מי שכונה לפני חמש שנים 'אימת העיריות', עורך הדין אילן בומבך, נבחר לפני עשרה ימים לראשות מחוז תל אביב והמרכז של לשכת עורכי הדין. בומבך, שמתמחה בדין האזרחי והמנהלי ובפלילים זכה לכינוי לאחר שהוציא מבית המשפט העליון פסק דין תקדימי הקובע כי דו"חות חנייה מתיישנים כעבור שלוש שנים. פסק הדין, שחסך לעברייני החנייה כסף רב, מנע מן העיריות לגבות עשרות מיליוני שקלים מן האזרחים החייבים, ויש להניח כי קיימים כמה מנכ"לי עירייה ששמו של בומבך עדיין מעורר בהם כעס.

לא ימין, לא שמאל

בומבך, בעל תואר שני במשפטים ומרצה באוניברסיטאות ובפורומים נוספים, פעל בשמונה השנים האחרונות גם בקרב ציבור עורכי הדין וכיהן כחבר ועד המחוז. ובכל זאת, בחירתו לראשות המחוז החשוב והיוקרתי במחוזות הלשכה הרימה לא גבה אחת ולא שתיים. בומבך, כולו בן 37, התמודד בראש רשימה עצמאית, מול ראש מחוז מכהנת המזוהה עם השמאל, כשהיא נהנית מתמיכתו של ראש לשכת עורכי הדין.

הבחירות לראשות לשכת עורכי הדין, למועצה הארצית ולוועדי המחוזות נערכו ביום שני שעבר. ראש לשכת עורכי הדין, העומד בראש הוועד המרכזי, מאייש את התפקיד החזק ביותר בלשכה. הוועדים המחוזיים אחראיים על הגנה על עורכי הדין, דיון בשאלות אתיות והשתלמויות של עורכי הדין במחוז. בתחום שיפוטו של ועד מחוז תל אביב נמצאים 19 אלף מתוך 28 אלף עורכי דין הפועלים בארץ. "יש למחוז כוח אדיר", אומר בומבך, "הוא ועד אוטונומי ויש לו תקציב משלו".

כשהיה סטודנט שימש בומבך כדוברו של פרופסור אבנר חי שאקי, שכיהן באותה תקופה כיושב ראש המפד"ל ושר הדתות. אולם היום הוא מקפיד הקפדה יתירה שלא להיות מזוהה עם אף מפלגה: "אם אתמצת את השקפת עולמי במשפט אחד, אנחנו צריכים להיות גוף מקצועי חזק. הלשכה צריכה להיות של כלל עורכי הדין, לא של ימין ולא של שמאל", הוא אומר.

ייתכן שההתעקשות הזו של בומבך היא שגרמה למשרדו להיראות בימים אלו כמו חנות פרחים ממוצעת, על שלל הזרים שפוזרו בכל אחד מחדרי המשרד. אנשים רבים התקשרו לברך אותו על בחירתו, החל מנשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק, דרך חברים למקצוע ועד לאישים פוליטיים כמו השרה לימור לבנת וח"כ ישראל אייכלר. אפילו יורם אוברקוביץ' ראה לנכון לשלוח מברק. בומבך, שעדיין מלא פליאה מכמות המברכים ומעוצמת הפרגון, אינו נותן לעצמו לנוח על זרי הדפנה. על שולחנו מגובבים מסמכים רבים של לקוחות ועניינים אדמיניסטרטיביים של משרדו הממתינים ל"טיפול דחוף".

שאלה של אתיקה

בארבע השנים האחרונות העביר בומבך הילוך בכל הקשור לפעילותו בקרב ציבור עורכי הדין ושימש כיושב ראש ועדת האתיקה של הלשכה. אל הוועדה פונים שופטים, עורכי דין ולקוחות, שמרגישים שנפגעו מהתנהגות לא אתית של עורך דין זה או אחר. הוועדה שישבה פעם בשבוע דנה באלפי תלונות בשנה, ומצאה שרובן אינן מוצדקות. רק 8% מעורכי הדין שנגדם הוגשו תלונות הועמדו לדין משמעתי.

