חבר הכנסת מטעם ש"ס אלי ישי טען לאחרונה כי "בקרוב יהיה יותר קשה להתקבל לאגודה שיתופית מאשר לעם ישראל. פורז ייקח אלפי גויים, כולל עובדים זרים, ויכיר בהם כיהודים. זה ייאלץ אותנו לפתוח ספרי יוחסין, כדי שמי שירצה מחר להיות בטוח שהוא יהודי יוכל לעשות זאת".
מהם בעצם ספרי יוחסין? ספר יוחסין, או מגילת יוחסין, כפי שהיא נקראת לעתים, הוא ספר שרשומים בו אבותיו ואבות אבותיו של אדם מדור לדור. הרעיון להקים ספרי יוחסין אינו חדש, פרופסור אלבק באחד ממאמריו הסביר כי מדובר בנוהג קדום. כבר בני גולת בבל ששבו עם זרובבל הביאו עמם ספרי יוחסין. לדעתו של אלבק, המנהג הולך אחורה עד ימי בית ראשון, כמו שאפשר לראות בייחוסו של מרדכי במגילת אסתר: "בן יאיר בן שמעי בן קיש איש ימיני".
יוחסין = גזענות(?!)
נושא ספרי היוחסין נדון כבר פעמים רבות בכנסת. אחד הדיונים המקיפים והממצים בנושא היה בשנת 1999. חבר הכנסת דאז והשר כיום יוסף פריצקי משינוי, התנגד לעניין מכל וכל: "הפלג החרדי בישראל מבקש להמשיך ולזרוע שנאה, פירוד, ריב ומדון. רבני הפלג החרדי החליטו להקים מאגר יוחסין, ספרי גזע, פשוטו כמשמעו, כך שחס וחלילה היהודים הטהורים לא יינשאו לאלה שלסברת החרדים אינם יהודים טהורים מספיק". בהמשך הביא פריצקי דוגמאות מהקתולים בתקופת האינקוויזיציה הספרדית ומחוקי נירנברג בגרמניה הנאצית.
השר זבולון אורלב יצא כנגד ח"כ פריצקי, בטענה שלשאלה מיהו יהודי ישנה תשובה הלכתית. הוא טען כי במקום התנגחות פוליטית צריך לערוך דיונים במטרה לגבש הסכמה לאומית רחבה בנושא.
הדובר הנוסף בדיון היה השר לשעבר הרב מלכיאור, שהסכים לחלוטין עם פריצקי. לדברי הרב מלכיאור, "אין דבר חמור יותר ומפלג יותר" מאשר כתיבת ספרי יוחסין. הם, לדעתו, גם לא יפתרו את הבעיה, אלא רק "יפרידו בין יהודי ליהודי ויגרמו לשנאה ופילוג בעם". לדברי הרב מלכיאור הבעיה העיקרית היא גיורים הנעשים על ידי גורמים שונים, שחלקם אינם אורתודוקסיים. לדעתו אפשר לפתור את הבעיה על ידי הוספת נתון במרשם התושבים, שבו יתואר סוג הגיור בו גויר הנרשם.
הקשר הבלגי
מסתבר כי מאז שנת 1997 גוף חרדי בשם 'ועד הרבנים העולמי לענייני גיור' עורך רישום למאגר מידע בענייני יוחסין, הגרסה המודרנית לספרי היוחסין. זה קרה בעקבות העלייה ההמונית של לא-יהודים מחבר המדינות. על פתיחת המאגר החליטו גדולי התורה בסוף 97', אלא שהפרויקט התקדם לאט מאוד. בעבר קידם את הנושא יו"ר 'ועד הרבנים לענייני גיור', מי שמוביל את המאבק נגד הגיור הרפורמי והקונסרווטיבי וגם נגד בתי הדין המיוחדים לגיור של הרבנות הראשית. פטרונו של הגוף הזה היה מנהיג הציבור הליטאי באירופה, הרב חיים קרייזווירט זצ"ל מאנטוורפן.
