השבוע, אחרי שהשתתף באופן פעיל במשא ומתן הקואליציוני הקשה ולפני שהוא שוקע בתפקידו החדש כסגן שר החינוך, נפגשנו עם צבי הנדל. משרדו החדש שוכן בבניין ישן ויפה ברחוב שבטי ישראל בירושלים, כסגן שרת החינוך הטרי. נראה שהנדל לא השתנה בעקבות התפקיד; הוא קיבל אותנו בפתח משרדו בחום רב.
האם אתה שלם עם ישיבתכם בממשלה, למרות הצהרותיו של שרון בעד מדינה פלשתינאית?
מבחינה מדינית בתנאים הנוכחיים אני שלם לגמרי. אנו שותפים רק לחלק מקווי היסוד. אם היינו נשארים מחוץ לממשלה, היינו מכריזים כבל עם ועולם שאנחנו כמעט בשום תנאי לא מוכנים להנהיג את המדינה זה כמעט כמו שהחרדים לא מוכנים לקחת חלק בהנהגת המדינה כי יש גם חילול שבת. אני לא יכול רק בגלל סעיף אחד להודיע שאני פוסל את עצמי מלהנהיג את המדינה. להיפך, אני חושב שאנחנו צריכים להנהיג את המדינה ולא רק להיות שותפים בהנהגתה.
איך פתרתם את הבעיה במסגרת ההסכם הקואליציוני?
אלו פתרונות משפטיים, לא אידיאולוגיים. יש מכתבים נלווים, שאחד מהם אומר שאנחנו נילחם בכל הכוח נגד מדינה פלשתינאית, ושראש הממשלה מחויב, והיה והדבר יגיע לידי מעשה, להביא את הנושא לדיון בממשלה. מכתב נוסף מודיע שעל סעיפים מסוימים, כמו הסעיף שמזכיר את נאום הרצליה, אנחנו לא חתומים. תראה, אריק שרון נשאר אריק שרון, הוא לא הפך להיות צבי הנדל. אבל הסכם קואליציוני הוא בסופו של דבר הסכם משפטי.
הוא לא היה פעם צבי הנדל?
אני לא יודע. דבר אחד אני יודע, שנינו מפא"יניקים.
כלומר...
אנחנו אוהבים את הדונם והעז, ולא את הפילוסופיה. שנינו מאמינים בהתיישבות כמעשה ציוני. המפא"יניקים דגלו תמיד בציונות מעשית.
אתה לא חושש שהוא משתמש בכם עד שיתחיל המשא ומתן המדיני, ואז העבודה תצטרף במקומכם?
יכול מאוד להיות שהוא משתמש בנו. אנחנו מקווים שאם יבוא שלב שבו מדינה פלשתינאית תהיה חלילה על הפרק, יהיה לנו רוב בממשלה, כולל חברים מהליכוד. אני מעריך שיש רוב אמיתי בממשלה במתכונתה הנוכחית נגד מדינה פלשתינאית. לכן יש משמעות לכך שהממשלה היא שצריכה לאשר הקמת מדינה פלשתינאית.
מהם הקווים האדומים שלכם? מה יביא אתכם לפרוש מהממשלה?
שיהיו מעשים בפועל. מסירת שטח כלשהו, הפיכת שטח כלשהו מ-C ל-A או מה שהיה A יהפוך למדינה פלשתינאית.
ומו"מ מדיני?
מעשים. דיבורים לא חשובים.
אתה חושש ממפת הדרכים של בוש?
תלוי מה יהיה כוח העמידה של הממשלה. אם כוח העמידה של הממשלה יהיה כזה שגם בוש יבין שלא ניתן להזיז את ישראל, אז אני לא חושש מבוש. החשש שלי הוא רק מכוח העמידה של ישראל. כמה השמאל ילחץ וכמה זה ישפיע על שרון. שמעת את מצנע שלשום, הוא התנדב להצטרף לממשלה בלי שאף אחד קרא לו. מצנע מאמין שהולך להיות לחץ בינלאומי.
שינוי בלית בררה
אבל לא רק מפת הדרכים של בוש מטרידה את הנדל. גם מכך ששינוי בממשלה על חשבון החרדים הוא לא רווה נחת. "הכיוון של לעשות הסכם עם שינוי מאוד לא מצא חן בעיני. אני לא שלם עם כניסתנו לממשלה ללא שותפינו הטבעיים", מבהיר הנדל. "אמרנו את זה לנציגי הליכוד לאורך כל המו"מ:
תדעו לכם שאת רוב הדברים שאתם מבקשים לשנות יהיה אפשר לשנות בקלות עם שותפינו הטבעיים. אני הרבה פחות חשדן כשמי שרוצה לשנות הוא אוהב ולא אויב".
פירוק משרד הדתות הוא דוגמא לכך שהשאלה היא האם עושים מתוך אהבה ורצון לפתור בעיות או מתוך רוע. "אני קצת חושש שכל המהלך הזה מצד שינוי ומצד הליכוד נעשה מתוך רוע. זה לא בא ממניעים טהורים".
הנדל סבור שמלכתחילה הישיבות צריכות להיות מסונפות למשרד החינוך ולא למשרד הדתות: "אין שום סיבה שלימוד תורה ברמה גבוהה כמו בישיבות לא יזכה לתקצוב ממלכתי, בדיוק כמו מי שלומד באוניברסיטה היסטוריה של הממלוקים. אין לי ספק שזה לא יפגע באף אחד אלא באמת יביא פיתרון אמיתי". גם דיינים, סבור הנדל, צריכים להיות במעמד של שופטים ולהיות תחת משרד המשפטים. "השאלה אם עושים את זה מתוך שנאה ליהדות ולדתיים או שאתה בא לפתור בעיות".
מה דעתך על ההסכם בין המפדל ושינוי?
"צפיתי להסכם יותר טוב. בכל אופן, אחרי שראיתי את ההסכם של המפדל, דרשתי שבכל ועדה שתוקם בעקבות ההסכם יהיה חבר גם נציג מטעמינו. נראה מה נוכל לתקן".
ומה דעתך על כך שנישואים אזרחיים נכנסו להסכם בין המפדל ושינוי?
"בנושא הנישואים האזרחיים אנחנו, תקומה, לא חתומים. זה היה מבחינתנו קו אדום. אני בעד לפתור בעיות בידיים נקיות ובכנות. אין לי בעיה שנשואים אזרחיים יפתרו בעיה של נשואי גוי עם גוי, אבל אני לא אעודד נישואי תערובת. אנחנו בוכים על מה שקורה בעולם, שבגלל נישואי תערובת הפסדנו עשרות אחוזים מהעם היהודי. אז שאני, בתוך המדינה היהודית, יסכים לכך?! איפה נשמע כדבר הזה?!"
ולמרות ההסכם בין המפדל ושינוי נכנסתם לממשלה?
