איש הגם וגם
מעניין לעקוב אחר התפתחותו של שר הביטחון, שאול מופז, בביצת הפוליטיקה המקומית. לפני שבועות אחדים הורעפו במדור זה מחמאות על מופז, בזכות חלקו בפעילות המבורכת של צה"ל בשטחי הרשות הפלשתינית. אלא שמופז הפוליטיקאי מתגלה כאדם אחר ממופז הרמטכ"ל לשעבר.
הצבעתו בעד מפת הדרכים, כמו גם תמיכתו בהקלות לפלשתינים בשבוע של כוננות מוגברת נגד טרור, מוכיחות כי בינתיים אין מנהיגות ימנית אמיתית בליכוד, אלטרנטיבית לשרון ונתניהו.
בינתיים נראה מופז כמי שמשתדל ללכת בין הטיפות ולרצות את כל העולם. כמו פוליטיקאים רבים לפניו, הוא רוצה להיות גם וגם: גם תומך במפת הדרכים וגם מתנגד לה, גם נלחם בטרור וגם נכנע לו, גם בעד גירוש ערפאת וגם בעד פינוי מאחזים, גם איש צבא וגם איש פוליטי, גם איש שלום וגם איש ביטחון. אז מה הפלא שהוא מסתדר מצוין עם ראש ממשלה שהוא גם ימני וגם שמאלני?
בדיחה עם מבזקן
מלה אישית לקריין המבזקים של גל"ץ, עדי טלמור: נכון שהממשלה קיבלה את מפת הדרכים, ושרון מתנגד לכיבוש, ועוד מעט אבו-מאזן והפלשתינים יקבלו מדינה ויהיה כאן שלום עלי אדמות. ובכל זאת, ראוי שתתאפק ולא תספר בסיום יומן הצוהריים שהוא היה מלא בשורות טובות.
כדורגלני העונה שאינם
עונת הכדורגל בליגת העל הסתיימה, והקבוצה שהפסידה להפועל רמת-גן זכתה באליפות על חשבון הקבוצה שניצחה את מנצ'סטר יונייטד (אחת משתיים: או שאתם יודעים בדיוק על אילו קבוצות אני מדבר, או שכל הנושא מעניין אתכם כקליפת יצחק שום, וכבר מזמן עברתם לקטע הבא). כעת הגיע זמן הסיכומים, כשגם מדור זה, כמו רבים ומכובדים ממנו, בוחר את כדורגלן העונה שלו.
אחרי חיבוטי נפש לא פשוטים, החלטתי לבחור לא בכדורגלן אחד אלא בשניים, צמד שהשפיע העונה יותר מן האחרים על גורל האליפות. יש לציין, כי איש מהשניים לא נבחר ואפילו לא היה מועמד לתואר על ידי שום עיתון אחר. שני הכדורגלנים אפילו לא נכללו בנבחרת העונה של אף עיתון. הסיבה: אחד מהם כבר מזמן אינו משחק בארץ, והשני כבר מזמן אינו משחק.
כדורגלן העונה הראשון שלי הוא יעקובו איגביני, חלוצה לשעבר של מכבי חיפה (וכיום של פורטסמות' האנגלית). נוכחותו של החלוץ הניגרי המצוין היתה הגורם העיקרי להצלחתה של חיפה בתחילת העונה. עזיבתו היא הגורם העיקרי להצלחתה של מכבי תל-אביב בסיומה.
כדורגלן העונה השני הוא ניר קלינגר. באופן רשמי, קלינגר הוא אמנם רק המאמן של מכבי תל-אביב, אבל במשחקים רבים שרתה על האלופה הטרייה דווקא רוחו של קלינגר השחקן. מכבי של העונה היתה התגלמות הקלינגריזם: קבוצה לא גדולה, עם טכניקה מוגבלת, שניצחה את יריבותיה בזכות הרבה זיעה ומלחמה ומעט מזל. באופן סמלי, השער האחרון של העונה נכבש על ידי אבי נימני בסגנון שקלינגר עשה ממנו קריירה (הכדור פגע בטעות בעכוזו ונכנס פנימה), מה שמוכיח כי ניר קלינגר היה העונה גם סוג של דיבוק, ולא סתם איש המחלק הוראות מאחורי הקווים.
מלה אחת רעה
לחברת בזק, הגוף הציבורי הראשון שמחלק את גוש-דן. אחרי שבשנה שעברה יצא ספר טלפונים אחד לכל תושבי אזור החיוג 03, השנה החליטו בבזק להפריד בין התושבים באמצעות שני ספרי טלפונים נפרדים - אחד לתושבי תל-אביב ויפו בלבד, והאחר ליתר יישובי גוש-דן. וכך, תושב חולון הרוצה ליצור קשר עם ידידו מת"א, ייאלץ להתקשר למודיעין 144 או פשוט להיכנס לאוטו ולנסוע לביקור בעיר הגדולה. האם לזה התכוונה בזק בסיסמה "עד שניפגש"?
