עמם בנושא, אפילו אלו התומכים במהלך, חלוקים ביניהם בנוגע לעובדות ולמספרים. הקולות המתנגדים להבאת הפלשמורה לישראל, אגב, מגיעים לעתים דווקא מקרב בני העדה האתיופית עצמה.
האם מדובר בהזדמנות נדירה של מצוות הצלת נפשות כלפי יהודים אותנטיים, שחוק השבות, האמור להביא יהודים לישראל, אינו חל עליהם? ואולי אלו הם 'טרמפיסטים' על קשר היסטורי לעם היהודי, והמדינה בעיניהם היא רק מקום טוב יותר לחיות בו? בפרשייה הסבוכה הזו נדמה כי המציאות תלויה עד מאוד בעיני המסתכל.
יהודים בסתר
הנתונים הנמצאים בידיו של אברהם נגוסה, יו"ר עמותת 'מכנף דרום לציון' שמטרתה להביא את הפלשמורה לישראל, שונים מאלו שבידי אלי ישי. נגוסה טוען כי 90% מבני הפלשמורה הממתינים במחנות המעבר הם יהודים מצד אמם ואביהם. ל-6% מהם אב יהודי בלבד ול-4% מהם אם יהודייה בלבד.
נגוסה כועס מאוד על הסוכנות היהודית, וטוען כי במבצע שלמה ערכה הסוכנות סלקציה של ממש בין 'ביתא ישראל' לפלשמורה בצורה שקרעה משפחות: "לאחר מבצע שלמה הסוכנות טענה כי היא סיימה להעלות את כל יהודי אתיופיה. אבל הדבר לא היה נכון. הורים עדיין ציפו לילדיהם ואחים לאחיהם, וכך התחלנו את המאבק". נגוסה טוען כי עד היום הסוכנות מתנגדת לעלייתם של בני הפלשמורה, למרות שהם יהודים על פי ההלכה ובישראל הם שבים ועוברים תהליך שלם של גיור. "באתיופיה קיימו הפלשמורה מצוות בסתר, אבל מאז שעזבו את הכפר הם החלו לשמור מצוות בגלוי וללכת למקווה ולבית ספר יהודי".
נגוסה מציין כי רבנים ואישי ציבור רבים ליוו את מאבקם של הפלשמורה לעלייה, ובהם הרבנים מרדכי אליהו, חנן פורת ויואל בן-נון. הוא מאמין ומקווה כי ההחלטה שהעביר ח"כ ישי תתבצע, משום שהיא "חוקית ועניינית", כהגדרתו. "רוב השרים שהצביעו בעד ההחלטה הם עדיין שרים, ראש הממשלה הוא אותו ראש ממשלה. אינני רואה מי שיתנגד להחלטה חוץ ממשרד החוץ והסוכנות, שתמיד העדיפו להביא עולים אחרים, מהנדסים או פרופסורים ולא עניים שחורים מאפריקה".
משלחת הרבנים הוטעתה
את משה, בוגר ישיבת הסדר ממוצא אתיופי, אי אפשר להאשים בגזענות בכל הנוגע למוצא או לצבע, ובכל זאת הוא חושב שההחלטה להביא את הפלשמורה אינה נכונה: "ח"כ ישי מסתמך על הרב עובדיה יוסף והוא על הרב עמר, שהוא ובני משלחתו הודרכו באתיופיה על ידי אברהם נגוסה או אנשים מטעמו שהטעו את הרבנים".
משה טוען שנגוסה הוא עצמו בן פלשמורה המנסה להביא בכל דרך את בני עדתו ארצה, וכי הנתונים שהוא מסר על מידת יהדותם של בני הפלשמורה אינם נכונים: "זה כמו שתפתחי ספר טלפונים של פורטוגל, ספרד או דרום איטליה ותמצאי שמות יהודיים. כמו שהם יהודים, כך גם הפלשמורה. בעצם כמעט כל אתיופיה שייכת לזרע היהודים. אם נגרד כמה שכבות, נצטרך להביא לישראל את כל אתיופיה".
לדברי משה, איש מאנשי 'ביתא ישראל' לא השתתף בהפגנות למען הבאת הפלשמורה ארצה, ושתי הקהילות מתגוררות בארץ בשכונות נפרדות. לטענתו, חלק גדול מבני הפלשמורה אינו שומר תורה ומצוות למרות שהתגייר, אך הדבר החשוב ביותר הוא עצם העובדה כי מדובר בגויים: "במדינה כמו אתיופיה, שאין בה רישום מסודר של אוכלוסין, אף אחד לא יכול להוכיח מעל כל ספק כי הוא ממוצא יהודי. גם הרבנים שעודדו את התהליך בתחילת הדרך כבר התפקחו, לאחר שגילו שמדובר בתרמית.
אני, כשעליתי לישראל רציתי לחיות כישראלי במובן הדתי של המילה, לא חלמתי שישראל תיהפך להיות מדינה של כל העמים".
