באיחור רב התכנסה השבוע לראשונה ועדת הבחירות למשרות הרבנים הראשיים. הבחירות האלה היו מיועדות להתקיים כבר לפני זמן רב. על פי החוק, אמורים הרב לאו והרב בקשי דורון לסיים את תפקידם בראש חודש ניסן השנה, ומחליפיהם היו צפויים להיבחר לתפקיד עד לראש חודש אדר ב'. אבל שורה של עיכובים מנעה מהליך הבחירה להתקיים בזמן.
הבחירות- אחרי הבחירות
הסיפור המוזר של הבחירות לרבנות החל בחודש נובמבר, עם הודעתו של ראש הממשלה אריאל שרון על הקדמת הבחירות לכנסת. ועדת הבחירות הזדרזה להודיע על קיום בחירות לתפקידי הרבנים הראשיים עוד לפני הבחירות לכנסת. נציגי המפד"ל לא נשארו חייבים ומיהרו להגיש עתירה לבג"ץ נגד ההחלטה. הם נימקו את העתירה בעובדה שרבים מנציגי הגוף הבוחר הם אישים פוליטיים שעשויים לא לכהן בתפקידיהם בכנסת הבאה. הפרקליטות טענה מצידה שאם תדחה בחירתם של הרבנים הראשיים עד אחרי הבחירות לכנסת, תתקשה המדינה לעמוד בלוח הזמנים הצפוף. בג"ץ התעלם מטענות המדינה ודחה את בחירת הרבנים עד אחרי הבחירות לכנסת.
כדי לאפשר קיום בחירות לרבנות הראשית צריכים להתמנות שני גופים. הראשון הוא ועדת הבחירות המונה 5 נציגים: שלושה מהם ממנה שר הדתות (כיום ראש הממשלה) באישור הממשלה והשניים האחרים מתמנים על ידי הרבנות הראשית.
הגוף השני שצריך להתמנות הוא זה הבוחר את הרבנים הראשיים. הגוף הבוחר מורכב מ-150 נציגים, 80 הם רבנים ו-70 הם אישי ציבור. מרבית נציגי הגוף הם רבנים וראשי עיר מכהנים, וחלקם, עשרה רבנים ועשרה נציגי ציבור נבחרים על ידי שר הדתות. חמישה נציגים אחרים ממנה הכנסת, ושניים בוחרת הממשלה.
הבחירות לכנסת חלפו עברו, אך דבר לא קרה. וועדת הבחירות שאמורה להכריז על מועד הבחירות ולפרסם את שמות הנציגים בגוף לא נבחרה ולא התכנסה. ראש הממשלה היה עסוק בהרכבת הממשלה, ולא התפנה למנות נציגים לוועדת הבחירות, מה גם שהמינוי דרש את אישור הממשלה שעוד לא הוקמה. מאותה סיבה ממש לא התמנו לגוף הבוחר נציגי הכנסת, הממשלה ושר הדתות. איש, עושה רושם, לא מיהר לקדם את העניינים.
כאשר ראו הרב יגאל קמינצקי ורבנים נוספים שאלה הם פני הדברים, החליטו לעשות מעשה ולהגיש עתירה נוספת. "הגשנו בג"ץ כדי לדרבן את המערכת שתקיים את הבחירות במועדן", מסביר עו"ד אריאל הר שושנים שהגיש את העתירה בשם הרבנים. המדינה מצידה הסכימה עם הטענה והודיעה שהבחירות יתקיימו מיד אחרי הרכבת הממשלה.
