על מכון מאיר, המוסד המרכזי לחוזרים בתשובה ברוח הציונות הדתית, מרחפת סכנת סגירה. קשיים כלכליים שנקלע אליהם עלולים למוטט את המפעל הייחודי הזה, ואנשיו הכריזו על מבצע הצלה באמצעות תרומות הציבור.
המכון מתקיים מתמיכה ממשלתית, ונעזר גם בתרומות ובהשתתפות התלמידים באחזקה. החלק המשמעותי הוא התקציב הממשלתי, חציו ממשרד החינוך וחציו ממשרד הדתות. זהו הבסיס, אומרים שם, לתשלום משכורות העובדים וההוצאות השוטפות.
גורם במכון טען השבוע שעוד לפני הגזירות הכלכליות חל כרסום בתמיכה הממשלתית, ושעד כה קוצצו למעלה מחמישים אחוז. במכון מאיר חוששים מההמשך. "קיצצו לכל משרדי הממשלה, אבל למוסדות התורה יותר מכולם, ולמוסד כמו מכון מאיר יותר מכל מוסדות התורה".
למה מכון מאיר סובל יותר?
"לפי תקנה חדשה, שמיושמת כבר, כל תלמיד שבא יכול אמנם להירשם, אבל אם ייפלט במשך השנה אי אפשר להוסיף במקומו תלמיד חדש. כלומר אם למשל בפסח זה נפלטו 18 תלמידים ונקלטו עשרים, אז לא נקבל תקציב ממשלתי עבור ה18- שנפלטו וגם לא עבור העשרים החדשים שנקלטו".
במשרד הדתות לא יודעים איך בנוי המכון?
הרב דב ביגון, ראש הישיבה: "דיברתי הבוקר עם סגן שר הדתות, יצחק לוי. אמרתי לו 'אתה יודע שזה אופי המקום, באים בעלי תשובה, מחפשים את דרכם, יש תנועה של אנשים. זה לא כמו שבאים לאוניברסיטה עם התחייבות לסמסטר או לשנה'. הוא ענה: 'זה מה שנקבע וזה מה שסוכם עם האוצר וזה מה שיהיה'".
סגן שר הדתות, הרב יצחק לוי, מסר בתגובה: "לי לא ידוע על הפסקת התקציב למכון מאיר".
שתי תקנות נוספות, מסבירים במכון, קיצוץ התקציב במחצית לתלמידים מעל גיל 23 ובארבעים אחוז לבני חו"ל, מטילות עליהם נטל כבד: רוב הלומדים הם בוגרי צבא, וגם בני חו"ל מהווים אחוז משמעותי במרכז דתי-ציוני לקירוב ליהדות. אם לא די בקיצוצי משרד הדתות, נתקבל שם גם מכתב ממשרד החינוך שמבטל תקציבים בהם נתמכו עד כה.
ניסית לדבר עם סגן-השרה, צבי הנדל?
"דיברתי איתו עוד לפני התקציב. הוא אמר שנדבר אחרי ושהוא בעצמו במצוקה גדולה להציל מה שאפשר במשרדו".
הנדל: "הרב ביגון הוא יהודי הגון, ישר וראוי. אני מתכוון להיפגש אתו ולשמוע מה הבעיה. אעזור כמיטב יכולתי".
את 'מכון אורה', מרכז לימודים לבנות של מכון מאיר, הממשלה לא מימנה לטענתם עד היום. התלמידות הקבועות גרות בפנימייה ומשלמות עבור תוכנית הלימודים. נשים שבאות ללמוד משלמות חמישה שקלים לשיעור אם אינן עובדות ועשרה שקלים אם הן עובדות. "אני לא אמנע תורה ממי שאין לה", אומר הרב ביגון.
מדרשה לבנות לא ראויה לתמיכה מממשלתית כמו ישיבה של בנים?
"משרד הדתות אישר, אבל הם טוענים שאין כסף בקופה. לא יכולים לשלם אז לא שילמו".
במכון מאיר ואורה מצטמצמים, אבל עכשיו, בלי תמיכת הממשלה, הם לא יודעים איך ישלמו את ההוצאות החודשיות בסך 700 אלף שקלים. העובדים לא קיבלו משכורות מזה כמה חודשים (אבל מקיימים את הלימודים), וגם האברכים לא מקבלים את התמיכה שלהם. רואה חשבון שבדק את מצב המוסד קבע כי חובות בסך למעלה מחמישה מיליון וחצי שקלים מאיימים על המשך קיומו.