בומבך לקח את תפקידו צעד אחד קדימה מן המקובל והשתדל להיות נגיש לעורכי דין שנתקלו בשאלות של אתיקה מקצועית: "הטלפון שלי היה זמין לכל, והשתדלתי לענות לפונים. אני זוכר פעם שהייתי בדרך לבג"ץ ועורך דין אחד התקשר אליי לחוץ ואמר: 'תשמע, אני בדרך למשטרה. עומדים לחקור אותי בקשר ללקוח שלי, מה עושים? לספר או לא לספר? הוא חיפש מורה נבוכים מידי, עוד רבע שעה הוא נחקר. הסברתי לו מה עליו לעשות עם כל האסמכתאות והציטטות. אנשים העריכו את זה, היה להם מישהו שעזר להם בזמן אמת".

משם חשבת להיבחר הלאה, אל ראשות המחוז?

"אני לא חשבתי על זה, אבל הרבה מאוד אנשים לחצו עלי, אלה שראו איך ועדת האתיקה תפקדה ורצו שכל ועד מחוז תל אביב והמרכז יתפקד גם הוא בצורה ראויה".

איך הוועד תפקד עד היום?

"את הוועד ניהלה אורנה לין, שהיא אישה מאוד נחמדה ועורכת דין טובה, אלא שאני חשבתי שצריך לנהל את ועד המחוז אחרת. הוא צריך להיות הרבה יותר אקטיבי. הוועד הוא המקום שאליו הדברים מתנקזים: הוא מסדיר את כל ההשתלמויות, את היחס בין שופטים ועורכי דין, הוא אמור להגן על עורכי הדין עם בעיות הפרנסה שלהם ולטפל בנושאים רבים אחרים".

הניצחון שלך הפתיע את העיתונים. אתה הופתעת?

"אמצעי התקשורת הופתעו, כי מדובר בניצחון מול ראש ועד מכהנת שהיתה מקושרת בפרקליטות ובמקומות רבים אחרים, ואני עורך דין צעיר שמתמודד בפעם הראשונה וזוכה. מה שהפתיע אותי זה לא שזכיתי, כי ערכתי סקר שהראה שזה הכיוון, אלא ההפרש הגדול שעמד על 700 קולות".

ובאמת, איך ניצחת במחוז שהוא, בלשון המעטה, אינו מעוז של דתיים?

"מה, להתחיל להלל את עצמי?" אומר בומבך ובוחר לשבח את בוחריו: "אני שמח שעורכי הדין החליטו על פי השיקול המקצועי והענייני ובלי שיקולים פוליטיים. לא צריך לשפוט אדם על פי דתיותו אלא על פי יכולתו למלא את התפקיד. אני עורך דין בכל רמ"ח אברי, אני בא מהצד המקצועי".

חיים קשים יותר בבחינות הלשכה

למשרד נכנס שליח של ועד המחוז ומציג מסמכים לחתימה. זו הפעם הראשונה שבומבך חותם כראש הוועד והוא נרגש מעט. עורכי הדין שבמשרדו מתלוצצים שבנו בן החודש וחצי, הצעיר מבין השלושה, יודע לדקלם את נאומי הבחירות בעל פה. בומבך ניהל מערכת בחירות קצרה ומאוד אינטנסיבית. "אשתי, מירי, עמדה בכבוד בבחילות, בבחינות ובבחירות", הוא אומר, ומתכוון לבחילות של ההריון, לבחינות של לשכת עורכי הדין אותן עברה לאחרונה ולבחירות לוועד המחוז.

