הן אמנם מנהלות משא ומתן מול ספקים ולקוחות וגם מול מנהל הבנק, אך כשזה נוגע לפרסום בעיתון, חלק מבעלות העסק החרדיות נרתעות צריך לשאול את הבעל. רובן חזרו עם תשובה שלילית. בכל זאת, משיחות עם המעטות והמעטים שכן היו מוכנים להיחשף, מתגלה תהליך התפתחות מעניין העובר על חברה החרדית.
לא לשכוח שיעורי בית
"אנשים חושבים שלפתוח עסק זה דבר פשוט. רק אחרי שהם מפסידים הרבה כסף הם מבינים שצריך לעשות שיעורי בית לפני כן", אומר נחום, חרדי בן 30, בעל חברה לעיצוב פנים ואדריכלות. נחום, אב לארבעה ילדים, עבד כמה שנים בתור איש מכירות, ולפני כן ניסה את מזלו כעצמאי. תוך חודשיים וחצי הוא סגר את העסק. בינתיים למד בשלוחת הטכניון ארכיטקטורה ועיצוב פנים, וכשסיים פתח את החברה החדשה. "הפעם הקפדתי על כל פרט לפני שהלכתי על העסק החדש. הכנתי תכנית עסקית מסודרת", הוא אומר.
תן דוגמה.
"למשל, כשאתה מכין פרוספקט לעסק שלך, אתה צריך לדעת איך לשווק את עצמך. אם אציג את עצמי בתור אדריכל, זה יישמע לאנשים באותה ליגה כמו רופא, כלומר משהו יקר. אם, לעומת זאת אני מוכר את עצמי בתור אחד שעוזר לעשות שינוי בבית, זה נשמע פחות מאיים.
"דוגמה אחרת: חשוב שבפרוספקט יופיע מספר טלפון קווי וטלפון סלולרי. אם מופיע רק הסלולרי, זה נראה כאילו שאתה איזה מאכער שאין לו אפילו משרד. אלה דברים שאנשים קולטים רק בתת-מודע, אבל זה מה שעושה את ההבדל בין פרוספקט חובבני למקצועי".
ומה אמרו החברים?
"הם התפלאו, איך בתקופה כזו אני עוזב משכורת קבועה והולך ליוזמה פרטית. אבל מהמשפחה הקרובה היה לי גיבוי מלא, וזה חשוב לי מאוד. לפעמים אני יוצא לפגישות עם לקוחות בשעות מאוחרות, תשע או עשר בלילה, ובלי העזרה של אשתי זה לא היה יכול להצליח".
אם אשתך תרצה גם היא לפתוח עסק עצמאי, תתמוך בה?
"שאלה קשה. אני מאמין שכן, בתנאי שיהיו לה שעות נורמליות, לא כמו שלי. אם היא תצטרך לנסוע בעשר בלילה לעסק זה לא ילך. בכל זאת, מישהו צריך לטפל בילדים".
בעולם העסקים לפעמים 'מעגלים פינות'. איך אתה בתור אדם חרדי מסתדר עם זה?
"אני עובד בשקיפות מלאה ולא מעגל פינות. אני לא רק מייעץ איך לשפץ את הדירה, אלא גם דואג להביא בעלי מקצוע מתאימים ולפקח עליהם. אני אומר ללקוח שאני הראשון שנכנס והאחרון שיוצא. היתה לי לא מזמן עבודת שיפוץ של דירה שהבעלים, שגרים בחו"ל, כבר שילמו לי עליה. תוך כדי עבודה הם ביקשו כמה שינויים, ויצא שזה הוזיל להם את המחיר באלף שקלים.
"יכולתי להעלים עין, הם הרי שילמו לי מראש, אבל אני העדפתי בסכום הזה לשדרג להם את כל המפסקים בבית לסוג מיוחד. ככה הם יצאו מרוצים ואני הרגשתי שעשיתי את העבודה כמו שצריך. בסופו של דבר, אני מאמין שלטווח הארוך תמיד משתלם להיות הגון".
אתה מרגיש שיש מגמה שיותר אנשים מהציבור החרדי פותחים עסקים?