מסלול יהדות למתחילים
כשהרב דב ביגון חזר ממלחמת יום-הכיפורים, הוא ראה שיש התעניינות גדולה ביהדות, אולי בגלל המשבר שהמלחמה גרמה. כבן קיבוץ משמר-השרון הבין את הקשיים העצומים של לא-דתיים להתקרב ליהדות. "לא היה מי שיושיט לי יד, מי שידריך וילמד אותי. כשבאתי אל ישיבת מרכז הרב, כמעט טבעתי. אין שם מסלול מיוחד לאנשים מתחילים, זה כמו אוניברסיטה, ואני הייתי כמו מי שעוד לא יודע קרוא וכתוב. החלטנו, קבוצה של אנשים, לפתוח את מכון מאיר כדי שתהיה כתובת לבעלי תשובה ולאלה שרוצים להתחזק ביהדות ברוח אהבת הבריות והארץ". המוסד שהתחיל בקומץ תלמידים מונה היום מאות. "יש צימאון גדול", הוא אומר.
"מכון מאיר נקרא על שם מאיר ליפשיץ הי"ד, צנחן שנפל בתעלה. הוא היה תלמיד חכם, לוחם ולמד גם הנדסה במכון לב. השילוב הזה מאפיין את באי המכון. השם מאיר הוא גם תוכן: אנחנו רוצים להאיר לעם ישראל, להיטיב".
יחד עם החוזרים בתשובה לומדים במכון גם צעירים שקיבלו חינוך דתי, עזבו, וכעת שבים לשורשים. "ישיבה גבוהה לא מתאימה להם. כאן יש לימודי אמונה שדרושים כבסיס. שיטת הלימוד מורכבת מ'מסלול אמונה' ו'מסלול ישיבה': קודם אדם מתחזק באמונה, ואחר כך או במקביל הוא לומד גמרא. יש לנו אולפן לגיור, ואני חושב שמצאנו נוסחה לגרי הצדק שצריכים להזדהות עם הדת היהודית, העם היהודי וארץ ישראל. בתי הדין סומכים על ההמלצות שלנו, ועשרות מתגיירים מדי שנה מקימים בתים לתפארת".
המכון מקיים פעילות ענפה ומוציא לאור את עלון בית הכנסת המפורסם 'באהבה ובאמונה'. "זו רוח המכון", אומר הרב, "הכותרת אומרת הכל. אני מאמין שהרעיון חשוב לא רק כמוסד, אלא לעם ישראל".
במקביל למכון מאיר קם מכון אורה לנשים. ככל שהבניין הזה דל חומרית כך הוא עשיר רוחנית, וזו לא קלישאה. מטעמי גילוי נאות אודה שגם אני, כבת קיבוץ של השומר הצעיר, הועשרתי שם. הכרתי את היהדות עוד קודם, אבל רק שם הרגשתי שהגעתי אל האמת. את מה שנותנים במכון אורה לא היינו יכולות אני וכמה מחברותיי לקבל במקום אחר גם מטעמי תקרת גיל. אצל הרב ביגון אין קריטריונים, בכל גיל מותר לך להיזכר ביהדות. אפשר לבוא כל יום ואפשר לשיעור אחד, סתם לנחות כי את כבר בירושלים. אף אחת לא תרים גבה אם תגיעי במכנסיים או אם את לא נחשבת תלמידה קבועה.
הרב ביגון: "'נר ה' נשמת אדם'. כל אדם הוא נשמה טובה, צריך רק להדליק את הנר. יש במכון צעירים, פנסיונרים, אנשים מכל העולם. אנחנו עושים את זה לשם שמיים ומאמינים שתפקידנו להיטיב עם כולם".
טל וייזל חיפשה את דרכה כבר בגיל 15: "הגעתי לציבור חרדי, זה לא התאים לי ועזבתי את הרעיון לגמרי". בצבא הכירה חבר'ה דתיים-לאומיים, וביקשה הפנייה לרב כדי להתייעץ "כי ידעתי שקיימת ישיבה לבנים, אבל לא שיש מדרשה לבנות. כשבדקתי מדרשות אחרות, הסברתי מאיפה אני באה ומה אני מחפשת, והם אמרו שהמומחים לחזרה בתשובה אלה מכון אורה, אין עוד מוסד שיש לו כלים לכך".
אמה ואחותה של טל הגיעו בעקבותיה. כמו רבים אחרים, גם היא מצאה את בן-זוגה במכון המקביל. "מכון אורה זה בית, וכאילו סוגרים לנו את הבית עכשיו. זה נורא. אל מכון אורה חוזרים תמיד ושואבים כוחות, רק שלא ייקחו לנו אותו".
את עול שכר הדירה של מגורי הבנות והמרכז בו מתקיימים לימודי הנשים נושא מכון מאיר, שגם כך גבו שחוח. אם לא יימצא נדיב שיתרום את הסכומים הדרושים, תצומצם המסגרת לשיעורים בלבד.