ההומור הדק והשנינות מלווים את דבריו של בומבך לאורך כל השיחה. כשהצלם מבקש ממנו להביט אל המצלמה הוא פוצח בנאומים שטותיים בנימה רצינית להחריד, דבר שממחיש את הכושר הרטורי שלו ומבטיח לו קריירה שנייה כקומיקאי. אבל בינתיים הוא נטוע עמוק במקצוע, וכאמור, בתפקידו כראש ועד המחוז.

לבומבך יש משנה סדורה בכל הנוגע לתפקידו החדש. הוא מבקש לפעול, בין השאר, לשיקום מעמד המקצוע והעוסקים בו. לשיטתו, אחת הדרכים לעשות זאת היא להיאבק בקלות היחסית בה אדם יכול להפוך לעורך דין: "היום קל מאוד להיות עורך דין. הבחינות קלות ו-80% מהנבחנים עוברים אותן.
"ראית איזה אחוז מן המועמדים עוברים את הבחינות של לשכת רואי החשבון? ראית את הרופאים? ראית את השמאים?"

וזה טוב?

"את יודעת מה, עזבי את האחוזים. קחי את הבחינה עצמה: השאלות אינן רלוונטיות. הנה שאלה מן הבחינה האחרונה: 'מה צריך בשביל להיות נשיא המדינה. א. אזרח המדינה, ב. תושב המדינה, ג. גם אזרח וגם תושב, ד. לא אזרח ולא תושב'. נו, מה התשובה?"

ג'.

"את רואה? עברת את הבחינה. מזל טוב, טקס ההסמכה בעוד שבועיים. באמת, כל שנה יוצאים לשוק 4,000 עורכי דין. שואלים אותם שאלות שמצריכות זיכרון לטווח קצר, אבל זה לא מספיק כדי להיות עורך דין. כדי להיות עורך דין אתה צריך שיהיו לך כלים משפטיים, אתה צריך להראות בקיאות גם בתחומים אחרים".

אז אתה רוצה שיגיעו פחות אנשים למקצוע?

"אני רוצה שיגיעו יותר אנשים טובים, אני רוצה שתגיע העידית, שעריכת הדין תחזור להיות מקצוע איכותי. עריכת דין היא מקצוע חשוב מאוד. עורך הדין צריך לקחת את הלקוח ביד ולהורות לו איך לפעול בתוך המבוך המפותל שבו הוא נמצא. לפעמים מדובר בדיני נפשות, ואני רוצה שיהיו עורכי דין שאפשר לסמוך עליהם".

גם את תקופת ההתמחות רוצה בומבך לשנות: "חשוב שההתמחות תהיה אינטנסיבית, חשוב להקפיד שהמתמחים לא יעסקו רק ב'דיני שליחות' אלא יעסקו בחומר מהותי. אבל גם משך ההתמחות הוא קצר מדי, שנה ברוטו. תורידי את החגים, מילואים וחופשות – מה נשאר? צריך להאריך את תקופת ההתמחות לשנתיים".

אבל המתמחים הם אנשים שעובדים בשכר עבדים ובתנאי עבדים. אתה לא מגן על מי שרוצה להיכנס למקצוע אלא רק על מי שעבר את מפתן הדלת והפך להיות עמית שלך.

"אני מגן גם על מי שעומד לפני הדלת. בוועדת האתיקה העמדנו עורכי דין לדין על כך שהם ניצלו
מתמחים, על כך שלא שילמו להם שכר, או שילמו להם מתחת לשכר המינימום. אנחנו רוצים למצוא את האיזון כדי שהמקצוע יחזור להיות רציני ומכובד ולא כמו היום שמגיעים אצטדיונים מלאים של עורכי דין לטקס ההסמכה".

להחזיר את הלשכה לעורכי הדין

לעומת הבחירות הרגועות, יחסית, לראשות הועדים המחוזיים, מערכת הבחירות לראשות לשכת עורכי הדין היתה סוערת מאוד, ולא היתה מביישת את הגרועים שבמסעות הבחירות לכנסת. השמצות אישיות נמרחו על גבי דפים שלמים בעיתון, אלפי ברושורים ובהם התקפות על הצד שכנגד הופצו, ואפילו חוברו עמודי אינטרנט שיוחדו רק לטיעוני בחירות ברמה שלא ממש מכבדת את המקצוע.