"בפירוש כן. במסגרת העבודה אני פוגש לא מעט אנשים, שלמדו מקצוע או שפוטרו מהעבודה ומנסים עכשיו לפתוח משהו עצמאי".
ברכה מהרבי
מירי, אישה חרדית תושבת פתח-תקווה, מנהלת מזה כשנה חנות מתנות וממתקים בבני-ברק. היא גם מעצבת מתנות שילוב של שוקולדים, כלים ולפעמים דובונים לימי הולדת, בת מצוות ולידות. היא בת 32 ואם לשישה ילדים בגילאים משנתיים וחצי עד 11. "בהתחלה עבדתי כגננת, ואחר-כך עברתי לחנות מתנות בתור שכירה. הנושא תמיד משך אותי, ואחרי שעבדתי שם כמה זמן, אמרתי לעצמי: אם הוא יכול גם אני יכולה. למה שאני אעבוד בשבילו, אם אני יכולה לעבוד בשביל עצמי?"
מירי קנתה חנות מתנות, שכרה מוכרת והיום היא עובדת חצי יום בחנות. "איכשהו שמעתי על הפעילות של מט"י (מרכז טיפוח יזמות, ראו מסגרת), אז שלחתי את בעלי לברר", היא מספרת. "לא היה לי מספיק ביטחון עצמי בשביל לבוא לבד. הם כמובן אמרו לבעלי שמי שרוצה לנהל עסק עצמאי חייב לבוא בעצמו. כשהגעתי, נרשמתי לקורס יזמות ושיווק".
מה זה נתן לך?
"הקורס עזר לי מאוד, מכיוון שכשהתחלתי אותו כבר הייתי בעסק, כך שיכולתי להבין את הדברים בצורה מעשית ולא רק תיאורטית. למדתי איך מחליפים מוצר שהמכירות שלו דועכות במוצר חדש שנכנס באותה נישה. למדתי גם שאני צריכה להכיר כל פרט במוצר שאני מוכרת, והכי חשוב להאמין בעצמי ובמוצרים.
"היום כשמגיע אלי סוכן, אני קונה ממנו רק דברים שמוצאים חן בעיניי. לפעמים הם אומרים לי: מירי, אל תבחרי רק מה שבטעם שלך, יש גם אנשים עם טעם שונה, אבל אני לא משתכנעת. אני לוקחת רק מה שאני אוהבת".
איך הגיבה הסביבה?
"בהתחלה הם היו מסויגים, בעיקר בגלל שקניתי חנות קיימת. אנשים אמרו לי שכנראה העסק כושל. הרי אם החנות היתה מאוד רווחית הוא לא היה מוכר אותה".
ומה השבת להם?
"הסברתי להם שעשיתי לפני כן שיעורי בית. ישבתי עם רואה חשבון שלושה חודשים, וניתחנו את הכדאיות של העסק. הגענו למסקנה שזה יכול להצליח, בתנאי שאני אהיה מעורבת הרבה יותר בעסק ולא אנהל אותו בשלט רחוק כמו הבעלים הקודמים. חוץ מזה, רציתי עבודה יותר משתלמת. אישה חרדית כמוני, בוגרת סמינר שמטופלת בילדים, כמעט שלא יכולה למצוא עבודה שמכניסה יותר מ-3000-2000 שקל בחודש".
והם השתכנעו?
"כן. גם מכיוון שסיפרתי להם שהלכתי לבקש ברכה מהאדמו"ר של הקהילה שלנו. האדמו"ר עונה בדרך כלל תשובות קצרות למי שפונה אליו משהו בסגנון של כן ולא. אבל אתי הוא נכנס ממש לפרטים. רצה לדעת כל דבר על החנות, ובסוף נתן לי ברכה. מאותו רגע הלכתי, כמו שאומרים, 'על עיוור', ועובדה שזה מצליח. אפילו הבעלים הקודמים של החנות ביקר אצלי ואמר שרואים שהחנות פורחת".
ואיך הילדים מגיבים?
"בסך הכול הם מגיבים טוב. הם רואים שאני נהנית ממה שאני עושה, וזה חשוב מאוד. מכיוון שזו חנות של מתנות וממתקים, אני דואגת לתת להם גם פרסים מהחנות, כך שהם לא מקופחים. מעבר לזה אני מנסה תמיד לשדר להם מסר חיובי שהעבודה שלי היא כיף ולא עול. וזה באמת נכון, אני מרגישה שאני מממשת את עצמי".