הרבנית זהבה גרוסמן, מנהלת מכון אורה שהתלמידות מכנות 'אמא רוחנית', מסבירה שחשוב שיהיו לבנות גם מגורים, לא רק שיעורים, לצורך השלמת הפאזל. החיים שאחרי הלימודים כוללים מפגש חברתי בין דתיות במכון לחוזרות בתשובה, שיחות אישיות עם הצוות ואירוח אצל משפחות בשבתות. "הן רואות איך התורה הולכת על שתיים", היא אומרת. מקבלות דוגמא אישית. בפורמט הזה הן צוברות כוח. ללא המגורים, ייקטע התהליך לאלה שקשה להן בסביבתן הטבעית.
מכל העדות, הגילאים והזרמים
עידן בן-ימיני גדל בבית מסורתי בקריית-אתא, למד בתיכון חילוני וחזר בתשובה בצבא. "לגדול בבית מסורתי זו סתירה. בשבת לא מדליקים אש גלויה אבל נוסעים. מפרידים בין בשר לחלב ולא אוכלים חזיר, אבל לא בודקים הכשר במסעדות. חשבתי, אנחנו חיים במדינה אחת עם הדתיים והחרדים ויש עולם רחב משלי". הוא אומר שחונך בביתו לאהבת הארץ, ולכן תשובה דרך העולם החרדי לא התאימה להשקפתו ש"צריך להכיר במדינה כערך ולא להיות פסיביים". במכון מאיר הכל התחבר: "ראיתי שהתורה מתגלית בצורה שלמה אין סתירה למדינה ולארץ. כאן הצגת הדברים רחבה". השנה הצטרף למכון גם אחיו הצעיר.
"רציתי להיות אחד מתלמידי הרב קוק", אומר משה מישוריס, לשעבר עורך ירחון בקישינב. "קראתי על ההיסטוריה של ארץ ישראל, והבנתי שזה שיש לנו מדינה זו כבר גאולה. למכון הגעתי כי חיפשתי מקום של הציונות. יש כאן אהבה לכל מטר בארץ. יש כמה רמות, גם למי שלא יודע עברית ונמצא ממש בהתחלה וגם לתלמידים ברמה גבוהה שלומדים גמרא כמה שנים. מה שסגולי במקום, זה שיש כל מיני יהודים: מרוסיה, אמריקה, צרפת, אוסטרליה. מהארץ יש ספרדים ואשכנזים, חב"דניקים ואחרים. זה חשוב כי ה' אחד ועמו אחד".
אלחנן שניאור סיים אוניברסיטה בלוס אנג'לס ורצה להקים תחנת רדיו עם חברים, אבל הרגיש שחסר לו ידע ביהדות כדי לדעת אילו תכנים לצקת. זה והעובדה שרצה להוכיח לחבר עקשן שליהודים יש תפקיד מלבד לימוד, גרמו לו לחפש בארץ ישיבה. "כשביקרתי בחוות מעון, היהדות נראתה טבעית. הם אמרו לי שמכון מאיר זו ישיבה טובה, והעדות של אנשים כאלה הספיקה. כאן נוכחתי שהיהודים צריכים למלא מגוון תפקידים, והראייה היא אופטימית: במקום לומר כמה אנחנו רחוקים ממעמד הר-סיני, מסתכלים על ההתקדמות של העם ומלמדים שאנו הולכים לקראת מטרה. מרגישים פה את הביטוי 'לחיות בגאולה' כי כל אחד מתרבות אחרת ואת כולנו מאחדת התורה.
בבוקר שיעורים, בערב הופעות
גם הזמר אהרון רזאל לומד במכון מאיר. בגיל 18 בא מדי שישי לשמוע את הרב ביגון מלמד אורות הראי"ה. התחנות שעבר כוללות צבא (מוסיקאי מצטיין), אקדמיה למוסיקה, מגורים בצפת ("הייתי חבקו"ק") וארבעה דיסקים. אחרי שהתחתן החליט שהוא רוצה ללמוד גמרא וחזר למכון. בבוקר שיעורים, בערב הופעות. "הקירוב והקשר הראשוני ליהדות הוא במכון. בלעדיו אנשים שהתחילו מכלום לא היו מגיעים לישיבות אחרות. מקבלים פה את האדם כמו שהוא, מתאימים לו תוכנית. מכון מאיר הוא צורך של החברה הישראלית, אף אחד לא יודע אם ילד שלו או הוא יזדקק. זו כתובת יחידה במינה לדור שלנו, דור התשובה. המכון הציל הרבה, אסור שייסגר".
