פעם, כשהיינו צעירים, לפני שאיבדנו את הילדות עם ה'פוקימונים', ו"מורדים" אחרים, עשינו כמה דברים חשובים. למדנו במידה, השתוללנו במידה (רחבה יותר, אבל למה להיתפס לקטנות?), שעות הפנאי שלנו היו גדושות בתרבות.
מאחר וטלוויזיה הייתה מחוץ לתחום, וזמרים חילונים לא עניינו, נשאר רק להשקיע במוסיקה חסידית, ב"מתמידים", גולות בימות החמה וגוגואים בימות הגשמים. אבל רגע אחרי שקראנו בשקיקה את 'כה עשו חכמינו' לדורותיהם, התחיל לשעמם ורק כדי לא להבעיר בטעות את אזור התעשייה הסמוך, נזקקנו למשהו שיקפיץ, ישמח, יגרום לנו לצנן את משובת הנעורים, וימעט במשהו את מעשי הקונדס.
בדיוק לנקודה הזאת חתר במקביל ר' חיים בנט, שהפיק את סדרת קלטות של מקהלת הילדים "רננו חסידים". רק שהמילים והשפה, אפעס, לא ממש נדבקו לתודעת הילדים, אבל אז הגיעה הברקה "יהודים הם בני מלכים", סדרת קלטות שהייתה מבוססת על לחנים קליטים, מקהלת בנים שלא תמיד נשמעה כמקהלת בנים, סוג של קומבינה, ומילים בעברית שכתבה יהודית שיקמן.
וזה בהחלט תפס.
בפרספקטיבה של 90 שנה אחורה, נדמה שזה היה תופס בכל מקרה, אם כי אלמלא אותן קלטות, היינו ממשיכים להציק לבעלי החיים עד היום.
חזרה לתקופה הנוכחית, נראה שחסר משהו בהפקות החדשות. "בגן של דודו" מתוחכם מידי, והדיסקים לילדים "אוייבער-חוכמים".
לאן נעלמה התמימות לעזאזל?
הנה ידיעה משמחת: נמצאה התמימות.
שירי "יהודים בני מלכים", שכל מי שגדל עליהם, מזמזם אותם ברגע שהוא נזכר כבר בתו הראשון, יוצאים מחדש לאוויר העולם בעיבוד מתוק וצנוע. יובל סטופל, עיבד ואף שר לראשונה, יחד עם אודי אולמן, בתקליטור שהוא הפקת וידאו בכלל. השירים אותם שירים, העיבוד ידידותי יותר למשתמש, והנוסטלגיה, אוי הנוסטלגיה, גורמת לעקצוצים באצבעות.
בדיסק הראשון שמגיע כאמור גם בגרסת DVD וקלטת וידאו שולבו הלהיטים: - "המזוזה", "אודה לך ה'", "עשרה קבין" האלמותי, "הולך לדרכו עקיבא", וכמובן "יהודים הם בני מלכים".
הביצוע מרשים ומרגש, מחזיר בהינף מקש כמה שנים אחורה.
בדיסק יש הזדמנות נפלאה ללמוד מילים חדשות בעברית כמו "אבנים, אבנים שחקוהו המים. המים שחקו אבנים. תן בליבי להב האבן ..", האקדמיה מתקשה להוציא הגה.
שמונה שלבים ושני דרגשים בסולם יעקב.
מאחר וטלוויזיה הייתה מחוץ לתחום, וזמרים חילונים לא עניינו, נשאר רק להשקיע במוסיקה חסידית, ב"מתמידים", גולות בימות החמה וגוגואים בימות הגשמים. אבל רגע אחרי שקראנו בשקיקה את 'כה עשו חכמינו' לדורותיהם, התחיל לשעמם ורק כדי לא להבעיר בטעות את אזור התעשייה הסמוך, נזקקנו למשהו שיקפיץ, ישמח, יגרום לנו לצנן את משובת הנעורים, וימעט במשהו את מעשי הקונדס.
בדיוק לנקודה הזאת חתר במקביל ר' חיים בנט, שהפיק את סדרת קלטות של מקהלת הילדים "רננו חסידים". רק שהמילים והשפה, אפעס, לא ממש נדבקו לתודעת הילדים, אבל אז הגיעה הברקה "יהודים הם בני מלכים", סדרת קלטות שהייתה מבוססת על לחנים קליטים, מקהלת בנים שלא תמיד נשמעה כמקהלת בנים, סוג של קומבינה, ומילים בעברית שכתבה יהודית שיקמן.
וזה בהחלט תפס.
בפרספקטיבה של 90 שנה אחורה, נדמה שזה היה תופס בכל מקרה, אם כי אלמלא אותן קלטות, היינו ממשיכים להציק לבעלי החיים עד היום.
חזרה לתקופה הנוכחית, נראה שחסר משהו בהפקות החדשות. "בגן של דודו" מתוחכם מידי, והדיסקים לילדים "אוייבער-חוכמים".
לאן נעלמה התמימות לעזאזל?
הנה ידיעה משמחת: נמצאה התמימות.
שירי "יהודים בני מלכים", שכל מי שגדל עליהם, מזמזם אותם ברגע שהוא נזכר כבר בתו הראשון, יוצאים מחדש לאוויר העולם בעיבוד מתוק וצנוע. יובל סטופל, עיבד ואף שר לראשונה, יחד עם אודי אולמן, בתקליטור שהוא הפקת וידאו בכלל. השירים אותם שירים, העיבוד ידידותי יותר למשתמש, והנוסטלגיה, אוי הנוסטלגיה, גורמת לעקצוצים באצבעות.
בדיסק הראשון שמגיע כאמור גם בגרסת DVD וקלטת וידאו שולבו הלהיטים: - "המזוזה", "אודה לך ה'", "עשרה קבין" האלמותי, "הולך לדרכו עקיבא", וכמובן "יהודים הם בני מלכים".
הביצוע מרשים ומרגש, מחזיר בהינף מקש כמה שנים אחורה.
בדיסק יש הזדמנות נפלאה ללמוד מילים חדשות בעברית כמו "אבנים, אבנים שחקוהו המים. המים שחקו אבנים. תן בליבי להב האבן ..", האקדמיה מתקשה להוציא הגה.
שמונה שלבים ושני דרגשים בסולם יעקב.