בפועל עוסק בהקמת המאגר ותפעולו הרב נחום אייזנשטיין מירושלים. באמצעות המאגר ניתן לספק לרושמי נישואין שירות של בדיקת יהדות, וכבר היו מקרים שבאמצעות בדיקה במאגר התברר שהמועמדים לנישואים אינם יהודים. חבר הכנסת דאז והשר היום יוסף פריצקי ניסה לטרפד את הקמת המאגר; הוא פנה לרשמת מאגרי המידע כדי שתבדוק את חוקיות המאגר, בטענה שמדובר ב'ספרי גזע'. פריצקי פנה גם לשר המשפטים וביקש ממנו להורות על הקפדה על חוק הגנת הפרטיות ברישום מאגר היוחסין. הוא הזהיר שאם הרשם לא יטיל פיקוח על "מאגר מידע גזעני זה", לא יהסס לפנות לבג"ץ. 'יתד נאמן' בתגובה, גילה שבמקרה שיתעוררו בעיות עם החוק, הכוונה היא להעביר את מאגר המידע לחו"ל ולקיים אתו קשר אינטרנט קבוע. "בעידן המחשב והמודם היהדות הנאמנה שמעבר לים תוכל ותשמח לשמש כמחסן למאגרי המידע. המרחק הגיאוגרפי לא יהווה מכשול, והמטרה במקרה הזה מקדשת את האמצעים".
לדברי הרב נחום אייזנשטיין, מאגר ספרי היוחסין מוכן וניתן להשתמש בו באופן מיידי. כעת מחכים להוראה של גדולי התורה להשתמש בו באופן שוטף. בשל חוק הגנת הפרטיות והפיקוח על מאגרי המידע נמצא המאגר בבלגיה, משם בא יוזם הרעיון ומפתחו, הרב קרייזוירט.
"שלא יצאו מן הכלל"
אנשי ועד הרבנים העולמי לענייני גיור מספרים על מקרים שונים של יהודים שומרי תורה ומצוות, שנמצא שהם אינם יהודים ויש לגיירם פעם נוספת. רק בשבוע האחרון ביקש תלמיד ישיבה לברר באמצעות המאגר האם המסורת המשפחתית שהם כוהנים אכן נכונה. התשובה שקיבל הייתה שהוא אינו יהודי ועליו להתגייר.
הרב אייזנשטיין מדגיש כי המידע ניתן רק לרבנים ולרשמי נישואין, ואדם פרטי אינו יכול לברר כל מידע שהוא, מה שמבטיח את פרטיותם של הרשומים במאגר. המידע מצוי בעיקר בצורה ממוחשבת, אך להשלמת התמונה והתגברות על 'חורים' משתמשים גם בטכניקות חקירה ואיסוף מידע שאינן ממוחשבות.
'ועד הרבנים לענייני גיור' מתנגד להצעתו של הרב מלכיאור לרישום סוג הגיור במסגרת מאגר מרשם התושבים. לטענת הרב אייזנשטיין, לא כל גיור אורתודוקסי הוא גיור כהלכה. דוגמה לכך היא גרים שעברו את תהליך הגיור האורתודוקסי, אך לאחר שגוירו ונרשמו כיהודים במשרד הפנים אינם ממשיכים לשמור תורה ומצוות. זה אינו נחשב גיור כהלכה מבחינת ועד הרבנים, ולכן לא נוכל לסמוך על הרישום במאגר של משרד הפנים גם אם יתווספו פרטים לגבי סוג הגיור.
בדיוק בהקשר זה ראוי לציין תשובה שניתנה על ידי הרב יובל שרלו ב'שו"ת מורשת'. הרב נשאל לגבי גיור רפורמי והתייחס גם לספרי יוחסין ולאפשרות שגיורים שבוצעו על ידי רבנים אורתודוקסיים לא יוכרו. "אם יוציאו מן הכלל רבנים שלא נראים להם, הדברים מאיימים על 'כת ספרי היוחסין' יותר מאשר על היוצאים מן הכלל, שייהפכו לכלל עצמו. האיסיים התחילו כך ויצאו מכלל ישראל, הנוצרים התחילו כך ויצאו מכלל ישראל וגם חוגים שיתחילו כך ויקבעו ספרי יוחסין משל עצמם יאבדו בסופו של דבר, חס ושלום, מן הכלל".