את ראש הישיבה הם פשוט אוהבים. אהרון: "לרב ביגון יש מאור פנים. הוא איש מיוחד בקשר שלו עם כל פרט וגם כמנהיג יהודי, אחד מאלה שבאמת רואים את המצב כפי שהוא. זה מושך אנשים שמחוברים לתורה ולארץ בלי פשרות". משה: "הוא מקור האווירה פה, הוא נותן לנו כוח, שמחה ואהבה לה', לעם ולארץ". אלחנן: "הוא מממש את 'יהדות בנחת רוח' ויש לו סגנון מיוחד של לימוד".
תירוץ לפגוע בלומדי התורה
"מצבו של מכון מאיר הוא ביטוי למדיניות שקיימת בממשלת ישראל", אומר הרב ביגון. "לדעתי השתמשו במשבר הכלכלי לפגיעה בוטה ומכוונת בלומדי התורה. הנימוק הפורמלי של ראשי האוצר היה: 'צריך לתמוך ביצרנים ולא בצרכנים'. עולם התורה אינו יצרן מבחינה כלכלית, אבל הוא יצרן מבחינה רוחנית. זו נשמת האומה".
אפשר להסביר את זה לציבור לא מאמין?
"אני מדבר על המציאות. צריך להבין, כל ממשלה קובעת את סדר העדיפויות שלה, שמתבטא בתקציב. בשנים הראשונות של המדינה חסרו בעלי מקצוע אז אמרו 'החינוך המקצועי צריך תמיכה ממשלתית'. אח"כ אמרו 'העולם האקדמי', ותמכו. לימוד התורה לא נמצא בסדר העדיפויות של הממשלה הזאת.
"מי שעשה את התוכנית לא עשה אותה בתום לב. זאת התוכנית של המדינה החילונית שאהוד ברק (אגב, בן קיבוצו של הרב ביגון, ח.ר) דיבר עליה, בייגה שוחט אולי תכנן אותה, והממשלה הנוכחית מבצעת. שר האוצר, שקיבל אותה, שבוי בסך-הכל בתוכניות האוצר ואולי ניסה למזער את הנזק, אבל זאת התוכנית. לדעתי זה נעשה על רקע מאבקי כוח פוליטיים. מפחדים מהדתיים, שהם כוח עולה כי רבים שבים ליהדות, ורואים בלומדי התורה גרעין קשה של הציבור הדתי. מצד האמת, זה הגרעין הקשה של עם ישראל.
"כתוב בהלכה שבכל יישוב צריך להיות לימוד תורה. ההצדקה לקיומו של יישוב היא שיהיה בו תוכן רוחני, ובעם היהודי התוכן הרוחני זה לימוד תורה. יישוב שכל כולו כלכלה בלי תוכן יהיו בו משברים גדולים. אותו דבר מדינת ישראל. אם היא תצמצם את לומדי התורה בתוכה, זה נזק גדול כי קיומה אינו רק כלכלי וצבאי, אלא יש תוכן, משמעות.
"אומרים 'זה התקציב, זה מה שיש', אבל לדעתי זו מדיניות שהתקציב הוא פועל יוצא שלה. עכשיו תשאלי אותי מה יהיה בעתיד".
מה יהיה בעתיד?
"עם ישראל כולו יחזור בתשובה. זו הבטחה של נביאי ישראל... ביחזקאל נאמר 'וזרקתי עליכם מים טהורים... ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה', זה יתקיים. איך זה יתקיים ומתי אני לא יודע. מכון מאיר חשוב כי הוא נותן תקווה גדולה לעם ישראל. אני בעל אמונה גדולה. מכון מאיר ימשיך בוודאי להתקיים, ו'עת צרה ליעקב וממנה ייוושע'".
הישיבה היחידה בארץ לחוזרים בתשובה שהשקפתם לאומית, זו שפותחת שעריה לכל אדם, משוועת להצלה. כשהרב אמר תודה על הראיון, התביישתי. מי שצריך להודות זו אני, ואיך אפשר בכלל להודות על כל מה שהם עשו עבורנו?
תגובות
מדוברות משרד האוצר נמסר שכתוצאה מהמצב הכלכלי הקיים, הממשלה החליטה על הפחתה אחידה בתקציבי כל המשרדים, וכל משרד הוא זה שאחראי על אופן החלוקה הפנימית של תקציבו לגופים שהם תחת סמכותו.
מלשכת שר השיכון וראש המפד"ל אפי איתם נמסר: "השר נפגש עם אנשי מכון מאיר. השר עצמו הוא בוגר המכון ומראשוני תלמידיו, מכון מאיר קרוב מאוד ללבו. כמי שאחראי על הציונות הדתית הוא רואה לנכון לסייע, והוא יחפש כל דרך לעשות זאת".