היועץ המשפטי מאיים
אחרי הרכבת הממשלה החלו העניינים לזוז. תחילה מונו לגוף הבוחר חמשת חברי הכנסת ושני נציגי הממשלה. ראש הממשלה גם שלח בשבוע שעבר את שלושת נציגיו לוועדת הבחירות. עתה כל שנותר בדרך לקיום הבחירות המיוחלות הוא, שמועצת הרבנות הראשית תמנה את שני נציגיה. סוף סוף, אחרי התחבטויות רבות, התכנסה המועצה ביום חמישי האחרון. לא לפני שהיועץ המשפטי לממשלה הנחה את הרבנות הראשית לבחור את נציגיה. אם לא תעשה זאת, הודיע, יאשר הוא עצמו את נציגי הרבנות ויקבע כי נציגי הרבנות שישבו בוועדת הבחירות למועצת הרבנות הראשית שהתכנסה לפני מספר חודשים, יכהנו גם בועדת הבחירות לרבנים הראשיים. המועצה אמנם התכנסה ובחרה את שני נציגיה אבל הבהירה שהבחירה מותנית בכך ששר הדתות יפנה למועצה בבקשה שזו תמנה נציגים למועצה כמתחייב בחוק, ולא יסתפק בפנייתו של היועץ המשפטי לממשלה. בתגובה להחלטה הגיש עו"ד מנחם יינובסקי עתירה לבג"ץ בנימוק שקיצור התהליך לטווח כל כך קצר מהווה פגיעה במועצת הרבנות, ובזיון הרבנות הראשית לישראל.
אך למרות כל העיכובים התכנסה הוועדה בתחילת השבוע. עו"ד הר שושנים לא מסתפק בכך. הבג"ץ אותו הגיש יידון ביום חמישי הזה. לדבריו,אם הועדה לא תחליט עוד השבוע על מועד הבחירות ותפרסם את שמות חברי הגוף הבוחר הוא ימשיך בהליך, הכל במטרה לקיים את הבחירות במועדן.
מהפכות לא עושים ביום אחד
אולם אלו אינן הסיבות היחידות לדחיית הבחירות. מתחת לפני השטח סערו הרוחות. גורמים רבים במערכת הפוליטית ניסו לקדם מהלך שבמרכזו דחיית הבחירות לשנה הבאה תוך הארכת כהונתם של הרבנים הנוכחיים. כשבמהלך השנה ישונה החוק ובעוד שנה יבחר רק רב ראשי אחד. הוגי הרעיון התכוונו לשנות את החוק כך שרב ראשי יוכל לכהן כהונה נוספת כשהכוונה היא לאפשר לרב לאו לרוץ לקדנציה נוספת כרב ראשי יחיד.
לצורך קידום הרעיון הגישו ח"כ אופיר פינס וח"כ הרב מיכאל מלכיאור הצעת חוק ברוח זו. אבל מכיוון שמדובר בהצעת חוק פרטית היא חייבת בחובת הנחה על שולחן הכנסת ל-45 ימים שהיו מוציאים את העוקץ מכל הרעיון. חברי הכנסת מלכיאור ופינס ניסו להביא את הצעת החוק לוועדת הכנסת כדי שזו תפטור אותה מחובת הנחה. אולם שם נתקלו בהתנגדות הממשלה כולל "שינוי" והסיעות החרדיות.
יו"ר סיעת "שינוי" בכנסת, ח"כ רשף חן הבהיר כי מפלגתו אמנם תומכת בבחירת רב ראשי אחד אבל תעמוד בסיכום עם ה"מפד"ל" שהעניין ייפתר בהסכמה.
מ"האיחוד הלאומי" הבהירו שהתנגדותם נובעת מהעובדה ש"לא עושים חקיקה כאשר המועמדים עומדים בפתח. זה לא מהלך שעושים ביום אחד." לפי האיחוד הלאומי, את הדיון בשינוי החוק יש לערוך אחרי הבחירות.
"טבע הדברים הוא שאם משנים את המהות זה לא מתרחש ביום אחד", מסביר איציק רט דוברו של הרב לאו. "ומעבר משני רבנים לרב אחד זהו שינוי מהותי. אני לא רואה את היוזמה הזו מתקיימת.
הרב לאו, על כל פנים, לא עסק ולא עוסק ביזמה שתאריך את כהונתו", מבהיר רט. "בכל מקרה, עשר השנים הקרובות יהיו תחת שני רבנים", הוא מעריך.
גורמים שונים במערכת סבורים שהבחירות יתקיימו בקרוב. "הבחירות אמורות להתקיים בכח' אדר ב' כך גם סובר היועץ המשפטי לממשלה", הם מעריכים. לדעה זו מצטרף סגן שר הדתות החדש, הרב יצחק לוי. "אני מקוה שעוד לפני פסח יהיו רבנים ראשיים חדשים. נקוה שלא יהיה מה שיעכב את זה".
