שאלת עתידם של המתנחלים מדירה שינה מעיניו של שר התשתיות שלנו, יוסף פריצקי. במכתב ששיגר אל מנהלי הרשויות לפיתוח הנגב והגליל מבקש השר החרוץ משינוי להכין כבר עכשיו תוכנית לקליטתם העתידית של פליטי יש"ע בדרום הארץ ובצפונה. "המצב הביטחוני והתהליך המדיני עשויים להביא לתהליך של פינוי מאחזים מיש"ע", מטעים פריצקי, "אני מאמין כי הנגב והגליל מהווים יעד אטרקטיבי לאלה המבקשים להתגורר בסביבה המצטיינת באיכות חיים גבוהה ובריבוי שטחים ירוקים".
רעיון טוב. התנועה הציונות שמה לה למטרה עליונה ליישב את הנגב, ואם בן-גוריון ניסה ולא הצליח - חלוצי יש"ע בטח יצליחו. הרי גם היום מי שמקים את מעט היישובים החדשים בנגב הם בני הדור השני של יש"ע.
הבעייה היא שפריצקי ממהר לסגור דיל עם בעל האולם עוד לפני ששאל את הכלה אם היא מסכימה להתחתן. יש הרבה יותר מקורטוב של חוצפה וגסות רוח במחשבה של כבוד השר כי לאחר שממשלת אבי ההתנחלויות שרון תהרוס, חלילה, את מפעל חייהם של מאות אלפי בני אדם, עוד תהיה לה הזכות הפטרנליסטית לומר להם היכן הם מעוניינים לגור.
תגובות להצעתו של פריצקי לא אחרו לבוא. אתר וויינט (להפוך לאותיות אנגליות) שחשף את הסיפור מביא את תגובת שלום עכשיו, המברכת על הרעיון וקוראת ליישומו המיידי, ומולה תגובת מועצת יש"ע, הקוראת לפריצקי להראות דוגמה אישית ולעבור עם משפחתו לגור בנגב.
כבן הדור השני להתנחלויות, המגדל בקרני שומרון את הדור השלישי, אני רוצה לתת לכבוד השר תשובה אישית. נכון פריצקי, אנחנו אוהבים מרחבים ואוויר נקי. שיטת המגורים התל-אביבית, שמרכזת בני אדם במין ערמה של חבר'ה בבניינים צפופים ורבי קומות, תמיד נראתה לי כמו סוג של פגיעה בכבוד האדם וחירותו. אנחנו גם די אוהבים את חברת עצמנו, ונוח לנו יותר לגור בין אנשים כמונו מלהצטופף בין הפאבים, הפיצוציות, התיאטראות, המועדונים ומכוני העיסוי הרבים בתל-אביב. אבל אתה צריך להבין, אדוני שר התשתיות, שכל משפחה זקוקה גם לתשתית כלכלית. ועבודה, מה לעשות, יש בעיקר באזור המרכז והשפלה. לכן לא תהיה לנו ברירה: אם תבצעו את זממכם, חלילה, ותחריבו את יישובינו, אנחנו נעבור לגור בתל-אביב.
אנו רגילים לגור בסביבה עוינת, ולכן צפוי שנבחר להתנחל היכן שהוא בצפון תל-אביב, בקסבה של מצביעי מפלגתך. אנחנו מעדיפים לגור בקבוצות, ולכן סביר שנשאף לרכוש לנו בניינים ורחובות שלמים שבהם נוכל לגור ביחד. זה לא יהיה קשה. פשוט נבוא עם ילדינו, הרבים מדי לטעמך, ונמלא את המעליות ואת חדרי המדרגות. בוחריך ייאלצו להתרגל לשכנים חובשי כיפה ומגודלי זקן, לשכנות בחצאיות בשביסים ובהריון, ולילדים וילדות תוססים מכל הגילאים שיפגעו בחופש התנועה של הכלבים והחתולים שלהם. אנחנו באמת נשתדל להיות שכנים טובים ונחמדים, אבל האלרגיה של מצביעי שינוי לדתיים תעשה את שלה. עם הזמן יעדיפו בוחריך לעבור לבניינים אחרים, כי להטיף לנו על הצורך לקבל את ה'אחר' זה דבר אחד, ולקיים את זה בעצמכם זה דבר אחר. אנחנו נמשיך להתרבות כדרכנו, עם קצבת ילדים או בלעדיה, ועד מהרה נכבוש עוד ועוד בתים ושכונות. כמו החרדים בירושלים. זה לא איום, זו פשוט ראיית הנולד.