המכון מתקיים מתמיכה ממשלתית, ונעזר גם בתרומות ובהשתתפות התלמידים באחזקה. החלק המשמעותי הוא התקציב הממשלתי, חציו ממשרד החינוך וחציו ממשרד הדתות. זהו הבסיס, אומרים שם, לתשלום משכורות העובדים וההוצאות השוטפות.
גורם במכון טען השבוע שעוד לפני הגזירות הכלכליות חל כרסום בתמיכה הממשלתית, ושעד כה קוצצו למעלה מחמישים אחוז. במכון מאיר חוששים מההמשך. "קיצצו לכל משרדי הממשלה, אבל למוסדות התורה יותר מכולם, ולמוסד כמו מכון מאיר יותר מכל מוסדות התורה".
למה מכון מאיר סובל יותר?
"לפי תקנה חדשה, שמיושמת כבר, כל תלמיד שבא יכול אמנם להירשם, אבל אם ייפלט במשך השנה אי אפשר להוסיף במקומו תלמיד חדש. כלומר אם למשל בפסח זה נפלטו 18 תלמידים ונקלטו עשרים, אז לא נקבל תקציב ממשלתי עבור ה18- שנפלטו וגם לא עבור העשרים החדשים שנקלטו".
במשרד הדתות לא יודעים איך בנוי המכון?
הרב דב ביגון, ראש הישיבה: "דיברתי הבוקר עם סגן שר הדתות, יצחק לוי. אמרתי לו 'אתה יודע שזה אופי המקום, באים בעלי תשובה, מחפשים את דרכם, יש תנועה של אנשים. זה לא כמו שבאים לאוניברסיטה עם התחייבות לסמסטר או לשנה'. הוא ענה: 'זה מה שנקבע וזה מה שסוכם עם האוצר וזה מה שיהיה'".
סגן שר הדתות, הרב יצחק לוי, מסר בתגובה: "לי לא ידוע על הפסקת התקציב למכון מאיר".
שתי תקנות נוספות, מסבירים במכון, קיצוץ התקציב במחצית לתלמידים מעל גיל 23 ובארבעים אחוז לבני חו"ל, מטילות עליהם נטל כבד: רוב הלומדים הם בוגרי צבא, וגם בני חו"ל מהווים אחוז משמעותי במרכז דתי-ציוני לקירוב ליהדות. אם לא די בקיצוצי משרד הדתות, נתקבל שם גם מכתב ממשרד החינוך שמבטל תקציבים בהם נתמכו עד כה.
ניסית לדבר עם סגן-השרה, צבי הנדל?
"דיברתי איתו עוד לפני התקציב. הוא אמר שנדבר אחרי ושהוא בעצמו במצוקה גדולה להציל מה שאפשר במשרדו".
הנדל: "הרב ביגון הוא יהודי הגון, ישר וראוי. אני מתכוון להיפגש אתו ולשמוע מה הבעיה. אעזור כמיטב יכולתי".
את 'מכון אורה', מרכז לימודים לבנות של מכון מאיר, הממשלה לא מימנה לטענתם עד היום. התלמידות הקבועות גרות בפנימייה ומשלמות עבור תוכנית הלימודים. נשים שבאות ללמוד משלמות חמישה שקלים לשיעור אם אינן עובדות ועשרה שקלים אם הן עובדות. "אני לא אמנע תורה ממי שאין לה", אומר הרב ביגון.
מדרשה לבנות לא ראויה לתמיכה מממשלתית כמו ישיבה של בנים?
"משרד הדתות אישר, אבל הם טוענים שאין כסף בקופה. לא יכולים לשלם אז לא שילמו".
במכון מאיר ואורה מצטמצמים, אבל עכשיו, בלי תמיכת הממשלה, הם לא יודעים איך ישלמו את ההוצאות החודשיות בסך 700 אלף שקלים. העובדים לא קיבלו משכורות מזה כמה חודשים (אבל מקיימים את הלימודים), וגם האברכים לא מקבלים את התמיכה שלהם. רואה חשבון שבדק את מצב המוסד קבע כי חובות בסך למעלה מחמישה מיליון וחצי שקלים מאיימים על המשך קיומו.