ושוב הציונות הדתית מתפצלת
למרות שועדת הבחירות עוד לא הכריזה על מועד הבחירות ואיש איננו מועמד רשמי ישנם כבר כמה מועמדים בטוחים לתפקיד. על תפקיד הראשון לציון מתמודדים הרב שלמה עמר, רבה של תל אביב. הרב שמואל אליהו רבה של צפת ובנו של הרב מרדכי אליהו והרב רצון ערוסי רבה של קריית אונו. הרב עמר נחשב מועמדו של הרב עובדיה יוסף ותנועת ש"ס ואילו הרבנים אליהו וערוסי שייכים למחנה הציונות הדתית.
הרב לוי, מצידו, מבטיח לפעול כדי שיהיה רק מועמד דתי ציוני אחד למשרה. "אבל אני לא בטוח שדעתי תשמע", הוא מבהיר. "כאשר מועמד אחד מתמודד גדלים הסיכויים. כאשר יש קולות מפוצלים קטנים הסיכויים. אני מקוה שבסופו של דבר יהיה רק מועמד אחד".
האם זה לא אבוד מראש להתמודד על משרת הראשון לציון מול מועמד של ש"ס?
"יש החלטה של הרב מרדכי אליהו להריץ את הרב שמואל אליהו. אני בטוח שהוא עשה את כל הבדיקות, ואני מכבד את ההחלטה הזו".
הרב לוי מבהיר שבבחירות מעין אלה אין משמעות להחלטות מפלגתיות. "אין משמעת סיעתית. אנשים מצביעים על פי מצפונם ורצונותיהם. יש כאן בעיקר עבודה אישית של המועמדים".
"תמוך בי ואתמוך בך"
ההתמודדות על תפקיד הרב הראשי האשכנזי שונה. נכון לימים אלה הרב יעקב אריאל, רבה הראשי של רמת גן, הוא המועמד המוביל. לצידו מוזכרים שמותיהם של הרב דייכובסקי והרב ראוכברגר.
שמועות נוספות מעלות מחדש את שמו של הרב יצחק גרוסמן ממגדל העמק שפרש מהמרוץ לפני מספר חודשים. "אנשי הרב אריאל עובדים בשטח כבר מספר חודשים. אני תולה במועמדותו הרבה תקוות", אומר הרב לוי.
"אם לא היו דוחפים אותו הוא היה נשאר עד היום בכפר מימון", אומר אופיר כהן, ראש המטה של הרב אריאל. "רבני הציונות הדתית ובראשם הרב אברהם שפירא דחפו אותו לעמוד בראש המחנה". כהן מגדיר את הרב אריאל "רב תחומי". הוא מכהן רוב שנותיו כרב עיר הוא גם שימש שנים רבות כראש ישיבה וכיום הוא נשיא ישיבת רמת גן וגם עוסק בכל תחומי ההלכה "ממכון פועה ועד מכון התורה והארץ".
בשבועות האחרונים התייגסו לטובת הרב אריאל גורמים רבים. קיים סיכום בין האיחוד הלאומי והמפד"ל לבין הליכוד על תמיכה משותפת במועמדותו של הרב אריאל, אשר הושג בין הצדדים מיד אחרי סיומו של המשא ומתן הקואליציוני. סיכום כזה, אם יצא לפועל, יכול להבטיח את מינוי הרב אריאל. מאחר ובגוף הבוחר ישנם נציגי רשויות מקומיות רבים מטעם הליכוד.
גורמים בכירים במערכת הפוליטית מספרים, כי גם בתנועת ש"ס מוכנים לתמוך ברב אריאל. בשיחות סגורות שקיימו נציגים שונים עם הרב עובדיה יוסף, ראש מועצת חכמי התורה של ש"ס, הביע הרב תמיכה ברב אריאל. התנאי הוא כמובן תמיכת הציונות הדתית ברב עמר. לעניין הזה תורמים גם היחסים החמים ששוררים בין הרב אריאל לרב עמר.
