בשיחה שהיתה לי לא מכבר עם תלמיד חכם חשוב, תושב יש"ע מזה כעשרים שנה, עלתה לדיון השאלה השגורה והנודניקית: מה תעשו אם יבואו לפנות אתכם? ואמר לי אותו יהודי שאם חלילה יבוא צה"ל לפנותו מביתו הוא יקום וילך בצייתנות. הרי החיילים הם כמו בניו, ואם בנו יבוא לפנות אותו - מה יעשה? יכה אותו?! עניתי שלי ברור, כאב האחראי לחינוכם של בניי, שאם אי פעם יבוא בני כחייל לפנות אותי הוא יחטוף ממני שתי סטירות, שרק יעזרו לו להתפקח מהעיוורון המוסרי שאחז בו. איפה נשמע דבר כזה, שצה"ל ישלח בן להרוס את בית אביו? האם חטאנו בחטא העגל חלילה, שייאמר עלינו "עקרו איש את אחיו ואיש את רעהו ואיש את קרובו"? מבחינתי, פקודה כזאת היא מטורפת ובלתי אפשרית, ואם יתואר שתינתן - מי שיקיים אותה הוא מוכה סנוורים ומנוון מוסרית. יש דברים שלא עושים. אתה לא תגרש את אביך ואמך מהבית שבו גידלו אותך, ולא משנה איזו פקודה קיבלת.
מה שנכון לגבי הדוגמה ההיפותטית דלעיל נכון גם לגבי עצם הרעיון הסהרורי של עקירת עשרות יישובים ביש"ע. הציבור הדתי והאמוני-מתנחלי הרגיל את עצמו ואת ממשלות ישראל ואזרחיה לחשוב שניתן לעשות לציבור הכי איכותי והכי תורם וחלוצי בארץ את מה שלא היה עולה על הדעת לעשות לשום ציבור אחר. התרגלנו לקבל יחס של אזרחים סוג ב', שכל פוליטיקאי מסוג ד' משחק בחייהם בהבל פיו ועושה קריירה על גביהם.
האם היה עולה על דעתו של מישהו להעביר את העיר שדרות לאזור חוות השקמים, כדי להינצל מפגיעות הקסאם בדרך שלא תחייב כניסה לעזה? ואם מישהו היה מעלה רעיון כזה, האם לא היו מתייחסים אליו כאל מטורף? או אם נלך לתחום אחר - האם תוכל ממשלה עתידית, במטרה לשפר את מצבה הכלכלי של המדינה, להחליט ברוב דמוקרטי להלאים בכפייה את עסקיהם של שרי אריסון, יוסי מימן, סטף ורטהיימר, האחים עופר, משפחת דנקנר, נוני מוזס, או מישהו אחר מעשירי ישראל, תמורת פיצוי כספי כזה או אחר? ואם כך ייעשה, האם ניתן יהיה להאשים אותם בגישה אנטי דמוקרטית אם לא יקבלו עליהם את הדין? מדוע נדרשים תושבי יש"ע לקבל בהכנעה את דין הדמוקרטיה, אם וכאשר תחליט להתפרע, להלאים את בתיהם ויישוביהם ולמסור אותם לאויב? האם לא הגיע הזמן להודיע, כמו שהודיעו סופרי השמאל בעניין הטרנספר לערבים, שזה לא יקרה לעולם כי אנו פשוט נמנע את זה?
מועצת יש"ע טועה כאשר היא מנסה להבטיח את עתיד ההתיישבות בהתחנחנות לדעת הקהל ובאמצעות צעדים מגוחכים כמו גילוח זקנים (גילוי נאות: כותב טור זה הוא בעל זקן). אסור שההתנחלות בלבבות תהפוך למטרה העיקרית, על חשבון הישרדותה של ההתיישבות. גם אם יעלה לנו הדבר באיבוד אהדה זמני, יש להודיע - כדברי אריאל שרון כשממשלת רבין זממה לעקור את היישוב היהודי בחברון - ששום יישוב לא יפונה משום שאנו נהיה שם, נעמוד מול חיילי צה"ל בידיים ריקות אך בנחישות, ופשוט לא נאפשר לזה לקרות. לא תהיה נסיגה, ולא כסיסמה ערטילאית נוסח ימי ימית, אלא משום שאנו נמנע אותה - לא באמצעות נשק חלילה אבל בהחלט בהתנגדות פיזית נחושה.