בסופו של דבר, אנחנו לא הכרענו. באותו בוקר ששמענו שהמפדל ושינוי עשו 'משמר' וחתמו על הסכם באמצע הלילה, היה ברור לנו שהפור נפל. האופציה של הקמת קואליציה וממשלת ימין-דתיים-חרדים נפלה. השאלה ששאלנו את עצמנו באותו רגע היתה, האם אנחנו נכנסים או דוחפים את העבודה שתכנס תחתינו? הערכנו שהליכוד לא היה מקים ממשלה כשאף אחת ממפלגות הימין לא בפנים. הוא לא היה הולך רק על שינוי והעבודה. באותו רגע שהמפדל נכנסה והגיעה להסכם עם שינוי, הכל השתנה. הבנו שעכשיו זה או העבודה או אנחנו.
שוחחתי עם אופיר פינס, שהוא גדול המתנגדים לכניסה לממשלה בראשות הליכוד, ושמעתי באוזן המוזיקלית שלי, שהוא קרוב להיכנס לממשלה הרבה יותר משחלמתי. אני חושב שאף אחד מהחברים שלי לא היה סולח לי אם הייתי מתעקש על קוצו של יו"ד".
במה השפעתם על קווי היסוד? יש סעיף שאתם יכולים להגיד: "אנחנו הכנסנו"?
"קווי היסוד שנחתמו בין המפדל לשינוי והליכוד היו על בסיס הנאום בהרצליה. למרות שלא חתמנו, התעקשנו, דרשנו להוציא את הטקסט עצמו של נאום הרצליה מקווי היסוד. על זה היתה מלחמה. אריק מאד כעס. המפדל חתומים על זה, אנחנו לא. או למשל, הכנסנו את בית המשפט לחוקה למעמד של החוקה עצמה. יעקב נאמן יושב בראש ועדה שצריכה להביא לחוקה בהסכמה. עכשיו הוא ידון גם בבית משפט לחוקה".
האם החרדים כועסים עליכם כמו שהם כועסים על המפדל?
"בכלל לא. הם יודעים בדיוק מה היה, מה היו התנאים שלנו, על מה חתמנו ועל מה לא. הם יודעים מה ההבדל בינינו למפדל".
קיבלתם תיקם פחות טובים מאלו של שינוי. למה?
"מה אתה מדבר", הוא מזדעק, "תיק התחבורה זה התיק הכי גדול. אביגדור ליברמן רצה השפעה כלכלית. במצב הכלכלי של היום, יש שני תיקים שיכולה להיות להם השפעה דרמטית כלכלית: האוצר והתחבורה. אף תיק אחר לא מתקרב אליהם. כל התשתיות שחושבים להשקיע, הכל זה תחבורה. לכן מלכתחילה זה מה שהוא ביקש. התיק השני שהיה בעינינו חשוב מאד, אבל לא קיבלנו אותו, זה תיק קליטת עלייה. שרון התעקש עליו, למרות שזה תיק קטן. הוא עשה חשבון פוליטי פשוט. הליכוד קיבל הכי הרבה קולות מהעולים החדשים. הוא רצה שישתרש בתודעה שהליכוד מטפל בעולים".
חינוך במקום הראשון
הנדל עוצר לרגע את שטף דיבורו, מרים את כוס הקפה השחור שלו ומברך: "לחיים, לחיים, שיהיה שלום בין יהודים ליהודים, השאר כבר יסתדר".
צבי הנדל, סגן שר החינוך הטרי, הוא בן, 53 נשוי ואב לארבעה. אחד מבניו משרת בצבא, והוא סב לחמישה נכדים. הוא נולד בטרנסילבניה, חבל ארץ בין רומניה והונגריה. "אמרתי בזמנו לרבין ז"ל, נולדתי בחבל ארץ שנוי במחלוקת, ובעז"ה אחרי מאה עשרים אני אמות בחבל ארץ שנוי במחלוקת, ובינתיים ידברו וידברו".
הנדל הוא פוליטיקאי מזן נדיר. הוא איש עבודה חרוץ ("אני לא מבין פוליטיקה", הוא מעיד על עצמו) ולא בא למשרד החינוך בשביל לחפש כבוד: "אין לי כזה אגו גדול שאני חייב לשכנע שעשיתי משהו ייחודי", הוא אומר כבדרך אגב במהלך הראיון. הנדל הגיע למשרד החינוך כי הוא רוצה לפתור בעיות. הוא בא כדי לעשות למען עם ישראל: "ברגע שאני מקבל תפקיד ממלכתי, אני שוכח את המשחקים הסקטוריאליים", הוא מתחייב.
כשאתה מסתכל על הילדים והנכדים שלך, אתה מרוצה ממערכת החינוך שבה התחנכו?
כן. בגדול כן. תראה, יש שני תחומים שבהם כולם מרגישים 'מבינים', תיירות וחינוך. כל מי שאי פעם
התארח במלון בטוח שהוא מומחה בתחום, וכל מי שלמד בכיתה אל"ף בי"ת וגימ"ל רצוף, הוא מומחה לחינוך. אבל חינוך זה דבר מורכב. לא לומדים את זה ביום אחד. סך הכל, כשמסתכלים על מערכת החינוך בישראל, היו שנים טובות יותר.
הנדל סבור שדווקא בנושאים יהודיים-ציוניים בחינוך הלא-דתי יש מה לשפר. בכיוון הזה לימור לבנת עבדה ועובדת קשה, וכבר רואים תוצאות בשטח. החדרת התודעה הציונית לבתי הספר הלכה והתגברה מאז שהיא לשרת החינוך. הוקמו 25 מרכזים להעמקת התודעה היהודית ברחבי הארץ, שפועלים רק בבתי ספר לא-דתיים, וידיהם מלאות עבודה. "פעם היה וטו על העניין", הוא מסביר, "אבל היום, בזכות שרת החינוך, יש לזה ביקוש רב בשטח".
מהו היעד הראשון שהצבת לעצמך בתפקידך החדש?
בינתיים אני לומד, עובר מחלקה אחרי מחלקה ולומד. בזכות זה שהייתי ראש מועצה שנים רבות אני מכיר קצת את התחום. אחרי שאלמד, אגיע לסיכום עם השרה על תחומים שבהם תהיה לי אחריות בלעדית.
כפי שמסתמן, יקבל הנדל סמכויות במשרד החינוך באגפים הקרובים ללבו, האגף לחינוך דתי והגף לחינוך התיישבותי. "השבוע נשב ונסכם. השרה אמרה לי דבר נכון, משרד החינוך הוא משרד ענק. למי שרוצה לעבוד, יש פה ים של עבודה".
שושני לא פוגע בדתיים
מה עמדתך לגבי דוח שושני, שעיקרו הקצבה לפי מספר תלמידים ולא לפי מספר כיתות?