הרב חנן פורת תוקף את עמדתו של משה, וטוען כי הוא לא למד את הנושא לעומק. הרב פורת, שסייר בעבר באתיופיה, מבהיר באופן חד משמעי כי הוא בעד הבאת בני הפלשמורה לישראל, בתנאי שכולם ללא יוצא מן הכלל יעברו גיור. הרב פורת שולל את הטענה שהבאת הפלשמורה תסחף אחריה עוד אלפים רבים: "מדובר כאן במעגל סגור. גם הנוצרים וגם היהודים לא רצו להתחתן עם בני הפלשמורה, ולכן הם התחתנו בינם לבין עצמם ולא התבוללו. בכל מקרה, העלאתם של עשרים האלף תהיה בתנאי שבכך מסיימים להעלות את כולם".
הרב פורת מסביר כי הפלשמורה הם חלק מ'ביתא ישראל', ומי שמערער על יהדותם שולל למעשה גם את יהדותם של 'ביתא ישראל'. עוד הוא אומר, כי העובדה שהפלשמורה עוברים תהליך של גיור לחומרה, תהליך שלא כל אנשי 'ביתא ישראל' הסכימו לעבור, יוצרת מהפך ביחס בין שתי העדות, והופכת את הפלשמורה ליהודים 'יותר' מאנשי 'ביתא ישראל'. בראייה כללית רואה הרב פורת את הבאת הפלשמורה כהכרחית עבור כל מי שרואה עצמו מחויב לקיבוץ גלויות: "זהו חלק מהמהלך של שיבת ציון וקיבוץ הנידחים".
אין הבדל בין הקהילות
הרב מנחם ולדמן, העוסק שנים רבות בעניינם של יהודי אתיופיה, טוען גם הוא שמדובר כאן במעגל סגור של עולים: "נערך מפקד, ובו התגלה כי אמם וסבתם של 84% מבני הפלשמורה הן יהודיות.
למרות שמדובר במדינה שבה אין רישום כמו במדינות המערב, הרי שבני המקום אינם מתחתנים זה בזה עד דור שביעי, ולכן כל אחד יודע מי היו הוריו וסביו שבעה דורות אחורה. כשמצליבים את המידע בין המשפחות, רואים שהמעגלים נסגרים ושמתקבל מידע מדויק ביותר. גם אם הסבתא התנצרה לפני 5 דורות, אין ערבוב של נשים גויות, מכיוון שבני העדה התחתנו זה בזה, ולכן כולם יהודים".
הרב ולדמן טוען כי בני הפלשמורה שעלו עד כה לישראל הגיעו לכאן לאחר שייחוסם נבדק. גם למחנות המעבר נכנסים רק לאחר בדיקות מדוקדקות. הרב ולדמן מסביר כי ייתכן שהיחס השלילי שהציג משה נובע מגישתם הכללית של 'ביתא ישראל' אל הפלשמורה, גישה הנובעת מכך שבאתיופיה הפלשמורה נחשבו בעיניהם כגויים: "מי שעלה ארצה לפני 12 שנים, לא ראה את המהפך שחל בבני הפלשמורה. היום הם שומרים תורה ומצוות ומניחים תפילין באתיופיה וגם כאן, בארץ. רוב התלמידים ממוצא אתיופי שלומדים באולפנות ובישיבות הם בני פלשמורה. פרט לכך, אני חושב שרוב העדה בעד העלאתם של בני הפלשמורה, כמו הרב הראשי של העדה, שתומך במהלך".
הרב ולדמן מסכים לטענת הרב פורת כי מי שמערער על יהדותם של בני הפלשמורה טוען למעשה כלפי כל עדת 'ביתא ישראל': "כאשר הוחלט שיהודי אתיופיה יהודים, ילדיהם ונכדיהם אחיהם ואחיותיהם דינם אחד הוא. אין הבדל, זו אותה אוכלוסיה, אלו אותם האנשים. מי שלא מכיר בזאת, לא רוצה למעשה בכל היהודים מאתיופיה. כל ההיסטוריה היהודית מלאה בתופעות של מתאסלמים ומתנצרים ששבו ליהדות, ותמיד מי שחזר נכלל בעם ישראל. לצערי, דווקא במקרה זה אנו נתקלים בהתנגדות".
לא מזרע ישראל
אם נסכם את העובדות, נגוסה מדבר על כך שכמעט 100% מן הפלשמורה הם יהודים מצד אמם, הרב ולדמן טוען 84% הם כאלה, והשר ישי דיבר על שיעור של כ-79%. אולם גורם בכיר מאוד בבית הדין הרבני לגיור מדבר על מציאות שונה לגמרי.
הגורם מתייחס לבני הפלשמורה שכבר עלו לישראל ועברו תהליך של גיור. בקרב אלו, הוא אומר, אי אפשר כלל להצביע על רוב מוחלט של בני פלשמורה שאמם יהודייה. הגורם מסייג את דבריו בכך שהעניין תלוי בגל העלייה ובאזור ממנו מגיעים העולים, אולם הוא טוען כי באופן כללי הקביעה שאמם של 79% מבני הפלשמורה יהודיות היא בהחלט מוגזמת.
"אינני יודע מי העביר את הנתונים האלה. לדעתי, צריך לערוך בדיקה מחודשת ומסודרת עם נציגים של משרד הפנים והרבנות, לבדוק מי באמת מזרע ישראל, ואז להעלות אותם".