בסביבתו של הרב אריאל, על כל פנים, בטוחים בניצחונו. "השאלה היא רק כמה קשה תהיה ההתמודדות", אומרים שם.
הבחירות- אחרי הבחירות
הסיפור המוזר של הבחירות לרבנות החל בחודש נובמבר, עם הודעתו של ראש הממשלה אריאל שרון על הקדמת הבחירות לכנסת. ועדת הבחירות הזדרזה להודיע על קיום בחירות לתפקידי הרבנים הראשיים עוד לפני הבחירות לכנסת. נציגי המפד"ל לא נשארו חייבים ומיהרו להגיש עתירה לבג"ץ נגד ההחלטה. הם נימקו את העתירה בעובדה שרבים מנציגי הגוף הבוחר הם אישים פוליטיים שעשויים לא לכהן בתפקידיהם בכנסת הבאה. הפרקליטות טענה מצידה שאם תדחה בחירתם של הרבנים הראשיים עד אחרי הבחירות לכנסת, תתקשה המדינה לעמוד בלוח הזמנים הצפוף. בג"ץ התעלם מטענות המדינה ודחה את בחירת הרבנים עד אחרי הבחירות לכנסת.
כדי לאפשר קיום בחירות לרבנות הראשית צריכים להתמנות שני גופים. הראשון הוא ועדת הבחירות המונה 5 נציגים: שלושה מהם ממנה שר הדתות (כיום ראש הממשלה) באישור הממשלה והשניים האחרים מתמנים על ידי הרבנות הראשית.
הגוף השני שצריך להתמנות הוא זה הבוחר את הרבנים הראשיים. הגוף הבוחר מורכב מ-150 נציגים, 80 הם רבנים ו-70 הם אישי ציבור. מרבית נציגי הגוף הם רבנים וראשי עיר מכהנים, וחלקם, עשרה רבנים ועשרה נציגי ציבור נבחרים על ידי שר הדתות. חמישה נציגים אחרים ממנה הכנסת, ושניים בוחרת הממשלה.
הבחירות לכנסת חלפו עברו, אך דבר לא קרה. וועדת הבחירות שאמורה להכריז על מועד הבחירות ולפרסם את שמות הנציגים בגוף לא נבחרה ולא התכנסה. ראש הממשלה היה עסוק בהרכבת הממשלה, ולא התפנה למנות נציגים לוועדת הבחירות, מה גם שהמינוי דרש את אישור הממשלה שעוד לא הוקמה. מאותה סיבה ממש לא התמנו לגוף הבוחר נציגי הכנסת, הממשלה ושר הדתות. איש, עושה רושם, לא מיהר לקדם את העניינים.
כאשר ראו הרב יגאל קמינצקי ורבנים נוספים שאלה הם פני הדברים, החליטו לעשות מעשה ולהגיש עתירה נוספת. "הגשנו בג"ץ כדי לדרבן את המערכת שתקיים את הבחירות במועדן", מסביר עו"ד אריאל הר שושנים שהגיש את העתירה בשם הרבנים. המדינה מצידה הסכימה עם הטענה והודיעה שהבחירות יתקיימו מיד אחרי הרכבת הממשלה.
היועץ המשפטי מאיים
אחרי הרכבת הממשלה החלו העניינים לזוז. תחילה מונו לגוף הבוחר חמשת חברי הכנסת ושני נציגי הממשלה. ראש הממשלה גם שלח בשבוע שעבר את שלושת נציגיו לוועדת הבחירות. עתה כל שנותר בדרך לקיום הבחירות המיוחלות הוא, שמועצת הרבנות הראשית תמנה את שני נציגיה. סוף סוף, אחרי התחבטויות רבות, התכנסה המועצה ביום חמישי האחרון. לא לפני שהיועץ המשפטי לממשלה הנחה את הרבנות הראשית לבחור את נציגיה. אם לא תעשה זאת, הודיע, יאשר הוא עצמו את נציגי הרבנות ויקבע כי נציגי הרבנות שישבו בוועדת הבחירות למועצת הרבנות הראשית שהתכנסה לפני מספר חודשים, יכהנו גם בועדת הבחירות לרבנים הראשיים. המועצה אמנם התכנסה ובחרה את שני נציגיה אבל הבהירה שהבחירה מותנית בכך ששר הדתות יפנה למועצה בבקשה שזו תמנה נציגים למועצה כמתחייב בחוק, ולא יסתפק בפנייתו של היועץ המשפטי לממשלה. בתגובה להחלטה הגיש עו"ד מנחם יינובסקי עתירה לבג"ץ בנימוק שקיצור התהליך לטווח כל כך קצר מהווה פגיעה במועצת הרבנות, ובזיון הרבנות הראשית לישראל.