"מעולה", הוא פוסק בהחלטיות. "אני תומך בו בכל לב. לדעתי, דוח שושני יעשה סדר. הוא לא יהרוס את החינוך הדתי ולא שום חינוך אחר. נכון, כל מיני פרוטקציונרים נבהלים מהעניין. אבל הוא דוח מעמיק, ראוי וטוב. יש בו בלמים ווסתים שלא ימוטטו את מי שלא נופל בדיוק במשבצת של הדוח. העליהום שעשו עלי לא היה הוגן".
הוא לא פוגע באופן ברור בציבור הדתי?
"בכלל לא. למשל, בית ספר שהוא יחידי ביישוב, גם אם הוא לא עומד בשום תנאי, יקבל תוספת, ובזה רוב הבעיה נפתרה. החינוך הדתי בגלל המיוחדות שבו, בגלל התפילות בבוקר, למשל, מקבל תוספת משמעותית על כל הפרמטרים שבדוח, שעיקרם חלוקה האוכלוסייה לפי מדד סוציו-אקונומי".
אז למה במפדל בכל זאת מתנגדים?
"פוליטיקה היא לא מילה גסה. ההתנגדות נובעת מהוויכוח הפנימי במפדל, של מי יהיה איזה שר. מישהו היה צריך להוכיח את בקיאותו בתחום החינוך. אבל יש בזה גם פחדים מדבר חדש, מחוסר שליטה. יש תחושה אמיתית מהשטח, לא צודקת לדעתי, שנוטלים מאתנו כוח. אבל להגיד שזה הורס את החינוך הדתי? אני אומר לך, בדקתי מה קורה בפועל בחינוך הדתי מבחינת היקף שעות. השעות שצריכים להוריד יורדות בקצב אטי, והשעות שצריך להוסיף נוספות בקצב קצת יותר מהיר. גם במצב הגרוע ביותר, בסוף התהליך הקיצוץ יגיע לפחות מאחוז אחד".
למה בחינוך הדתי ההורים משלמים יותר כסף? האם בכוונתך לעשות משהו בנושא?
"זאת תהיה אחת המשימות המרכזיות שאני מציב לעצמי", עונה הנדל מיד. "בעיני יש ערך חינוכי אדיר למוסדות הפנימייתיים. עצם הפנימייה מאפשרת למוסד פדגוגי ללוות ילד לא רק חמש או שש שעות ביום אלא עשר שעות ביום. זה ערך חינוכי גדול".
הנדל מספר שגם בעבר הוא פעל למען קריטריונים מסודרים שיבטיחו כסף לחינוך התורני. "בדיוק כמו שבחינוך הטכנולוגי והמדעי מקבלים תוספת שעות, עשינו קריטריונים לחינוך התורני. מי אמר שמי שלומד מחשב צריך יותר שעות ממי שלומד תלמוד? שנה אחת אפילו זכיתי, והדברים אכן פעלו על פי הקריטריונים שהצבנו. אבל לצערי הגדול, אחר-כך נכנס למשרד החינוך יוסי שריד, וביטל את השינויים ברגל גסה". הנדל סבור שהעובדה שדווקא משפחות שרובן ברוכות ילדים שצריכות לשלם סכומי כסף גבוהים היא עוול. יש כאלה שצריכים לשלם 5,000¤ בחודש, זאת הנורמה. מי יכול לשלם סכום כזה? אני עוד לא יודע איך זה ייעשה, אבל נטפל גם בזה", הוא מבטיח.
קיצוץ בלתי אפשרי
עניין אחר שמסעיר את הנדל הוא ההחלטה על קיצוץ דרמטי במערכת החינוך. "שרת החינוך ומנכ"לית המשרד שוברות את הראש מה לעשות. האוצר דורש שכל הקיצוץ, בסך 400 מיליון¤, יהיה כבר בשנת הכספים הנוכחית. כחלק מהוויכוח הראתה השרה לאוצר כמה מפוטרים הקיצוץ יביא, כדי שגם הוא ייבהל מהמספרים. "המספרים הם אמיתיים, זה לא רק לצרכי מיקוח", מבהיר הנדל. "אנחנו מאמינים שכשנעמיד את המספרים מול מי שנוגע בדבר, הם יחשבו פעמיים. הם יבינו שצריך להיזהר כשנכנסים כמו פיל לחנות חרסינה, וחינוך הוא חנות חרסינה".
מה עמדתכם לגבי תכנית הכלכלית של האוצר?
תראה, יש סעיפים רבים קשים לעיכול ועוד יותר סעיפים בלתי אפשריים. הבעיה היא שבדרך כלל האוצר מכניס כמה עזים, בשביל שאחר כך הוא יוכל להוציא אותן. כמות העיזים שאני מוצא בתכנית הזאת היא עדר שאפילו עשרים רועים לא יוכלו להשתלט עליו. אני לא יודע אם מדובר בעזים או בגזרות אמיתיות, אבל אם זה אמיתי אנחנו בצרה.
הנדל מספר כי לפי התכנית החדשה ישיבות שיש בהןפחות מ-100 בחורים ייסגרו. "כתוצאה מכך, למשל, ישיבת 'ניר' בקריית ארבע תיסגר", הוא נזעק. "איפה נשמע דבר כזה? הם יכלו להגיד שהם נותנים לפי מספר תלמידים, אבל להחליט שישיבות יסגרו?!"
מה בעניין הקיצוץ בהטבות במס הכנסה ליישובי יש"ע וקו העימות?
זה פחות מטריד אותי. מה שמטריד אותי הוא שהמדיניות של פיזור אוכלוסין תפגע. אני רוצה שבקריית שמונה יהיה כדאי לעשירים לגור, כדי שיקימו שם מפעלים. נוצר מצב שבו חלק מהח"כים השתוללו ודאגו להנחות במס לערים כמו עכו ונהריה, בגלל שהיה להן חבר כנסת. לא יעלה על הדעת שיישובי שער הנגב יקבלו עשרה אחוז הנחה במס ואלון מורה תקבל רק חמישה אחוז. אם במקביל יאמרו ששנה אחר-כך יאמצו תכנית שתעודד התיישבות בפריפריה זה כבר פיתרון אמיתי.
מה בעניין הקיצוצים למשפחות ברוכות ילדים?
הכל התחיל בזמן רבין ז"ל. אברהם שוחט היה אז שר האוצר ויוסי ביילין, כדי להבטיח את קולות הערבים, בא עם הצעה חדשה: יש קצבת ילדים וקצבת יוצאי צבא. ניתן קצבת יוצאי צבא גם לערבים, ונספוג גם את התוספת לחרדים. הרעיון הזה עולה מיליארד¤ למשק הישראלי כל שנה. מאז האוצר שובר את הראש איך מפסיקים את זה, כי אין לנו עוד מיליארד לשלם.