הגורם שולל את החיבור שעושים הרבנים ולדמן ופורת בין 'ביתא ישראל' לפלשמורה בכל הנוגע ליהדותם: "'ביתא ישראל' שמרו על עצמם וחיו במסגרות משל עצמם. זו הייתה חממה ששמרה על עצמה במשך אלפי שנים. לעומת זאת, הפלשמורה פרצו את הגדר, יש ביניהם מתנצרים והרבה נישואי תערובת. הם פתחו עצמם אל כלל האתיופים".
הגורם מסביר כי קיימת בעייתיות ביחס בין שתי העדות, וכי לא כל אנשי 'ביתא ישראל' מסכימים לחתן את ילדיהם עם ילדי הפלשמורה. אולם לדבריו, התופעה הולכת ומצטמצמת, בעיקר בגלל שחלק גדול מבני הפלשמורה שומר מצוות. הגורם עצמו מקווה כי 'ביתא ישראל' יקרבו את בני הפלשמורה שהתגיירו, אך הוא שב ומדגיש כי יש לבדוק מי עונה לקריטריון של בן לאם יהודייה, ורק אותו להעלות לישראל.
הממשלה התחלפה, ההחלטה התעכבה
היום בו החליטה ממשלת ישראל להביא את 20,000 בני הפלשמורה הנותרים מאתיופיה, לא היה יום חג עבור אסצ'לו אמבאו ובני משפחתו: "היינו צריכים לשמוח, אבל מה שגרם לנו לא לשמוח היה התנגדותם של חלק מהשרים, כמו שרנסקי. הם אמנם לא יכולים לבטל את ההחלטה אלא רק לדחות אותה, אבל ככל שהיא נדחית בני משפחותינו עוברים יותר צרות ורעב שם". אמבאו נמצא רק חמש שנים בארץ, אך הוא מבין היטב כי אין להאמין בהחלטות הדרג הפוליטי עד שהן מתבצעות הלכה למעשה.
הרכבה של ממשלת ישראל התחלף ימים ספורים לאחר שהועברה ההחלטה ושר הפנים החדש, אברהם פורז, שבידו המפתח לעליית בני הפלשמורה, אינו אץ לבצע את המדיניות שקבע קודמו בתפקיד, ח"כ אלי ישי. "השר ילמד את הנושא ואז יחליט. הוא אינו רואה עצמו מחויב לבצע את החלטת הממשלה באופן אוטומטי. לא כל מה שאלי ישי החליט, פורז חייב לבצע", אומר דוברו של השר פורז.
גם גופים אחרים שעמם שוחחנו, שתפקידם להביא את העולים ולטפל בהם, לא יוצאים מגדרם בכל הנוגע להחלטה להביא את בני הפלשמורה לישראל. הגופים אינם מביעים את דעתם באופן מפורש, אלא מעדיפים להעלות קושיות על דרך יישום ההחלטה.
העלות המשוערת של הבאת 20,000 בני הפלשמורה לישראל, אומר אריק פודר, דובר משרד הקליטה, נאמדת ב-2 מיליארד ¤ רק בשנה הראשונה לקליטתם, וזהו התקציב הדרוש למשרד הקליטה בלבד. "זה לא שבאנו ואמרנו: תשמעו, זה עולה הרבה כסף, אלא הסברנו שהדבר כרוך בתקציב מיוחד שהוא די גבוה. עוד אמרנו, שאם המדינה לא תיתן את התקציב הזה יהיו לכך השלכות כלכליות וחברתיות מרחיקות לכת". פודר מסביר כי התקציבים שמקבלים עולים מאתיופיה אינם שווים לתקציבים שמקבלים עולים חדשים מכל מקום אחר בעולם. גם הוא חושש כי עשרים האלף האלו יביאו אחריהם עשרים אלף נוספים. עם זאת, מבהיר פודר, תפקיד משרדו הוא לבצע מדיניות, ואם ממשלת ישראל החליטה להביאם, משרד הקליטה יעשה זאת.
בכל מקרה, מכחיש פודר בתוקף את חרושת השמועות כאילו משרדו מתנגד להבאת הפלשמורה: "אין כזה דבר 'לא רוצים להביא אותם'. אנחנו לא פועלים לפי רצון, אנחנו הגורמים המקצועיים ותפקידנו רק להבהיר מה המחיר".
גם הסוכנות היהודית, שנגוסה ואסצ'לו האשימו אותה בגזענות ובחוסר רצון להביא את הפלשמורה ארצה, מעדיפים לא להביע עמדה בכל הנוגע להחלטת הממשלה. הם מסבירים כי הסוכנות היא גוף שמבצע מדיניות ולא קובע אותה. גם הסוכנות טורחת להבהיר כי לא ניתן לבצע את המהלך מבלי התקציבים הדרושים. "אי אפשר להביא אותם ארצה ולזרוק אותם באיזה מקום" אומרים שם.
לא במסגרת חוק השבות
מי שאינו חושש להביע באופן מפורש את התנגדותו להבאתם של בני הפלשמורה לישראל הוא ח"כ יולי אדלשטיין, שכיהן עד העת האחרונה כסגן השר לקליטת עלייה: "זה סיפור שאני מכיר לאורך שנים, מאז שהייתי השר לקליטת עלייה ב-96'. מדובר באנשים שאינם זכאים להגיע לישראל על פי חוק השבות. אולי ישנם כמה אנשים בודדים אשר יכולים להוכיח שאמם יהודייה, אבל רובם מתחתנים כבר כמה דורות עם אנשים שאינם קשורים ליהדות".
