גיבורים על יהודים
(בתגובה לטורו של עמנואל שילה - "חשש לאלימות והסתה", גיליון 45)
בשבועות האחרונים מטיחים אנשי התקשורת והשמאל השכם וערב במתנחלים מעל כל במה את שאלת המחץ: האם תסרבו להתפנות? האם תגרמו למלחמת אחים? מוזר, למי שיש קבלות במלחמת אחים, זה דווקא לאנשי השמאל. בעבר כבר הוכח שכאשר מדובר במלחמות בין יהודים, רק השמאל יכול. שמאלנים, כבר הייתם גיבורים על יהודים בסזון ובאלטלנה קצת צניעות ויושרה לא תזיק לכם!
נאוה קורן, טבריה
אחים לא מפקירים
לפני שבועיים השתתפתי בהפגנה מול הקונסוליה האמריקנית בי-ם למען שיחרורו של יונתן פולארד. נדהמתי מאדישות הציבור לנושא - בהפגנה השתתפו רק כ- 1500 איש.
פולארד שעבד כחוקר מודיעין בצי של ארה"ב, העביר מידע לטובת מדינת ישראל על פתוח נשק קונבנציונלי ובלתי קונבנציונלי בידי סוריה, לוב, איראן ועיראק. המידע היה חשוב מאוד לביטחון המדינה, וארה"ב הסתירה אותו בניגוד להסכמים. פולארד יושב זו השנה ה- 18 בכלא ומרצה מאסר עולם עם המלצה שלא לשחררו, עונש מרחיק לכת בכל קנה מידה.
מדינת ישראל התכחשה מאחריותה בעניינו של פולארד . רק לאחר 11 שנים בכלא ניתנה לו אזרחות ישראלית ורק שנתיים מאוחר יותר הוכר כסוכן ישראלי.
זו בושה, שאדם שעשה הרבה כל כך לטובת המדינה, נמק בכלא 18 שנים. פולארד לא פעל למען בצע כסף או הטבות אלא רק למען עם ישראל.
חובתנו היום להרגיש את כאבו של יונתן אחינו, לחבקו באהבה, ולא לתת לנושא לרדת מסדר היום הציבורי.
רענן חזן, מעלה אדומים
העובדות בשטח הן הקובעות
(בתגובה לכתבה "סבא של אשתי היה יהודי", גיליון 45)
עקב התיקון בחוק השבות, עלו ארצה, ממדינות חבר העמים, רבים שאינם יהודים לפי ההלכה. יש המרבים במספרם של הללו, ויש הממעיטים. לדעתי, ניתן להיווכח מי הצודק מבדיקת השטח. בעירי חיפה, מצוי המספר הגדול ביותר של עולים מחבר העמים. עד שעלו הללו, היה מספר מצומצם של חנויות, שמכרו בשר טריפה המכונה בפי שלומי אמוני ישראל "דבר אחר". יתר על כן, למרות שקיימת קהילה נוצרית בחיפה, כנסיות רבות עמדו שוממות. והנה בשנים האחרונות קיימת פריחה בשוק "הדבר אחר", ולכנסיות רבות הייתה עדנה. מבחן השטח מראה, אם כן, שהצדק עם אלה החוששים לאופיה יהודי של המדינה. אם נמשיך לבזבז זמן ולא נתמודד עם הבעיה בהקדם, לא נוכל בעתיד לקרוא למדינת ישראל, מדינת היהודים.
משה בודק, חיפה
'מעלה' חי וקיים
(בתגובה לראיון עם מוטי שקלאר, גיליון 45)
אריאל כהנא מצטט בשם מוטי שקלאר, דברים מאוד תמוהים ביחס לביה"ס 'מעלה' ויש לנו יותר מחשש שהכתב לא הבין את המרואיין.
כדי להעמיד דברים על דיוקם:
ביה"ס לקולנוע 'מעלה', חי נושם ובועט ובעיקר מצליח לצקת תכנים יהודיים בתרבות הישראלית באמצעות סרטים, המגיעים לקהילות רבות בארץ ובעולם. 'מעלה' מצליח למכור את סרטי הבוגרים לערוצים השונים בטלוויזיה, ובעיקר: הבוגרים מצליחים בעבודות ובסרטים שבהם הם לוקחים חלק, במגוון הערוצים, חברות ההפקה הפרטיות או באופן עצמאי.