אפילו את חבל ימית הקטן והצעיר לא ניתן היה לעקור אילו תושביו המקוריים היו מגלים התנגדות נחושה כמו בגן הירק של נאות סיני. הם בחרו לקבל את הדין, לקחת את הפיצויים וללכת. אנחנו בוחרים אחרת, ואנחנו רבים עשרות מונים וגם הרבה יותר מושרשים בקרקע.
אם יהיה ברור שכך ננהג, התגובה הראשונית תהיה התנפלות פוליטית ותקשורתית, אך בתוך זמן לא ארוך הרעיון של הרס ההתיישבות יהפוך ללא מעשי וירד מסדר היום, כי אין בישראל כוח צבאי שיכול להתמודד עם משימה שכזאת.
עם הפיכת רעיון עקירת ההתיישבות ללא רלוונטי, לא תהיה עוד תכלית להסתה נגד המתיישבים, והיא תחלש פלאים. כשיהיה ברור שההתנחלות בקרקע היא עובדה בלתי מעורערת נוכל גם להתנחל בלבבות. זה יהיה הרבה יותר קל.
רדיו רמאללה
השבוע פורסם דבר קיומה של יוזמה משותפת לפעילי שמאל ישראלים ולשותפיהם הפלשתינים, שמתכוונים לפתוח מחדש את תחנת הרדיו השמאלנית 'קול השלום'. התחנה החדשה-ישנה תשדר הפעם לא מחופי תל-אביב אלא משטח כבוש בידי הרשות הפלשתינית - העיירה ביתוניה שבאזור רמאללה.
לדברי ח"כ לשעבר מוסי רז, מראשי התחנה, 'קול השלום' תשדר בו זמנית בערבית ובעברית, כלומר באולפן ישבו שדרן ישראלי שידבר עברית ושדרן פלשתיני שידבר ערבית. בראיון שנערך עמו השבוע ביומן הבוקר של ערוץ 7 נשאל מוסי רז האם שידור כלאיים שכזה לא יבריח מאזינים, ואם לא מוטב היה לחלק את השעות בין עברית לערבית. רז השיב שהרייטינג הוא לא השיקול היחיד אצל אנשי התחנה. אכן, כשלרשותך עומדת קרן השפע הבלתי נדלית של האיחוד האירופי אתה יכול להרשות לעצמך להיות לא כל כך מואזן.
לפי הפרסומים, התחנה תעסוק גם באקטואליה. יהיה מרתק לראות כיצד ידברו שם על מעשים כמו חטיפתו ורציחתו של החייל אולג שייחט, או חטיפתו של נהג המונית אליהו גוראל, שכזכור הוחזק בבור בעיירה ביתוניה, מקומה המיועד של התחנה. מעניין יהיה גם לראות האם התחנה תעסוק בהסתה נגד אויב משותף - המתנחלים, או שמא תנסה דווקא לעודד את מאזיניה הפלשתינים לשכוח את יפו וחיפה ולהקים תנועת 'שלום עכשיו' פלשתינית.
מוסי רז התהדר בכך שהתחנה היא חוקית. לדבריו, התדר שבו תשדר הוענק לפלשתינים במסגרת תהליך אוסלו, כך שלמעשה אפשר לומר שמי שהקצה את התדר לתחנה הוא יצחק רבין, שאדריכלי התחנה מתכננים לעלות לאוויר ביום השנה להירצחו. במקומו של מוסי רז לא הייתי ממהר להשתבח בגושפנקה חוקית מטעם הרשות הפלשתינית - יישות שלטונית מושחתת שמושגים כמו שלטון החוק, שוויון בפני החוק, שקיפות והגינות שלטונית לא קיימים בה אפילו למראית עין. תחנת 'קול השלום' החדשה תקבל הכרה ממערכת חוק שבמסגרתה ניתן לשפוט אדם ולהוציאו להורג תוך שעות ספורות. הכל נעשה שם בדרך של שוחד ופרוטקציה, ועם קשרים נכונים ותמורת סכום נאה ניתן להשיג הכל.