מה שנפגע בסוף זה עידוד הילודה. פעם היו מעודדים יהודים. על כל ילד נתנו 100¤, ודרך קצבת יוצאי הצבא הוסיפו עוד 400¤. עכשיו האוצר בלחץ, והוא רוצה להוריד לכולם. כל שנה לפני העברת התקציב אני נלחם על כך, כי כשמורידים קשה להחזיר. בתקציב הקודם החזירו את זה, אבל בגובה של עד 25 אחוזים, כי היועץ המשפטי אמר שזה יעמוד במבחן בג"ץ. עכשיו בכלל מבטלים את זה, בגלל חוק הלפרט. לדעתי צריך להחזיר את התקציב הזה בשם ובמלכות, בלי בושה, בשביל לעודד ילודה יהודית. ואם מפחדים מבג"ץ, אז שהעם היהודי ישלם את זה דרך הסוכנות. הבעיה שלנו שכולם מפחדים מה יגידו בעולם".
עדיין שואפים לאיחוד
איך אתה מסכם את תוצאות הבחירות?
הכל עניין של היחס בין הציפיות לתוצאות. הציפיות שלנו היו גבוהות, והתוצאה היתה שלא עלינו. אבל אם עושים את הניתוח האמתי, עברנו לפתק אחד, היו קמפיינים אדירים נגדנו מצד שינוי ברוסית ומצד שרון גם ברוסית וגם בעברית. גם קליינר לקח לנו שני מנדטים. הוא לקח רק מאתנו, מכל אלה שהצביעו גנדי בזמנו. אין לי ספק שחצי המנדט האחרון שהמפדל קיבלה היה בזכות מרזל, שהסית נגד חילוניותו של ליברמן.
מה יהיה על האיחוד? האם הוא ממשיך?
כן. זו היתה אחת ההחלטות הראשונות שקיבלנו. גם בימים הראשונים, כשהיינו בסערת רגשות, כשחשבנו שנקבל יותר. בעזרת ה' נמשיך ביחד גם בבחירות הבאות.
הזכרת פעמים רבות את הצורך באלטרנטיבה לאומית לליכוד. איך במצב שנוצר אפשר לבנות אלטרנטיבה?
אני רוצה להקדים ולומר, שהליכוד יודע לנצח בבחירות אבל לא יודע לשלוט. יש יחידים בליכוד שיודעים, אחת מהם היא שרת החינוך. הליכוד, למשל, הפריע לי להעביר חוק סמכויות בתי המשפט, שאין לי צל של ספק שתשעים ותשע אחוזים מבוחרי הליכוד חושבים שהוא צודק. אבל הליכוד הכשיל את החוק, לא בגלל שאני לא צודק אלא בגלל החשש מה יגידו. יש לי עוד דוגמאות רבות.
אבל מה יהיה באמת על האלטרנטיבה?
קיוויתי שנלך יחד עם המפדל ונגיע לסדר הגודל של שינוי. על פי הסקרים שהיו ברשותי, האיחוד היה מביא בין 15 ל-16 מנדטים. עצם החיבור היה מביא להתרוממות רוח. המשקל היחסי של הכיפות הסרוגות בפעילות המרכזית בישראל לא בא לידי ביטוי בפוליטיקה. מותר לנו להגיע לעמדות שלטוניות ולא רק להיגרר. אם לא נצליח להתאחד ונשאר בנישות מגזריות, לא נתקדם לשום מקום. אבל אני עוד לא התייאשתי, אפשר עוד לבנות אלטרנטיבה.
יש סיכוי שהמפדל תצטרף?
תלוי מה יהיו יחסי הכוחות במפדל אחרי המפקד. נכון לכרגע, כוחו של ח"כ אחד ואולי שניים שמתנגדים לאיחוד, בניגוד לדעת רוב הציבור, מכריע, כי הם החזקים במרכז. אני מקווה שמרכז המפדל הבא יביא לידי ביטוי את רצון הציבור בשטח, בעד איחוד בין האיחוד הלאומי כולו עם המפדל כולה.
חבר, לא שר
"לגוש קטיף לא הגעתי מסיבות אידיאולוגיות", הוא אומר, "כל הזמן חיפשנו התיישבות מושבית. שמעתי שמקימים מושבים חדשים בחבל עזה אחרי שסיירנו בכל הארץ ולא מצאנו משהו חדש שמתאים לנו. הצטרפנו לגרעין שהקים יישוב חדש בגוש קטיף, היינו בין הראשונים בגני טל. אני גר כבר 27 שנים בגוש קטיף.
כתושב גוש קטיף שחווה נפילת פצצות מרגמה כמעט מדי יום, מה אתה אומר על הפחד מפני הסקאדים?
הנדל משתהה לרגע. "ראשית, אני מודה לבורא עולם שעושה עימנו חסד של יום-יום. שנית, זה נתן לי את הכוח המוסרי לבקש מראש המועצה האזורית עמק חפר לפתוח את מוסדות החינוך, אחרי שביום הראשון הוא לא פתח. התייעצתי עם כל הגורמים כולל השרה, ובסוף כתבתי לו מכתב. סיפרתי לו שאצלנו נפלו כבר 2000 פצצות מרגמה, ולא הפסדנו אף יום לימודים אחד. הסכנות שמזמנים החיים לילדים גדולים פי כמה מהאפשרות הקלושה שייפול סקאד בדיוק בעמק חפר, בדיוק על בית-ספר שאין בו מקלט ראוי.
"אני כועס מאוד על ראש הממשלה", ממשיך הנדל באותו נושא. הנדל כועס על שהטיפול בירי
הפצצות על גוש קטיף נעשה על סמך מבחן התוצאה. "גם אם היית לוקח עיוור והיית אומר לו קח 2000 פצצות, לא יכול להיות במרחב כמו גוש קטיף שלא נהרג אף אדם. אנחנו חיים על נסי נסים, וראש ממשלה לא יכול לסמוך על נסים". התביעות של הנדל ברורות: לפרק את הרשות הפלשתינאית, להחזיר את אנשיה לתוניס ולהשיב את כושר ההרתעה לצה"ל. "פעם, השם בלבד אריק שרון היה ההרתעה. פעם, כשחייל היה עובר בחאן יונס, הערבים היו עוברים ארבעה רחובות כדי לא לפגוש בו. אריק שרון, גיבור ישראל, הרס את כושר ההרתעה של מדינת ישראל, וזה כמעט אסון לאומי".
למה אתה לא שר?
היה חשוב לי להיות שר, אבל נושא החברות הוא מאוד חזק אצלי. היה לי חשוב שאורי אריאל ייכנס. מבחן החברות הגדול שעמדתי בו היה כשכרתי ברית אידיאולוגית עם חנן פורת. אמרתי לו לפני ההתמודדות במפדל שאם הוא, כסמן של אידיאולוגיה מסוימת, לא ייבחר, אני אתו. הוא אמר לי אז: דע לך שלך יש סיכוי. אתה תעמוד במבחן קשה, שאני לא מכיר עוד מישהו שעמד בו. למרות שנבחרתי למקום שישי כשהיינו תשעה בכנסת, כשראיתי שחנן פורת נדחק הודעתי על עזיבתי.