שמירה על הפרטיות במאגרי מידע
מהו בכלל מאגר מידע? מאגר מידע מוגדר כאוסף נתוני מידע, המוחזק באמצעי מגנטי או אופטי והמיועד לעיבוד ממוחשב. בחוק העוסק בהגנה על הפרטיות יש סעיף מיוחד העוסק במאגרי מידע, שמטרתו להגן על פרטיותם של האזרחים על ידי מניעה של דליפת מידע ממאגרי מידע חוקיים ומניעה של דיוור ישיר שאינו חוקי.
רשם המאגרים במשרד המשפטים הוא האחראי על יישומו של החוק, ובימינו מדובר ברשמת, עורכת הדין יוספה טפיירו. תפקידה של הרשמת הוא לבחון ולאשר שימוש במאגרי מידע, ולפקח על השימוש במאגרים שאושרו.
והנה הבאג הראשון בחוק: אם המידע אינו ממוחשב, החוק לא עליו. כלומר, אם לא ימצא הסדר חוקי לניהול ממוחשב של אילן יוחסין, ניתן יהיה לנהלו כמאגר כתוב, ולאף אחד לא תוכל להיות טענה. לפי החוק, אוסף הכולל רק שם, מען ודרכי התקשרות, אינו נחשב מאגר מידע. אלא שבמאגר 'ספרי היוחסין' יופיע מספר תעודת הזהות של האדם ופרטים נוספים, כמו שנת לידה, שם אב ואם. גם אם פרטים אלה לא יופיעו, סביר להניח שכל מי שיהיה במאגר הרי שהוא יהודי מלידה או שעבר גיור אורתודוקסי, כך שקיים אפיון ההופך את המאגר למאגר מידע על פי החוק.
לא כל מאגר מידע חייב ברישום, רק מאגרים המונים יותר מ-10,000 אנשים חייבים ברישום. הרשמת יכולה לסרב לרשום את המאגר, אם יש לה יסוד סביר להניח כי המאגר עלול לשמש לפעילות בלתי חוקית, או שהמידע הכלול בו נאסף בניגוד לחוק. אם נזכור שבראשו של משרד המשפטים עומד שר מטעם תנועת שינוי, סביר להניח שתהיה התנגדות לרישום המאגר. בכל אופן, אם מפעיליו לא ירצו להיות עבריינים, תמיד עומדת בפניהם האפשרות לנהל את המאגר ממדינה בה אין הגבלה חוקית להקים ולתחזק מאגר שכזה.
אילן יוחסין, ספר יוחסין
המונח אילן יוחסין הוא מונח גנאולוגי. מקצוע זה עוסק בחקר שושלות יוחסין ושורשים משפחתיים, ובמסגרתו ניתן לעמוד על מוצא המשפחה ולבנות אילנות יוחסין הממחישים בצורה גראפית את הקשר בין משפחות ואנשים. להבדיל מספרי יוחסין, אין לאילנות היוחסין מעמד משפטי. במסגרת בניית אילנות היוחסין לא נבדק המעמד האישי של האישים הנכללים באילן, כלומר לא נבדקת יהדותם או שאלת גיורם של אותם אנשים.
בישראל קיימים מספר גורמים העוסקים בתחום בניית אילנות יוחסין. אחד הגדולים והמרכזיים שבהם הוא בית התפוצות. במקום קיים מרכז למחקר גנאולוגי יהודי ע"ש דגלאס גולדמן, הנחשב לאחד המרכזים הגדולים בתחום הגנאולוגיה היהודית. שם ניתן להשתמש במאגר מידע, שבו אילנות יוחסין של עשרות אלפי משפחות ו'לטעת' את עץ המשפחה שלכם. כיום מצויים במאגר יותר ממיליון וחצי שמות, והמאגר גדל והולך גם באמצעות מאגרים ממקומות שונים בעולם בהם נאסף מידע גנאולוגי יהודי. ניתן לבצע חיפוש ממוחשב במהלך ביקור בבית התפוצות, או לבקש שיערכו עבורכם חיפוש באמצעות האינטרנט. מחיר החיפוש הבסיסי הוא 22 שקלים.
אחת הפעולות המעניינות הנערכות במסגרת המחקר הגנאולוגי בבית התפוצות נקראת 'סיפור משפחתי'. זו בעצם תחרות אילנות יוחסין הנערכת בין בתי ספר שונים בארץ ובתי ספר יהודיים מחו"ל. במסגרת התחרות מכינים התלמידים עבודות שורשים, במטרה לעודד את התלמידים להעמיק בחקר משפחותיהם. אחד מתוצרי הלוואי של התחרות הוא אילן יוחסין של כל משתתף, שמועבר למאגר של בבית התפוצות.