ח"כ אדלשטיין אינו מאמין בסקרים שבוצעו באתיופיה. הוא ראה הרבה כאלה: בסקר הראשון נטען שקיימים 3,500-4,000 בני פלשמורה, "ומאז הועלו לישראל בסביבות 20,000, וכעת טוענים שממתינים באתיופיה עוד 20,000. מדובר במאות אלפים או במיליונים שקשורים בצורה זו או אחרת לפלשמורה. אני לא מאמין שמדובר בזרע ישראל, וגם לא במספר סופי של אנשים".
אדלשטיין מודע לטענות שההתנגדות להבאת הפלשמורה נובעת מגזענות. הוא מבקש להדגיש כי גם בכל הנוגע לעולים מרוסיה הוא מתנגד לעידוד עלייה של אלו שאין להם קשר לציונות וליהדות: "כאן אני מתנגד לעידוד עלייה אפילו במסגרת חוק השבות, קל וחומר כאשר מדובר באלו שאינם זכאי החוק".
פרשיית הפלשמורה נוגעת בגורלם של עשרות אלפי אנשים, אלו הממתינים באתיופיה ואלו הנמצאים בישראל ומצפים להגעתם של בני משפחה. לעומתם ימשיכו המתנגדים לטעון כי אלפי האנשים האלו, החיים כפליטים כבר שנים ארוכות, אינם זכאים לעלות לארץ. המשפחות הנוגעות בדבר ימשיכו להמתין למוצא פיהם של הפוליטיקאים, קובעי המדיניות, אך מן הראוי שגם הציבור ייתן את דעתו על הויכוח שמתנהל בנוגע ליהדותם וגורלם של בני הפלשמורה.
לתגובות: ofralax@walla.co.il
זה הוא סיפורו של אסצ'לו אמבאו, אחד מבני הפלשמורה שאינם נחשבים ליהודים באופן מובהק אלא 'מזרע ישראל'. אמבאו הוא יהודי מצד אמו, אולם כיוון שהיא נפטרה לפני שנים רבות ואביו נישא בשנית, משרד הפנים אינו מאשר את הבאת אביו של אמבאו ואת הורי אשתו, והם נותרו באתיופיה.
אמבאו מעדיף לשמור על קשר עם אביו באמצעות מכתבים ולא דרך הטלפון, כדי לחסוך בהוצאות. את הכסף שהוא מצליח לחסוך הוא שולח מדי חודשיים לאביו ולהורי אשתו, כדי שיוכלו לרכוש מזון ולשלם שכר דירה.
אמבאו אינו מבין מדוע ממשלת ישראל משתהה ואינה מביאה את בני הפלשמורה ארצה: "מדינת ישראל שולחת שליחים לעודד עלייה במקומות שהיהודים אינם רוצים לעלות. ההורים שלנו עזבו את הכפר והם חיים כפליטים במרחק של פחות ממאתיים מטר מהשגרירות הישראלית. אלפי יהודים הגיעו מארגנטינה בעקבות המשבר הכלכלי; אנחנו לא מתנגדים לזה, אבל כדי להציל את צאצאי היהודים מאתיופיה מרעב ומחלה כולם מחשבים כמה זה יעלה. אני לא יודע מה מפריע להם, אולי צבע העור ואולי בגלל שאנחנו לא משכילים".
אמבאו בכל זאת אינו מוותר על החלום להביא את אביו ארצה: "אני מקווה שכמו שאמרו לי לפני 13 שנים שלא אראה את ירושלים והנה אני חי בה, כך המשפחה שלי תעלה ונהיה כולם יחד בירושלים, כמו שתמיד חלמנו באתיופיה".
פרצה בחוק השבות
המושג 'פלשמורה' מורכב משתי מילים המסמלות את מעמדם הבעייתי של הנחשבים ככאלו: 'פלשה' כינויים של יהודי אתיופיה, ו'מורה' מומרים.
לפני כמאה שנים עברה על אתיופיה תקופה קשה של רעב, מלחמות וגזירות שמד, שבעקבותיהן המירו חלק מיהודי אתיופיה את דתם. יש האומרים כי הם עשו זאת למראית עין בלבד, ואחרים טוענים כי הם הפכו לנוצרים לכל דבר. היהודים המומרים, הפלשמורה, לא התקבלו על ידי הנוצרים, משום שעדיין נחשבו בעיניהם ליהודים, ואילו היהודים, המכונים 'ביתא ישראל', לא רצו לקבלם משום שנחשבו בעיניהם למומרים. כך נוצרו באתיופיה כפרים שלמים של קהילות פלשמורה.
לפני שתים-עשרה שנה, כשהחליט ראש הממשלה לשעבר, יצחק שמיר, להעלות את יהודי אתיופיה לישראל במסגרת מבצע שלמה, עמדו שליחי הסוכנות והשגיחו שרק אנשי 'ביתא ישראל' עולים למטוסים. אנשי הפלשמורה, שרבים מהם, כמו אמבאו, הגיעו למחנות המעבר לישראל, לא קיבלו אשרת כניסה לארץ אף-על-פי שהם רואים עצמם כיהודים או כצאצאי יהודים.