האם אתה שלם עם ישיבתכם בממשלה, למרות הצהרותיו של שרון בעד מדינה פלשתינאית?
מבחינה מדינית בתנאים הנוכחיים אני שלם לגמרי. אנו שותפים רק לחלק מקווי היסוד. אם היינו נשארים מחוץ לממשלה, היינו מכריזים כבל עם ועולם שאנחנו כמעט בשום תנאי לא מוכנים להנהיג את המדינה זה כמעט כמו שהחרדים לא מוכנים לקחת חלק בהנהגת המדינה כי יש גם חילול שבת. אני לא יכול רק בגלל סעיף אחד להודיע שאני פוסל את עצמי מלהנהיג את המדינה. להיפך, אני חושב שאנחנו צריכים להנהיג את המדינה ולא רק להיות שותפים בהנהגתה.
איך פתרתם את הבעיה במסגרת ההסכם הקואליציוני?
אלו פתרונות משפטיים, לא אידיאולוגיים. יש מכתבים נלווים, שאחד מהם אומר שאנחנו נילחם בכל הכוח נגד מדינה פלשתינאית, ושראש הממשלה מחויב, והיה והדבר יגיע לידי מעשה, להביא את הנושא לדיון בממשלה. מכתב נוסף מודיע שעל סעיפים מסוימים, כמו הסעיף שמזכיר את נאום הרצליה, אנחנו לא חתומים. תראה, אריק שרון נשאר אריק שרון, הוא לא הפך להיות צבי הנדל. אבל הסכם קואליציוני הוא בסופו של דבר הסכם משפטי.
הוא לא היה פעם צבי הנדל?
אני לא יודע. דבר אחד אני יודע, שנינו מפא"יניקים.
כלומר...
אנחנו אוהבים את הדונם והעז, ולא את הפילוסופיה. שנינו מאמינים בהתיישבות כמעשה ציוני. המפא"יניקים דגלו תמיד בציונות מעשית.
אתה לא חושש שהוא משתמש בכם עד שיתחיל המשא ומתן המדיני, ואז העבודה תצטרף במקומכם?
יכול מאוד להיות שהוא משתמש בנו. אנחנו מקווים שאם יבוא שלב שבו מדינה פלשתינאית תהיה חלילה על הפרק, יהיה לנו רוב בממשלה, כולל חברים מהליכוד. אני מעריך שיש רוב אמיתי בממשלה במתכונתה הנוכחית נגד מדינה פלשתינאית. לכן יש משמעות לכך שהממשלה היא שצריכה לאשר הקמת מדינה פלשתינאית.
מהם הקווים האדומים שלכם? מה יביא אתכם לפרוש מהממשלה?
שיהיו מעשים בפועל. מסירת שטח כלשהו, הפיכת שטח כלשהו מ-C ל-A או מה שהיה A יהפוך למדינה פלשתינאית.
ומו"מ מדיני?
מעשים. דיבורים לא חשובים.
אתה חושש ממפת הדרכים של בוש?
תלוי מה יהיה כוח העמידה של הממשלה. אם כוח העמידה של הממשלה יהיה כזה שגם בוש יבין שלא ניתן להזיז את ישראל, אז אני לא חושש מבוש. החשש שלי הוא רק מכוח העמידה של ישראל. כמה השמאל ילחץ וכמה זה ישפיע על שרון. שמעת את מצנע שלשום, הוא התנדב להצטרף לממשלה בלי שאף אחד קרא לו. מצנע מאמין שהולך להיות לחץ בינלאומי.
שינוי בלית בררה
אבל לא רק מפת הדרכים של בוש מטרידה את הנדל. גם מכך ששינוי בממשלה על חשבון החרדים הוא לא רווה נחת. "הכיוון של לעשות הסכם עם שינוי מאוד לא מצא חן בעיני. אני לא שלם עם כניסתנו לממשלה ללא שותפינו הטבעיים", מבהיר הנדל. "אמרנו את זה לנציגי הליכוד לאורך כל המו"מ:
תדעו לכם שאת רוב הדברים שאתם מבקשים לשנות יהיה אפשר לשנות בקלות עם שותפינו הטבעיים. אני הרבה פחות חשדן כשמי שרוצה לשנות הוא אוהב ולא אויב".
פירוק משרד הדתות הוא דוגמא לכך שהשאלה היא האם עושים מתוך אהבה ורצון לפתור בעיות או מתוך רוע. "אני קצת חושש שכל המהלך הזה מצד שינוי ומצד הליכוד נעשה מתוך רוע. זה לא בא ממניעים טהורים".
הנדל סבור שמלכתחילה הישיבות צריכות להיות מסונפות למשרד החינוך ולא למשרד הדתות: "אין שום סיבה שלימוד תורה ברמה גבוהה כמו בישיבות לא יזכה לתקצוב ממלכתי, בדיוק כמו מי שלומד באוניברסיטה היסטוריה של הממלוקים. אין לי ספק שזה לא יפגע באף אחד אלא באמת יביא פיתרון אמיתי". גם דיינים, סבור הנדל, צריכים להיות במעמד של שופטים ולהיות תחת משרד המשפטים. "השאלה אם עושים את זה מתוך שנאה ליהדות ולדתיים או שאתה בא לפתור בעיות".
מה דעתך על ההסכם בין המפדל ושינוי?
"צפיתי להסכם יותר טוב. בכל אופן, אחרי שראיתי את ההסכם של המפדל, דרשתי שבכל ועדה שתוקם בעקבות ההסכם יהיה חבר גם נציג מטעמינו. נראה מה נוכל לתקן".
ומה דעתך על כך שנישואים אזרחיים נכנסו להסכם בין המפדל ושינוי?
"בנושא הנישואים האזרחיים אנחנו, תקומה, לא חתומים. זה היה מבחינתנו קו אדום. אני בעד לפתור בעיות בידיים נקיות ובכנות. אין לי בעיה שנשואים אזרחיים יפתרו בעיה של נשואי גוי עם גוי, אבל אני לא אעודד נישואי תערובת. אנחנו בוכים על מה שקורה בעולם, שבגלל נישואי תערובת הפסדנו עשרות אחוזים מהעם היהודי. אז שאני, בתוך המדינה היהודית, יסכים לכך?! איפה נשמע כדבר הזה?!"
ולמרות ההסכם בין המפדל ושינוי נכנסתם לממשלה?