את ילדינו, מר פריצקי, נגדל בשפלת פלשת על מורשת זכות השיבה ליהודה ושומרון, ערש התנ"ך והמשנה. כמו פליטי כפר עציון לאחר מלחמת העצמאות, נטפח את חזון כיבוש המדינה הפלשתינית ובנייתם מחדש של יישובינו. הרי לא תוכלו לאסור עלינו להתגעגע ולחלום. שלא כמו הפליטים הפלשתינים, אנחנו נחיה טוב ונשגשג כלכלית, כמו שאנחנו יודעים.
בערך עשרים שנה אחרי הטרנספר ייווצר בתל-אביב רוב קואליציוני שיאחד את פליטי המתנחלים עם אנשי השכונות המסורתיים מדרום העיר. הקואליציה הזאת, שראש העיר (בשלב זה עדיין אשכנזי-חילוני) יהיה בובה בידיה, תבטל את מצעד האהבה ומצעד הגאווה, בשם החיסכון התקציבי ומתוך התנגדות לסגירת צירי תנועה. כדי לחזק את רעיון השיבה לשומרון תחזור כיכר רבין להיקרא על שם מלכי ישראל האימפריאליסטים. התמיכה העירונית בתיאטראות ובאופרה תקוצץ בעשרות אחוזים, ומי שירצה לצרוך את התרבות הזאת יצטרך לממן אותה מכיסו. לעומת זאת ישגשגו בעיר ישיבות וכוללים, וגם מוסדות תרבות אלטרנטיביים ברוח יהודית ופטריוטית. חלוקה מחדש של חופי הים תערך בהתאם להתפלגות המעודכנת של אוכלוסיית העיר. בחופים היותר יפים ונקיים תהיה הפרדה בין גברים לנשים, והפוקדים אותם יבואו בעיקר להתרחץ ולא להציג את גופם לראווה.
חמש שנים מאוחר יותר ייבחר בן הדור השלישי למתנחלים לראש עיריית תל-אביב. בשלב הזה, הבריחה של מצביעי שינוי אל מחוץ לעיר תהיה כבר בשיאה. כמו החילונים הירושלמים הם יחפשו לעצמם מפלט ביישובי לוויין, אבל גם רמת-גן, גבעתיים, הרצליה ורמת-השרון יהיו מלאות בבני מתנחלים.
בסופו של דבר ייאלצו בוחריך, אדוני שר התשתיות, להרחיק לערים חדשות שיבנו לעצמם בנגב ובגליל. שם הם ייאלצו להסתדר עם שכנים חדשים - שותפיהם הפוליטיים, מצביעי חד"ש בל"ד ואחמד טיבי.
תשתית כלכלית ותרבותית לקליטתם כבר תהיה מוכנה. התוכנית לפתוח בתי קזינו בנגב, עליה התבשרנו לאחרונה, עוד תוכיח את עצמה כצעד מרחיק ראות.
צריך להעמיד אתכם אל הקיר
לפני כשבועיים יצאה לרדיו עוד אזהרה מטעם גורם ביטחוני עלום שם על הסכנה הנשקפת לחיי ראש הממשלה בגלל ההסתה של רבני יש"ע נגדו. הידיעה שודרה מספר פעמים במהלך היום בקול ישראל.
בערב צלצל הטלפון בביתו של אחד מרבני היישובים. המטלפן נקב בשמו והציג את עצמו כאחד ממפוני אופירה. מדוע אתם רוצים להרוג את ראש הממשלה, שאל את הרב המופתע, אותי בגין פינה מהמקום החלומי הזה שארם א-שייח' ומעולם לא חשבתי להרוג אותו.
מאיפה לקחת את האינפורמציה הזאת, התפלא הרב.
מה זאת אומרת מאיפה, השיב המטלפן, כל היום מדברים על זה בתקשורת.
טוב, אמר הרב, אם אתה מאמין למה שאומרים בתקשורת אז מדוע אתה מתקשר אלי? פנה ליועץ המשפטי או למשטרה.