לבומבך, שלדבריו הקפיד לנהל מערכת בחירות נקייה ומקצועית לראשות המחוז, אין הסבר הגיוני למה שהתחולל בין המועמדים לראשות הלשכה הארצית. לדבריו, הדברים אינם מעידים על רמתם של כלל עורכי הדין אלא על רמת אמוציות גבוהה שיצאה משליטה: "אפשר לחשוב שמדובר בתפקיד עם וולוו ומשכורת. בסך הכל מדובר בתפקיד שעושים בהתנדבות, זה לא היה צריך להיות ככה. אני מקווה שהדבר לא יחזור על עצמו בעתיד".

למרות הרעש שחוללו המועמדים, רק 42% מעורכי הדין מצאו לנכון להצביע בבחירות, ולעובדה הזו דווקא יש לבומבך הסבר: אחוז ההצבעה הנמוך ממחיש את התחושה שפשתה בקרב ציבור עורכי הדין שהלשכה אינה שייכת לו. "ציבור גדול היה מתוסכל מהלשכה. ההנהגה הנוכחית גרמה לכך שהלשכה לא היתה רלוונטית עבורו, וזו אחת המטרות שהצבתי לעצמי: להחזיר את הלשכה לעורכי הדין".

ארבעה מתוך חמשת המועמדים לראשות הלשכה הביעו את תמיכתם בבומבך לראשות ועד מחוז תל אביב. בפועל, המועמד היחיד שלא תמך בו הוא זה שזכה לבסוף בבחירות לראשות הלשכה. מדובר בעורך הדין ד"ר שלמה כהן, שנבחר עתה לקדנציה שניה. בומבך אינו מתרגש: "הוא התקשר אלי ביום שנבחרתי, איחל לי הצלחה וביקש שנעבוד יחד. אמרתי לו שאם הוא יסייע לי להגשים את מה שהבטחתי לבוחרים, אנחנו נלך יחד".

ונראה לך שכך יהיה?

"אני מקווה. אני אבדוק את הדברים בצורה עניינית ולא אישית, ובכל מקרה במחוז יש לי ולאנשי רוב".

מהן נקודות הביקורת המרכזיות שלך על הדרך שבה התנהלה הלשכה עד עכשיו?

"היא הלכה לכיוון פוליטי".

בומבך, נאמן ללשון נקייה וזהירה, אינו מוציא את הדברים מפיו באופן מפורש אלא מציג ברושור של יראון פסטינגר, אחד מן המועמדים לראשות הלשכה: "מה שכתוב כאן, זה מה שנעשה על ידי מר כהן", הוא אומר. אני קוראת בין השאר על הביקור במסגד חסן בק בתל אביב לאחר הפיגוע הרצחני בדולפינריום ועל הפרשיה השערורייתית בה החליטה אחת מוועדות הלשכה שהחיסולים הממוקדים הם פשע מלחמה. הכרזה זו לא זכתה לגינויו של כהן. דוגמאות אלו ואחרות ממקמות את עו"ד כהן בצד השמאלי הקיצוני של המפה הפוליטית.

איך שלמה כהן, שהוא איש שמאל כה מובהק, גבר על ארבעה מועמדים אחרים והצליח לגרוף למעלה מ-40% מן הקולות? זה מצביע על כך שרוב עורכי הדין הם שמאלנים?

בומבך נאנח. "אני לא חושב שזה מה שזה אומר. תמיד לראש לשכה מכהן ולראש ועד מכהן יש כוח, ולכן הרבה אנשים הצביעו לטובת המצב הקיים".


