אני בעד זכות השיבה לערבים
כמי שגרה בתל אביב והחבר שלי כסטודנט השתתף בפגישות עם ערבים, הגעתי למסקנה כי הערבים צודקים וצריך לתת לכולם את זכות השיבה לכל מי שמוכיח כי הייתה לו דירה ב 48 בתל אביב, צריך לקבל את הקרקע שלו בחזרה.
אבל מה לעשות שמנהיגינו מדוד בן גוריון ועד היום, כולם כובשים ולא בעד שלום צודק ובר קיימא - והרסו את בתי הערבים בתל אביב, ועליהם בנו מגדלים?
לי יש הסכמה גם בזה עם טיעוניי הערבים: צריך לתת לערבים כמו כל העסק מסחרי של "עסקני הייזמות בבניה" (10% מהדירות או תשלום של לפחות 1 מיליון דולר עבור הדירה שנהרסה).
החבר שלי טוען כי בעל הדירה אמר לו שאם המדינה תחליט לתת מכל בניין דירה אחת כדי לתת אותה לערבים ולשם כך תפנה את הבעלים היהודיים מהדירה תמורת פיצויים כמו שהיו ב 1982 בסיני, הוא בעד ואף מוכן להיות הראשון.
צריך להבין אותם שהם בסך הכל רוצים את הבית שלהם.
שרית פדידה
תל אביב
תגובה 2 ללקס
בגיליון פרשת קרח פרסמתם בעמוד הראי כותרת "צרות של עשירים" בו נכתב מוטי זיסר נקרע בין גאותו על הקניון המפואר שהקים לבין הכאב על חילול השבת שם, כותרת זו מאוד פסולה נקרע בין גאותו לבין חילול ה', מה הפירוש הרי אם אסור שיעזוב וזהו. אלא הרבנים מתירים לו א"כ הלשון של נקרע בין גאותו על הקניון לבין הכאב על חילול השבת פסול.
כמו כן הנני מבקש מכל אחד שבא לקניון שיבדוק איזה חנות שומרת שבת ואיזה לא ויקנה רק בשומרת שבת.
ואסיים במאמר "לו ישראל שומרת שבת שלמה מיד הגאולה באה".
שמאי בן מנחם
ירושלים
תגובה לעפרה לקס
הזדעזעתי לקרוא את כתבתה של עפרה לקס על קניון 'ארנה' הפועל בשבת חוץ מכאבי על כבוד השבת, כאבתי גם את כבודו של איש העסקים מוטי זיסר.
הכתבת נכנסה חייו הפרטיים (מבלי לשים לב בעצם, שאילו חייו הפרטיים). ואף גילתה זלזול בטענותיו והסבריו (למרות שאינני חושב שהוא חייב הסברים, בעיקר כשתוקפים אותו כך). בכתבה ישנן רמיזות מכוערות על כך שזיסר "קנה ושיחד את הציבור הדתי בכספו, ע"י מתן תרומות, רמיזות אלה קטנוניות וחסרות בסיס, בעיקר בהתחשב בכך שכבר שנים שזיסר תורם תרומות גדולות וחשובות.
משתמע מהכתבה שבאופן מובן מאליו מצפים כולנו מזיסר לאבד הון עתק למען כבוד השבת, שאפילו, למען האמת, לא ממש תלוי בו.
הפכתם אותו ל"שעיר לעזאזל" בכל נושא חילול השבת, שהוא באמת נושא כואב הדורש טיפול, השאלה היא האם מישהו חושב שהיטפלות למר זיסר באמת זה הפתרון לאף אחד אין זכות להיות צדיק על חשבון אחרים. "אל תדון אדם עד שתגיע למקומו".
זיסר קיבל היתר מהרב שטרן למכור את חלקו באופן שלא יגרום לו נזק רב.
מעניין האם קיבלו כל המשמיצים אותו היתר לרכל ולהלבין את פניו ברבים?!
חבל שעיתון המייתמר להיות אלטרנטיבה לרכילות ולכלוך למגרש הציונות הדתית.
ולידיעתכם אני שום קיבלתי "תרומה" בכדי להגיב לכתבה זאת
גיא מימון
קרני שומרון
השבת -מפתח לגורלו של עם ישראל
ברצוני להתייחס לנושא הקניון בהרצליה, ומעורבותו של מוטי זיסר. (גיליון 48 בהמשך למצוות שמירת השבת בתורה, התריעו על כך הנביאים וממשיכיהם.
הנביא ירמיהו בפרק יז' אומר כך: כה אמר ה', השמרו בנפשותיכם, ואל תשאו משא ביום השבת ולא תוציאו משא מבתיכם ביום השבת, וכל מלאכה לא תעשו.
ואם לא תשמעו אלי לקדש את יום השבת והצתי אש בשעריה ואכלה ארמנות ירושלים". הנבואה אכן התקיימה, וירושלים חרבה.