עם זאת, ראוי לתמוך בנתינת אפשרות לאנשי השמאל הקיצוני להקים תחנה משלהם על אדמת ישראל הריבונית ולשדר כאוות נפשם ועל פי השקפתם, כל עוד לא יהיה בדברים משום הסתה והמרדה. לא שבאמת יש בזה איזה צורך ציבורי. הרי לא חסרות תחנות רדיו שניתנת בהן במה נרחבת לשמאלנות בוטה כמו זו של משה נגבי, נתן זהבי וטלי ליפקין-שחק. גם בתחנה הצבאית שלנו מופקדות כמעט כל תוכניות האקטואליה בידי מנחים שדעותיהם המוכרות נמצאות שמאלה מהמרכז.
אבל אם מוסי רז וחבריו מרגישים שהם לא מקבלים מספיק ביטוי, ואפילו אם הם סתם חושבים שהם יותר טובים ויותר מעניינים - זכותם לנסות לכבוש לעצמם פלח שוק. הגיע הזמן שמושגים כמו יוזמה פרטית וחופש העיסוק יפעלו גם בתחום הרדיו והטלוויזיה, כמו שהם קיימים מאז ומתמיד בשוק התקשורת הכתובה - העיתונות המודפסת ועיתונות האינטרנט. האפשרות של יזמים ואנשי מקצוע לפעול בשטח התקשורת המשודרת לא צריכה להיות מותנית ביכולתם לשאת חן בעיני קומיסרים וועדות מכרזים שממונים בידי פוליטיקאים. הזכות לשדר, בדיוק כמו הזכות להחזיק רכב ולנהוג בו, צריכה להינתן לכל מי שעומד בקריטריונים מינימליים - תמורת עמלה שמנה לקופת הציבור. הא ותו לא. וכמו בתחום העיתונות המודפסת, גם כאן ישרדו רק אותן תחנות שיהיה ביקוש למרכולתן.
אבל כל עוד המצב החוקי בישראל מטרפד כל יוזמה פרטית בתחום התקשורת המשודרת, יש משהו מקומם בקלות שבה יכולים אנשי השמאל לעקוף את חוקי מדינת ישראל באמצעות קשריהם המפוקפקים עם שלטון השחיתות הפלשתיני. בעוד תחנה כמו ערוץ 7 נאלצת להוציא מיליונים כל שנה כדי לשדר מהים, מחכה למוסי רז וחבריו מסלול עוקף חוק במרחק 10 דקות נסיעה מבירת ישראל, רק משום שתוכן שידוריהם הצפוי משרת היטב את תוכנית השלבים של אש"ף.
לא מדובר במקרה בודד אלא בשיטה. קירבה לצלחתם של ראשי מדינת עולם שלישי פותחת כר נרחב להתעשרות קלה ומהירה של יזמים ואנשי עסקים. אם שליט כמו קדאפי או ערפאת חפץ ביקרך, תוכל למשל לקבל מונופול על אספקתו של משאב חיוני לאוכלוסייה בטריטוריה שלו ולגרוף לעצמך מיליארדים - כמובן לאחר שהפרשת אחוזים נאים לחשבונו הפרטי של השליט המושחת. תשאלו את מוחמד ראשיד ויוסי גינוסר. תשאלו את מוחמד דחלאן, שעשה לביתו מיליוני דולרים בזכות שליטתו במעבר קרני, שמאפשרת לו לגבות מכס לכיסו מכל משאית שעוברת שם. וכך, עם הקמת הרשות הפלשתינית נוצרה מדינת עולם שלישי בחצר האחורית של מדינת ישראל, לתועלתה ולהנאתה של האליטה הכלכלית והפוליטית של השמאל הישראלי. הקזינו אסור בישראל? אין בעיה. פותחים קזינו ביריחו בשותפות עם הרשות הפלשתינית, וגורפים הון עתק ממהמרים ישראלים. תשאלו את ראש לשכת שרון עו"ד דב וייסגלס, שמכיר את העניין מקרוב. אף ישראלי לא יוכל אפילו להתחרות בך, כי בישראל הקזינו אסור וברשות הפלשתינית מובטח לך מונופול. נכון, היועץ המשפטי לממשלה הודיע שהימור של ישראלים שם מנוגד לחוק, אבל באותה נשימה הוא גם הבהיר שאין בכוונתו לאכוף את החוק. רוצים להקים תחנת רדיו שמאלנית? אין בעייה. מקבלים תדר ואישורים מידידינו הפלשתינים והנה, יש לנו רדיו שמאלני כשר למהדרין.