את חושבת שיש כאן תופעה, שיותר נשים חרדיות פותחות עסקים עצמאיים?
"קשה לי לתת תשובה מדעית, אבל נראה לי שהנושא התפתח לאחרונה. אני רואה שמגיעות יותר נשים להרצאות לנשים חרדיות שמנהלות עסקים, ושומעת שיש יותר התעניינות בנושא. אם כי המיתון די בולם. נשים מתלבטות יותר אם עכשיו זה הזמן לצאת לעצמאות כזו".
נשים מצלמות נשים
אסתר היא צלמת עצמאית שעובדת רק במגזר החרדי. היא מצלמת רק נשים, בעיקר באירועים כמו חתונות ובר-מצוות. "יש נטייה אצלנו, הנשים החרדיות, לעבור לצלמות", היא אומרת. "אני רואה שיש יותר ויותר צלמות חרדיות, חלקן חוזרות בתשובה. הביקוש לצלמות הוא גדול, כי נשים לא חשות בנוח כשצלם מביים אותם, מעמיד אותן בפוזות. למרות זאת עדיין רוב צלמי האירועים הם גברים".
העניין שלה בצילום התחיל לפני כעשר שנים, כשחבר של בעלה נתן להם מצלמה עם זום. אסתר התלהבה והתחילה לצלם בתור תחביב. באותו זמן עבדה בתור מנהלת חשבונות, אך הרגישה שהיא "לא מתחברת" לעבודה. לפני מספר שנים הזמינה אותה חברה שידעה על התחביב לצלם אצלה בחתונה. "כשנתתי את התמונות לפיתוח", נזכרת אסתר, "הצלם כל-כך התלהב מהתמונות שהוא אמר לי: 'אני רוצה לעבוד אתך', והוא התחיל להדריך אותי. אחר-כך לקחתי קורס צילום לנשים בלבד, כי אמנם הייתי עם ניסיון מהשטח, אבל לא היה לי רקע תיאורטי, אפילו מושגים בסיסיים כמו 'צמצם' לא הכרתי".
המשפחה גם התלהבה מהעניין כמוך?
"כן, כי זה כנראה האופי שלי, להיות יוצרת. צילמתי לא מזמן את החינה של הבת של גיסתי, וכולם אמרו לי שהצילום מתלבש עלי, מתאים לאישיות שלי. אני לא באה רק לצלם, אני משתתפת בשמחה, רוקדת, שרה ובקיצור זורמת".
לא קשה לך לנסוע כל-כך הרבה ולעבוד בערבים?
"בגלל שאני נהנית מהעבודה אני דווקא מקבלת מהצילום. וחוץ מזה, אני אוהבת נסיעות. הייתי כבר בנהריה, בירושלים ובאשקלון. נכון שיש רגעים קשים, לפעמים אני צריכה להידחף כדי לתפוס זווית צילום טובה. היות שאני לא כל-כך גבוהה, אני מביאה אתי סולם קטן, ליתר ביטחון. פעם, מרוב דוחק, לא הצלחתי לצלם כשהחתן כיסה את פני הכלה. כשהראיתי לזוג את התמונות, החתן, חסיד ברסלב, אמר לי: את יודעת, אני לא מתפלא על כל מה שקשור בחתונה התפללתי, אבל שכחתי להתפלל על התמונות..."
כל אחד ומה שמתאים לו
איריס פלד, כלכלנית בעלת תואר שני במנהל עסקים, היא המנהלת של מט"י בני-ברק. היא מאפיינת את סוגי היוזמות העסקיות בעיר: "כיום יש מגוון גדול מאוד של תחומים. החל מהתחומים 'הקלאסיים' של הציבור החרדי כמו פאנות, בגדי ילדים, בגדי נשים, ותפירה, וכלה במכירת כלי בית ומכשירי חשמל, סדנאות לציור וארגון חתונות. חלק מהעסקים האלה פועלים מהבית, וזה דבר ייחודי יחסית לציבור הכללי".
מה היתרונות של עסק בבית?