מסלול יהדות למתחילים
כשהרב דב ביגון חזר ממלחמת יום-הכיפורים, הוא ראה שיש התעניינות גדולה ביהדות, אולי בגלל המשבר שהמלחמה גרמה. כבן קיבוץ משמר-השרון הבין את הקשיים העצומים של לא-דתיים להתקרב ליהדות. "לא היה מי שיושיט לי יד, מי שידריך וילמד אותי. כשבאתי אל ישיבת מרכז הרב, כמעט טבעתי. אין שם מסלול מיוחד לאנשים מתחילים, זה כמו אוניברסיטה, ואני הייתי כמו מי שעוד לא יודע קרוא וכתוב. החלטנו, קבוצה של אנשים, לפתוח את מכון מאיר כדי שתהיה כתובת לבעלי תשובה ולאלה שרוצים להתחזק ביהדות ברוח אהבת הבריות והארץ". המוסד שהתחיל בקומץ תלמידים מונה היום מאות. "יש צימאון גדול", הוא אומר.
"מכון מאיר נקרא על שם מאיר ליפשיץ הי"ד, צנחן שנפל בתעלה. הוא היה תלמיד חכם, לוחם ולמד גם הנדסה במכון לב. השילוב הזה מאפיין את באי המכון. השם מאיר הוא גם תוכן: אנחנו רוצים להאיר לעם ישראל, להיטיב".
יחד עם החוזרים בתשובה לומדים במכון גם צעירים שקיבלו חינוך דתי, עזבו, וכעת שבים לשורשים. "ישיבה גבוהה לא מתאימה להם. כאן יש לימודי אמונה שדרושים כבסיס. שיטת הלימוד מורכבת מ'מסלול אמונה' ו'מסלול ישיבה': קודם אדם מתחזק באמונה, ואחר כך או במקביל הוא לומד גמרא. יש לנו אולפן לגיור, ואני חושב שמצאנו נוסחה לגרי הצדק שצריכים להזדהות עם הדת היהודית, העם היהודי וארץ ישראל. בתי הדין סומכים על ההמלצות שלנו, ועשרות מתגיירים מדי שנה מקימים בתים לתפארת".
המכון מקיים פעילות ענפה ומוציא לאור את עלון בית הכנסת המפורסם 'באהבה ובאמונה'. "זו רוח המכון", אומר הרב, "הכותרת אומרת הכל. אני מאמין שהרעיון חשוב לא רק כמוסד, אלא לעם ישראל".
במקביל למכון מאיר קם מכון אורה לנשים. ככל שהבניין הזה דל חומרית כך הוא עשיר רוחנית, וזו לא קלישאה. מטעמי גילוי נאות אודה שגם אני, כבת קיבוץ של השומר הצעיר, הועשרתי שם. הכרתי את היהדות עוד קודם, אבל רק שם הרגשתי שהגעתי אל האמת. את מה שנותנים במכון אורה לא היינו יכולות אני וכמה מחברותיי לקבל במקום אחר גם מטעמי תקרת גיל. אצל הרב ביגון אין קריטריונים, בכל גיל מותר לך להיזכר ביהדות. אפשר לבוא כל יום ואפשר לשיעור אחד, סתם לנחות כי את כבר בירושלים. אף אחת לא תרים גבה אם תגיעי במכנסיים או אם את לא נחשבת תלמידה קבועה.
הרב ביגון: "'נר ה' נשמת אדם'. כל אדם הוא נשמה טובה, צריך רק להדליק את הנר. יש במכון צעירים, פנסיונרים, אנשים מכל העולם. אנחנו עושים את זה לשם שמיים ומאמינים שתפקידנו להיטיב עם כולם".
טל וייזל חיפשה את דרכה כבר בגיל 15: "הגעתי לציבור חרדי, זה לא התאים לי ועזבתי את הרעיון לגמרי". בצבא הכירה חבר'ה דתיים-לאומיים, וביקשה הפנייה לרב כדי להתייעץ "כי ידעתי שקיימת ישיבה לבנים, אבל לא שיש מדרשה לבנות. כשבדקתי מדרשות אחרות, הסברתי מאיפה אני באה ומה אני מחפשת, והם אמרו שהמומחים לחזרה בתשובה אלה מכון אורה, אין עוד מוסד שיש לו כלים לכך".
אמה ואחותה של טל הגיעו בעקבותיה. כמו רבים אחרים, גם היא מצאה את בן-זוגה במכון המקביל. "מכון אורה זה בית, וכאילו סוגרים לנו את הבית עכשיו. זה נורא. אל מכון אורה חוזרים תמיד ושואבים כוחות, רק שלא ייקחו לנו אותו".
את עול שכר הדירה של מגורי הבנות והמרכז בו מתקיימים לימודי הנשים נושא מכון מאיר, שגם כך גבו שחוח. אם לא יימצא נדיב שיתרום את הסכומים הדרושים, תצומצם המסגרת לשיעורים בלבד.