בקרוב אם כן יושג במרחב רמאללה איזון אידיאולוגי רדיופוני: אולפני בית אל מצד אחד ואולפני ביתונייה מצד שני. ומכיוון שהים הוא אותו ים והערבים הם אותם ערבים, ימשיכו אנשי ערוץ שבע לעקוף את תקנות השידור הדרקוניות של מדינת ישראל תוך התבססות על מימיו הרוגשים של הים התיכון, בשעה שיריביהם האידיאולוגיים מהשמאל נהנים מהכנסת אורחים של הערבים על קרקע זולה ומוצקה.
מה שנכון לגבי הדוגמה ההיפותטית דלעיל נכון גם לגבי עצם הרעיון הסהרורי של עקירת עשרות יישובים ביש"ע. הציבור הדתי והאמוני-מתנחלי הרגיל את עצמו ואת ממשלות ישראל ואזרחיה לחשוב שניתן לעשות לציבור הכי איכותי והכי תורם וחלוצי בארץ את מה שלא היה עולה על הדעת לעשות לשום ציבור אחר. התרגלנו לקבל יחס של אזרחים סוג ב', שכל פוליטיקאי מסוג ד' משחק בחייהם בהבל פיו ועושה קריירה על גביהם.
האם היה עולה על דעתו של מישהו להעביר את העיר שדרות לאזור חוות השקמים, כדי להינצל מפגיעות הקסאם בדרך שלא תחייב כניסה לעזה? ואם מישהו היה מעלה רעיון כזה, האם לא היו מתייחסים אליו כאל מטורף? או אם נלך לתחום אחר - האם תוכל ממשלה עתידית, במטרה לשפר את מצבה הכלכלי של המדינה, להחליט ברוב דמוקרטי להלאים בכפייה את עסקיהם של שרי אריסון, יוסי מימן, סטף ורטהיימר, האחים עופר, משפחת דנקנר, נוני מוזס, או מישהו אחר מעשירי ישראל, תמורת פיצוי כספי כזה או אחר? ואם כך ייעשה, האם ניתן יהיה להאשים אותם בגישה אנטי דמוקרטית אם לא יקבלו עליהם את הדין? מדוע נדרשים תושבי יש"ע לקבל בהכנעה את דין הדמוקרטיה, אם וכאשר תחליט להתפרע, להלאים את בתיהם ויישוביהם ולמסור אותם לאויב? האם לא הגיע הזמן להודיע, כמו שהודיעו סופרי השמאל בעניין הטרנספר לערבים, שזה לא יקרה לעולם כי אנו פשוט נמנע את זה?
מועצת יש"ע טועה כאשר היא מנסה להבטיח את עתיד ההתיישבות בהתחנחנות לדעת הקהל ובאמצעות צעדים מגוחכים כמו גילוח זקנים (גילוי נאות: כותב טור זה הוא בעל זקן). אסור שההתנחלות בלבבות תהפוך למטרה העיקרית, על חשבון הישרדותה של ההתיישבות. גם אם יעלה לנו הדבר באיבוד אהדה זמני, יש להודיע - כדברי אריאל שרון כשממשלת רבין זממה לעקור את היישוב היהודי בחברון - ששום יישוב לא יפונה משום שאנו נהיה שם, נעמוד מול חיילי צה"ל בידיים ריקות אך בנחישות, ופשוט לא נאפשר לזה לקרות. לא תהיה נסיגה, ולא כסיסמה ערטילאית נוסח ימי ימית, אלא משום שאנו נמנע אותה - לא באמצעות נשק חלילה אבל בהחלט בהתנגדות פיזית נחושה.
אפילו את חבל ימית הקטן והצעיר לא ניתן היה לעקור אילו תושביו המקוריים היו מגלים התנגדות נחושה כמו בגן הירק של נאות סיני. הם בחרו לקבל את הדין, לקחת את הפיצויים וללכת. אנחנו בוחרים אחרת, ואנחנו רבים עשרות מונים וגם הרבה יותר מושרשים בקרקע.
אם יהיה ברור שכך ננהג, התגובה הראשונית תהיה התנפלות פוליטית ותקשורתית, אך בתוך זמן לא ארוך הרעיון של הרס ההתיישבות יהפוך ללא מעשי וירד מסדר היום, כי אין בישראל כוח צבאי שיכול להתמודד עם משימה שכזאת.
