התופעה מן הסתם עוד תחקר על ידי אנתרופולוגים. ממקום לא ברור, כאילו שום דבר
לא קרה כאן בשנתיים ומשהו האחרונות, צצים ועולים בעת האחרונה שירי מחאה ושלום, הישר ממחוזות אוסלו שנדמה היה שנשכחו זה מכבר. הנה צצים להם צמד חמד, אביב גפן וזמר ערבי, שמספרים לנו שהטרור שווה להתנחלויות והמחבלים הם "פושעים חפים מפשע". אסתר שמיר הוותיקה, שעד לפני זמן לא רב שרה על המקום הכי נמוך בתל אביב, מוצאת את עצמה מבקשת "אולי תשמיע קול שלום בקול חזק מרעים/ אולי תשמיע קול היום בזמן שהם יורים". שלום חנוך, שפעם עוד היה שר על יואל מוישה סלומון, מצטרף גם הוא, לא בפעם הראשונה, וקובע בשיר 'ראשהמשלה' ש"עמוק בתוך הנשמה אתה עוד לא מבין על מה נהרגים הילדים". על מה שקורה בתחום להקות הראפ ממש לא כדאי להאריך.
במסגרת החיפושים אחר מחאה ימנית שתתמודד עם המבול הנוכחי, הצפנו עד ליישוב מצפה מתת אשר בצפון, שם שוכן בין הרים ובין סלעים הזמר, התמלילן והמלחין אריאל זילבר.
זילבר, שבטווח שבין 'רוצי שמוליק קורא לך' ל'בדיעבד' הציב כמה וכמה אבני יסוד של המוסיקה הישראלית הקלה, הוציא לפני מספר חודשים לרדיו את השיר 'בריון השכונה'. גיבור השיר הוא אחד המבקש רק להתגונן ולסייע לחברה הסובבת אותו, אבל זו אינה מוכנה לנקות אותו מחותם בריון השכונה שהדביקו לו. את הרמזים על זהותו של הבריון המדובר אין צורך לפרט. השיר מתורגם, ואת מלותיו המקוריות כתב בוב דילן, אבל גם הייחוס הזה לא הצליח להבקיע את מסך ההתעלמות שמאחוריו הציבה התקשורת הישראלית את השיר.
הנה הימני בא
אריאל, אתה מבין את ההשתקה הזו של בריון השכונה?
"באופן רשמי הם אומרים לי שיש להם טענות על איכות ההקלטה, אבל באופן לא רשמי אני יכול לספר לך שאחד העורכים המוסיקליים הבכירים ברשת גימל אמר ליחצ"ן שלי שהוא לא משמיע שירים ימניים, והוא לא לבד".
ואיך ההתייחסות אליך בקרב האמנים מאז שהתפרסמו הדעות הפוליטיות שלך? אדם כמו שלום חנוך, שאתו עבדת בתקופת להקת תמוז, שומר איתך על קשר?
"האמת היא שאף פעם לא הייתי איתם בקשר הדוק, אבל ברחוב אני מרגיש אהדה גדולה. באים אלי אנשים אומרים לי 'וואלה אריאל כל הכבוד וכו', ולעומתם יש כאלה שמחקו אותי, אבל למרות הכול אני לא מרגיש שאני מופלה לרעה".
וזה מפתיע אותך?
"לא. בסך הכול אני לא יוצא מהכלל בדעות הפוליטיות האלה שלי. כשאני מגיע להופעה בטלוויזיה, יוצא לי להתווכח אתם הרבה. תמיד יש איזה אחד שמנסה להדליק אותי ואומר 'הנה הימני בא', אני קופץ ומתחיל ויכוח. בסופו של דבר אני רואה שאף אחד לא יכול לסתור את מה שאני אומר, על זה שאין דבר כזה עם פלשתיני וכו' וכו'. הבעיה היא שבשמאל יש הרבה אנשים שפשוט לא חושבים, הם תקועים עם השנאה שלהם למתנחלים, והם אפילו לא שמים לב שאין להם שום סיבה לשנאה הזאת.
"במפגשים כאלה אני גם רואה שיש הרבה פחד. אנשים שחושבים כמוני אומרים לי 'אתה לא מפחד שיפגעו לך בפרנסה?' ממליצים לי להצניע את הדעות שלי, אנשים מרגישים פחד כמו בימים של מפא"י, שאם אתה לא מתיישר לפי הקו אתה מחוק, כמו שעשו לסופרים אהרון מגד, לאביגדור דגן ואחרים, שפשוט נמחקו מרשימת המחליטים וקובעי הטעם".