אנשים רבים מחו על העוול שעשתה ישראל לאנשי הפלשמורה וניסו להביא להעלאת צאצאי היהודים מאתיופיה. הבעיה המרכזית שעמדה בפני אלו שביקשו לקדם את הנושא הייתה החוק. בחוק השבות נקבע כי אדם זכאי לעלות לישראל אם אמו יהודייה והוא אינו בן דת אחרת, ואילו כאן, למרות שמדובר באנשים רבים שאמם יהודייה, הם בני דת אחרת ולכן אינם זכאים לעלות.
אולם בפועל, בגלל סעיף אחר בחוק השבות, הגיעו לישראל בשתים-עשרה השנים האחרונות כעשרים אלף מבני הפלשמורה. על פי סעיף 4א בחוק השבות, בני משפחתו של מי שנתגייר זכאים לעלות גם הם ארצה, על פי החוק המאפשר איחוד משפחות. מכיוון שחלק מבני הפלשמורה הם קרובי משפחה של 'ביתא ישראל' היהודית, הם הורשו להיכנס לישראל. בשלב השני גררו אחריהם בני הפלשמורה שעברו גיור את בני משפחותיהם. לאחר שאלה התגיירו, הם הביאו אחריהם בני משפחה נוספים, וכך הלאה. ההערכה היא שכל גר בן פלשמורה הביא אחריו בין שבעים לשמונים איש.
הצלת נפשות יהודיות
כך היה עד לפני שנתיים, אז שינה היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין את פרשנות החוק, וקבע כי גר שנתגייר לא יוכל להביא אחריו את בני משפחתו שאינם יהודים. בכך, למעשה, סתם רובינשטיין את הגולל על האפשרות להעלות בני פלשמורה נוספים.
לפני כשנה שלח הרב עובדיה יוסף משלחת בראשות הרב שלמה עמר, רבה הראשי של תל אביב, לבדוק את מצבם של בני הפלשמורה הממתינים במחנות המעבר באתיופיה. כזכור, הרב עובדיה היה הראשון שקבע, לפני שלושים שנה, כי אנשי 'ביתא ישראל' הם יהודים ויש להעלותם לישראל. הוא אף ניסה לקדם את ענייניהם של בני הפלשמורה, משום שחשב שמדובר בהצלת נפשות של יהודים בכלל "ישראל, אף על פי שחטא ישראל הוא". משלחתו של הרב עמר העבירה את מסקנותיהם לרב עובדיה יוסף, והוא הורה לשר הפנים אלי ישי לקדם את ענייניהם של בני הפלשמורה.
לאחר הבחירות ולפני שהתחלפה הממשלה העביר ישי החלטה בממשלת ישראל, לפיה יועלו לארץ כמעט כל בני הפלשמורה בתוך כשנתיים, על פי קריטריון הלכתי. ישי: "ההחלטה מדברת על הבאתם של 15,000 איש מתוך כ-20,000 הממתינים שם, שלהם מסורת שאמם יהודייה. כשנערך הדיון בממשלה הרגשתי כאילו אני נמצא בדיון פנימי של סיעת ש"ס ולא בממשלה: כל השרים שאלו אותי אם אני בטוח שמדובר ביהודים על פי ההלכה. מעניין שכשמדובר בעולים מרוסיה לא שואלים כאלה שאלות".
ישי רומז לגזענות מצד שרי הממשלה, אולם מסתבר כי הנושא אינו פשוט. אנשים ששוחחנו עמם בנושא, אפילו אלו התומכים במהלך, חלוקים ביניהם בנוגע לעובדות ולמספרים. הקולות המתנגדים להבאת הפלשמורה לישראל, אגב, מגיעים לעתים דווקא מקרב בני העדה האתיופית עצמה.
האם מדובר בהזדמנות נדירה של מצוות הצלת נפשות כלפי יהודים אותנטיים, שחוק השבות, האמור להביא יהודים לישראל, אינו חל עליהם? ואולי אלו הם 'טרמפיסטים' על קשר היסטורי לעם היהודי, והמדינה בעיניהם היא רק מקום טוב יותר לחיות בו? בפרשייה הסבוכה הזו נדמה כי המציאות תלויה עד מאוד בעיני המסתכל.
יהודים בסתר
הנתונים הנמצאים בידיו של אברהם נגוסה, יו"ר עמותת 'מכנף דרום לציון' שמטרתה להביא את הפלשמורה לישראל, שונים מאלו שבידי אלי ישי. נגוסה טוען כי 90% מבני הפלשמורה הממתינים במחנות המעבר הם יהודים מצד אמם ואביהם. ל-6% מהם אב יהודי בלבד ול-4% מהם אם יהודייה בלבד.
נגוסה כועס מאוד על הסוכנות היהודית, וטוען כי במבצע שלמה ערכה הסוכנות סלקציה של ממש בין 'ביתא ישראל' לפלשמורה בצורה שקרעה משפחות: "לאחר מבצע שלמה הסוכנות טענה כי היא סיימה להעלות את כל יהודי אתיופיה. אבל הדבר לא היה נכון. הורים עדיין ציפו לילדיהם ואחים לאחיהם, וכך התחלנו את המאבק". נגוסה טוען כי עד היום הסוכנות מתנגדת לעלייתם של בני הפלשמורה, למרות שהם יהודים על פי ההלכה ובישראל הם שבים ועוברים תהליך שלם של גיור. "באתיופיה קיימו הפלשמורה מצוות בסתר, אבל מאז שעזבו את הכפר הם החלו לשמור מצוות בגלוי וללכת למקווה ולבית ספר יהודי".