עם הפיכת רעיון עקירת ההתיישבות ללא רלוונטי, לא תהיה עוד תכלית להסתה נגד המתיישבים, והיא תחלש פלאים. כשיהיה ברור שההתנחלות בקרקע היא עובדה בלתי מעורערת נוכל גם להתנחל בלבבות. זה יהיה הרבה יותר קל.
רדיו רמאללה
השבוע פורסם דבר קיומה של יוזמה משותפת לפעילי שמאל ישראלים ולשותפיהם הפלשתינים, שמתכוונים לפתוח מחדש את תחנת הרדיו השמאלנית 'קול השלום'. התחנה החדשה-ישנה תשדר הפעם לא מחופי תל-אביב אלא משטח כבוש בידי הרשות הפלשתינית - העיירה ביתוניה שבאזור רמאללה.
לדברי ח"כ לשעבר מוסי רז, מראשי התחנה, 'קול השלום' תשדר בו זמנית בערבית ובעברית, כלומר באולפן ישבו שדרן ישראלי שידבר עברית ושדרן פלשתיני שידבר ערבית. בראיון שנערך עמו השבוע ביומן הבוקר של ערוץ 7 נשאל מוסי רז האם שידור כלאיים שכזה לא יבריח מאזינים, ואם לא מוטב היה לחלק את השעות בין עברית לערבית. רז השיב שהרייטינג הוא לא השיקול היחיד אצל אנשי התחנה. אכן, כשלרשותך עומדת קרן השפע הבלתי נדלית של האיחוד האירופי אתה יכול להרשות לעצמך להיות לא כל כך מואזן.
לפי הפרסומים, התחנה תעסוק גם באקטואליה. יהיה מרתק לראות כיצד ידברו שם על מעשים כמו חטיפתו ורציחתו של החייל אולג שייחט, או חטיפתו של נהג המונית אליהו גוראל, שכזכור הוחזק בבור בעיירה ביתוניה, מקומה המיועד של התחנה. מעניין יהיה גם לראות האם התחנה תעסוק בהסתה נגד אויב משותף - המתנחלים, או שמא תנסה דווקא לעודד את מאזיניה הפלשתינים לשכוח את יפו וחיפה ולהקים תנועת 'שלום עכשיו' פלשתינית.
מוסי רז התהדר בכך שהתחנה היא חוקית. לדבריו, התדר שבו תשדר הוענק לפלשתינים במסגרת תהליך אוסלו, כך שלמעשה אפשר לומר שמי שהקצה את התדר לתחנה הוא יצחק רבין, שאדריכלי התחנה מתכננים לעלות לאוויר ביום השנה להירצחו. במקומו של מוסי רז לא הייתי ממהר להשתבח בגושפנקה חוקית מטעם הרשות הפלשתינית - יישות שלטונית מושחתת שמושגים כמו שלטון החוק, שוויון בפני החוק, שקיפות והגינות שלטונית לא קיימים בה אפילו למראית עין. תחנת 'קול השלום' החדשה תקבל הכרה ממערכת חוק שבמסגרתה ניתן לשפוט אדם ולהוציאו להורג תוך שעות ספורות. הכל נעשה שם בדרך של שוחד ופרוטקציה, ועם קשרים נכונים ותמורת סכום נאה ניתן להשיג הכל.
עם זאת, ראוי לתמוך בנתינת אפשרות לאנשי השמאל הקיצוני להקים תחנה משלהם על אדמת ישראל הריבונית ולשדר כאוות נפשם ועל פי השקפתם, כל עוד לא יהיה בדברים משום הסתה והמרדה. לא שבאמת יש בזה איזה צורך ציבורי. הרי לא חסרות תחנות רדיו שניתנת בהן במה נרחבת לשמאלנות בוטה כמו זו של משה נגבי, נתן זהבי וטלי ליפקין-שחק. גם בתחנה הצבאית שלנו מופקדות כמעט כל תוכניות האקטואליה בידי מנחים שדעותיהם המוכרות נמצאות שמאלה מהמרכז.