ובאמת, אתה לא מפחד שיפגעו לך בפרנסה?
"אני לא מפחד. מי שפוגע לי בפרנסה זה רק אני בעצמי, בזה שאני לא מוציא תקליט חדש. יש בימין הרבה אנשים שחושבים טוב, אבל הימין טועה בגדול כשהוא לא יודע לקדם אותם, להעביר את הדעות שלהם, חוץ מערוץ 7".
לא מסוגל לראות ערוץ 1
כשהוא מזכיר את התקשורת, אריאל זילבר נשמע כועס.
"אני לא מסוגל כיום לראות ערוץ 1 בטלוויזיה. רשת ב' נשמעת לי כמו רשת אש"ף. כשמתנחל נפגע אני שומע בקול שלהם שמחה. מלחמות היהודים, זה מה שמכאיב לי כל כך. כשאני רואה איש שמאל שונא מתנחל שנאה שאין לה שום סיבה, זה מכאיב לי".
ובימין אין שנאה?
"לא. בימין אין שנאה, בימין יש רק כעס כלפי השמאל, כמו שגם אני כועס, אבל לא שנאה. אף פעם לא ראיתי ימני שונא, חוץ מאת האויבים שלנו כמובן".
למה לא נשמעים שירי מחאה מימין? אין יוצרים? אין חשיפה? איפה הבעיה?
"אין שום בעיה. פשוט השמאל הוא רפוס מוח, ולכן הוא עושה את מה שקל לו, והכי קל ונחמד זה לשיר שירי מחאה על אהבה ושלום. כולם רוצים שלום, מי לא רוצה שלום? אז בלי מאמץ כל מי שרוצה שר, אבל בשבילי זה קשקוש. לגבי שירים ימניים, זה קשה, אי אפשר להשתפך על מבנה ארצנו או על זה שהפלשתינים הם לא פלשתינים, זה לא מתחבר מוסיקאלית. הנה, שלחה אליי גאולה כהן שירים של אורי צבי גרינברג, אבל קשה לחבר לזה מוסיקה, זה לא שיר לכת, קליל".
אז המצב הוא או עבודה קלה משמאל או כלום מימין, כי קשה?
זילבר צוחק. "לא בדיוק. יש סיכוי לשינוי, הנה היה אצלי שלום פליסר, בחור עם שירי מחאה מצוינים, "שירי חס ושלום חבר". יש לו אמירה נוקבת ונכונה, השירים שלו חריפים וחכמים ואפילו מצחיקים. הוא הוציא שני דיסקים מעולים, אבל הוא מוקצה בכל מקום, לא משמיעים אותו".
יצא לך לפגוש כשרונות נוספים במה שנקרא המגזר הדתי?
"בטח! יש המון כשרונות! לדוגמא אהרון רזאל שעבדתי איתו קצת ויוצא לנו לפעמים להופיע יחד, הוא כשרוני מאוד. מגיעות אלי גם הקלטות של ברסלבים, הקלטות אמנם אנונימיות ולא כל כך איכותיות כי הם מקליטים בחתונות והופעות לא מסודרות, אבל מבחינה אומנותית זו עבודה טובה מאוד. ישנו גם אבי פיאמנטה ועוד אחרים, כשרונות מעולים שכרגע אני לא זוכר את השמות שלהם".
אני שואל אותו על האווירה במקום מגוריו בגליל, וגם אז זילבר לא מתנתק מהמציאות הפוליטית. "יחסית שקט כאן עכשיו. אני נתקל הרבה בנוצרים שאמנם שומרים על השקט, אבל אפשר להרגיש את העימות שמתחת לפני השטח במבטים בעיניים. אבל יהיה בסדר, הכול הרי לפי תכנית אלוקית, לא?"
הפלשתינים הם לא עם
אחרי ההופעה שלך בתשדירי הבחירות של האיחוד הלאומי, אתה ממשיך בעשייה או אמירה פוליטית כלשהי, או שהכוויה הייתה כואבת מדי?