נגוסה מציין כי רבנים ואישי ציבור רבים ליוו את מאבקם של הפלשמורה לעלייה, ובהם הרבנים מרדכי אליהו, חנן פורת ויואל בן-נון. הוא מאמין ומקווה כי ההחלטה שהעביר ח"כ ישי תתבצע, משום שהיא "חוקית ועניינית", כהגדרתו. "רוב השרים שהצביעו בעד ההחלטה הם עדיין שרים, ראש הממשלה הוא אותו ראש ממשלה. אינני רואה מי שיתנגד להחלטה חוץ ממשרד החוץ והסוכנות, שתמיד העדיפו להביא עולים אחרים, מהנדסים או פרופסורים ולא עניים שחורים מאפריקה".
משלחת הרבנים הוטעתה
את משה, בוגר ישיבת הסדר ממוצא אתיופי, אי אפשר להאשים בגזענות בכל הנוגע למוצא או לצבע, ובכל זאת הוא חושב שההחלטה להביא את הפלשמורה אינה נכונה: "ח"כ ישי מסתמך על הרב עובדיה יוסף והוא על הרב עמר, שהוא ובני משלחתו הודרכו באתיופיה על ידי אברהם נגוסה או אנשים מטעמו שהטעו את הרבנים".
משה טוען שנגוסה הוא עצמו בן פלשמורה המנסה להביא בכל דרך את בני עדתו ארצה, וכי הנתונים שהוא מסר על מידת יהדותם של בני הפלשמורה אינם נכונים: "זה כמו שתפתחי ספר טלפונים של פורטוגל, ספרד או דרום איטליה ותמצאי שמות יהודיים. כמו שהם יהודים, כך גם הפלשמורה. בעצם כמעט כל אתיופיה שייכת לזרע היהודים. אם נגרד כמה שכבות, נצטרך להביא לישראל את כל אתיופיה".
לדברי משה, איש מאנשי 'ביתא ישראל' לא השתתף בהפגנות למען הבאת הפלשמורה ארצה, ושתי הקהילות מתגוררות בארץ בשכונות נפרדות. לטענתו, חלק גדול מבני הפלשמורה אינו שומר תורה ומצוות למרות שהתגייר, אך הדבר החשוב ביותר הוא עצם העובדה כי מדובר בגויים: "במדינה כמו אתיופיה, שאין בה רישום מסודר של אוכלוסין, אף אחד לא יכול להוכיח מעל כל ספק כי הוא ממוצא יהודי. גם הרבנים שעודדו את התהליך בתחילת הדרך כבר התפקחו, לאחר שגילו שמדובר בתרמית.
אני, כשעליתי לישראל רציתי לחיות כישראלי במובן הדתי של המילה, לא חלמתי שישראל תיהפך להיות מדינה של כל העמים".
הרב חנן פורת תוקף את עמדתו של משה, וטוען כי הוא לא למד את הנושא לעומק. הרב פורת, שסייר בעבר באתיופיה, מבהיר באופן חד משמעי כי הוא בעד הבאת בני הפלשמורה לישראל, בתנאי שכולם ללא יוצא מן הכלל יעברו גיור. הרב פורת שולל את הטענה שהבאת הפלשמורה תסחף אחריה עוד אלפים רבים: "מדובר כאן במעגל סגור. גם הנוצרים וגם היהודים לא רצו להתחתן עם בני הפלשמורה, ולכן הם התחתנו בינם לבין עצמם ולא התבוללו. בכל מקרה, העלאתם של עשרים האלף תהיה בתנאי שבכך מסיימים להעלות את כולם".
הרב פורת מסביר כי הפלשמורה הם חלק מ'ביתא ישראל', ומי שמערער על יהדותם שולל למעשה גם את יהדותם של 'ביתא ישראל'. עוד הוא אומר, כי העובדה שהפלשמורה עוברים תהליך של גיור לחומרה, תהליך שלא כל אנשי 'ביתא ישראל' הסכימו לעבור, יוצרת מהפך ביחס בין שתי העדות, והופכת את הפלשמורה ליהודים 'יותר' מאנשי 'ביתא ישראל'. בראייה כללית רואה הרב פורת את הבאת הפלשמורה כהכרחית עבור כל מי שרואה עצמו מחויב לקיבוץ גלויות: "זהו חלק מהמהלך של שיבת ציון וקיבוץ הנידחים".
אין הבדל בין הקהילות
הרב מנחם ולדמן, העוסק שנים רבות בעניינם של יהודי אתיופיה, טוען גם הוא שמדובר כאן במעגל סגור של עולים: "נערך מפקד, ובו התגלה כי אמם וסבתם של 84% מבני הפלשמורה הן יהודיות.