אבל אם מוסי רז וחבריו מרגישים שהם לא מקבלים מספיק ביטוי, ואפילו אם הם סתם חושבים שהם יותר טובים ויותר מעניינים - זכותם לנסות לכבוש לעצמם פלח שוק. הגיע הזמן שמושגים כמו יוזמה פרטית וחופש העיסוק יפעלו גם בתחום הרדיו והטלוויזיה, כמו שהם קיימים מאז ומתמיד בשוק התקשורת הכתובה - העיתונות המודפסת ועיתונות האינטרנט. האפשרות של יזמים ואנשי מקצוע לפעול בשטח התקשורת המשודרת לא צריכה להיות מותנית ביכולתם לשאת חן בעיני קומיסרים וועדות מכרזים שממונים בידי פוליטיקאים. הזכות לשדר, בדיוק כמו הזכות להחזיק רכב ולנהוג בו, צריכה להינתן לכל מי שעומד בקריטריונים מינימליים - תמורת עמלה שמנה לקופת הציבור. הא ותו לא. וכמו בתחום העיתונות המודפסת, גם כאן ישרדו רק אותן תחנות שיהיה ביקוש למרכולתן.
אבל כל עוד המצב החוקי בישראל מטרפד כל יוזמה פרטית בתחום התקשורת המשודרת, יש משהו מקומם בקלות שבה יכולים אנשי השמאל לעקוף את חוקי מדינת ישראל באמצעות קשריהם המפוקפקים עם שלטון השחיתות הפלשתיני. בעוד תחנה כמו ערוץ 7 נאלצת להוציא מיליונים כל שנה כדי לשדר מהים, מחכה למוסי רז וחבריו מסלול עוקף חוק במרחק 10 דקות נסיעה מבירת ישראל, רק משום שתוכן שידוריהם הצפוי משרת היטב את תוכנית השלבים של אש"ף.
לא מדובר במקרה בודד אלא בשיטה. קירבה לצלחתם של ראשי מדינת עולם שלישי פותחת כר נרחב להתעשרות קלה ומהירה של יזמים ואנשי עסקים. אם שליט כמו קדאפי או ערפאת חפץ ביקרך, תוכל למשל לקבל מונופול על אספקתו של משאב חיוני לאוכלוסייה בטריטוריה שלו ולגרוף לעצמך מיליארדים - כמובן לאחר שהפרשת אחוזים נאים לחשבונו הפרטי של השליט המושחת. תשאלו את מוחמד ראשיד ויוסי גינוסר. תשאלו את מוחמד דחלאן, שעשה לביתו מיליוני דולרים בזכות שליטתו במעבר קרני, שמאפשרת לו לגבות מכס לכיסו מכל משאית שעוברת שם. וכך, עם הקמת הרשות הפלשתינית נוצרה מדינת עולם שלישי בחצר האחורית של מדינת ישראל, לתועלתה ולהנאתה של האליטה הכלכלית והפוליטית של השמאל הישראלי. הקזינו אסור בישראל? אין בעיה. פותחים קזינו ביריחו בשותפות עם הרשות הפלשתינית, וגורפים הון עתק ממהמרים ישראלים. תשאלו את ראש לשכת שרון עו"ד דב וייסגלס, שמכיר את העניין מקרוב. אף ישראלי לא יוכל אפילו להתחרות בך, כי בישראל הקזינו אסור וברשות הפלשתינית מובטח לך מונופול. נכון, היועץ המשפטי לממשלה הודיע שהימור של ישראלים שם מנוגד לחוק, אבל באותה נשימה הוא גם הבהיר שאין בכוונתו לאכוף את החוק. רוצים להקים תחנת רדיו שמאלנית? אין בעייה. מקבלים תדר ואישורים מידידינו הפלשתינים והנה, יש לנו רדיו שמאלני כשר למהדרין.
בקרוב אם כן יושג במרחב רמאללה איזון אידיאולוגי רדיופוני: אולפני בית אל מצד אחד ואולפני ביתונייה מצד שני. ומכיוון שהים הוא אותו ים והערבים הם אותם ערבים, ימשיכו אנשי ערוץ שבע לעקוף את תקנות השידור הדרקוניות של מדינת ישראל תוך התבססות על מימיו הרוגשים של הים התיכון, בשעה שיריביהם האידיאולוגיים מהשמאל נהנים מהכנסת אורחים של הערבים על קרקע זולה ומוצקה.