גם לאחר בנין בית שני, חוזרים אבותינו לסורם, וכך מספר לנו נחמיה בפרק יג': "בימים ההם, ראיתי ביהודה דורכים גתות בשבת ומביאים הערמות ועומסים על החמורים ומביאים ירושלים ביום השבת. ואריבה את חורי יהודה, ואמרה להם מה הדבר הרע הזה, אשר אתם עושים, ומחללים את יום השבת. הלא כה עשו אבותיכם ויבא אלוקים עלינו, את כל הרעה הזאת, ועל העיר הזאת, ואתם מוסיפים חרון על ישראל, לחלל את השבת".
האם נלמד את הלקח? ימים יגידו!
משה בודק
חיפה
לא מספיק לשאול רב
ברצוני להתייחס לדבריו של הרב מלמד שליטא שנאמרו בגיליון האחרון (כז סיוון) בנוגע לשאלה
בדבר ילד בכתה ד' שאינו יודע קרא וכתב האם יש להעבירו למסגרת חינוך מיוחד. התפלאתי הן מהשאלה והן מהתשובה. איני מבינה מדוע זו שאלה הלכתית המופנת לרב. הילד מטופל כארבע שנים עי' מורות מקצועיות שטובת הילד לנגד עיניהן. יש כאן שיקולים מקצועיים מתחום החינוך המיוחד שיש צורך בידע ספציפי על מנת להתייחס לכך.
כמו כן תשובת הרב הפתיעה אותי. לא עצם דבריו כמו הנכונות לענות ולהיכנס לתחום זה. כאשר מגיעים לוועדות השמה, כפי שמתואר במקרה הנ"ל ,מוגש חומר רב הכולל אבחון, היסטוריה טיפולית, פרוגנוזה וכו'. הדברים נשקלים בעומק ובכובד ראש. תשובת הרב לא מתייחסת לכך. ונראה שזהו מקרה קל שניתן רק מעיון שטחי להגיב עליו ולדגל על כל התובנות הטיפוליות, אך לעניות דעתי לא כך הוא.
הדברים נכתבים דווקא בדור שיש בו כ"כ זילות במעמד הרבנים וחלק מכך נובע מהתחושה שהרבנים נהפכים לברי סמכא בכל התחומים גם ללא הכשרה והדבר מעורר תמיהות.
אנשים רבים יכולים לקרא תשבות מעין אלו ולחשוב שזוהי ההלכה או "דעת- תורה". יש למנוע ספק בעניין.
רינה אהרונוב
אפרת.
כמי שגרה בתל אביב והחבר שלי כסטודנט השתתף בפגישות עם ערבים, הגעתי למסקנה כי הערבים צודקים וצריך לתת לכולם את זכות השיבה לכל מי שמוכיח כי הייתה לו דירה ב 48 בתל אביב, צריך לקבל את הקרקע שלו בחזרה.
אבל מה לעשות שמנהיגינו מדוד בן גוריון ועד היום, כולם כובשים ולא בעד שלום צודק ובר קיימא - והרסו את בתי הערבים בתל אביב, ועליהם בנו מגדלים?
לי יש הסכמה גם בזה עם טיעוניי הערבים: צריך לתת לערבים כמו כל העסק מסחרי של "עסקני הייזמות בבניה" (10% מהדירות או תשלום של לפחות 1 מיליון דולר עבור הדירה שנהרסה).
החבר שלי טוען כי בעל הדירה אמר לו שאם המדינה תחליט לתת מכל בניין דירה אחת כדי לתת אותה לערבים ולשם כך תפנה את הבעלים היהודיים מהדירה תמורת פיצויים כמו שהיו ב 1982 בסיני, הוא בעד ואף מוכן להיות הראשון.
צריך להבין אותם שהם בסך הכל רוצים את הבית שלהם.
שרית פדידה
תל אביב
תגובה 2 ללקס
בגיליון פרשת קרח פרסמתם בעמוד הראי כותרת "צרות של עשירים" בו נכתב מוטי זיסר נקרע בין גאותו על הקניון המפואר שהקים לבין הכאב על חילול השבת שם, כותרת זו מאוד פסולה נקרע בין גאותו לבין חילול ה', מה הפירוש הרי אם אסור שיעזוב וזהו. אלא הרבנים מתירים לו א"כ הלשון של נקרע בין גאותו על הקניון לבין הכאב על חילול השבת פסול.
כמו כן הנני מבקש מכל אחד שבא לקניון שיבדוק איזה חנות שומרת שבת ואיזה לא ויקנה רק בשומרת שבת.
ואסיים במאמר "לו ישראל שומרת שבת שלמה מיד הגאולה באה".
שמאי בן מנחם
ירושלים
תגובה לעפרה לקס
הזדעזעתי לקרוא את כתבתה של עפרה לקס על קניון 'ארנה' הפועל בשבת חוץ מכאבי על כבוד השבת, כאבתי גם את כבודו של איש העסקים מוטי זיסר.