מלה אחת טובה
לסטיריקן ליאור שליין ממעריב (ומתוכניתו של יאיר לפיד), ששלף טפרים ניציים במהלך ראיון עם אביו הרוחני, אפרים קישון. כשהמרואיין החל לתקוף את הפלשתינים, העיר שליין: "אני חושב שזה לא הוגן שבגלל 99 אחוז מהערבים לכל השאר ייצא שם רע". חינני ביותר.
יודע את מקומי
כאבא בדרך, אני מוצא עצמי קורא לאחרונה יותר ויותר ספרים בנושאי הריון ולידה. וכך, כל מיני שינויים בהתנהגותה של רעייתי כבר מזמן אינם מצליחים להפתיע או לזעזע אותי. אני יודע הכול על הבחילות, הרעב המופרז, מצבי הרוח, התכווצויות השרירים ונדודי השינה. אבל ישנם מספר כללי הריון שאינם מופיעים בשום ספר, חוקים שניתן ללמוד אך ורק דרך החוויה האישית, על ידי התבוננות, הקשבה והפנמה.
"שמת לב שכולם מסתכלים עליי?", אמרה לי אשתי ערב אחד, חמש שניות אחרי שהתיישבנו ליד שולחן במסעדה.
הבטתי סביב. המונח "כולם" כלל בחור אחד ששלח מבט לא אוהד דווקא לעברי, מתלבט כנראה אם אני המפקד שהתעלל בו בטירונות. יתר הסועדים היו עסוקים דווקא בצלחותיהם ובשותפיהם לסעודה. איש מהם לא גילה עניין בקיומה של רעייתי.
"הם רואים שאני בהריון", אמרה הזוגה בגאווה, "תראה את מבטי הקנאה אצל כולם".
כלל מס' 1: נשים בהריון תמיד בטוחות שהריונן הוא תקדים חד-פעמי המזעזע את העולם.
אחרי שישבנו וסעדנו את לבנו, שילמנו את חשבוננו, קיבלנו בחילה והקאנו בשירותים (אני לקחתי אחריות על החשבון, אשתי על היתר), התחלנו ללכת לכיוון היציאה מהמסעדה. שם חלפה ליד אשתי בחורה שלא הכרתי, ומבטי השתיים הצטלבו. חיוך גדול התפשט על פני שתיהן.
"מה איתך? איך עובר לך ההריון?" שאלה אשתי באהדה.
"נהדר", ענתה הבחורה והביטה בכרסה של אשתי, "באיזה חודש את?".
וכך המשיכו השתיים לפטפט עד שנפרדו בנשיקות. כשיצאנו משם, העזתי לשאול: "זאת חברה מהעבודה?".
"אני לא מכירה אותה", ענתה, "זאת סתם בחורה בהריון".
כלל מס' 2: נשים בהריון מתקשרות נפשית זו עם זו.
"זאת בהריון?". הבטתי שוב אל תוך המסעדה. הבחורה התיישבה ליד השולחן שלנו, ונראתה כמי שעוד לא התאוששה לגמרי ממחלת אנורקסיה קיצונית. "איך בכלל הבחנת בזה?".
אשתי משכה בכתפיה. "מה, לא שמת לב?".
כלל מס' 3: נשים בהריון מזהות הריון של נשים אחרות.
"על מה אתה חושב?", שאלה אותי הרעייה במהלך נסיעתנו הביתה.
"על ספרי ההריון שאני קורא", אמרתי בעגמומיות, "בסופו של דבר, לעולם לא אוכל להבין באמת מה קורה אצלך, לא בבטן ולא בראש. נשים בהריון הן עסק מאוד מורכב, והדבר היחיד שאני מבין בו הוא שאני לא מבין אותו".
"זה בכלל לא עסק מורכב", הצטנעה אשתי, "אתה רק צריך לפקוח את העיניים. הנה, תראה את האשה הזאת עם השיער הפרוע". היא הצביעה לכיוון המדרכה שמימיננו. "היא בהריון. אתה מסוגל לראות שהיא בהריון, נכון?".
כלל מס' 4: נשים בהריון נוטות לאבד אוריינטציה בסיסית (או: לכלל מס' 3 יש יוצאים מן הכלל).
"יקירתי", אמרתי בשקט, "זה גבר".