גם עורכי הדין הם אנשים

יחד עם הביקורת הפוליטית על עו"ד כהן, תקפו אותו גם על כך שהוא לא נלחם בהחלטה על המשמרת השנייה, הפעלת בתי המשפט גם אחר הצהריים. בכך שהוא לא נלחם בהחלטה הזו הוא אולי לא הגן על עורכי הדין, אבל למעשה פעל לטובת הציבור, לצמצום העומס בבתי המשפט.

"את צודקת. צריך למצוא פתרונות בשיתוף עם לשכת עורכי הדין כדי להקל על העומס. יש לי כמה פתרונות, אבל המשמרת השנייה היא הרסנית. השופט היה בבוקר בקאונטרי או בשיעור גמרא והוא מגיע אחר הצהריים לעבוד. עבורו זו משמרת שנייה, אבל עבורנו זו משמרת כפולה. עורך הדין כבר היה בבוקר בבית המשפט והוא עוד צריך להתכונן לתיק של הערב ולתיק של מחר. הרבה נשים לא תתקבלנה לעבודה כי ישאלו אותן: 'יש לך ילדים. מה תעשי אם בשעה שבע בערב יש לך דיון? לא תוכלי להגיע? תודה רבה. 'דונט קול אס וויל קול יו'. אז מה עשינו? פגענו בעורכי הדין.

"פגשתי את השר מאיר שטרית, שהנהיג את המשמרת השנייה בהיותו שר המשפטים ושאלתי אותו, איך גזרת על ציבור עורכי הדין גזירה שהוא אינו יכול לעמוד בה? הוא ענה שאותו לא מעניינים עורכי הדין אלא הציבור. אמרתי לו: 'גם עורכי הדין הם ציבור. אנחנו כמעט שלושים אלף אנשים, אפשר להתעלם מאתנו'? אבל כשהלשכה עסוקה בעניינים פוליטיים ואחרים, אפשר להתעלם ממנה ומעורכי הדין. אנחנו כאיגוד מקצועי צריכים לדאוג שאיש, כולל השופטים, לא יתעמר בעורכי הדין".

השופטים מתעמרים בעורכי הדין?

"יש שופטים שאינם מכירים את התיק הנדון. הלקוח שילם לך ממיטב כספו, אתה משקיע זמן ומשאבים, ואתה נדהם לגלות שהשופט לא קרא את התיק ולא מכיר אותו".

אך בזה לא סיים בומבך לומר מה הוא חושב על השופטים: "יש שופטים שמה שמניע אותם זה הנושא של המהירות. היום מה שקובע זה הסטטיסטיקה. אם בצבא זה היה מספר אישי, כאן זה מספר התיק. כשהוועדה למינוי שופטים מחליטה מי מהשופטים יקודם, יש לפניה המלצות מנשיאי בתי המשפט הרלוונטיים. שופט שלום צריך לקבל המלצה מנשיא בית המשפט שבו הוא מכהן. איך הנשיא יחליט ששופט מסוים הוא יעיל וחרוץ? אם הוא סיים הרבה תיקים. מהירות היא דבר חשוב, אבל היא אינה חזות הכל. חשוב גם לדאוג ששני הצדדים לא יצאו עם הידיים על הראש, כפי שקורה לפעמים. עניין המהירות גם גורם לכך ששופטים מסרבים לדחות דיונים אפילו במקרים מוצדקים, כמו למשל קבלת צו שמונה של עורך דין של אחד מן הצדדים".

במקרה שהגיע אל בומבך דחתה השופטת פעמיים בקשה מוסכמת של שני צדדים לדחות דיון בעקבות צו מילואים דחוף. בסופו של דבר היא ניאותה לעשות זאת, וגם זאת רק לאחר שבומבך, שהיה אז חבר ועד המחוז, התערב.

