עיניים גדולות
אם המפד"ל היו קצת יותר צנועים, קצת פחות תאוותנים היום הרב הראשי לישראל היה הרב יעקב אריאל. כבר היה סיכום בין המפד"ל לש"ס שהמפד"ל תתמוך ברב אריאל וש"ס תתמוך ברב אריאל, אבל אז צמרת המפד"ל התאוותנית חשבה בליבה שאם ש"ס והחרדים באופוזיציה זה הזמן לכבוש את בית הרבנות בירושלים בסגנון אמריקני: כמה טילי טומהוק והבית יאוייש ע"י שני רבנים "משלנו". רק דבר אחד הם לא לקחו בחשבון שהרב אלישיב יכרות ברית עם הרב עובדיה. וכך יצא שבסופו של יום המפד"ל גם גורשה מבית הרבנות וגם המליכה רב בית כנסת - עם ניסיון עשיר בדיקלום דברי תורה בסעודה שלישית - כרבה הראשי של מדינת ישראל. סיירת אפי-זבולון, אין מה לומר שיחקתם אותה בענק!
יהושע ויצמן, פתח-תקוה
הנהגת הראי"ה במצות
(בתגובה למאמר הרב אליעזר מלמד: "מצה זו שאנו אוכלים", גיליון 37)
במאמר הנ"ל נכתב: "וכך נהג רבי שמואל סלאנט אב"ד ירושלים להעדיף מצות מכונה בליל הסדר, וכן נהג מו"ר הרב צבי יהודה זצ"ל לאכול בליל הסדר מצות מכונה. וזו הייתה גם עמדתו של מרן הרב קוק זצ"ל ".
ובכן, ביחס למרן הראי"ה זצ"ל, הדברים אינם כה פשוטים שכן בשו"ת אורח משפט, סימן קכב, מפקפק הרב בענין ה"לשמה" שבמצות מכונה, מפלפל בדבר באריכות ואת עיקר ההיתר המבוסס על שיטת רב נטרונאי גאון הוא כותב כדי "ללמד זכות על העולם", אך "השי"ת יזכנו ברחמיו לקיים מצותו בהידור"; משמע, "יד" עדיף!
ועם זאת, הדברים סבוכים, שכן בסימן קכג, שם, הוא מנחה לא אחת - על צורת סידור המכונה, וזאת בלא כל הסתייגות מצד "לשמה". זאת ועוד, בנו, הרצי"ה זצ"ל, אשר כידוע - הילך עקב בצד אגודל אחר הנהגותיו, הקפיד על מצות מכונה [וראה אגרות הראי"ה, ג, אגרת תשסו, עמ' לד; משפט כהן, סימן לג, עמ' עה; הסכמות הראיה, הסכמה עד, עמ' 90; צמח צבי, סוף אגרת כב, עמ' סד; מועדי הראיה, עמ' רפא-רפה ועוד].
לדעתי, הפתרון עשוי לעלות מתוך השוואת שני נוסחי אגרת אחת: אגרות ראיה (מהדורת תרפ"ג), אגרת פז, עמ' 256 אגרות הראי"ה, ג, אגרת תתטז, עמ' צו-צז.
מכל הנ"ל נוכל ללמוד הן על הבחנת תקופות והן בעיקר על הבחנת הנהגת הפרט מהנהגת הכלל; וכבר עמדתי על הדברים בגיליון הצופה, י"ד בניסן תש"ן, עיין שם.
הרב ד"ר נריה גוטל, ירושלים
תעדכנו את השר
(בתגובה ל"1400 מוסדות תורה ייאלצו להיסגר", גיליון 38)
הצטערתי לקרוא בראיון עם שר הרווחה זבולון אורלב, שהקרע במפד"ל הוא כה עמוק עד כדי שהשר אורלב אינו מצליח להתעדכן מחבריו למפלגה.
סגן שרת החינוך צבי הנדל מוביל מטעם האיחוד הלאומי את ההתנגדות לסעיפים בתקציב אשר פוגעים במוסדות התורה ובציבור המתיישבים ביש"ע, והוא עושה זאת בתיאום עם מנהיג המפד"ל השר אפי איתם ועם סגן השר הרב יצחק לוי.