הרבנית זהבה גרוסמן, מנהלת מכון אורה שהתלמידות מכנות 'אמא רוחנית', מסבירה שחשוב שיהיו לבנות גם מגורים, לא רק שיעורים, לצורך השלמת הפאזל. החיים שאחרי הלימודים כוללים מפגש חברתי בין דתיות במכון לחוזרות בתשובה, שיחות אישיות עם הצוות ואירוח אצל משפחות בשבתות. "הן רואות איך התורה הולכת על שתיים", היא אומרת. מקבלות דוגמא אישית. בפורמט הזה הן צוברות כוח. ללא המגורים, ייקטע התהליך לאלה שקשה להן בסביבתן הטבעית.
מכל העדות, הגילאים והזרמים
עידן בן-ימיני גדל בבית מסורתי בקריית-אתא, למד בתיכון חילוני וחזר בתשובה בצבא. "לגדול בבית מסורתי זו סתירה. בשבת לא מדליקים אש גלויה אבל נוסעים. מפרידים בין בשר לחלב ולא אוכלים חזיר, אבל לא בודקים הכשר במסעדות. חשבתי, אנחנו חיים במדינה אחת עם הדתיים והחרדים ויש עולם רחב משלי". הוא אומר שחונך בביתו לאהבת הארץ, ולכן תשובה דרך העולם החרדי לא התאימה להשקפתו ש"צריך להכיר במדינה כערך ולא להיות פסיביים". במכון מאיר הכל התחבר: "ראיתי שהתורה מתגלית בצורה שלמה אין סתירה למדינה ולארץ. כאן הצגת הדברים רחבה". השנה הצטרף למכון גם אחיו הצעיר.
"רציתי להיות אחד מתלמידי הרב קוק", אומר משה מישוריס, לשעבר עורך ירחון בקישינב. "קראתי על ההיסטוריה של ארץ ישראל, והבנתי שזה שיש לנו מדינה זו כבר גאולה. למכון הגעתי כי חיפשתי מקום של הציונות. יש כאן אהבה לכל מטר בארץ. יש כמה רמות, גם למי שלא יודע עברית ונמצא ממש בהתחלה וגם לתלמידים ברמה גבוהה שלומדים גמרא כמה שנים. מה שסגולי במקום, זה שיש כל מיני יהודים: מרוסיה, אמריקה, צרפת, אוסטרליה. מהארץ יש ספרדים ואשכנזים, חב"דניקים ואחרים. זה חשוב כי ה' אחד ועמו אחד".
אלחנן שניאור סיים אוניברסיטה בלוס אנג'לס ורצה להקים תחנת רדיו עם חברים, אבל הרגיש שחסר לו ידע ביהדות כדי לדעת אילו תכנים לצקת. זה והעובדה שרצה להוכיח לחבר עקשן שליהודים יש תפקיד מלבד לימוד, גרמו לו לחפש בארץ ישיבה. "כשביקרתי בחוות מעון, היהדות נראתה טבעית. הם אמרו לי שמכון מאיר זו ישיבה טובה, והעדות של אנשים כאלה הספיקה. כאן נוכחתי שהיהודים צריכים למלא מגוון תפקידים, והראייה היא אופטימית: במקום לומר כמה אנחנו רחוקים ממעמד הר-סיני, מסתכלים על ההתקדמות של העם ומלמדים שאנו הולכים לקראת מטרה. מרגישים פה את הביטוי 'לחיות בגאולה' כי כל אחד מתרבות אחרת ואת כולנו מאחדת התורה.
בבוקר שיעורים, בערב הופעות
גם הזמר אהרון רזאל לומד במכון מאיר. בגיל 18 בא מדי שישי לשמוע את הרב ביגון מלמד אורות הראי"ה. התחנות שעבר כוללות צבא (מוסיקאי מצטיין), אקדמיה למוסיקה, מגורים בצפת ("הייתי חבקו"ק") וארבעה דיסקים. אחרי שהתחתן החליט שהוא רוצה ללמוד גמרא וחזר למכון. בבוקר שיעורים, בערב הופעות. "הקירוב והקשר הראשוני ליהדות הוא במכון. בלעדיו אנשים שהתחילו מכלום לא היו מגיעים לישיבות אחרות. מקבלים פה את האדם כמו שהוא, מתאימים לו תוכנית. מכון מאיר הוא צורך של החברה הישראלית, אף אחד לא יודע אם ילד שלו או הוא יזדקק. זו כתובת יחידה במינה לדור שלנו, דור התשובה. המכון הציל הרבה, אסור שייסגר".