השופטים מתעלמים מהמשפט העברי

גם כשאני מבקשת מממנו להידרש לסוגיית המשפט העברי הוא מפנה את האצבע המאשימה כלפי השופטים: "אני חושב שלמשפט העברי יש מקום רב בחוקי מדינת ישראל, אבל לצערי אפילו אם יחליטו שהשופטים חייבים לפסוק לפיו זה לא יעזור, כיוון שהם אינם מכירים אותו ואינם מפנימים אותו. אני יכול לציין בצער שהיום השופטים מכניסים הרבה יותר את המשפט הקפריסאי והטנזינאי מאשר את המשפט העברי, כי הם מכירים אותם יותר טוב. נתתי דוגמא באחת מהרצאותי למצב הזה, כשדיברתי על זכות הטיעון: מתי זכות הטיעון נזכרת בתורה בפעם הראשונה? אצל אדם הראשון. ה' נתן לאדם את זכות הטיעון: 'המן העץ אשר ציויתיך...' אפילו שהוא ידע את התשובה. הדברים האלו הוזכרו בפסק דין אנגלי. פסק דין ישראלי ציטט את הפסק האנגלי כדי לציין היכן הדבר נאמר בתורה".

עם כל זאת בומבך לא שוכח לסייג את דבריו: "אני חושב שמערכת המשפט היא חשובה מאוד, כמו יהלום. אבל גם יהלום צריך למרק וללטש. הביקורת שלי נאמרת באהבה. אני מאוד אוהב את מערכת המשפט ואני חושב שאנחנו מאוד מחויבים לשלטון החוק".

איך היית מלטש את היהלום ששמו מערכת המשפט?

"במקרים שבהם שופטים נוהגים שלא כדין הייתי נפגש אתם, כפי שנפגשתי בעבר כחבר בוועד מחוז תל אביב ובוועדת האתיקה, והייתי מצביע על כשלים שהובאו בפני כדי שיעזרו לי לתקן אותם".

והם מקשיבים?

"הם מקשיבים. חשוב להם לדעת מה הלשכה אומרת. ללשכה יש השפעה על מינוי שופטים ועל קידומם, ואני חושב שהלשכה צריכה לנצל את ההשפעה הזו. הפגישות של הלשכה עם השופטים לא צריכות להיות מסיבות תה בעלמא, הן צריכות להיות מועילות לציבור עורכי הדין, ובשביל זה אני אהיה שם. אני בעד חיזוק מעמד השופטים ובעד חיזוק שלטון החוק, וכשיש ביקורת, ויש כזאת, אז אומרים אותה".

ומעבר לביקורת, איך מתקנים?

"אני חושב שצריכה להיות הידברות אמיתית בין עורכי הדין ונציגי הלשכה ובין השופטים, צריכה שתהיה ללשכה נציגות חזקה בוועדה למינוי שופטים". במסגרת תפקידו החדש כראש ועד מחוז תל אביב והמרכז יכהן בומבך גם כראש הוועדה המייעצת למינוי שופטים במחוז. מי שירצה להתמנות לשופט במחוז יצטרך להופיע בפני הוועדה.

להשפיע במערכת המשפט

בומבך חושב שלעורכי הדין צריכה להיות השפעה גדולה הרבה יותר ממה שיש לה היום על מינויים של שופטי בית משפט השלום, כיוון ששופטי בית המשפט העליון אינם מכירים אותם ואילו עורכי הדין הם עמיתים שלהם. מעבר לכך, הוא חושב שיש לפעול לכך שהשופטים שנבחרים לבית המשפט העליון ייצגו יותר את כל שכבות האוכלוסייה.

גם בנושא האקטיביזם השיפוטי ובית משפט לחוקה יש לבומבך מה לומר, אם כי הוא מעדיף שלא להכינס לנושא הזה כעת. יש להניח שבתקופה הראשונה של תפקידו ירצה לפעול בכיוונים שנמצאים יותר בקונצנזוס ולא לעשות לעצמו שם של מהפכן.

נראה אותך בעתיד מתמודד על ראשות הלשכה?