מעניין לעקוב אחר התפתחותו של שר הביטחון, שאול מופז, בביצת הפוליטיקה המקומית. לפני שבועות אחדים הורעפו במדור זה מחמאות על מופז, בזכות חלקו בפעילות המבורכת של צה"ל בשטחי הרשות הפלשתינית. אלא שמופז הפוליטיקאי מתגלה כאדם אחר ממופז הרמטכ"ל לשעבר.
הצבעתו בעד מפת הדרכים, כמו גם תמיכתו בהקלות לפלשתינים בשבוע של כוננות מוגברת נגד טרור, מוכיחות כי בינתיים אין מנהיגות ימנית אמיתית בליכוד, אלטרנטיבית לשרון ונתניהו.
בינתיים נראה מופז כמי שמשתדל ללכת בין הטיפות ולרצות את כל העולם. כמו פוליטיקאים רבים לפניו, הוא רוצה להיות גם וגם: גם תומך במפת הדרכים וגם מתנגד לה, גם נלחם בטרור וגם נכנע לו, גם בעד גירוש ערפאת וגם בעד פינוי מאחזים, גם איש צבא וגם איש פוליטי, גם איש שלום וגם איש ביטחון. אז מה הפלא שהוא מסתדר מצוין עם ראש ממשלה שהוא גם ימני וגם שמאלני?
בדיחה עם מבזקן
מלה אישית לקריין המבזקים של גל"ץ, עדי טלמור: נכון שהממשלה קיבלה את מפת הדרכים, ושרון מתנגד לכיבוש, ועוד מעט אבו-מאזן והפלשתינים יקבלו מדינה ויהיה כאן שלום עלי אדמות. ובכל זאת, ראוי שתתאפק ולא תספר בסיום יומן הצוהריים שהוא היה מלא בשורות טובות.
כדורגלני העונה שאינם
עונת הכדורגל בליגת העל הסתיימה, והקבוצה שהפסידה להפועל רמת-גן זכתה באליפות על חשבון הקבוצה שניצחה את מנצ'סטר יונייטד (אחת משתיים: או שאתם יודעים בדיוק על אילו קבוצות אני מדבר, או שכל הנושא מעניין אתכם כקליפת יצחק שום, וכבר מזמן עברתם לקטע הבא). כעת הגיע זמן הסיכומים, כשגם מדור זה, כמו רבים ומכובדים ממנו, בוחר את כדורגלן העונה שלו.
אחרי חיבוטי נפש לא פשוטים, החלטתי לבחור לא בכדורגלן אחד אלא בשניים, צמד שהשפיע העונה יותר מן האחרים על גורל האליפות. יש לציין, כי איש מהשניים לא נבחר ואפילו לא היה מועמד לתואר על ידי שום עיתון אחר. שני הכדורגלנים אפילו לא נכללו בנבחרת העונה של אף עיתון. הסיבה: אחד מהם כבר מזמן אינו משחק בארץ, והשני כבר מזמן אינו משחק.
כדורגלן העונה הראשון שלי הוא יעקובו איגביני, חלוצה לשעבר של מכבי חיפה (וכיום של פורטסמות' האנגלית). נוכחותו של החלוץ הניגרי המצוין היתה הגורם העיקרי להצלחתה של חיפה בתחילת העונה. עזיבתו היא הגורם העיקרי להצלחתה של מכבי תל-אביב בסיומה.
כדורגלן העונה השני הוא ניר קלינגר. באופן רשמי, קלינגר הוא אמנם רק המאמן של מכבי תל-אביב, אבל במשחקים רבים שרתה על האלופה הטרייה דווקא רוחו של קלינגר השחקן. מכבי של העונה היתה התגלמות הקלינגריזם: קבוצה לא גדולה, עם טכניקה מוגבלת, שניצחה את יריבותיה בזכות הרבה זיעה ומלחמה ומעט מזל. באופן סמלי, השער האחרון של העונה נכבש על ידי אבי נימני בסגנון שקלינגר עשה ממנו קריירה (הכדור פגע בטעות בעכוזו ונכנס פנימה), מה שמוכיח כי ניר קלינגר היה העונה גם סוג של דיבוק, ולא סתם איש המחלק הוראות מאחורי הקווים.
מלה אחת רעה
לחברת בזק, הגוף הציבורי הראשון שמחלק את גוש-דן. אחרי שבשנה שעברה יצא ספר טלפונים אחד לכל תושבי אזור החיוג 03, השנה החליטו בבזק להפריד בין התושבים באמצעות שני ספרי טלפונים נפרדים - אחד לתושבי תל-אביב ויפו בלבד, והאחר ליתר יישובי גוש-דן. וכך, תושב חולון הרוצה ליצור קשר עם ידידו מת"א, ייאלץ להתקשר למודיעין 144 או פשוט להיכנס לאוטו ולנסוע לביקור בעיר הגדולה. האם לזה התכוונה בזק בסיסמה "עד שניפגש"?