למרות שמדובר במדינה שבה אין רישום כמו במדינות המערב, הרי שבני המקום אינם מתחתנים זה בזה עד דור שביעי, ולכן כל אחד יודע מי היו הוריו וסביו שבעה דורות אחורה. כשמצליבים את המידע בין המשפחות, רואים שהמעגלים נסגרים ושמתקבל מידע מדויק ביותר. גם אם הסבתא התנצרה לפני 5 דורות, אין ערבוב של נשים גויות, מכיוון שבני העדה התחתנו זה בזה, ולכן כולם יהודים".
הרב ולדמן טוען כי בני הפלשמורה שעלו עד כה לישראל הגיעו לכאן לאחר שייחוסם נבדק. גם למחנות המעבר נכנסים רק לאחר בדיקות מדוקדקות. הרב ולדמן מסביר כי ייתכן שהיחס השלילי שהציג משה נובע מגישתם הכללית של 'ביתא ישראל' אל הפלשמורה, גישה הנובעת מכך שבאתיופיה הפלשמורה נחשבו בעיניהם כגויים: "מי שעלה ארצה לפני 12 שנים, לא ראה את המהפך שחל בבני הפלשמורה. היום הם שומרים תורה ומצוות ומניחים תפילין באתיופיה וגם כאן, בארץ. רוב התלמידים ממוצא אתיופי שלומדים באולפנות ובישיבות הם בני פלשמורה. פרט לכך, אני חושב שרוב העדה בעד העלאתם של בני הפלשמורה, כמו הרב הראשי של העדה, שתומך במהלך".
הרב ולדמן מסכים לטענת הרב פורת כי מי שמערער על יהדותם של בני הפלשמורה טוען למעשה כלפי כל עדת 'ביתא ישראל': "כאשר הוחלט שיהודי אתיופיה יהודים, ילדיהם ונכדיהם אחיהם ואחיותיהם דינם אחד הוא. אין הבדל, זו אותה אוכלוסיה, אלו אותם האנשים. מי שלא מכיר בזאת, לא רוצה למעשה בכל היהודים מאתיופיה. כל ההיסטוריה היהודית מלאה בתופעות של מתאסלמים ומתנצרים ששבו ליהדות, ותמיד מי שחזר נכלל בעם ישראל. לצערי, דווקא במקרה זה אנו נתקלים בהתנגדות".
לא מזרע ישראל
אם נסכם את העובדות, נגוסה מדבר על כך שכמעט 100% מן הפלשמורה הם יהודים מצד אמם, הרב ולדמן טוען 84% הם כאלה, והשר ישי דיבר על שיעור של כ-79%. אולם גורם בכיר מאוד בבית הדין הרבני לגיור מדבר על מציאות שונה לגמרי.
הגורם מתייחס לבני הפלשמורה שכבר עלו לישראל ועברו תהליך של גיור. בקרב אלו, הוא אומר, אי אפשר כלל להצביע על רוב מוחלט של בני פלשמורה שאמם יהודייה. הגורם מסייג את דבריו בכך שהעניין תלוי בגל העלייה ובאזור ממנו מגיעים העולים, אולם הוא טוען כי באופן כללי הקביעה שאמם של 79% מבני הפלשמורה יהודיות היא בהחלט מוגזמת.
"אינני יודע מי העביר את הנתונים האלה. לדעתי, צריך לערוך בדיקה מחודשת ומסודרת עם נציגים של משרד הפנים והרבנות, לבדוק מי באמת מזרע ישראל, ואז להעלות אותם".
הגורם שולל את החיבור שעושים הרבנים ולדמן ופורת בין 'ביתא ישראל' לפלשמורה בכל הנוגע ליהדותם: "'ביתא ישראל' שמרו על עצמם וחיו במסגרות משל עצמם. זו הייתה חממה ששמרה על עצמה במשך אלפי שנים. לעומת זאת, הפלשמורה פרצו את הגדר, יש ביניהם מתנצרים והרבה נישואי תערובת. הם פתחו עצמם אל כלל האתיופים".
הגורם מסביר כי קיימת בעייתיות ביחס בין שתי העדות, וכי לא כל אנשי 'ביתא ישראל' מסכימים לחתן את ילדיהם עם ילדי הפלשמורה. אולם לדבריו, התופעה הולכת ומצטמצמת, בעיקר בגלל שחלק גדול מבני הפלשמורה שומר מצוות. הגורם עצמו מקווה כי 'ביתא ישראל' יקרבו את בני הפלשמורה שהתגיירו, אך הוא שב ומדגיש כי יש לבדוק מי עונה לקריטריון של בן לאם יהודייה, ורק אותו להעלות לישראל.
הממשלה התחלפה, ההחלטה התעכבה
היום בו החליטה ממשלת ישראל להביא את 20,000 בני הפלשמורה הנותרים מאתיופיה, לא היה יום חג עבור אסצ'לו אמבאו ובני משפחתו: "היינו צריכים לשמוח, אבל מה שגרם לנו לא לשמוח היה התנגדותם של חלק מהשרים, כמו שרנסקי. הם אמנם לא יכולים לבטל את ההחלטה אלא רק לדחות אותה, אבל ככל שהיא נדחית בני משפחותינו עוברים יותר צרות ורעב שם". אמבאו נמצא רק חמש שנים בארץ, אך הוא מבין היטב כי אין להאמין בהחלטות הדרג הפוליטי עד שהן מתבצעות הלכה למעשה.