אך למרות כל העיכובים התכנסה הוועדה בתחילת השבוע. עו"ד הר שושנים לא מסתפק בכך. הבג"ץ אותו הגיש יידון ביום חמישי הזה. לדבריו,אם הועדה לא תחליט עוד השבוע על מועד הבחירות ותפרסם את שמות חברי הגוף הבוחר הוא ימשיך בהליך, הכל במטרה לקיים את הבחירות במועדן.
מהפכות לא עושים ביום אחד
אולם אלו אינן הסיבות היחידות לדחיית הבחירות. מתחת לפני השטח סערו הרוחות. גורמים רבים במערכת הפוליטית ניסו לקדם מהלך שבמרכזו דחיית הבחירות לשנה הבאה תוך הארכת כהונתם של הרבנים הנוכחיים. כשבמהלך השנה ישונה החוק ובעוד שנה יבחר רק רב ראשי אחד. הוגי הרעיון התכוונו לשנות את החוק כך שרב ראשי יוכל לכהן כהונה נוספת כשהכוונה היא לאפשר לרב לאו לרוץ לקדנציה נוספת כרב ראשי יחיד.
לצורך קידום הרעיון הגישו ח"כ אופיר פינס וח"כ הרב מיכאל מלכיאור הצעת חוק ברוח זו. אבל מכיוון שמדובר בהצעת חוק פרטית היא חייבת בחובת הנחה על שולחן הכנסת ל-45 ימים שהיו מוציאים את העוקץ מכל הרעיון. חברי הכנסת מלכיאור ופינס ניסו להביא את הצעת החוק לוועדת הכנסת כדי שזו תפטור אותה מחובת הנחה. אולם שם נתקלו בהתנגדות הממשלה כולל "שינוי" והסיעות החרדיות.
יו"ר סיעת "שינוי" בכנסת, ח"כ רשף חן הבהיר כי מפלגתו אמנם תומכת בבחירת רב ראשי אחד אבל תעמוד בסיכום עם ה"מפד"ל" שהעניין ייפתר בהסכמה.
מ"האיחוד הלאומי" הבהירו שהתנגדותם נובעת מהעובדה ש"לא עושים חקיקה כאשר המועמדים עומדים בפתח. זה לא מהלך שעושים ביום אחד." לפי האיחוד הלאומי, את הדיון בשינוי החוק יש לערוך אחרי הבחירות.
"טבע הדברים הוא שאם משנים את המהות זה לא מתרחש ביום אחד", מסביר איציק רט דוברו של הרב לאו. "ומעבר משני רבנים לרב אחד זהו שינוי מהותי. אני לא רואה את היוזמה הזו מתקיימת.
הרב לאו, על כל פנים, לא עסק ולא עוסק ביזמה שתאריך את כהונתו", מבהיר רט. "בכל מקרה, עשר השנים הקרובות יהיו תחת שני רבנים", הוא מעריך.
גורמים שונים במערכת סבורים שהבחירות יתקיימו בקרוב. "הבחירות אמורות להתקיים בכח' אדר ב' כך גם סובר היועץ המשפטי לממשלה", הם מעריכים. לדעה זו מצטרף סגן שר הדתות החדש, הרב יצחק לוי. "אני מקוה שעוד לפני פסח יהיו רבנים ראשיים חדשים. נקוה שלא יהיה מה שיעכב את זה".