בסופו של דבר, אנחנו לא הכרענו. באותו בוקר ששמענו שהמפדל ושינוי עשו 'משמר' וחתמו על הסכם באמצע הלילה, היה ברור לנו שהפור נפל. האופציה של הקמת קואליציה וממשלת ימין-דתיים-חרדים נפלה. השאלה ששאלנו את עצמנו באותו רגע היתה, האם אנחנו נכנסים או דוחפים את העבודה שתכנס תחתינו? הערכנו שהליכוד לא היה מקים ממשלה כשאף אחת ממפלגות הימין לא בפנים. הוא לא היה הולך רק על שינוי והעבודה. באותו רגע שהמפדל נכנסה והגיעה להסכם עם שינוי, הכל השתנה. הבנו שעכשיו זה או העבודה או אנחנו.
שוחחתי עם אופיר פינס, שהוא גדול המתנגדים לכניסה לממשלה בראשות הליכוד, ושמעתי באוזן המוזיקלית שלי, שהוא קרוב להיכנס לממשלה הרבה יותר משחלמתי. אני חושב שאף אחד מהחברים שלי לא היה סולח לי אם הייתי מתעקש על קוצו של יו"ד".
במה השפעתם על קווי היסוד? יש סעיף שאתם יכולים להגיד: "אנחנו הכנסנו"?
"קווי היסוד שנחתמו בין המפדל לשינוי והליכוד היו על בסיס הנאום בהרצליה. למרות שלא חתמנו, התעקשנו, דרשנו להוציא את הטקסט עצמו של נאום הרצליה מקווי היסוד. על זה היתה מלחמה. אריק מאד כעס. המפדל חתומים על זה, אנחנו לא. או למשל, הכנסנו את בית המשפט לחוקה למעמד של החוקה עצמה. יעקב נאמן יושב בראש ועדה שצריכה להביא לחוקה בהסכמה. עכשיו הוא ידון גם בבית משפט לחוקה".
האם החרדים כועסים עליכם כמו שהם כועסים על המפדל?
"בכלל לא. הם יודעים בדיוק מה היה, מה היו התנאים שלנו, על מה חתמנו ועל מה לא. הם יודעים מה ההבדל בינינו למפדל".
קיבלתם תיקם פחות טובים מאלו של שינוי. למה?
"מה אתה מדבר", הוא מזדעק, "תיק התחבורה זה התיק הכי גדול. אביגדור ליברמן רצה השפעה כלכלית. במצב הכלכלי של היום, יש שני תיקים שיכולה להיות להם השפעה דרמטית כלכלית: האוצר והתחבורה. אף תיק אחר לא מתקרב אליהם. כל התשתיות שחושבים להשקיע, הכל זה תחבורה. לכן מלכתחילה זה מה שהוא ביקש. התיק השני שהיה בעינינו חשוב מאד, אבל לא קיבלנו אותו, זה תיק קליטת עלייה. שרון התעקש עליו, למרות שזה תיק קטן. הוא עשה חשבון פוליטי פשוט. הליכוד קיבל הכי הרבה קולות מהעולים החדשים. הוא רצה שישתרש בתודעה שהליכוד מטפל בעולים".
חינוך במקום הראשון
הנדל עוצר לרגע את שטף דיבורו, מרים את כוס הקפה השחור שלו ומברך: "לחיים, לחיים, שיהיה שלום בין יהודים ליהודים, השאר כבר יסתדר".
צבי הנדל, סגן שר החינוך הטרי, הוא בן, 53 נשוי ואב לארבעה. אחד מבניו משרת בצבא, והוא סב לחמישה נכדים. הוא נולד בטרנסילבניה, חבל ארץ בין רומניה והונגריה. "אמרתי בזמנו לרבין ז"ל, נולדתי בחבל ארץ שנוי במחלוקת, ובעז"ה אחרי מאה עשרים אני אמות בחבל ארץ שנוי במחלוקת, ובינתיים ידברו וידברו".
הנדל הוא פוליטיקאי מזן נדיר. הוא איש עבודה חרוץ ("אני לא מבין פוליטיקה", הוא מעיד על עצמו) ולא בא למשרד החינוך בשביל לחפש כבוד: "אין לי כזה אגו גדול שאני חייב לשכנע שעשיתי משהו ייחודי", הוא אומר כבדרך אגב במהלך הראיון. הנדל הגיע למשרד החינוך כי הוא רוצה לפתור בעיות. הוא בא כדי לעשות למען עם ישראל: "ברגע שאני מקבל תפקיד ממלכתי, אני שוכח את המשחקים הסקטוריאליים", הוא מתחייב.
כשאתה מסתכל על הילדים והנכדים שלך, אתה מרוצה ממערכת החינוך שבה התחנכו?
כן. בגדול כן. תראה, יש שני תחומים שבהם כולם מרגישים 'מבינים', תיירות וחינוך. כל מי שאי פעם
התארח במלון בטוח שהוא מומחה בתחום, וכל מי שלמד בכיתה אל"ף בי"ת וגימ"ל רצוף, הוא מומחה לחינוך. אבל חינוך זה דבר מורכב. לא לומדים את זה ביום אחד. סך הכל, כשמסתכלים על מערכת החינוך בישראל, היו שנים טובות יותר.
הנדל סבור שדווקא בנושאים יהודיים-ציוניים בחינוך הלא-דתי יש מה לשפר. בכיוון הזה לימור לבנת עבדה ועובדת קשה, וכבר רואים תוצאות בשטח. החדרת התודעה הציונית לבתי הספר הלכה והתגברה מאז שהיא לשרת החינוך. הוקמו 25 מרכזים להעמקת התודעה היהודית ברחבי הארץ, שפועלים רק בבתי ספר לא-דתיים, וידיהם מלאות עבודה. "פעם היה וטו על העניין", הוא מסביר, "אבל היום, בזכות שרת החינוך, יש לזה ביקוש רב בשטח".
מהו היעד הראשון שהצבת לעצמך בתפקידך החדש?
בינתיים אני לומד, עובר מחלקה אחרי מחלקה ולומד. בזכות זה שהייתי ראש מועצה שנים רבות אני מכיר קצת את התחום. אחרי שאלמד, אגיע לסיכום עם השרה על תחומים שבהם תהיה לי אחריות בלעדית.
כפי שמסתמן, יקבל הנדל סמכויות במשרד החינוך באגפים הקרובים ללבו, האגף לחינוך דתי והגף לחינוך התיישבותי. "השבוע נשב ונסכם. השרה אמרה לי דבר נכון, משרד החינוך הוא משרד ענק. למי שרוצה לעבוד, יש פה ים של עבודה".
שושני לא פוגע בדתיים
מה עמדתך לגבי דוח שושני, שעיקרו הקצבה לפי מספר תלמידים ולא לפי מספר כיתות?
"מעולה", הוא פוסק בהחלטיות. "אני תומך בו בכל לב. לדעתי, דוח שושני יעשה סדר. הוא לא יהרוס את החינוך הדתי ולא שום חינוך אחר. נכון, כל מיני פרוטקציונרים נבהלים מהעניין. אבל הוא דוח מעמיק, ראוי וטוב. יש בו בלמים ווסתים שלא ימוטטו את מי שלא נופל בדיוק במשבצת של הדוח. העליהום שעשו עלי לא היה הוגן".