הרכבה של ממשלת ישראל התחלף ימים ספורים לאחר שהועברה ההחלטה ושר הפנים החדש, אברהם פורז, שבידו המפתח לעליית בני הפלשמורה, אינו אץ לבצע את המדיניות שקבע קודמו בתפקיד, ח"כ אלי ישי. "השר ילמד את הנושא ואז יחליט. הוא אינו רואה עצמו מחויב לבצע את החלטת הממשלה באופן אוטומטי. לא כל מה שאלי ישי החליט, פורז חייב לבצע", אומר דוברו של השר פורז.
גם גופים אחרים שעמם שוחחנו, שתפקידם להביא את העולים ולטפל בהם, לא יוצאים מגדרם בכל הנוגע להחלטה להביא את בני הפלשמורה לישראל. הגופים אינם מביעים את דעתם באופן מפורש, אלא מעדיפים להעלות קושיות על דרך יישום ההחלטה.
העלות המשוערת של הבאת 20,000 בני הפלשמורה לישראל, אומר אריק פודר, דובר משרד הקליטה, נאמדת ב-2 מיליארד ¤ רק בשנה הראשונה לקליטתם, וזהו התקציב הדרוש למשרד הקליטה בלבד. "זה לא שבאנו ואמרנו: תשמעו, זה עולה הרבה כסף, אלא הסברנו שהדבר כרוך בתקציב מיוחד שהוא די גבוה. עוד אמרנו, שאם המדינה לא תיתן את התקציב הזה יהיו לכך השלכות כלכליות וחברתיות מרחיקות לכת". פודר מסביר כי התקציבים שמקבלים עולים מאתיופיה אינם שווים לתקציבים שמקבלים עולים חדשים מכל מקום אחר בעולם. גם הוא חושש כי עשרים האלף האלו יביאו אחריהם עשרים אלף נוספים. עם זאת, מבהיר פודר, תפקיד משרדו הוא לבצע מדיניות, ואם ממשלת ישראל החליטה להביאם, משרד הקליטה יעשה זאת.
בכל מקרה, מכחיש פודר בתוקף את חרושת השמועות כאילו משרדו מתנגד להבאת הפלשמורה: "אין כזה דבר 'לא רוצים להביא אותם'. אנחנו לא פועלים לפי רצון, אנחנו הגורמים המקצועיים ותפקידנו רק להבהיר מה המחיר".
גם הסוכנות היהודית, שנגוסה ואסצ'לו האשימו אותה בגזענות ובחוסר רצון להביא את הפלשמורה ארצה, מעדיפים לא להביע עמדה בכל הנוגע להחלטת הממשלה. הם מסבירים כי הסוכנות היא גוף שמבצע מדיניות ולא קובע אותה. גם הסוכנות טורחת להבהיר כי לא ניתן לבצע את המהלך מבלי התקציבים הדרושים. "אי אפשר להביא אותם ארצה ולזרוק אותם באיזה מקום" אומרים שם.
לא במסגרת חוק השבות
מי שאינו חושש להביע באופן מפורש את התנגדותו להבאתם של בני הפלשמורה לישראל הוא ח"כ יולי אדלשטיין, שכיהן עד העת האחרונה כסגן השר לקליטת עלייה: "זה סיפור שאני מכיר לאורך שנים, מאז שהייתי השר לקליטת עלייה ב-96'. מדובר באנשים שאינם זכאים להגיע לישראל על פי חוק השבות. אולי ישנם כמה אנשים בודדים אשר יכולים להוכיח שאמם יהודייה, אבל רובם מתחתנים כבר כמה דורות עם אנשים שאינם קשורים ליהדות".
ח"כ אדלשטיין אינו מאמין בסקרים שבוצעו באתיופיה. הוא ראה הרבה כאלה: בסקר הראשון נטען שקיימים 3,500-4,000 בני פלשמורה, "ומאז הועלו לישראל בסביבות 20,000, וכעת טוענים שממתינים באתיופיה עוד 20,000. מדובר במאות אלפים או במיליונים שקשורים בצורה זו או אחרת לפלשמורה. אני לא מאמין שמדובר בזרע ישראל, וגם לא במספר סופי של אנשים".
אדלשטיין מודע לטענות שההתנגדות להבאת הפלשמורה נובעת מגזענות. הוא מבקש להדגיש כי גם בכל הנוגע לעולים מרוסיה הוא מתנגד לעידוד עלייה של אלו שאין להם קשר לציונות וליהדות: "כאן אני מתנגד לעידוד עלייה אפילו במסגרת חוק השבות, קל וחומר כאשר מדובר באלו שאינם זכאי החוק".
פרשיית הפלשמורה נוגעת בגורלם של עשרות אלפי אנשים, אלו הממתינים באתיופיה ואלו הנמצאים בישראל ומצפים להגעתם של בני משפחה. לעומתם ימשיכו המתנגדים לטעון כי אלפי האנשים האלו, החיים כפליטים כבר שנים ארוכות, אינם זכאים לעלות לארץ. המשפחות הנוגעות בדבר ימשיכו להמתין למוצא פיהם של הפוליטיקאים, קובעי המדיניות, אך מן הראוי שגם הציבור ייתן את דעתו על הויכוח שמתנהל בנוגע ליהדותם וגורלם של בני הפלשמורה.
לתגובות: ofralax@walla.co.il