ושוב הציונות הדתית מתפצלת
למרות שועדת הבחירות עוד לא הכריזה על מועד הבחירות ואיש איננו מועמד רשמי ישנם כבר כמה מועמדים בטוחים לתפקיד. על תפקיד הראשון לציון מתמודדים הרב שלמה עמר, רבה של תל אביב. הרב שמואל אליהו רבה של צפת ובנו של הרב מרדכי אליהו והרב רצון ערוסי רבה של קריית אונו. הרב עמר נחשב מועמדו של הרב עובדיה יוסף ותנועת ש"ס ואילו הרבנים אליהו וערוסי שייכים למחנה הציונות הדתית.
הרב לוי, מצידו, מבטיח לפעול כדי שיהיה רק מועמד דתי ציוני אחד למשרה. "אבל אני לא בטוח שדעתי תשמע", הוא מבהיר. "כאשר מועמד אחד מתמודד גדלים הסיכויים. כאשר יש קולות מפוצלים קטנים הסיכויים. אני מקוה שבסופו של דבר יהיה רק מועמד אחד".
האם זה לא אבוד מראש להתמודד על משרת הראשון לציון מול מועמד של ש"ס?
"יש החלטה של הרב מרדכי אליהו להריץ את הרב שמואל אליהו. אני בטוח שהוא עשה את כל הבדיקות, ואני מכבד את ההחלטה הזו".
הרב לוי מבהיר שבבחירות מעין אלה אין משמעות להחלטות מפלגתיות. "אין משמעת סיעתית. אנשים מצביעים על פי מצפונם ורצונותיהם. יש כאן בעיקר עבודה אישית של המועמדים".
"תמוך בי ואתמוך בך"
ההתמודדות על תפקיד הרב הראשי האשכנזי שונה. נכון לימים אלה הרב יעקב אריאל, רבה הראשי של רמת גן, הוא המועמד המוביל. לצידו מוזכרים שמותיהם של הרב דייכובסקי והרב ראוכברגר.
שמועות נוספות מעלות מחדש את שמו של הרב יצחק גרוסמן ממגדל העמק שפרש מהמרוץ לפני מספר חודשים. "אנשי הרב אריאל עובדים בשטח כבר מספר חודשים. אני תולה במועמדותו הרבה תקוות", אומר הרב לוי.
"אם לא היו דוחפים אותו הוא היה נשאר עד היום בכפר מימון", אומר אופיר כהן, ראש המטה של הרב אריאל. "רבני הציונות הדתית ובראשם הרב אברהם שפירא דחפו אותו לעמוד בראש המחנה". כהן מגדיר את הרב אריאל "רב תחומי". הוא מכהן רוב שנותיו כרב עיר הוא גם שימש שנים רבות כראש ישיבה וכיום הוא נשיא ישיבת רמת גן וגם עוסק בכל תחומי ההלכה "ממכון פועה ועד מכון התורה והארץ".
בשבועות האחרונים התייגסו לטובת הרב אריאל גורמים רבים. קיים סיכום בין האיחוד הלאומי והמפד"ל לבין הליכוד על תמיכה משותפת במועמדותו של הרב אריאל, אשר הושג בין הצדדים מיד אחרי סיומו של המשא ומתן הקואליציוני. סיכום כזה, אם יצא לפועל, יכול להבטיח את מינוי הרב אריאל. מאחר ובגוף הבוחר ישנם נציגי רשויות מקומיות רבים מטעם הליכוד.
גורמים בכירים במערכת הפוליטית מספרים, כי גם בתנועת ש"ס מוכנים לתמוך ברב אריאל. בשיחות סגורות שקיימו נציגים שונים עם הרב עובדיה יוסף, ראש מועצת חכמי התורה של ש"ס, הביע הרב תמיכה ברב אריאל. התנאי הוא כמובן תמיכת הציונות הדתית ברב עמר. לעניין הזה תורמים גם היחסים החמים ששוררים בין הרב אריאל לרב עמר.
בסביבתו של הרב אריאל, על כל פנים, בטוחים בניצחונו. "השאלה היא רק כמה קשה תהיה ההתמודדות", אומרים שם.