לא צריך לפנות ליועץ, הרים המטלפן את קולו. צריך להעמיד אתכם ישר אל הקיר. רצחתם את רבין ועכשיו אתם רוצים לרצוח את שרון.
הרב ההמום טרק את הטלפון, והשיחה הסתיימה.
אינני יודע אם בשבועות האחרונים התקבל איום כלשהו מצד ימין על חייו של ראש הממשלה. אילו זה היה קורה, סביר שהתקשורת היתה חוגגת והיינו שומעים על כך. בפגישתו עם ראשי יש"ע הטיח אריאל שרון באורחיו שהשמירה עליו תוגברה בגללם. לי נדמה שדווקא ארגון החמאס הוא זה שהכריז על שרון כמבוקש, בעקבות ניסיון החיסול הכושל של רנתיסי.
הסיפור הקטן דלעיל מלמד שהגיע הזמן לדרוש מראש הממשלה לרסן את עצמו ואת אנשיו, שמפטמים את התקשורת בעלילות על הרבנים. כמו שכבר כתבתי כאן בעבר, להאשים ללא יסוד בהסתה לרצח - גם זהו סוג של הסתה לרצח. לראש הממשלה יש לפחות מי שמתריע ומתגבר את השמירה. לאלו שהאשמות מקורביו עלומי השם מכוונים כלפיהם אין שב"כ ואין שומרי ראש.
דברים בשם אומרם
לכבוד הקיץ שהגיע, הנה מעט דברי מוסר בעניין צניעות הלבוש מפי אישה תרבותית ונאורה, ענת גוב. הדברים התפרסמו לפני מספר חודשים בשבועון 'מקור ראשון'. רק אקדים ואומר שכפמינסטית אמיתית, ענת גוב חייבת לתלות את הקולר באופיים הדפוק של הגברים, אבל מה שחשוב זו המסקנה המעשית.
"אני חושבת", אמרה גוב "שנשים שמתלבשות פרובוקטיבי ואחר כך באות בטענות על הטרדה מתעלמות מהעובדה שהגברים דפוקים בראש בכל מה שקשור ליצר המיני. זה סוג של עיוורון להגיד לגברים שיתמודדו."
אפשר ללכת עוד צעד ולטעון שגם לבוש חושפני פרובוקטיבי הוא סוג של הטרדה מינית. אולי הגיע הזמן שיעבירו חוק בכנסת גם בעניין הזה.
רעיון טוב. התנועה הציונות שמה לה למטרה עליונה ליישב את הנגב, ואם בן-גוריון ניסה ולא הצליח - חלוצי יש"ע בטח יצליחו. הרי גם היום מי שמקים את מעט היישובים החדשים בנגב הם בני הדור השני של יש"ע.
הבעייה היא שפריצקי ממהר לסגור דיל עם בעל האולם עוד לפני ששאל את הכלה אם היא מסכימה להתחתן. יש הרבה יותר מקורטוב של חוצפה וגסות רוח במחשבה של כבוד השר כי לאחר שממשלת אבי ההתנחלויות שרון תהרוס, חלילה, את מפעל חייהם של מאות אלפי בני אדם, עוד תהיה לה הזכות הפטרנליסטית לומר להם היכן הם מעוניינים לגור.
תגובות להצעתו של פריצקי לא אחרו לבוא. אתר וויינט (להפוך לאותיות אנגליות) שחשף את הסיפור מביא את תגובת שלום עכשיו, המברכת על הרעיון וקוראת ליישומו המיידי, ומולה תגובת מועצת יש"ע, הקוראת לפריצקי להראות דוגמה אישית ולעבור עם משפחתו לגור בנגב.