"ראשית, זה חיסכון של הוצאות; לא צריך לשלם שכירות וארנונה. נוסף לכך, זה פותר בעיה לנשים שיש להן הרבה ילדים. כך הן לא עוזבות את הילדים ואת עבודות הבית. כתוצאה מכך גם שעות העבודה שונות מהמקובל עובדים יותר בשעות הלילה. יש עסקים שעובדים בבוקר (כשהילדים במסגרות הלימוד), סוגרים אחר הצהריים, ורק אחרי שמשכיבים את הילדים, בערך בשמונה בערב, פותחים עד השעות המאוחרות".
איך מוכרים מוצרי חשמל בבית?
"בדרך-כלל מחזיקים במלאי רק מוצרים קטנים. לפעמים מוכרים בכל מיני חדרי עגלות או מקלטים, שם יש יותר מקום לאחסון. כשמדובר במוצרים גדולים כמו מכונות כביסה או מקררים, המכירה מתבצעת דרך קטלוגים".
מה עם תחום המזון?
"אי אפשר לקבל הכשר בבית, ולכן זה בעייתי. באופן יחסי, נפתחים בבני ברק פחות עסקי מזון בגלל מגבלות הכשרות".
איריס מספרת על שיתוף הפעולה עם היחידה להכשרה מקצועית בעירייה: "אם פונה אלי מישהו שלאחר פגישה אתי אני מתרשמת שהוא לא מתאים לעסקים, אני מפנה אותו ליחידה כדי שילמד מקצוע שבו הוא יוכל לעבוד כשכיר. זה עובד גם בכיוון ההפוך: מישהו שמתאים ליזמות נשלח לקורסים בתחומים כמו רפלקסולוגיה, איפור, תיקון מכשירי חשמל או מחשבים. אחר-כך מוסיפים קורס ליזמות עסקית, שמלמד את בעלי המקצוע איך לקחת את הידע שהם רכשו בקורס ולהפוך אותו לעסק עצמאי".
ביניים: לומדים לעשות עסקים
מה ההבדלים בין הקורסים בבני-ברק לקורסים לציבור הרחב?
"אמנם המרצים שלנו אינם חרדים, אבל הם כן מכירים את הקהל החרדי ולוקחים זאת בחשבון בתכנים של הקורסים. הדוגמאות יהיו רלוונטיות, לא מהטלוויזיה למשל. וגם השפה מתאימה. הקורסים הם כמובן נפרדים. בסופו של דבר, עסק זה עסק בכל מקום, למרות ההבדלים קטנים".
יש הבדלים בשיטות השיווק?
"בציבור החרדי מקובלת בעיקר השיטה של 'מפה לאוזן', אבל למעשה זו צורת שיווק שנכונה בעסקים קטנים באופן כללי, מכיוון שעסק קטן לא יכול להרשות לעצמו להוציא כסף רב על פרסום".
נניח שאני רוצה לפתוח עסק, איך זה עובד בתכלס'?
"מי שמגיע אלינו צריך לבוא עם רעיון ליוזמה. בדרך כלל אנחנו לא נותנים רעיונות. בפגישה הראשונה אנחנו נותנים לו שיעורי בית להכין תכנית עסקית. קובעים פגישה נוספת ושולחים אותו לקורס יזמות עסקית. הקורס עוסק בנושאים כמו: האם אני בכלל מתאים לפתוח עסק עצמאי, האם הרעיון כלכלי, עבודה מול בנקים ושיווק. זה אמנם קורס בסיסי, אבל הוא נותן תמונה רחבה. אחר-כך אפשר להתמקד בתחומים ספציפיים.
"כשהעסק כבר נפתח יש לנו קורס לניהול עסק שמתמקד בבעיות הניהול השוטף. אנחנו מפעילים גם מועדון לנשות עסקים כבר יותר משש שנים. זה פורום ייחודי בארץ, שמונה קרוב לשמונים חברות. הן נפגשות פעם בחודש, שומעות הרצאות, מחליפות דעות ולפעמים גם משתפות פעולה. למשל, מישהי שמוכרת בגדים חברה לידידה שמעצבת תכשיטים, ועכשיו הן מוכרות את השמלה עם תכשיטים תואמים".
דוגמה לסיפור הצלחה?