מהם בעצם ספרי יוחסין? ספר יוחסין, או מגילת יוחסין, כפי שהיא נקראת לעתים, הוא ספר שרשומים בו אבותיו ואבות אבותיו של אדם מדור לדור. הרעיון להקים ספרי יוחסין אינו חדש, פרופסור אלבק באחד ממאמריו הסביר כי מדובר בנוהג קדום. כבר בני גולת בבל ששבו עם זרובבל הביאו עמם ספרי יוחסין. לדעתו של אלבק, המנהג הולך אחורה עד ימי בית ראשון, כמו שאפשר לראות בייחוסו של מרדכי במגילת אסתר: "בן יאיר בן שמעי בן קיש איש ימיני".
יוחסין = גזענות(?!)
נושא ספרי היוחסין נדון כבר פעמים רבות בכנסת. אחד הדיונים המקיפים והממצים בנושא היה בשנת 1999. חבר הכנסת דאז והשר כיום יוסף פריצקי משינוי, התנגד לעניין מכל וכל: "הפלג החרדי בישראל מבקש להמשיך ולזרוע שנאה, פירוד, ריב ומדון. רבני הפלג החרדי החליטו להקים מאגר יוחסין, ספרי גזע, פשוטו כמשמעו, כך שחס וחלילה היהודים הטהורים לא יינשאו לאלה שלסברת החרדים אינם יהודים טהורים מספיק". בהמשך הביא פריצקי דוגמאות מהקתולים בתקופת האינקוויזיציה הספרדית ומחוקי נירנברג בגרמניה הנאצית.
השר זבולון אורלב יצא כנגד ח"כ פריצקי, בטענה שלשאלה מיהו יהודי ישנה תשובה הלכתית. הוא טען כי במקום התנגחות פוליטית צריך לערוך דיונים במטרה לגבש הסכמה לאומית רחבה בנושא.
הדובר הנוסף בדיון היה השר לשעבר הרב מלכיאור, שהסכים לחלוטין עם פריצקי. לדברי הרב מלכיאור, "אין דבר חמור יותר ומפלג יותר" מאשר כתיבת ספרי יוחסין. הם, לדעתו, גם לא יפתרו את הבעיה, אלא רק "יפרידו בין יהודי ליהודי ויגרמו לשנאה ופילוג בעם". לדברי הרב מלכיאור הבעיה העיקרית היא גיורים הנעשים על ידי גורמים שונים, שחלקם אינם אורתודוקסיים. לדעתו אפשר לפתור את הבעיה על ידי הוספת נתון במרשם התושבים, שבו יתואר סוג הגיור בו גויר הנרשם.
הקשר הבלגי
מסתבר כי מאז שנת 1997 גוף חרדי בשם 'ועד הרבנים העולמי לענייני גיור' עורך רישום למאגר מידע בענייני יוחסין, הגרסה המודרנית לספרי היוחסין. זה קרה בעקבות העלייה ההמונית של לא-יהודים מחבר המדינות. על פתיחת המאגר החליטו גדולי התורה בסוף 97', אלא שהפרויקט התקדם לאט מאוד. בעבר קידם את הנושא יו"ר 'ועד הרבנים לענייני גיור', מי שמוביל את המאבק נגד הגיור הרפורמי והקונסרווטיבי וגם נגד בתי הדין המיוחדים לגיור של הרבנות הראשית. פטרונו של הגוף הזה היה מנהיג הציבור הליטאי באירופה, הרב חיים קרייזווירט זצ"ל מאנטוורפן.