כבן הדור השני להתנחלויות, המגדל בקרני שומרון את הדור השלישי, אני רוצה לתת לכבוד השר תשובה אישית. נכון פריצקי, אנחנו אוהבים מרחבים ואוויר נקי. שיטת המגורים התל-אביבית, שמרכזת בני אדם במין ערמה של חבר'ה בבניינים צפופים ורבי קומות, תמיד נראתה לי כמו סוג של פגיעה בכבוד האדם וחירותו. אנחנו גם די אוהבים את חברת עצמנו, ונוח לנו יותר לגור בין אנשים כמונו מלהצטופף בין הפאבים, הפיצוציות, התיאטראות, המועדונים ומכוני העיסוי הרבים בתל-אביב. אבל אתה צריך להבין, אדוני שר התשתיות, שכל משפחה זקוקה גם לתשתית כלכלית. ועבודה, מה לעשות, יש בעיקר באזור המרכז והשפלה. לכן לא תהיה לנו ברירה: אם תבצעו את זממכם, חלילה, ותחריבו את יישובינו, אנחנו נעבור לגור בתל-אביב.
אנו רגילים לגור בסביבה עוינת, ולכן צפוי שנבחר להתנחל היכן שהוא בצפון תל-אביב, בקסבה של מצביעי מפלגתך. אנחנו מעדיפים לגור בקבוצות, ולכן סביר שנשאף לרכוש לנו בניינים ורחובות שלמים שבהם נוכל לגור ביחד. זה לא יהיה קשה. פשוט נבוא עם ילדינו, הרבים מדי לטעמך, ונמלא את המעליות ואת חדרי המדרגות. בוחריך ייאלצו להתרגל לשכנים חובשי כיפה ומגודלי זקן, לשכנות בחצאיות בשביסים ובהריון, ולילדים וילדות תוססים מכל הגילאים שיפגעו בחופש התנועה של הכלבים והחתולים שלהם. אנחנו באמת נשתדל להיות שכנים טובים ונחמדים, אבל האלרגיה של מצביעי שינוי לדתיים תעשה את שלה. עם הזמן יעדיפו בוחריך לעבור לבניינים אחרים, כי להטיף לנו על הצורך לקבל את ה'אחר' זה דבר אחד, ולקיים את זה בעצמכם זה דבר אחר. אנחנו נמשיך להתרבות כדרכנו, עם קצבת ילדים או בלעדיה, ועד מהרה נכבוש עוד ועוד בתים ושכונות. כמו החרדים בירושלים. זה לא איום, זו פשוט ראיית הנולד.
את ילדינו, מר פריצקי, נגדל בשפלת פלשת על מורשת זכות השיבה ליהודה ושומרון, ערש התנ"ך והמשנה. כמו פליטי כפר עציון לאחר מלחמת העצמאות, נטפח את חזון כיבוש המדינה הפלשתינית ובנייתם מחדש של יישובינו. הרי לא תוכלו לאסור עלינו להתגעגע ולחלום. שלא כמו הפליטים הפלשתינים, אנחנו נחיה טוב ונשגשג כלכלית, כמו שאנחנו יודעים.
בערך עשרים שנה אחרי הטרנספר ייווצר בתל-אביב רוב קואליציוני שיאחד את פליטי המתנחלים עם אנשי השכונות המסורתיים מדרום העיר. הקואליציה הזאת, שראש העיר (בשלב זה עדיין אשכנזי-חילוני) יהיה בובה בידיה, תבטל את מצעד האהבה ומצעד הגאווה, בשם החיסכון התקציבי ומתוך התנגדות לסגירת צירי תנועה. כדי לחזק את רעיון השיבה לשומרון תחזור כיכר רבין להיקרא על שם מלכי ישראל האימפריאליסטים. התמיכה העירונית בתיאטראות ובאופרה תקוצץ בעשרות אחוזים, ומי שירצה לצרוך את התרבות הזאת יצטרך לממן אותה מכיסו. לעומת זאת ישגשגו בעיר ישיבות וכוללים, וגם מוסדות תרבות אלטרנטיביים ברוח יהודית ופטריוטית. חלוקה מחדש של חופי הים תערך בהתאם להתפלגות המעודכנת של אוכלוסיית העיר. בחופים היותר יפים ונקיים תהיה הפרדה בין גברים לנשים, והפוקדים אותם יבואו בעיקר להתרחץ ולא להציג את גופם לראווה.
חמש שנים מאוחר יותר ייבחר בן הדור השלישי למתנחלים לראש עיריית תל-אביב. בשלב הזה, הבריחה של מצביעי שינוי אל מחוץ לעיר תהיה כבר בשיאה. כמו החילונים הירושלמים הם יחפשו לעצמם מפלט ביישובי לוויין, אבל גם רמת-גן, גבעתיים, הרצליה ורמת-השרון יהיו מלאות בבני מתנחלים.