את ראש הישיבה הם פשוט אוהבים. אהרון: "לרב ביגון יש מאור פנים. הוא איש מיוחד בקשר שלו עם כל פרט וגם כמנהיג יהודי, אחד מאלה שבאמת רואים את המצב כפי שהוא. זה מושך אנשים שמחוברים לתורה ולארץ בלי פשרות". משה: "הוא מקור האווירה פה, הוא נותן לנו כוח, שמחה ואהבה לה', לעם ולארץ". אלחנן: "הוא מממש את 'יהדות בנחת רוח' ויש לו סגנון מיוחד של לימוד".
תירוץ לפגוע בלומדי התורה
"מצבו של מכון מאיר הוא ביטוי למדיניות שקיימת בממשלת ישראל", אומר הרב ביגון. "לדעתי השתמשו במשבר הכלכלי לפגיעה בוטה ומכוונת בלומדי התורה. הנימוק הפורמלי של ראשי האוצר היה: 'צריך לתמוך ביצרנים ולא בצרכנים'. עולם התורה אינו יצרן מבחינה כלכלית, אבל הוא יצרן מבחינה רוחנית. זו נשמת האומה".
אפשר להסביר את זה לציבור לא מאמין?
"אני מדבר על המציאות. צריך להבין, כל ממשלה קובעת את סדר העדיפויות שלה, שמתבטא בתקציב. בשנים הראשונות של המדינה חסרו בעלי מקצוע אז אמרו 'החינוך המקצועי צריך תמיכה ממשלתית'. אח"כ אמרו 'העולם האקדמי', ותמכו. לימוד התורה לא נמצא בסדר העדיפויות של הממשלה הזאת.
"מי שעשה את התוכנית לא עשה אותה בתום לב. זאת התוכנית של המדינה החילונית שאהוד ברק (אגב, בן קיבוצו של הרב ביגון, ח.ר) דיבר עליה, בייגה שוחט אולי תכנן אותה, והממשלה הנוכחית מבצעת. שר האוצר, שקיבל אותה, שבוי בסך-הכל בתוכניות האוצר ואולי ניסה למזער את הנזק, אבל זאת התוכנית. לדעתי זה נעשה על רקע מאבקי כוח פוליטיים. מפחדים מהדתיים, שהם כוח עולה כי רבים שבים ליהדות, ורואים בלומדי התורה גרעין קשה של הציבור הדתי. מצד האמת, זה הגרעין הקשה של עם ישראל.
"כתוב בהלכה שבכל יישוב צריך להיות לימוד תורה. ההצדקה לקיומו של יישוב היא שיהיה בו תוכן רוחני, ובעם היהודי התוכן הרוחני זה לימוד תורה. יישוב שכל כולו כלכלה בלי תוכן יהיו בו משברים גדולים. אותו דבר מדינת ישראל. אם היא תצמצם את לומדי התורה בתוכה, זה נזק גדול כי קיומה אינו רק כלכלי וצבאי, אלא יש תוכן, משמעות.
"אומרים 'זה התקציב, זה מה שיש', אבל לדעתי זו מדיניות שהתקציב הוא פועל יוצא שלה. עכשיו תשאלי אותי מה יהיה בעתיד".
מה יהיה בעתיד?
"עם ישראל כולו יחזור בתשובה. זו הבטחה של נביאי ישראל... ביחזקאל נאמר 'וזרקתי עליכם מים טהורים... ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה', זה יתקיים. איך זה יתקיים ומתי אני לא יודע. מכון מאיר חשוב כי הוא נותן תקווה גדולה לעם ישראל. אני בעל אמונה גדולה. מכון מאיר ימשיך בוודאי להתקיים, ו'עת צרה ליעקב וממנה ייוושע'".
הישיבה היחידה בארץ לחוזרים בתשובה שהשקפתם לאומית, זו שפותחת שעריה לכל אדם, משוועת להצלה. כשהרב אמר תודה על הראיון, התביישתי. מי שצריך להודות זו אני, ואיך אפשר בכלל להודות על כל מה שהם עשו עבורנו?
תגובות
מדוברות משרד האוצר נמסר שכתוצאה מהמצב הכלכלי הקיים, הממשלה החליטה על הפחתה אחידה בתקציבי כל המשרדים, וכל משרד הוא זה שאחראי על אופן החלוקה הפנימית של תקציבו לגופים שהם תחת סמכותו.
מלשכת שר השיכון וראש המפד"ל אפי איתם נמסר: "השר נפגש עם אנשי מכון מאיר. השר עצמו הוא בוגר המכון ומראשוני תלמידיו, מכון מאיר קרוב מאוד ללבו. כמי שאחראי על הציונות הדתית הוא רואה לנכון לסייע, והוא יחפש כל דרך לעשות זאת".