בפועל עוסק בהקמת המאגר ותפעולו הרב נחום אייזנשטיין מירושלים. באמצעות המאגר ניתן לספק לרושמי נישואין שירות של בדיקת יהדות, וכבר היו מקרים שבאמצעות בדיקה במאגר התברר שהמועמדים לנישואים אינם יהודים. חבר הכנסת דאז והשר היום יוסף פריצקי ניסה לטרפד את הקמת המאגר; הוא פנה לרשמת מאגרי המידע כדי שתבדוק את חוקיות המאגר, בטענה שמדובר ב'ספרי גזע'. פריצקי פנה גם לשר המשפטים וביקש ממנו להורות על הקפדה על חוק הגנת הפרטיות ברישום מאגר היוחסין. הוא הזהיר שאם הרשם לא יטיל פיקוח על "מאגר מידע גזעני זה", לא יהסס לפנות לבג"ץ. 'יתד נאמן' בתגובה, גילה שבמקרה שיתעוררו בעיות עם החוק, הכוונה היא להעביר את מאגר המידע לחו"ל ולקיים אתו קשר אינטרנט קבוע. "בעידן המחשב והמודם היהדות הנאמנה שמעבר לים תוכל ותשמח לשמש כמחסן למאגרי המידע. המרחק הגיאוגרפי לא יהווה מכשול, והמטרה במקרה הזה מקדשת את האמצעים".
לדברי הרב נחום אייזנשטיין, מאגר ספרי היוחסין מוכן וניתן להשתמש בו באופן מיידי. כעת מחכים להוראה של גדולי התורה להשתמש בו באופן שוטף. בשל חוק הגנת הפרטיות והפיקוח על מאגרי המידע נמצא המאגר בבלגיה, משם בא יוזם הרעיון ומפתחו, הרב קרייזוירט.
"שלא יצאו מן הכלל"
אנשי ועד הרבנים העולמי לענייני גיור מספרים על מקרים שונים של יהודים שומרי תורה ומצוות, שנמצא שהם אינם יהודים ויש לגיירם פעם נוספת. רק בשבוע האחרון ביקש תלמיד ישיבה לברר באמצעות המאגר האם המסורת המשפחתית שהם כוהנים אכן נכונה. התשובה שקיבל הייתה שהוא אינו יהודי ועליו להתגייר.
הרב אייזנשטיין מדגיש כי המידע ניתן רק לרבנים ולרשמי נישואין, ואדם פרטי אינו יכול לברר כל מידע שהוא, מה שמבטיח את פרטיותם של הרשומים במאגר. המידע מצוי בעיקר בצורה ממוחשבת, אך להשלמת התמונה והתגברות על 'חורים' משתמשים גם בטכניקות חקירה ואיסוף מידע שאינן ממוחשבות.
'ועד הרבנים לענייני גיור' מתנגד להצעתו של הרב מלכיאור לרישום סוג הגיור במסגרת מאגר מרשם התושבים. לטענת הרב אייזנשטיין, לא כל גיור אורתודוקסי הוא גיור כהלכה. דוגמה לכך היא גרים שעברו את תהליך הגיור האורתודוקסי, אך לאחר שגוירו ונרשמו כיהודים במשרד הפנים אינם ממשיכים לשמור תורה ומצוות. זה אינו נחשב גיור כהלכה מבחינת ועד הרבנים, ולכן לא נוכל לסמוך על הרישום במאגר של משרד הפנים גם אם יתווספו פרטים לגבי סוג הגיור.
בדיוק בהקשר זה ראוי לציין תשובה שניתנה על ידי הרב יובל שרלו ב'שו"ת מורשת'. הרב נשאל לגבי גיור רפורמי והתייחס גם לספרי יוחסין ולאפשרות שגיורים שבוצעו על ידי רבנים אורתודוקסיים לא יוכרו. "אם יוציאו מן הכלל רבנים שלא נראים להם, הדברים מאיימים על 'כת ספרי היוחסין' יותר מאשר על היוצאים מן הכלל, שייהפכו לכלל עצמו. האיסיים התחילו כך ויצאו מכלל ישראל, הנוצרים התחילו כך ויצאו מכלל ישראל וגם חוגים שיתחילו כך ויקבעו ספרי יוחסין משל עצמם יאבדו בסופו של דבר, חס ושלום, מן הכלל".
שמירה על הפרטיות במאגרי מידע
מהו בכלל מאגר מידע? מאגר מידע מוגדר כאוסף נתוני מידע, המוחזק באמצעי מגנטי או אופטי והמיועד לעיבוד ממוחשב. בחוק העוסק בהגנה על הפרטיות יש סעיף מיוחד העוסק במאגרי מידע, שמטרתו להגן על פרטיותם של האזרחים על ידי מניעה של דליפת מידע ממאגרי מידע חוקיים ומניעה של דיוור ישיר שאינו חוקי.