"אני איש ימין אבל לא איש פוליטי. לא הייתי אף פעם ואין לי כוונה להיות איש מפלגה. את הדעות שלי אני מביע בכל מקום גם בלי ללכת לישיבות מפלגה. ואני חוזר ואומר שוב, חבל לנו על הזמן שאנחנו מבזבזים בשיחות עם הפלשתינים, הם לא עם ואף פעם לא תהיה להם מדינה. מנהיגי ערב משתמשים בהם כנשק, הם חוששים ממדינה פלשתינית שתהיה חייבת להיות דמוקרטית ועלולה לשמש דוגמא לאזרחים שלהם ולגרור אותם להפיכה, לכן הם מעודדים את החמאס. ראש הממשלה שרון, גם הוא לא מתכוון להקים מדינה פלשתינית, אבל אסור היה לו אפילו לדבר על מדינה כזו".
תוך כדי שאנחנו מדברים אני נזכר בשיר ישן שלך 'להתראות במבול הבא' שיצא לאור בשנת 91'. אתה מתאר שם את המבול שיבוא בעקבות זיהום האוויר כשהים יעלה על גדותיו, "ופתאום הים יפרוץ לכל עבר, יגיע לגובה של חמישים מטר, וזהו זה מה שיהיה בסוף, ותגידו שלום לכל ערי החוף. ומי שהולך היום לגור בהר, הוא יהיה אז מאושר..." אז מה, כבר אז רמזת על הדעות הפוליטיות שלך? השארת לפליטה את הגליל שאתה גר בו ואת יהודה ושומרון?
(צוחק): "אתה יודע מה, אולי..."
איך אנחנו מסיימים את השיחה הזו?
"חשוב שנדע שאנחנו עם אחד. אנחנו יכולים להתגבר על כל אחד, אבל על עצמנו אנחנו לא יכולים להתגבר".
ומתי נראה ממך דיסק חדש?
"אני מאמין שבעזרת ה' תוך שנה".
בריון השכונה
מילים ולחן: בוב דילן
תרגום: אורן פרבר
ביצוע: אריאל זילבר
בריון השכונה, הוא בסך הכול אחד
אויביו טוענים "אדמותינו שדד"
הקיפוהו בערך מיליון לאחד
אין לו לאן לברוח, הוא תמיד לבד
הוא בריון השכונה.
בריון השכונה רק לשרוד מתאמץ
מושמץ ומגונה כי עדיין לא מת
להלחם לא אמור, הוא צריך עור של פיל
רק לשכב ולמות כשאת דלתו כל איש מפיל
הוא בריון השכונה.
בריון השכונה, גורש מכל מקום
נדד כפליט, מוכה ועירום
משפחתו התפזרה, עמו נרדף והושמד
עומד למשפט, רק על כך שנולד-
הוא בריון השכונה.
כנופיית לינץ' חיסל, הנשיא מיד צלצל
נשים זקנות גינו אותו, דרשו שיתנצל
כשהשמיד ת'פצצות שאליו נועדו
אף אחד לא שמח
""באשמתך!" הם אמרו
לבריון השכונה.
לא כדאי להמר, הסיכויים די קלושים
שיציית לחוקים שאותם הם קובעים
כי גרדום לפניו, קנה אקדח בגבו
ולכל מטורף יש רישיון להורגו
בריון השכונה.
אין לו בן ברית, שיגיד מילה טובה
כל דבר בא עם מחיר, בשבילו אין אהבה
"קח נשק מיושן" הם זורקים לעברו
אבל לא תמצא אחד שיבוא ללחום כאן לצידו
הוא בריון השכונה.
הוא מוקף פציפיסטים שחולמים על שלום
"רק לא עוד דם!" זועקים למרום,
בזבוב לא פוגעים
אם פגעו חיש בוכים
"שהבריון כבר ירדם" הם יושבים ומחכים
הוא בריון השכונה.
כל ממלכה ששעבדה אותו חלפה,
מצרים ורומא, גם בבל הגדולה
במדבר יצר גן עדן, הפריח שממות
במיטה רק עם עצמו, בו איש לא ישלוט
הוא בריון השכונה.
ספריו הקדושים נרמסו זה מכבר
כל חוזה שחתם לא שווה ת'נייר
מכל מה שהושלך הוא יצר הצלחה
לקח חולי ומכאוב ועשה מהם ברכה
הוא בריון השכונה.
אמרו לי כעת, אינכם חבים לו דבר מה?
"כלום" הם קוראים, "הוא רק רוצה מלחמה!"
גאווה, דעה קדומה, טיפשות למכביר,
לטורפו הם אורבים ככלבים זבי ריר
בריון השכונה.
מה כל פשעו, שצלקות הוא עוטה?
המזהם הוא כוכבים? הנחלים הוא מטה?