הוא לא פוגע באופן ברור בציבור הדתי?
"בכלל לא. למשל, בית ספר שהוא יחידי ביישוב, גם אם הוא לא עומד בשום תנאי, יקבל תוספת, ובזה רוב הבעיה נפתרה. החינוך הדתי בגלל המיוחדות שבו, בגלל התפילות בבוקר, למשל, מקבל תוספת משמעותית על כל הפרמטרים שבדוח, שעיקרם חלוקה האוכלוסייה לפי מדד סוציו-אקונומי".
אז למה במפדל בכל זאת מתנגדים?
"פוליטיקה היא לא מילה גסה. ההתנגדות נובעת מהוויכוח הפנימי במפדל, של מי יהיה איזה שר. מישהו היה צריך להוכיח את בקיאותו בתחום החינוך. אבל יש בזה גם פחדים מדבר חדש, מחוסר שליטה. יש תחושה אמיתית מהשטח, לא צודקת לדעתי, שנוטלים מאתנו כוח. אבל להגיד שזה הורס את החינוך הדתי? אני אומר לך, בדקתי מה קורה בפועל בחינוך הדתי מבחינת היקף שעות. השעות שצריכים להוריד יורדות בקצב אטי, והשעות שצריך להוסיף נוספות בקצב קצת יותר מהיר. גם במצב הגרוע ביותר, בסוף התהליך הקיצוץ יגיע לפחות מאחוז אחד".
למה בחינוך הדתי ההורים משלמים יותר כסף? האם בכוונתך לעשות משהו בנושא?
"זאת תהיה אחת המשימות המרכזיות שאני מציב לעצמי", עונה הנדל מיד. "בעיני יש ערך חינוכי אדיר למוסדות הפנימייתיים. עצם הפנימייה מאפשרת למוסד פדגוגי ללוות ילד לא רק חמש או שש שעות ביום אלא עשר שעות ביום. זה ערך חינוכי גדול".
הנדל מספר שגם בעבר הוא פעל למען קריטריונים מסודרים שיבטיחו כסף לחינוך התורני. "בדיוק כמו שבחינוך הטכנולוגי והמדעי מקבלים תוספת שעות, עשינו קריטריונים לחינוך התורני. מי אמר שמי שלומד מחשב צריך יותר שעות ממי שלומד תלמוד? שנה אחת אפילו זכיתי, והדברים אכן פעלו על פי הקריטריונים שהצבנו. אבל לצערי הגדול, אחר-כך נכנס למשרד החינוך יוסי שריד, וביטל את השינויים ברגל גסה". הנדל סבור שהעובדה שדווקא משפחות שרובן ברוכות ילדים שצריכות לשלם סכומי כסף גבוהים היא עוול. יש כאלה שצריכים לשלם 5,000¤ בחודש, זאת הנורמה. מי יכול לשלם סכום כזה? אני עוד לא יודע איך זה ייעשה, אבל נטפל גם בזה", הוא מבטיח.
קיצוץ בלתי אפשרי
עניין אחר שמסעיר את הנדל הוא ההחלטה על קיצוץ דרמטי במערכת החינוך. "שרת החינוך ומנכ"לית המשרד שוברות את הראש מה לעשות. האוצר דורש שכל הקיצוץ, בסך 400 מיליון¤, יהיה כבר בשנת הכספים הנוכחית. כחלק מהוויכוח הראתה השרה לאוצר כמה מפוטרים הקיצוץ יביא, כדי שגם הוא ייבהל מהמספרים. "המספרים הם אמיתיים, זה לא רק לצרכי מיקוח", מבהיר הנדל. "אנחנו מאמינים שכשנעמיד את המספרים מול מי שנוגע בדבר, הם יחשבו פעמיים. הם יבינו שצריך להיזהר כשנכנסים כמו פיל לחנות חרסינה, וחינוך הוא חנות חרסינה".
מה עמדתכם לגבי תכנית הכלכלית של האוצר?
תראה, יש סעיפים רבים קשים לעיכול ועוד יותר סעיפים בלתי אפשריים. הבעיה היא שבדרך כלל האוצר מכניס כמה עזים, בשביל שאחר כך הוא יוכל להוציא אותן. כמות העיזים שאני מוצא בתכנית הזאת היא עדר שאפילו עשרים רועים לא יוכלו להשתלט עליו. אני לא יודע אם מדובר בעזים או בגזרות אמיתיות, אבל אם זה אמיתי אנחנו בצרה.
הנדל מספר כי לפי התכנית החדשה ישיבות שיש בהןפחות מ-100 בחורים ייסגרו. "כתוצאה מכך, למשל, ישיבת 'ניר' בקריית ארבע תיסגר", הוא נזעק. "איפה נשמע דבר כזה? הם יכלו להגיד שהם נותנים לפי מספר תלמידים, אבל להחליט שישיבות יסגרו?!"
מה בעניין הקיצוץ בהטבות במס הכנסה ליישובי יש"ע וקו העימות?
זה פחות מטריד אותי. מה שמטריד אותי הוא שהמדיניות של פיזור אוכלוסין תפגע. אני רוצה שבקריית שמונה יהיה כדאי לעשירים לגור, כדי שיקימו שם מפעלים. נוצר מצב שבו חלק מהח"כים השתוללו ודאגו להנחות במס לערים כמו עכו ונהריה, בגלל שהיה להן חבר כנסת. לא יעלה על הדעת שיישובי שער הנגב יקבלו עשרה אחוז הנחה במס ואלון מורה תקבל רק חמישה אחוז. אם במקביל יאמרו ששנה אחר-כך יאמצו תכנית שתעודד התיישבות בפריפריה זה כבר פיתרון אמיתי.
מה בעניין הקיצוצים למשפחות ברוכות ילדים?
הכל התחיל בזמן רבין ז"ל. אברהם שוחט היה אז שר האוצר ויוסי ביילין, כדי להבטיח את קולות הערבים, בא עם הצעה חדשה: יש קצבת ילדים וקצבת יוצאי צבא. ניתן קצבת יוצאי צבא גם לערבים, ונספוג גם את התוספת לחרדים. הרעיון הזה עולה מיליארד¤ למשק הישראלי כל שנה. מאז האוצר שובר את הראש איך מפסיקים את זה, כי אין לנו עוד מיליארד לשלם.