אני מוכן לנדב דקות מזמני על מנת לתאם לכבוד השר אורלב פגישת עדכון עם חבריו במפד"ל.
בסופו של דבר, לציבור הבוחרים של השר אורלב לא יועילו דיבורים פופוליסטים והשמצות אלא מעשים.
אסי טלמון,
יועץ התקשורת לסגן שרת החינוך, צבי הנדל
לוודא ולהוכיח הריגה
מאז השבוע הרביעי ל"מלחמה לשחרור עירק" נעלמו סדאם חוסיין, בניו וכל פמלייתו אשר עימו, כמו בלעה אותם האדמה כמו את קורח ועדתו. בעיניים מערביות חילוניות הרי מדובר בכיבוש בגדד וחיסול הרודן ומשטר העריצות. הדרך לדמוקרטיה נפתחה, הידד! אבל בנוסף לעיניים מערביות, חילוניות ורציונליות ישנן גם עיניים מזרחיות, דתיות ואמוציונליות המסוגלות לפרש את הדברים גם אחרת. למאמיני האיסלאם השיעי בכלל ולתושבי עירק בפרט, אשר רוב תושביה הם שיעים, יכולים לאמץ את הפרשנות הבאה: השיעים מאמינים שהיעלמות האחרון בשורת האימאמים, (אימאם הוא ראש אומת המאמינים, מצאצאי הנביא מוחמד, על פי השיעה) אינה חלילה מוות, אלא המשך של חיים בהסתר, ואשר עתיד, הוא או אחד מצאצאיו, לשוב ולהתגלות כדי להביא שלטון צדק לעולם.
מניפולטור גדול ודמגוג מעולה עלול ללכוד את העירקים והשיעים יחדיו למען החזרת עטרות בגדד, תכרית, נגיף וכרבלא ליושנן. האמריקנים יצטרכו להביא עדויות למותו של סדאם, שאלמלא כן, עד כמה שהדבר נשמע רחוק מהמציאות, יהיה מוקדם עדיין לשמוח שכן טרם נאמרה המילה האחרונה.
עמוס לוינברג, חיפה
אם המפד"ל היו קצת יותר צנועים, קצת פחות תאוותנים היום הרב הראשי לישראל היה הרב יעקב אריאל. כבר היה סיכום בין המפד"ל לש"ס שהמפד"ל תתמוך ברב אריאל וש"ס תתמוך ברב אריאל, אבל אז צמרת המפד"ל התאוותנית חשבה בליבה שאם ש"ס והחרדים באופוזיציה זה הזמן לכבוש את בית הרבנות בירושלים בסגנון אמריקני: כמה טילי טומהוק והבית יאוייש ע"י שני רבנים "משלנו". רק דבר אחד הם לא לקחו בחשבון שהרב אלישיב יכרות ברית עם הרב עובדיה. וכך יצא שבסופו של יום המפד"ל גם גורשה מבית הרבנות וגם המליכה רב בית כנסת - עם ניסיון עשיר בדיקלום דברי תורה בסעודה שלישית - כרבה הראשי של מדינת ישראל. סיירת אפי-זבולון, אין מה לומר שיחקתם אותה בענק!
יהושע ויצמן, פתח-תקוה
הנהגת הראי"ה במצות
(בתגובה למאמר הרב אליעזר מלמד: "מצה זו שאנו אוכלים", גיליון 37)
במאמר הנ"ל נכתב: "וכך נהג רבי שמואל סלאנט אב"ד ירושלים להעדיף מצות מכונה בליל הסדר, וכן נהג מו"ר הרב צבי יהודה זצ"ל לאכול בליל הסדר מצות מכונה. וזו הייתה גם עמדתו של מרן הרב קוק זצ"ל ".
ובכן, ביחס למרן הראי"ה זצ"ל, הדברים אינם כה פשוטים שכן בשו"ת אורח משפט, סימן קכב, מפקפק הרב בענין ה"לשמה" שבמצות מכונה, מפלפל בדבר באריכות ואת עיקר ההיתר המבוסס על שיטת רב נטרונאי גאון הוא כותב כדי "ללמד זכות על העולם", אך "השי"ת יזכנו ברחמיו לקיים מצותו בהידור"; משמע, "יד" עדיף!