בריון השכונה, על הגבעה ניצב
עוצר את השעון, הזמן עומד עכשיו
בריון השכונה.
לא קרה כאן בשנתיים ומשהו האחרונות, צצים ועולים בעת האחרונה שירי מחאה ושלום, הישר ממחוזות אוסלו שנדמה היה שנשכחו זה מכבר. הנה צצים להם צמד חמד, אביב גפן וזמר ערבי, שמספרים לנו שהטרור שווה להתנחלויות והמחבלים הם "פושעים חפים מפשע". אסתר שמיר הוותיקה, שעד לפני זמן לא רב שרה על המקום הכי נמוך בתל אביב, מוצאת את עצמה מבקשת "אולי תשמיע קול שלום בקול חזק מרעים/ אולי תשמיע קול היום בזמן שהם יורים". שלום חנוך, שפעם עוד היה שר על יואל מוישה סלומון, מצטרף גם הוא, לא בפעם הראשונה, וקובע בשיר 'ראשהמשלה' ש"עמוק בתוך הנשמה אתה עוד לא מבין על מה נהרגים הילדים". על מה שקורה בתחום להקות הראפ ממש לא כדאי להאריך.
במסגרת החיפושים אחר מחאה ימנית שתתמודד עם המבול הנוכחי, הצפנו עד ליישוב מצפה מתת אשר בצפון, שם שוכן בין הרים ובין סלעים הזמר, התמלילן והמלחין אריאל זילבר.
זילבר, שבטווח שבין 'רוצי שמוליק קורא לך' ל'בדיעבד' הציב כמה וכמה אבני יסוד של המוסיקה הישראלית הקלה, הוציא לפני מספר חודשים לרדיו את השיר 'בריון השכונה'. גיבור השיר הוא אחד המבקש רק להתגונן ולסייע לחברה הסובבת אותו, אבל זו אינה מוכנה לנקות אותו מחותם בריון השכונה שהדביקו לו. את הרמזים על זהותו של הבריון המדובר אין צורך לפרט. השיר מתורגם, ואת מלותיו המקוריות כתב בוב דילן, אבל גם הייחוס הזה לא הצליח להבקיע את מסך ההתעלמות שמאחוריו הציבה התקשורת הישראלית את השיר.
הנה הימני בא
אריאל, אתה מבין את ההשתקה הזו של בריון השכונה?
"באופן רשמי הם אומרים לי שיש להם טענות על איכות ההקלטה, אבל באופן לא רשמי אני יכול לספר לך שאחד העורכים המוסיקליים הבכירים ברשת גימל אמר ליחצ"ן שלי שהוא לא משמיע שירים ימניים, והוא לא לבד".
ואיך ההתייחסות אליך בקרב האמנים מאז שהתפרסמו הדעות הפוליטיות שלך? אדם כמו שלום חנוך, שאתו עבדת בתקופת להקת תמוז, שומר איתך על קשר?
"האמת היא שאף פעם לא הייתי איתם בקשר הדוק, אבל ברחוב אני מרגיש אהדה גדולה. באים אלי אנשים אומרים לי 'וואלה אריאל כל הכבוד וכו', ולעומתם יש כאלה שמחקו אותי, אבל למרות הכול אני לא מרגיש שאני מופלה לרעה".
וזה מפתיע אותך?
"לא. בסך הכול אני לא יוצא מהכלל בדעות הפוליטיות האלה שלי. כשאני מגיע להופעה בטלוויזיה, יוצא לי להתווכח אתם הרבה. תמיד יש איזה אחד שמנסה להדליק אותי ואומר 'הנה הימני בא', אני קופץ ומתחיל ויכוח. בסופו של דבר אני רואה שאף אחד לא יכול לסתור את מה שאני אומר, על זה שאין דבר כזה עם פלשתיני וכו' וכו'. הבעיה היא שבשמאל יש הרבה אנשים שפשוט לא חושבים, הם תקועים עם השנאה שלהם למתנחלים, והם אפילו לא שמים לב שאין להם שום סיבה לשנאה הזאת.
"במפגשים כאלה אני גם רואה שיש הרבה פחד. אנשים שחושבים כמוני אומרים לי 'אתה לא מפחד שיפגעו לך בפרנסה?' ממליצים לי להצניע את הדעות שלי, אנשים מרגישים פחד כמו בימים של מפא"י, שאם אתה לא מתיישר לפי הקו אתה מחוק, כמו שעשו לסופרים אהרון מגד, לאביגדור דגן ואחרים, שפשוט נמחקו מרשימת המחליטים וקובעי הטעם".