"יש עסקים שהתחילו אצלנו בקטן וכבר התרחבו, למשל עסק למכירת שמלות כלה, עם הזמן הם לקחו קורס לשזירת פרחים לחתונות. אחר-כך לקחו קורס של ניהול אירועים. כך הם התרחבו עד שהן מפיקות לפעמים את כל האירוע. יש גם מישהי שעשתה חוגי ציור בבית, בהמשך פתחה בית ספר קטן, וכעבור זמן התחילה להעסיק גם מורות ולהעביר קורסים במסגרת ההכשרה המקצועית כאן".
וכישלונות?
"יש כמובן, אבל הם נדירים. אנחנו משתדלים לעשות עבודות הכנה מעמיקות לפני הקמת העסק. אם מגיע אלינו מישהו, שאחרי ברור אנחנו משתכנעים שהוא לא מתאים להיות יזם ו'מורידים' אותו מזה, אני לא רואה את זה בתור כישלון, להיפך. לכן זאת לא חוכמה למדוד אותנו לפי מספר העסקים שפתחנו, צריך להוסיף לכך את כמות העסקים הכושלים שמנענו.
כאן זה לא אמריקה
ישי ויינר, עורך השבועון החרדי 'מפתח העיר' המכיר היטב את החברה החרדית לגווניה, מסויג יותר. "אין כאן תופעה", הוא פוסק. "מדובר לכל היותר בטפטוף. הרי בבני ברק לבדה יש כמעט 30,000 בתי אב, אז אם ברחוב ר' עקיבא נוספו חמש או עשר חנויות בגדים שמנוהלות על ידי נשים, זה כבר תופעה?"
"נכון", הוא מסכים, "רואים יותר נשים חרדיות שנכנסות לתחומים חדשים כמו גרפיקה ומחשבים, אבל לא כמגמה המונית".
איך אתה מתרשם ממצב התעסוקה?
"אני חושב שיש מודעות ויש רצון של הנשים החרדיות לצאת לעבודה. הבעיה היא שמעבר לרצון, אין כל-כך הרבה מקומות עבודה והן לוקחות מה שיש. לכן אפשר לראות באולמות שמחה נשים שעובדות בארגון החתונה, דבר שלא היה בעבר. יש גם יותר נשים בתחום הקייטרינג".
אולי המחלוקת בין הרבנים בנושא משפיעה על יציאת הנשים לעבודה?
"אין מחלוקת. הרבנים מסכימים שנשים צריכות לצאת לעבודה, בתנאי שזה בתוך המגזר החרדי. אבל אף רב לא יאשר לבחורה חרדית לעבוד במקום חילוני. לדעתי גם חלק מההורים החילוניים לא יסכימו שהבת שלהם תעבוד במקומות כאלה..."
"לסיכום", אומר ויינר, "אנחנו רחוקים מהמצב בארה"ב. שם אפשר לראות אברכים מזוקנים לבושים בסרבל עבודה שעובדים כמכונאים במוסכים של ויליאמסבורג, ונשים חרדיות מועסקות בכל התחומים בבורו-פארק. יש רצון, יש נכונות, אבל כמו בתחומים אחרים, כאן זה לא אמריקה".
מטפחים יזמות
מט"י מרכז טיפוח יזמות, היא רשת של 24 גופים שמטרתם קידום עסקים קיימים וסיוע בהקמת עסקים חדשים. העסקים הקטנים, המוגדרים כאלו המעסיקים עד מאה עובדים, מהווים מעל 90% מהעסקים במדינה. כל אחד מסניפי מט"י הוא עמותה עצמאית הממומנת ע"י הרשות המקומית, הרשות לעסקים קטנים (במשרד התעשייה והמסחר) וגופים נוספים. במרכזים ניתן לקבל ייעוץ והדרכה בגיבוש הרעיון העסקי ובתהליכי הקמת העסק. כמו כן ניתן לקבל שירות מסובסד של חונכות עסקית יועצים מנוסים מגיעים לבית העסק, לומדים את צרכיו ובעיותיו ומסייעים בפתרונן.