ועם זאת, הדברים סבוכים, שכן בסימן קכג, שם, הוא מנחה לא אחת - על צורת סידור המכונה, וזאת בלא כל הסתייגות מצד "לשמה". זאת ועוד, בנו, הרצי"ה זצ"ל, אשר כידוע - הילך עקב בצד אגודל אחר הנהגותיו, הקפיד על מצות מכונה [וראה אגרות הראי"ה, ג, אגרת תשסו, עמ' לד; משפט כהן, סימן לג, עמ' עה; הסכמות הראיה, הסכמה עד, עמ' 90; צמח צבי, סוף אגרת כב, עמ' סד; מועדי הראיה, עמ' רפא-רפה ועוד].
לדעתי, הפתרון עשוי לעלות מתוך השוואת שני נוסחי אגרת אחת: אגרות ראיה (מהדורת תרפ"ג), אגרת פז, עמ' 256 אגרות הראי"ה, ג, אגרת תתטז, עמ' צו-צז.
מכל הנ"ל נוכל ללמוד הן על הבחנת תקופות והן בעיקר על הבחנת הנהגת הפרט מהנהגת הכלל; וכבר עמדתי על הדברים בגיליון הצופה, י"ד בניסן תש"ן, עיין שם.
הרב ד"ר נריה גוטל, ירושלים
תעדכנו את השר
(בתגובה ל"1400 מוסדות תורה ייאלצו להיסגר", גיליון 38)
הצטערתי לקרוא בראיון עם שר הרווחה זבולון אורלב, שהקרע במפד"ל הוא כה עמוק עד כדי שהשר אורלב אינו מצליח להתעדכן מחבריו למפלגה.
סגן שרת החינוך צבי הנדל מוביל מטעם האיחוד הלאומי את ההתנגדות לסעיפים בתקציב אשר פוגעים במוסדות התורה ובציבור המתיישבים ביש"ע, והוא עושה זאת בתיאום עם מנהיג המפד"ל השר אפי איתם ועם סגן השר הרב יצחק לוי.
אני מוכן לנדב דקות מזמני על מנת לתאם לכבוד השר אורלב פגישת עדכון עם חבריו במפד"ל.
בסופו של דבר, לציבור הבוחרים של השר אורלב לא יועילו דיבורים פופוליסטים והשמצות אלא מעשים.
אסי טלמון,
יועץ התקשורת לסגן שרת החינוך, צבי הנדל
לוודא ולהוכיח הריגה
מאז השבוע הרביעי ל"מלחמה לשחרור עירק" נעלמו סדאם חוסיין, בניו וכל פמלייתו אשר עימו, כמו בלעה אותם האדמה כמו את קורח ועדתו. בעיניים מערביות חילוניות הרי מדובר בכיבוש בגדד וחיסול הרודן ומשטר העריצות. הדרך לדמוקרטיה נפתחה, הידד! אבל בנוסף לעיניים מערביות, חילוניות ורציונליות ישנן גם עיניים מזרחיות, דתיות ואמוציונליות המסוגלות לפרש את הדברים גם אחרת. למאמיני האיסלאם השיעי בכלל ולתושבי עירק בפרט, אשר רוב תושביה הם שיעים, יכולים לאמץ את הפרשנות הבאה: השיעים מאמינים שהיעלמות האחרון בשורת האימאמים, (אימאם הוא ראש אומת המאמינים, מצאצאי הנביא מוחמד, על פי השיעה) אינה חלילה מוות, אלא המשך של חיים בהסתר, ואשר עתיד, הוא או אחד מצאצאיו, לשוב ולהתגלות כדי להביא שלטון צדק לעולם.
מניפולטור גדול ודמגוג מעולה עלול ללכוד את העירקים והשיעים יחדיו למען החזרת עטרות בגדד, תכרית, נגיף וכרבלא ליושנן. האמריקנים יצטרכו להביא עדויות למותו של סדאם, שאלמלא כן, עד כמה שהדבר נשמע רחוק מהמציאות, יהיה מוקדם עדיין לשמוח שכן טרם נאמרה המילה האחרונה.
עמוס לוינברג, חיפה