ובאמת, אתה לא מפחד שיפגעו לך בפרנסה?
"אני לא מפחד. מי שפוגע לי בפרנסה זה רק אני בעצמי, בזה שאני לא מוציא תקליט חדש. יש בימין הרבה אנשים שחושבים טוב, אבל הימין טועה בגדול כשהוא לא יודע לקדם אותם, להעביר את הדעות שלהם, חוץ מערוץ 7".
לא מסוגל לראות ערוץ 1
כשהוא מזכיר את התקשורת, אריאל זילבר נשמע כועס.
"אני לא מסוגל כיום לראות ערוץ 1 בטלוויזיה. רשת ב' נשמעת לי כמו רשת אש"ף. כשמתנחל נפגע אני שומע בקול שלהם שמחה. מלחמות היהודים, זה מה שמכאיב לי כל כך. כשאני רואה איש שמאל שונא מתנחל שנאה שאין לה שום סיבה, זה מכאיב לי".
ובימין אין שנאה?
"לא. בימין אין שנאה, בימין יש רק כעס כלפי השמאל, כמו שגם אני כועס, אבל לא שנאה. אף פעם לא ראיתי ימני שונא, חוץ מאת האויבים שלנו כמובן".
למה לא נשמעים שירי מחאה מימין? אין יוצרים? אין חשיפה? איפה הבעיה?
"אין שום בעיה. פשוט השמאל הוא רפוס מוח, ולכן הוא עושה את מה שקל לו, והכי קל ונחמד זה לשיר שירי מחאה על אהבה ושלום. כולם רוצים שלום, מי לא רוצה שלום? אז בלי מאמץ כל מי שרוצה שר, אבל בשבילי זה קשקוש. לגבי שירים ימניים, זה קשה, אי אפשר להשתפך על מבנה ארצנו או על זה שהפלשתינים הם לא פלשתינים, זה לא מתחבר מוסיקאלית. הנה, שלחה אליי גאולה כהן שירים של אורי צבי גרינברג, אבל קשה לחבר לזה מוסיקה, זה לא שיר לכת, קליל".
אז המצב הוא או עבודה קלה משמאל או כלום מימין, כי קשה?
זילבר צוחק. "לא בדיוק. יש סיכוי לשינוי, הנה היה אצלי שלום פליסר, בחור עם שירי מחאה מצוינים, "שירי חס ושלום חבר". יש לו אמירה נוקבת ונכונה, השירים שלו חריפים וחכמים ואפילו מצחיקים. הוא הוציא שני דיסקים מעולים, אבל הוא מוקצה בכל מקום, לא משמיעים אותו".
יצא לך לפגוש כשרונות נוספים במה שנקרא המגזר הדתי?
"בטח! יש המון כשרונות! לדוגמא אהרון רזאל שעבדתי איתו קצת ויוצא לנו לפעמים להופיע יחד, הוא כשרוני מאוד. מגיעות אלי גם הקלטות של ברסלבים, הקלטות אמנם אנונימיות ולא כל כך איכותיות כי הם מקליטים בחתונות והופעות לא מסודרות, אבל מבחינה אומנותית זו עבודה טובה מאוד. ישנו גם אבי פיאמנטה ועוד אחרים, כשרונות מעולים שכרגע אני לא זוכר את השמות שלהם".
אני שואל אותו על האווירה במקום מגוריו בגליל, וגם אז זילבר לא מתנתק מהמציאות הפוליטית. "יחסית שקט כאן עכשיו. אני נתקל הרבה בנוצרים שאמנם שומרים על השקט, אבל אפשר להרגיש את העימות שמתחת לפני השטח במבטים בעיניים. אבל יהיה בסדר, הכול הרי לפי תכנית אלוקית, לא?"
הפלשתינים הם לא עם
אחרי ההופעה שלך בתשדירי הבחירות של האיחוד הלאומי, אתה ממשיך בעשייה או אמירה פוליטית כלשהי, או שהכוויה הייתה כואבת מדי?
"אני איש ימין אבל לא איש פוליטי. לא הייתי אף פעם ואין לי כוונה להיות איש מפלגה. את הדעות שלי אני מביע בכל מקום גם בלי ללכת לישיבות מפלגה. ואני חוזר ואומר שוב, חבל לנו על הזמן שאנחנו מבזבזים בשיחות עם הפלשתינים, הם לא עם ואף פעם לא תהיה להם מדינה. מנהיגי ערב משתמשים בהם כנשק, הם חוששים ממדינה פלשתינית שתהיה חייבת להיות דמוקרטית ועלולה לשמש דוגמא לאזרחים שלהם ולגרור אותם להפיכה, לכן הם מעודדים את החמאס. ראש הממשלה שרון, גם הוא לא מתכוון להקים מדינה פלשתינית, אבל אסור היה לו אפילו לדבר על מדינה כזו".