במט"י מציעים גם סדנאות קצרות לנושאים ספציפיים, כמו אומנות המכירה, הישרדות בזמן מיתון ותדמית עסקית. יש גם אפשרות גישה למאגרי מידע לצורך ביצוע סקרי שוק ובדיקה של המצב הכלכלי של העסקים עמם מתכוונים לעבוד. שירות נוסף המוצע במרכזים הוא הפנייה למקורות מימון מקרנות המיועדות לעסקים קטנים ולמקורות מימון אחרים. בסך הכל, מקימים סניפי מט"י השונים אלפי עסקים מדי שנה.
מט"י בני ברק קיים יותר משבע שנים, תוך שימת דגש מיוחד על נשים חרדיות. בנוסף מטפל הסניף גם באוכלוסיה חרדית מאלעד, קריית ספר, כפר חב"ד ופתח תקווה. בשנה שעברה הוקמו באמצעות הסניף בבני ברק קרוב למאה עסקים, מתוכם כמחצית ע"י נשים חרדיות.
לא לשכוח שיעורי בית
"אנשים חושבים שלפתוח עסק זה דבר פשוט. רק אחרי שהם מפסידים הרבה כסף הם מבינים שצריך לעשות שיעורי בית לפני כן", אומר נחום, חרדי בן 30, בעל חברה לעיצוב פנים ואדריכלות. נחום, אב לארבעה ילדים, עבד כמה שנים בתור איש מכירות, ולפני כן ניסה את מזלו כעצמאי. תוך חודשיים וחצי הוא סגר את העסק. בינתיים למד בשלוחת הטכניון ארכיטקטורה ועיצוב פנים, וכשסיים פתח את החברה החדשה. "הפעם הקפדתי על כל פרט לפני שהלכתי על העסק החדש. הכנתי תכנית עסקית מסודרת", הוא אומר.
תן דוגמה.
"למשל, כשאתה מכין פרוספקט לעסק שלך, אתה צריך לדעת איך לשווק את עצמך. אם אציג את עצמי בתור אדריכל, זה יישמע לאנשים באותה ליגה כמו רופא, כלומר משהו יקר. אם, לעומת זאת אני מוכר את עצמי בתור אחד שעוזר לעשות שינוי בבית, זה נשמע פחות מאיים.
"דוגמה אחרת: חשוב שבפרוספקט יופיע מספר טלפון קווי וטלפון סלולרי. אם מופיע רק הסלולרי, זה נראה כאילו שאתה איזה מאכער שאין לו אפילו משרד. אלה דברים שאנשים קולטים רק בתת-מודע, אבל זה מה שעושה את ההבדל בין פרוספקט חובבני למקצועי".
ומה אמרו החברים?
"הם התפלאו, איך בתקופה כזו אני עוזב משכורת קבועה והולך ליוזמה פרטית. אבל מהמשפחה הקרובה היה לי גיבוי מלא, וזה חשוב לי מאוד. לפעמים אני יוצא לפגישות עם לקוחות בשעות מאוחרות, תשע או עשר בלילה, ובלי העזרה של אשתי זה לא היה יכול להצליח".
אם אשתך תרצה גם היא לפתוח עסק עצמאי, תתמוך בה?
"שאלה קשה. אני מאמין שכן, בתנאי שיהיו לה שעות נורמליות, לא כמו שלי. אם היא תצטרך לנסוע בעשר בלילה לעסק זה לא ילך. בכל זאת, מישהו צריך לטפל בילדים".
בעולם העסקים לפעמים 'מעגלים פינות'. איך אתה בתור אדם חרדי מסתדר עם זה?
"אני עובד בשקיפות מלאה ולא מעגל פינות. אני לא רק מייעץ איך לשפץ את הדירה, אלא גם דואג להביא בעלי מקצוע מתאימים ולפקח עליהם. אני אומר ללקוח שאני הראשון שנכנס והאחרון שיוצא. היתה לי לא מזמן עבודת שיפוץ של דירה שהבעלים, שגרים בחו"ל, כבר שילמו לי עליה. תוך כדי עבודה הם ביקשו כמה שינויים, ויצא שזה הוזיל להם את המחיר באלף שקלים.
"יכולתי להעלים עין, הם הרי שילמו לי מראש, אבל אני העדפתי בסכום הזה לשדרג להם את כל המפסקים בבית לסוג מיוחד. ככה הם יצאו מרוצים ואני הרגשתי שעשיתי את העבודה כמו שצריך. בסופו של דבר, אני מאמין שלטווח הארוך תמיד משתלם להיות הגון".