מלה אחת טובה
לסטיריקן ליאור שליין ממעריב (ומתוכניתו של יאיר לפיד), ששלף טפרים ניציים במהלך ראיון עם אביו הרוחני, אפרים קישון. כשהמרואיין החל לתקוף את הפלשתינים, העיר שליין: "אני חושב שזה לא הוגן שבגלל 99 אחוז מהערבים לכל השאר ייצא שם רע". חינני ביותר.
יודע את מקומי
כאבא בדרך, אני מוצא עצמי קורא לאחרונה יותר ויותר ספרים בנושאי הריון ולידה. וכך, כל מיני שינויים בהתנהגותה של רעייתי כבר מזמן אינם מצליחים להפתיע או לזעזע אותי. אני יודע הכול על הבחילות, הרעב המופרז, מצבי הרוח, התכווצויות השרירים ונדודי השינה. אבל ישנם מספר כללי הריון שאינם מופיעים בשום ספר, חוקים שניתן ללמוד אך ורק דרך החוויה האישית, על ידי התבוננות, הקשבה והפנמה.
"שמת לב שכולם מסתכלים עליי?", אמרה לי אשתי ערב אחד, חמש שניות אחרי שהתיישבנו ליד שולחן במסעדה.
הבטתי סביב. המונח "כולם" כלל בחור אחד ששלח מבט לא אוהד דווקא לעברי, מתלבט כנראה אם אני המפקד שהתעלל בו בטירונות. יתר הסועדים היו עסוקים דווקא בצלחותיהם ובשותפיהם לסעודה. איש מהם לא גילה עניין בקיומה של רעייתי.
"הם רואים שאני בהריון", אמרה הזוגה בגאווה, "תראה את מבטי הקנאה אצל כולם".
כלל מס' 1: נשים בהריון תמיד בטוחות שהריונן הוא תקדים חד-פעמי המזעזע את העולם.
אחרי שישבנו וסעדנו את לבנו, שילמנו את חשבוננו, קיבלנו בחילה והקאנו בשירותים (אני לקחתי אחריות על החשבון, אשתי על היתר), התחלנו ללכת לכיוון היציאה מהמסעדה. שם חלפה ליד אשתי בחורה שלא הכרתי, ומבטי השתיים הצטלבו. חיוך גדול התפשט על פני שתיהן.
"מה איתך? איך עובר לך ההריון?" שאלה אשתי באהדה.
"נהדר", ענתה הבחורה והביטה בכרסה של אשתי, "באיזה חודש את?".
וכך המשיכו השתיים לפטפט עד שנפרדו בנשיקות. כשיצאנו משם, העזתי לשאול: "זאת חברה מהעבודה?".
"אני לא מכירה אותה", ענתה, "זאת סתם בחורה בהריון".
כלל מס' 2: נשים בהריון מתקשרות נפשית זו עם זו.
"זאת בהריון?". הבטתי שוב אל תוך המסעדה. הבחורה התיישבה ליד השולחן שלנו, ונראתה כמי שעוד לא התאוששה לגמרי ממחלת אנורקסיה קיצונית. "איך בכלל הבחנת בזה?".
אשתי משכה בכתפיה. "מה, לא שמת לב?".
כלל מס' 3: נשים בהריון מזהות הריון של נשים אחרות.
"על מה אתה חושב?", שאלה אותי הרעייה במהלך נסיעתנו הביתה.
"על ספרי ההריון שאני קורא", אמרתי בעגמומיות, "בסופו של דבר, לעולם לא אוכל להבין באמת מה קורה אצלך, לא בבטן ולא בראש. נשים בהריון הן עסק מאוד מורכב, והדבר היחיד שאני מבין בו הוא שאני לא מבין אותו".
"זה בכלל לא עסק מורכב", הצטנעה אשתי, "אתה רק צריך לפקוח את העיניים. הנה, תראה את האשה הזאת עם השיער הפרוע". היא הצביעה לכיוון המדרכה שמימיננו. "היא בהריון. אתה מסוגל לראות שהיא בהריון, נכון?".
כלל מס' 4: נשים בהריון נוטות לאבד אוריינטציה בסיסית (או: לכלל מס' 3 יש יוצאים מן הכלל).
"יקירתי", אמרתי בשקט, "זה גבר".