"מוקדם מדי לומר. בואי נראה איך אני עושה את התפקיד הזה. קראתי בעיתון כל מיני נבואות על הצורה שבה אתפקד, אבל כרגע אני לא עושה את החשבונות האלו".
ofralax@walla.co.l



למען זכויות הכיפה

עו"ד אילן בומבך אמנם אינו שם בראש התורן את הכיפה שלראשו, אך הוא יודע לספר על רגשות אנטי-דתיים שקיימים בקרב אנשי המקצוע. גם בכך הוא מבטיח לטפל, ולא כדי להפוך את הלשכה לדתית אלא כדי לדאוג שהיא תהיה פתוחה לכל, ושהמיעוט, קרי הדתיים, לא ייפגע.

"שני עורכי דין דתיים פנו אליי. שופטת מסוימת קבעה להם דיון בפורים, י"ד באדר, לא פחות ולא יותר. את יודעת שלעורכי דין דתיים יש נטייה לנצל את היום למטרות אחרות, כמו מתנות לאביונים, משלוח מנות ומצוות אחרות. הם הגישו בקשת דחייה והשופטת לא קיבלה אותה. הם פנו פעם נוספת, והיא ענתה: 'מצטערת היומן עמוס'.

"פניתי לשופטת ואמרתי לה: 'אמנם הם עורכי דין דתיים, אבל גם להם מגיעות זכויות מסוימות'. היא שאלה 'מדוע לא פנו אליי'? אמרתי לה: 'מה זאת אומרת, פנו אלייך רק פעמיים'. אז היא ענתה: 'טוב, ראה את העניין כסגור'".

בומבך מביא דוגמה נוספת, בה נתקל בעצמו: "לפני חודשיים התקשר אלי מנכ"ל ועד המחוז ואמר לי: 'יוצאת משלחת לגרמניה מטעם הלשכה וחשוב שגם אתה, כראש ועדת האתיקה תהיה שם. ביקשתי תשובה מידית על שתי שאלות: אם נוסעים בשבת ואם יש אוכל כשר. הוא חזר אלי כעבור שעה ואמר שהתשובות הן 'כן' ו'לא'. כן נוסעים בשבת ולא, האוכל לא כשר.

"אני חושב שזו בושה וחרפה שלשכת עורכי הדין, שהיא גוף ממלכתי מכוח חוק של הכנסת, נוסעת לביקור רשמי על אדמת גרמניה מבלי שהיא מקפידה על צרכיו של הציבור הדתי. אני רוצה לשנות את זה ולדאוג שהלשכה תהיה שייכת לכולנו. אני רוצה לדאוג לכך שההשתלמויות לא תיערכנה תוך חילול שבת, שגם הדתיים יוכלו להשתתף בפעילויות הלשכה".

במקרה אחר הרגיש בומבך שהיותו אדם חובש כיפה מהווה מחסום של ממש בפניו. הדבר היה בתקופת טרום הבחירות למוסדות הלשכה, כשאדם בכיר מאוד בלשכת עורכי הדין ושותף באחד המשרדים הגדולים אמר לבומבך שהוא מועמד ראוי, אבל אין לו סיכוי להיבחר כראש ועד מחוז תל אביב והמרכז, וזאת בגלל מגרעת אחת: הכיפה. האיש הנכבד הסביר לבומבך כי הוא יכול להיות ראש ועד מחוז בירושלים, אך לא בתל אביב.

ההתבטאות הזאת, מספר בומבך, היא שהביאה אותו להתמודד על ראשות המחוז, מתוך מחשבה שלא ייתכן שיהיו תפקידים חסומים בפני הציבור הדתי. הוא עצמו מאמין ומקווה שהדברים האלו אינם משקפים את דעת הכלל "עובדה שאנשים הצביעו באופן ענייני עבור מי שיכול ללחום למענם ולמען המטרות שלהם. עובדה שניצחתי בהפרש גדול מאוד".