אשר להצעות של סרטים "ימניים" או על מתנחלים - בוגרי ביה"ס הגישו מספר הצעות לקרנות לסרטים על החיים ביש"ע.
מנורה קצובר קיבלה מימון מהקרן החדשה, אך כל שאר ההצעות של בוגרינו נדחו!
בביה"ס 'מעלה' נעשו מספר "סרטי מתנחלים", ובמחזור העומד לסיים בחודשים הקרובים, ישנם שלושה סרטים תיעודיים המביאים תופעות וסיפורים אישיים של אנשי יש"ע.
צריך להבין שעשיית סרט היא תהליך ארוך. לוקח חודשים רבים עד שהתוצאה מגיעה למסך.
אני מסכימה לחלוטין עם קביעתו של מוטי שקלאר שהציבור הדתי לאומי מקטר ומותח ביקורת במקום לקחת חלק פעיל באמצעי התקשורת ולתמוך בצעירים מוכשרים המעוניינים ללמוד ולעסוק בתחום. וכן, גם לתרום כסף לעשיה הקולנועית והטלוויזיונית.
נטע אריאל, מנהלת ביה"ס לקולנוע 'מעלה'
ראם ולא מסמיה
(בתגובה לכתבה "הקרב שלא נגמר", גיליון 44)
בכתבה זו כתוב, בין השאר:"... כעבור שנים, כחייל, הוא עצר טרמפים בצומת מסמיה..."
חבל מאד שעיתון "בשבע" לא קורא לצומת בשם הנכון. לצומת קוראים בעברית "צומת ראם" ויש ישוב במקום ושמו "משמיע שלום". אז אנא, בלי שמות ערביים. אין סיבה שגם אנחנו נכנה מקומות בארץ ישראל על שם עברם הערבי. חבל שבמו פינו אנו ממסמסים את ארץ ישראל עם "צומת מסמיה". אגב, ל"צומת בית ליד" (על שם כפר ערבי ליד שכם) קוראים "צומת השרון" ול"יאזור" "אזור".
מרדכי מאירצ'יק, נופים
(בתגובה לטורו של עמנואל שילה - "חשש לאלימות והסתה", גיליון 45)
בשבועות האחרונים מטיחים אנשי התקשורת והשמאל השכם וערב במתנחלים מעל כל במה את שאלת המחץ: האם תסרבו להתפנות? האם תגרמו למלחמת אחים? מוזר, למי שיש קבלות במלחמת אחים, זה דווקא לאנשי השמאל. בעבר כבר הוכח שכאשר מדובר במלחמות בין יהודים, רק השמאל יכול. שמאלנים, כבר הייתם גיבורים על יהודים בסזון ובאלטלנה קצת צניעות ויושרה לא תזיק לכם!
נאוה קורן, טבריה
אחים לא מפקירים
לפני שבועיים השתתפתי בהפגנה מול הקונסוליה האמריקנית בי-ם למען שיחרורו של יונתן פולארד. נדהמתי מאדישות הציבור לנושא - בהפגנה השתתפו רק כ- 1500 איש.
פולארד שעבד כחוקר מודיעין בצי של ארה"ב, העביר מידע לטובת מדינת ישראל על פתוח נשק קונבנציונלי ובלתי קונבנציונלי בידי סוריה, לוב, איראן ועיראק. המידע היה חשוב מאוד לביטחון המדינה, וארה"ב הסתירה אותו בניגוד להסכמים. פולארד יושב זו השנה ה- 18 בכלא ומרצה מאסר עולם עם המלצה שלא לשחררו, עונש מרחיק לכת בכל קנה מידה.
מדינת ישראל התכחשה מאחריותה בעניינו של פולארד . רק לאחר 11 שנים בכלא ניתנה לו אזרחות ישראלית ורק שנתיים מאוחר יותר הוכר כסוכן ישראלי.
זו בושה, שאדם שעשה הרבה כל כך לטובת המדינה, נמק בכלא 18 שנים. פולארד לא פעל למען בצע כסף או הטבות אלא רק למען עם ישראל.
חובתנו היום להרגיש את כאבו של יונתן אחינו, לחבקו באהבה, ולא לתת לנושא לרדת מסדר היום הציבורי.
