למה כתוב ה'קדיש' בארמית? (כי זו שפה ש"המלאכים אינם מבינים" והיא גם שפה בינלאומית שמתאימה לקידוש שם שמים ברבים). מדוע אומרים "ברוך שם כבוד מלכותו" בלחש? (מכיוון שמלכות ה' אינה מתגלה במלואה ולכן אנו מציינים זאת באיפוק).
שתי השאלות והתשובות שהבאנו למעלה הן רק דוגמיות לנמצא בספר שחיבר שלמה אנגל " "עבודה שבלב זו תפילה". בפתיחה לספרו מתעכב אנגל על העובדה שהסידור הוא למעשה הספר הפופולרי ביותר בעם ישראל בכל העדות ובכל הזמנים. התנ"ך הוא אומנם ספר הספרים, אך הוא מונח רוב הזמן בארון, בעוד שסידור התפילה נפתח לפחות שלוש פעמים בכל יום! אנגל, מנהל בתחום התוכנה, מוסמך לרבנות ובוגר החוג לפילוסופיה, קיבץ בספר את השיעורים שנתן בבית כנסת בשוהם בשש השנים האחרונות. ההחלטה לבחור דווקא בנושא הסידור נבעה מסיבה פרוזאית מדפי הספרים בבית הכנסת שאך הוקם היו ריקים והסידור היה הספר הזמין היחיד...
באופן מפתיע, מסתבר שבניגוד לרבבות הפירושים השונים שנכתבו לתנ"ך, לסידור התפילה נכתבו רק כעשרים פירושים במהלך אלפיים השנים מאז שהתגבש נוסח התפילה. אותם פירושים מסתפקים בעיקר בהבהרת המילים או הפסוקים. גישתו של אנגל שונה: הוא מתייחס לסידור התפילה כאל מכלול רוחני עם תכנים פנימיים המשקפים את עולם הרוח והמוסר של ההלכה. לכן, הספר מחולק לשערים על פי נושאי התפילה: שער הכרת הטוב ('ברכות השחר', 'מודה אני', 'אשר יצר' ועוד), שער האמונה ('פסוקי דזמרה'), שער עול מלכות שמיים (קריאת 'שמע', 'קדושה', וכו'). הספר נכתב מתוך גישה אמונית ומתבסס על פרשנות חז"ל. הכותב דן בהרחבה בנוסח ובמשמעות של 'ברכות השחר', כולל דיון בסוגיות אקטואליות כמו ברכת 'שלא עשני גוי', 'שלא עשני עבד' ו'שלא עשני אישה'. השאלות שנבחנות כוללות: מדוע הברכות מנוסחות דווקא בלשון שלילה? האם הן מייצגות אפליה בין גזעים ומינים? והאם ברכת 'שעשני כרצונו' היא השלמה עם הרעה או מעלתה של האישה?
הספר מתייחס לתפילת שחרית מברכות ההשכמה ועד לתפילת שמונה עשרה (כולל). אנגל כבר עובד על המשך שיסיים את העיון בתפילת שחרית. בעתיד הוא מתכנן ספר שלישי שיעסוק, בין היתר, בברכת המזון ובתפילות מנחה ומעריב.
"עבודה שבלב", בהוצאת המחלקה לחינוך יהודי ציוני של הסוכנות (ספרית אלינר), כתוב בשפה רהוטה ובדפוס מאיר עיניים. בסופו מפתחות לפי נושאים ולפי מקורות בתנ"ך, בפרשנות חז"ל ובפרשנים מאוחרים. מומלץ לכל הרוצה להעמיק בתפילה ולגלות בה פנים חדשות.
שתי השאלות והתשובות שהבאנו למעלה הן רק דוגמיות לנמצא בספר שחיבר שלמה אנגל " "עבודה שבלב זו תפילה". בפתיחה לספרו מתעכב אנגל על העובדה שהסידור הוא למעשה הספר הפופולרי ביותר בעם ישראל בכל העדות ובכל הזמנים. התנ"ך הוא אומנם ספר הספרים, אך הוא מונח רוב הזמן בארון, בעוד שסידור התפילה נפתח לפחות שלוש פעמים בכל יום! אנגל, מנהל בתחום התוכנה, מוסמך לרבנות ובוגר החוג לפילוסופיה, קיבץ בספר את השיעורים שנתן בבית כנסת בשוהם בשש השנים האחרונות. ההחלטה לבחור דווקא בנושא הסידור נבעה מסיבה פרוזאית מדפי הספרים בבית הכנסת שאך הוקם היו ריקים והסידור היה הספר הזמין היחיד...
באופן מפתיע, מסתבר שבניגוד לרבבות הפירושים השונים שנכתבו לתנ"ך, לסידור התפילה נכתבו רק כעשרים פירושים במהלך אלפיים השנים מאז שהתגבש נוסח התפילה. אותם פירושים מסתפקים בעיקר בהבהרת המילים או הפסוקים. גישתו של אנגל שונה: הוא מתייחס לסידור התפילה כאל מכלול רוחני עם תכנים פנימיים המשקפים את עולם הרוח והמוסר של ההלכה. לכן, הספר מחולק לשערים על פי נושאי התפילה: שער הכרת הטוב ('ברכות השחר', 'מודה אני', 'אשר יצר' ועוד), שער האמונה ('פסוקי דזמרה'), שער עול מלכות שמיים (קריאת 'שמע', 'קדושה', וכו'). הספר נכתב מתוך גישה אמונית ומתבסס על פרשנות חז"ל. הכותב דן בהרחבה בנוסח ובמשמעות של 'ברכות השחר', כולל דיון בסוגיות אקטואליות כמו ברכת 'שלא עשני גוי', 'שלא עשני עבד' ו'שלא עשני אישה'. השאלות שנבחנות כוללות: מדוע הברכות מנוסחות דווקא בלשון שלילה? האם הן מייצגות אפליה בין גזעים ומינים? והאם ברכת 'שעשני כרצונו' היא השלמה עם הרעה או מעלתה של האישה?
הספר מתייחס לתפילת שחרית מברכות ההשכמה ועד לתפילת שמונה עשרה (כולל). אנגל כבר עובד על המשך שיסיים את העיון בתפילת שחרית. בעתיד הוא מתכנן ספר שלישי שיעסוק, בין היתר, בברכת המזון ובתפילות מנחה ומעריב.
"עבודה שבלב", בהוצאת המחלקה לחינוך יהודי ציוני של הסוכנות (ספרית אלינר), כתוב בשפה רהוטה ובדפוס מאיר עיניים. בסופו מפתחות לפי נושאים ולפי מקורות בתנ"ך, בפרשנות חז"ל ובפרשנים מאוחרים. מומלץ לכל הרוצה להעמיק בתפילה ולגלות בה פנים חדשות.