רשם המאגרים במשרד המשפטים הוא האחראי על יישומו של החוק, ובימינו מדובר ברשמת, עורכת הדין יוספה טפיירו. תפקידה של הרשמת הוא לבחון ולאשר שימוש במאגרי מידע, ולפקח על השימוש במאגרים שאושרו.
והנה הבאג הראשון בחוק: אם המידע אינו ממוחשב, החוק לא עליו. כלומר, אם לא ימצא הסדר חוקי לניהול ממוחשב של אילן יוחסין, ניתן יהיה לנהלו כמאגר כתוב, ולאף אחד לא תוכל להיות טענה. לפי החוק, אוסף הכולל רק שם, מען ודרכי התקשרות, אינו נחשב מאגר מידע. אלא שבמאגר 'ספרי היוחסין' יופיע מספר תעודת הזהות של האדם ופרטים נוספים, כמו שנת לידה, שם אב ואם. גם אם פרטים אלה לא יופיעו, סביר להניח שכל מי שיהיה במאגר הרי שהוא יהודי מלידה או שעבר גיור אורתודוקסי, כך שקיים אפיון ההופך את המאגר למאגר מידע על פי החוק.
לא כל מאגר מידע חייב ברישום, רק מאגרים המונים יותר מ-10,000 אנשים חייבים ברישום. הרשמת יכולה לסרב לרשום את המאגר, אם יש לה יסוד סביר להניח כי המאגר עלול לשמש לפעילות בלתי חוקית, או שהמידע הכלול בו נאסף בניגוד לחוק. אם נזכור שבראשו של משרד המשפטים עומד שר מטעם תנועת שינוי, סביר להניח שתהיה התנגדות לרישום המאגר. בכל אופן, אם מפעיליו לא ירצו להיות עבריינים, תמיד עומדת בפניהם האפשרות לנהל את המאגר ממדינה בה אין הגבלה חוקית להקים ולתחזק מאגר שכזה.
אילן יוחסין, ספר יוחסין
המונח אילן יוחסין הוא מונח גנאולוגי. מקצוע זה עוסק בחקר שושלות יוחסין ושורשים משפחתיים, ובמסגרתו ניתן לעמוד על מוצא המשפחה ולבנות אילנות יוחסין הממחישים בצורה גראפית את הקשר בין משפחות ואנשים. להבדיל מספרי יוחסין, אין לאילנות היוחסין מעמד משפטי. במסגרת בניית אילנות היוחסין לא נבדק המעמד האישי של האישים הנכללים באילן, כלומר לא נבדקת יהדותם או שאלת גיורם של אותם אנשים.
בישראל קיימים מספר גורמים העוסקים בתחום בניית אילנות יוחסין. אחד הגדולים והמרכזיים שבהם הוא בית התפוצות. במקום קיים מרכז למחקר גנאולוגי יהודי ע"ש דגלאס גולדמן, הנחשב לאחד המרכזים הגדולים בתחום הגנאולוגיה היהודית. שם ניתן להשתמש במאגר מידע, שבו אילנות יוחסין של עשרות אלפי משפחות ו'לטעת' את עץ המשפחה שלכם. כיום מצויים במאגר יותר ממיליון וחצי שמות, והמאגר גדל והולך גם באמצעות מאגרים ממקומות שונים בעולם בהם נאסף מידע גנאולוגי יהודי. ניתן לבצע חיפוש ממוחשב במהלך ביקור בבית התפוצות, או לבקש שיערכו עבורכם חיפוש באמצעות האינטרנט. מחיר החיפוש הבסיסי הוא 22 שקלים.
אחת הפעולות המעניינות הנערכות במסגרת המחקר הגנאולוגי בבית התפוצות נקראת 'סיפור משפחתי'. זו בעצם תחרות אילנות יוחסין הנערכת בין בתי ספר שונים בארץ ובתי ספר יהודיים מחו"ל. במסגרת התחרות מכינים התלמידים עבודות שורשים, במטרה לעודד את התלמידים להעמיק בחקר משפחותיהם. אחד מתוצרי הלוואי של התחרות הוא אילן יוחסין של כל משתתף, שמועבר למאגר של בבית התפוצות.