תוך כדי שאנחנו מדברים אני נזכר בשיר ישן שלך 'להתראות במבול הבא' שיצא לאור בשנת 91'. אתה מתאר שם את המבול שיבוא בעקבות זיהום האוויר כשהים יעלה על גדותיו, "ופתאום הים יפרוץ לכל עבר, יגיע לגובה של חמישים מטר, וזהו זה מה שיהיה בסוף, ותגידו שלום לכל ערי החוף. ומי שהולך היום לגור בהר, הוא יהיה אז מאושר..." אז מה, כבר אז רמזת על הדעות הפוליטיות שלך? השארת לפליטה את הגליל שאתה גר בו ואת יהודה ושומרון?
(צוחק): "אתה יודע מה, אולי..."
איך אנחנו מסיימים את השיחה הזו?
"חשוב שנדע שאנחנו עם אחד. אנחנו יכולים להתגבר על כל אחד, אבל על עצמנו אנחנו לא יכולים להתגבר".
ומתי נראה ממך דיסק חדש?
"אני מאמין שבעזרת ה' תוך שנה".
בריון השכונה
מילים ולחן: בוב דילן
תרגום: אורן פרבר
ביצוע: אריאל זילבר
בריון השכונה, הוא בסך הכול אחד
אויביו טוענים "אדמותינו שדד"
הקיפוהו בערך מיליון לאחד
אין לו לאן לברוח, הוא תמיד לבד
הוא בריון השכונה.
בריון השכונה רק לשרוד מתאמץ
מושמץ ומגונה כי עדיין לא מת
להלחם לא אמור, הוא צריך עור של פיל
רק לשכב ולמות כשאת דלתו כל איש מפיל
הוא בריון השכונה.
בריון השכונה, גורש מכל מקום
נדד כפליט, מוכה ועירום
משפחתו התפזרה, עמו נרדף והושמד
עומד למשפט, רק על כך שנולד-
הוא בריון השכונה.
כנופיית לינץ' חיסל, הנשיא מיד צלצל
נשים זקנות גינו אותו, דרשו שיתנצל
כשהשמיד ת'פצצות שאליו נועדו
אף אחד לא שמח
""באשמתך!" הם אמרו
לבריון השכונה.
לא כדאי להמר, הסיכויים די קלושים
שיציית לחוקים שאותם הם קובעים
כי גרדום לפניו, קנה אקדח בגבו
ולכל מטורף יש רישיון להורגו
בריון השכונה.
אין לו בן ברית, שיגיד מילה טובה
כל דבר בא עם מחיר, בשבילו אין אהבה
"קח נשק מיושן" הם זורקים לעברו
אבל לא תמצא אחד שיבוא ללחום כאן לצידו
הוא בריון השכונה.
הוא מוקף פציפיסטים שחולמים על שלום
"רק לא עוד דם!" זועקים למרום,
בזבוב לא פוגעים
אם פגעו חיש בוכים
"שהבריון כבר ירדם" הם יושבים ומחכים
הוא בריון השכונה.
כל ממלכה ששעבדה אותו חלפה,
מצרים ורומא, גם בבל הגדולה
במדבר יצר גן עדן, הפריח שממות
במיטה רק עם עצמו, בו איש לא ישלוט
הוא בריון השכונה.
ספריו הקדושים נרמסו זה מכבר
כל חוזה שחתם לא שווה ת'נייר
מכל מה שהושלך הוא יצר הצלחה
לקח חולי ומכאוב ועשה מהם ברכה
הוא בריון השכונה.
אמרו לי כעת, אינכם חבים לו דבר מה?
"כלום" הם קוראים, "הוא רק רוצה מלחמה!"
גאווה, דעה קדומה, טיפשות למכביר,
לטורפו הם אורבים ככלבים זבי ריר
בריון השכונה.
מה כל פשעו, שצלקות הוא עוטה?
המזהם הוא כוכבים? הנחלים הוא מטה?
בריון השכונה, על הגבעה ניצב
עוצר את השעון, הזמן עומד עכשיו
בריון השכונה.