רענן חזן, מעלה אדומים
העובדות בשטח הן הקובעות
(בתגובה לכתבה "סבא של אשתי היה יהודי", גיליון 45)
עקב התיקון בחוק השבות, עלו ארצה, ממדינות חבר העמים, רבים שאינם יהודים לפי ההלכה. יש המרבים במספרם של הללו, ויש הממעיטים. לדעתי, ניתן להיווכח מי הצודק מבדיקת השטח. בעירי חיפה, מצוי המספר הגדול ביותר של עולים מחבר העמים. עד שעלו הללו, היה מספר מצומצם של חנויות, שמכרו בשר טריפה המכונה בפי שלומי אמוני ישראל "דבר אחר". יתר על כן, למרות שקיימת קהילה נוצרית בחיפה, כנסיות רבות עמדו שוממות. והנה בשנים האחרונות קיימת פריחה בשוק "הדבר אחר", ולכנסיות רבות הייתה עדנה. מבחן השטח מראה, אם כן, שהצדק עם אלה החוששים לאופיה יהודי של המדינה. אם נמשיך לבזבז זמן ולא נתמודד עם הבעיה בהקדם, לא נוכל בעתיד לקרוא למדינת ישראל, מדינת היהודים.
משה בודק, חיפה
'מעלה' חי וקיים
(בתגובה לראיון עם מוטי שקלאר, גיליון 45)
אריאל כהנא מצטט בשם מוטי שקלאר, דברים מאוד תמוהים ביחס לביה"ס 'מעלה' ויש לנו יותר מחשש שהכתב לא הבין את המרואיין.
כדי להעמיד דברים על דיוקם:
ביה"ס לקולנוע 'מעלה', חי נושם ובועט ובעיקר מצליח לצקת תכנים יהודיים בתרבות הישראלית באמצעות סרטים, המגיעים לקהילות רבות בארץ ובעולם. 'מעלה' מצליח למכור את סרטי הבוגרים לערוצים השונים בטלוויזיה, ובעיקר: הבוגרים מצליחים בעבודות ובסרטים שבהם הם לוקחים חלק, במגוון הערוצים, חברות ההפקה הפרטיות או באופן עצמאי.
אשר להצעות של סרטים "ימניים" או על מתנחלים - בוגרי ביה"ס הגישו מספר הצעות לקרנות לסרטים על החיים ביש"ע.
מנורה קצובר קיבלה מימון מהקרן החדשה, אך כל שאר ההצעות של בוגרינו נדחו!
בביה"ס 'מעלה' נעשו מספר "סרטי מתנחלים", ובמחזור העומד לסיים בחודשים הקרובים, ישנם שלושה סרטים תיעודיים המביאים תופעות וסיפורים אישיים של אנשי יש"ע.
צריך להבין שעשיית סרט היא תהליך ארוך. לוקח חודשים רבים עד שהתוצאה מגיעה למסך.
אני מסכימה לחלוטין עם קביעתו של מוטי שקלאר שהציבור הדתי לאומי מקטר ומותח ביקורת במקום לקחת חלק פעיל באמצעי התקשורת ולתמוך בצעירים מוכשרים המעוניינים ללמוד ולעסוק בתחום. וכן, גם לתרום כסף לעשיה הקולנועית והטלוויזיונית.
נטע אריאל, מנהלת ביה"ס לקולנוע 'מעלה'
ראם ולא מסמיה
(בתגובה לכתבה "הקרב שלא נגמר", גיליון 44)
בכתבה זו כתוב, בין השאר:"... כעבור שנים, כחייל, הוא עצר טרמפים בצומת מסמיה..."
חבל מאד שעיתון "בשבע" לא קורא לצומת בשם הנכון. לצומת קוראים בעברית "צומת ראם" ויש ישוב במקום ושמו "משמיע שלום". אז אנא, בלי שמות ערביים. אין סיבה שגם אנחנו נכנה מקומות בארץ ישראל על שם עברם הערבי. חבל שבמו פינו אנו ממסמסים את ארץ ישראל עם "צומת מסמיה". אגב, ל"צומת בית ליד" (על שם כפר ערבי ליד שכם) קוראים "צומת השרון" ול"יאזור" "אזור".
מרדכי מאירצ'יק, נופים