בסופו של דבר ייאלצו בוחריך, אדוני שר התשתיות, להרחיק לערים חדשות שיבנו לעצמם בנגב ובגליל. שם הם ייאלצו להסתדר עם שכנים חדשים - שותפיהם הפוליטיים, מצביעי חד"ש בל"ד ואחמד טיבי.
תשתית כלכלית ותרבותית לקליטתם כבר תהיה מוכנה. התוכנית לפתוח בתי קזינו בנגב, עליה התבשרנו לאחרונה, עוד תוכיח את עצמה כצעד מרחיק ראות.
צריך להעמיד אתכם אל הקיר
לפני כשבועיים יצאה לרדיו עוד אזהרה מטעם גורם ביטחוני עלום שם על הסכנה הנשקפת לחיי ראש הממשלה בגלל ההסתה של רבני יש"ע נגדו. הידיעה שודרה מספר פעמים במהלך היום בקול ישראל.
בערב צלצל הטלפון בביתו של אחד מרבני היישובים. המטלפן נקב בשמו והציג את עצמו כאחד ממפוני אופירה. מדוע אתם רוצים להרוג את ראש הממשלה, שאל את הרב המופתע, אותי בגין פינה מהמקום החלומי הזה שארם א-שייח' ומעולם לא חשבתי להרוג אותו.
מאיפה לקחת את האינפורמציה הזאת, התפלא הרב.
מה זאת אומרת מאיפה, השיב המטלפן, כל היום מדברים על זה בתקשורת.
טוב, אמר הרב, אם אתה מאמין למה שאומרים בתקשורת אז מדוע אתה מתקשר אלי? פנה ליועץ המשפטי או למשטרה.
לא צריך לפנות ליועץ, הרים המטלפן את קולו. צריך להעמיד אתכם ישר אל הקיר. רצחתם את רבין ועכשיו אתם רוצים לרצוח את שרון.
הרב ההמום טרק את הטלפון, והשיחה הסתיימה.
אינני יודע אם בשבועות האחרונים התקבל איום כלשהו מצד ימין על חייו של ראש הממשלה. אילו זה היה קורה, סביר שהתקשורת היתה חוגגת והיינו שומעים על כך. בפגישתו עם ראשי יש"ע הטיח אריאל שרון באורחיו שהשמירה עליו תוגברה בגללם. לי נדמה שדווקא ארגון החמאס הוא זה שהכריז על שרון כמבוקש, בעקבות ניסיון החיסול הכושל של רנתיסי.
הסיפור הקטן דלעיל מלמד שהגיע הזמן לדרוש מראש הממשלה לרסן את עצמו ואת אנשיו, שמפטמים את התקשורת בעלילות על הרבנים. כמו שכבר כתבתי כאן בעבר, להאשים ללא יסוד בהסתה לרצח - גם זהו סוג של הסתה לרצח. לראש הממשלה יש לפחות מי שמתריע ומתגבר את השמירה. לאלו שהאשמות מקורביו עלומי השם מכוונים כלפיהם אין שב"כ ואין שומרי ראש.
דברים בשם אומרם
לכבוד הקיץ שהגיע, הנה מעט דברי מוסר בעניין צניעות הלבוש מפי אישה תרבותית ונאורה, ענת גוב. הדברים התפרסמו לפני מספר חודשים בשבועון 'מקור ראשון'. רק אקדים ואומר שכפמינסטית אמיתית, ענת גוב חייבת לתלות את הקולר באופיים הדפוק של הגברים, אבל מה שחשוב זו המסקנה המעשית.
"אני חושבת", אמרה גוב "שנשים שמתלבשות פרובוקטיבי ואחר כך באות בטענות על הטרדה מתעלמות מהעובדה שהגברים דפוקים בראש בכל מה שקשור ליצר המיני. זה סוג של עיוורון להגיד לגברים שיתמודדו."
אפשר ללכת עוד צעד ולטעון שגם לבוש חושפני פרובוקטיבי הוא סוג של הטרדה מינית. אולי הגיע הזמן שיעבירו חוק בכנסת גם בעניין הזה.