הכתבת נכנסה חייו הפרטיים (מבלי לשים לב בעצם, שאילו חייו הפרטיים). ואף גילתה זלזול בטענותיו והסבריו (למרות שאינני חושב שהוא חייב הסברים, בעיקר כשתוקפים אותו כך). בכתבה ישנן רמיזות מכוערות על כך שזיסר "קנה ושיחד את הציבור הדתי בכספו, ע"י מתן תרומות, רמיזות אלה קטנוניות וחסרות בסיס, בעיקר בהתחשב בכך שכבר שנים שזיסר תורם תרומות גדולות וחשובות.
משתמע מהכתבה שבאופן מובן מאליו מצפים כולנו מזיסר לאבד הון עתק למען כבוד השבת, שאפילו, למען האמת, לא ממש תלוי בו.
הפכתם אותו ל"שעיר לעזאזל" בכל נושא חילול השבת, שהוא באמת נושא כואב הדורש טיפול, השאלה היא האם מישהו חושב שהיטפלות למר זיסר באמת זה הפתרון לאף אחד אין זכות להיות צדיק על חשבון אחרים. "אל תדון אדם עד שתגיע למקומו".
זיסר קיבל היתר מהרב שטרן למכור את חלקו באופן שלא יגרום לו נזק רב.
מעניין האם קיבלו כל המשמיצים אותו היתר לרכל ולהלבין את פניו ברבים?!
חבל שעיתון המייתמר להיות אלטרנטיבה לרכילות ולכלוך למגרש הציונות הדתית.
ולידיעתכם אני שום קיבלתי "תרומה" בכדי להגיב לכתבה זאת
גיא מימון
קרני שומרון
השבת -מפתח לגורלו של עם ישראל
ברצוני להתייחס לנושא הקניון בהרצליה, ומעורבותו של מוטי זיסר. (גיליון 48 בהמשך למצוות שמירת השבת בתורה, התריעו על כך הנביאים וממשיכיהם.
הנביא ירמיהו בפרק יז' אומר כך: כה אמר ה', השמרו בנפשותיכם, ואל תשאו משא ביום השבת ולא תוציאו משא מבתיכם ביום השבת, וכל מלאכה לא תעשו.
ואם לא תשמעו אלי לקדש את יום השבת והצתי אש בשעריה ואכלה ארמנות ירושלים". הנבואה אכן התקיימה, וירושלים חרבה.
גם לאחר בנין בית שני, חוזרים אבותינו לסורם, וכך מספר לנו נחמיה בפרק יג': "בימים ההם, ראיתי ביהודה דורכים גתות בשבת ומביאים הערמות ועומסים על החמורים ומביאים ירושלים ביום השבת. ואריבה את חורי יהודה, ואמרה להם מה הדבר הרע הזה, אשר אתם עושים, ומחללים את יום השבת. הלא כה עשו אבותיכם ויבא אלוקים עלינו, את כל הרעה הזאת, ועל העיר הזאת, ואתם מוסיפים חרון על ישראל, לחלל את השבת".
האם נלמד את הלקח? ימים יגידו!
משה בודק
חיפה
לא מספיק לשאול רב
ברצוני להתייחס לדבריו של הרב מלמד שליטא שנאמרו בגיליון האחרון (כז סיוון) בנוגע לשאלה
בדבר ילד בכתה ד' שאינו יודע קרא וכתב האם יש להעבירו למסגרת חינוך מיוחד. התפלאתי הן מהשאלה והן מהתשובה. איני מבינה מדוע זו שאלה הלכתית המופנת לרב. הילד מטופל כארבע שנים עי' מורות מקצועיות שטובת הילד לנגד עיניהן. יש כאן שיקולים מקצועיים מתחום החינוך המיוחד שיש צורך בידע ספציפי על מנת להתייחס לכך.
כמו כן תשובת הרב הפתיעה אותי. לא עצם דבריו כמו הנכונות לענות ולהיכנס לתחום זה. כאשר מגיעים לוועדות השמה, כפי שמתואר במקרה הנ"ל ,מוגש חומר רב הכולל אבחון, היסטוריה טיפולית, פרוגנוזה וכו'. הדברים נשקלים בעומק ובכובד ראש. תשובת הרב לא מתייחסת לכך. ונראה שזהו מקרה קל שניתן רק מעיון שטחי להגיב עליו ולדגל על כל התובנות הטיפוליות, אך לעניות דעתי לא כך הוא.
הדברים נכתבים דווקא בדור שיש בו כ"כ זילות במעמד הרבנים וחלק מכך נובע מהתחושה שהרבנים נהפכים לברי סמכא בכל התחומים גם ללא הכשרה והדבר מעורר תמיהות.
אנשים רבים יכולים לקרא תשבות מעין אלו ולחשוב שזוהי ההלכה או "דעת- תורה". יש למנוע ספק בעניין.
רינה אהרונוב
אפרת.