מה שנפגע בסוף זה עידוד הילודה. פעם היו מעודדים יהודים. על כל ילד נתנו 100¤, ודרך קצבת יוצאי הצבא הוסיפו עוד 400¤. עכשיו האוצר בלחץ, והוא רוצה להוריד לכולם. כל שנה לפני העברת התקציב אני נלחם על כך, כי כשמורידים קשה להחזיר. בתקציב הקודם החזירו את זה, אבל בגובה של עד 25 אחוזים, כי היועץ המשפטי אמר שזה יעמוד במבחן בג"ץ. עכשיו בכלל מבטלים את זה, בגלל חוק הלפרט. לדעתי צריך להחזיר את התקציב הזה בשם ובמלכות, בלי בושה, בשביל לעודד ילודה יהודית. ואם מפחדים מבג"ץ, אז שהעם היהודי ישלם את זה דרך הסוכנות. הבעיה שלנו שכולם מפחדים מה יגידו בעולם".
עדיין שואפים לאיחוד
איך אתה מסכם את תוצאות הבחירות?
הכל עניין של היחס בין הציפיות לתוצאות. הציפיות שלנו היו גבוהות, והתוצאה היתה שלא עלינו. אבל אם עושים את הניתוח האמתי, עברנו לפתק אחד, היו קמפיינים אדירים נגדנו מצד שינוי ברוסית ומצד שרון גם ברוסית וגם בעברית. גם קליינר לקח לנו שני מנדטים. הוא לקח רק מאתנו, מכל אלה שהצביעו גנדי בזמנו. אין לי ספק שחצי המנדט האחרון שהמפדל קיבלה היה בזכות מרזל, שהסית נגד חילוניותו של ליברמן.
מה יהיה על האיחוד? האם הוא ממשיך?
כן. זו היתה אחת ההחלטות הראשונות שקיבלנו. גם בימים הראשונים, כשהיינו בסערת רגשות, כשחשבנו שנקבל יותר. בעזרת ה' נמשיך ביחד גם בבחירות הבאות.
הזכרת פעמים רבות את הצורך באלטרנטיבה לאומית לליכוד. איך במצב שנוצר אפשר לבנות אלטרנטיבה?
אני רוצה להקדים ולומר, שהליכוד יודע לנצח בבחירות אבל לא יודע לשלוט. יש יחידים בליכוד שיודעים, אחת מהם היא שרת החינוך. הליכוד, למשל, הפריע לי להעביר חוק סמכויות בתי המשפט, שאין לי צל של ספק שתשעים ותשע אחוזים מבוחרי הליכוד חושבים שהוא צודק. אבל הליכוד הכשיל את החוק, לא בגלל שאני לא צודק אלא בגלל החשש מה יגידו. יש לי עוד דוגמאות רבות.
אבל מה יהיה באמת על האלטרנטיבה?
קיוויתי שנלך יחד עם המפדל ונגיע לסדר הגודל של שינוי. על פי הסקרים שהיו ברשותי, האיחוד היה מביא בין 15 ל-16 מנדטים. עצם החיבור היה מביא להתרוממות רוח. המשקל היחסי של הכיפות הסרוגות בפעילות המרכזית בישראל לא בא לידי ביטוי בפוליטיקה. מותר לנו להגיע לעמדות שלטוניות ולא רק להיגרר. אם לא נצליח להתאחד ונשאר בנישות מגזריות, לא נתקדם לשום מקום. אבל אני עוד לא התייאשתי, אפשר עוד לבנות אלטרנטיבה.
יש סיכוי שהמפדל תצטרף?
תלוי מה יהיו יחסי הכוחות במפדל אחרי המפקד. נכון לכרגע, כוחו של ח"כ אחד ואולי שניים שמתנגדים לאיחוד, בניגוד לדעת רוב הציבור, מכריע, כי הם החזקים במרכז. אני מקווה שמרכז המפדל הבא יביא לידי ביטוי את רצון הציבור בשטח, בעד איחוד בין האיחוד הלאומי כולו עם המפדל כולה.
חבר, לא שר
"לגוש קטיף לא הגעתי מסיבות אידיאולוגיות", הוא אומר, "כל הזמן חיפשנו התיישבות מושבית. שמעתי שמקימים מושבים חדשים בחבל עזה אחרי שסיירנו בכל הארץ ולא מצאנו משהו חדש שמתאים לנו. הצטרפנו לגרעין שהקים יישוב חדש בגוש קטיף, היינו בין הראשונים בגני טל. אני גר כבר 27 שנים בגוש קטיף.
כתושב גוש קטיף שחווה נפילת פצצות מרגמה כמעט מדי יום, מה אתה אומר על הפחד מפני הסקאדים?
הנדל משתהה לרגע. "ראשית, אני מודה לבורא עולם שעושה עימנו חסד של יום-יום. שנית, זה נתן לי את הכוח המוסרי לבקש מראש המועצה האזורית עמק חפר לפתוח את מוסדות החינוך, אחרי שביום הראשון הוא לא פתח. התייעצתי עם כל הגורמים כולל השרה, ובסוף כתבתי לו מכתב. סיפרתי לו שאצלנו נפלו כבר 2000 פצצות מרגמה, ולא הפסדנו אף יום לימודים אחד. הסכנות שמזמנים החיים לילדים גדולים פי כמה מהאפשרות הקלושה שייפול סקאד בדיוק בעמק חפר, בדיוק על בית-ספר שאין בו מקלט ראוי.
"אני כועס מאוד על ראש הממשלה", ממשיך הנדל באותו נושא. הנדל כועס על שהטיפול בירי
הפצצות על גוש קטיף נעשה על סמך מבחן התוצאה. "גם אם היית לוקח עיוור והיית אומר לו קח 2000 פצצות, לא יכול להיות במרחב כמו גוש קטיף שלא נהרג אף אדם. אנחנו חיים על נסי נסים, וראש ממשלה לא יכול לסמוך על נסים". התביעות של הנדל ברורות: לפרק את הרשות הפלשתינאית, להחזיר את אנשיה לתוניס ולהשיב את כושר ההרתעה לצה"ל. "פעם, השם בלבד אריק שרון היה ההרתעה. פעם, כשחייל היה עובר בחאן יונס, הערבים היו עוברים ארבעה רחובות כדי לא לפגוש בו. אריק שרון, גיבור ישראל, הרס את כושר ההרתעה של מדינת ישראל, וזה כמעט אסון לאומי".
למה אתה לא שר?
היה חשוב לי להיות שר, אבל נושא החברות הוא מאוד חזק אצלי. היה לי חשוב שאורי אריאל ייכנס. מבחן החברות הגדול שעמדתי בו היה כשכרתי ברית אידיאולוגית עם חנן פורת. אמרתי לו לפני ההתמודדות במפדל שאם הוא, כסמן של אידיאולוגיה מסוימת, לא ייבחר, אני אתו. הוא אמר לי אז: דע לך שלך יש סיכוי. אתה תעמוד במבחן קשה, שאני לא מכיר עוד מישהו שעמד בו. למרות שנבחרתי למקום שישי כשהיינו תשעה בכנסת, כשראיתי שחנן פורת נדחק הודעתי על עזיבתי.