אתה מרגיש שיש מגמה שיותר אנשים מהציבור החרדי פותחים עסקים?
"בפירוש כן. במסגרת העבודה אני פוגש לא מעט אנשים, שלמדו מקצוע או שפוטרו מהעבודה ומנסים עכשיו לפתוח משהו עצמאי".
ברכה מהרבי
מירי, אישה חרדית תושבת פתח-תקווה, מנהלת מזה כשנה חנות מתנות וממתקים בבני-ברק. היא גם מעצבת מתנות שילוב של שוקולדים, כלים ולפעמים דובונים לימי הולדת, בת מצוות ולידות. היא בת 32 ואם לשישה ילדים בגילאים משנתיים וחצי עד 11. "בהתחלה עבדתי כגננת, ואחר-כך עברתי לחנות מתנות בתור שכירה. הנושא תמיד משך אותי, ואחרי שעבדתי שם כמה זמן, אמרתי לעצמי: אם הוא יכול גם אני יכולה. למה שאני אעבוד בשבילו, אם אני יכולה לעבוד בשביל עצמי?"
מירי קנתה חנות מתנות, שכרה מוכרת והיום היא עובדת חצי יום בחנות. "איכשהו שמעתי על הפעילות של מט"י (מרכז טיפוח יזמות, ראו מסגרת), אז שלחתי את בעלי לברר", היא מספרת. "לא היה לי מספיק ביטחון עצמי בשביל לבוא לבד. הם כמובן אמרו לבעלי שמי שרוצה לנהל עסק עצמאי חייב לבוא בעצמו. כשהגעתי, נרשמתי לקורס יזמות ושיווק".
מה זה נתן לך?
"הקורס עזר לי מאוד, מכיוון שכשהתחלתי אותו כבר הייתי בעסק, כך שיכולתי להבין את הדברים בצורה מעשית ולא רק תיאורטית. למדתי איך מחליפים מוצר שהמכירות שלו דועכות במוצר חדש שנכנס באותה נישה. למדתי גם שאני צריכה להכיר כל פרט במוצר שאני מוכרת, והכי חשוב להאמין בעצמי ובמוצרים.
"היום כשמגיע אלי סוכן, אני קונה ממנו רק דברים שמוצאים חן בעיניי. לפעמים הם אומרים לי: מירי, אל תבחרי רק מה שבטעם שלך, יש גם אנשים עם טעם שונה, אבל אני לא משתכנעת. אני לוקחת רק מה שאני אוהבת".
איך הגיבה הסביבה?
"בהתחלה הם היו מסויגים, בעיקר בגלל שקניתי חנות קיימת. אנשים אמרו לי שכנראה העסק כושל. הרי אם החנות היתה מאוד רווחית הוא לא היה מוכר אותה".
ומה השבת להם?
"הסברתי להם שעשיתי לפני כן שיעורי בית. ישבתי עם רואה חשבון שלושה חודשים, וניתחנו את הכדאיות של העסק. הגענו למסקנה שזה יכול להצליח, בתנאי שאני אהיה מעורבת הרבה יותר בעסק ולא אנהל אותו בשלט רחוק כמו הבעלים הקודמים. חוץ מזה, רציתי עבודה יותר משתלמת. אישה חרדית כמוני, בוגרת סמינר שמטופלת בילדים, כמעט שלא יכולה למצוא עבודה שמכניסה יותר מ-3000-2000 שקל בחודש".
והם השתכנעו?
"כן. גם מכיוון שסיפרתי להם שהלכתי לבקש ברכה מהאדמו"ר של הקהילה שלנו. האדמו"ר עונה בדרך כלל תשובות קצרות למי שפונה אליו משהו בסגנון של כן ולא. אבל אתי הוא נכנס ממש לפרטים. רצה לדעת כל דבר על החנות, ובסוף נתן לי ברכה. מאותו רגע הלכתי, כמו שאומרים, 'על עיוור', ועובדה שזה מצליח. אפילו הבעלים הקודמים של החנות ביקר אצלי ואמר שרואים שהחנות פורחת".
ואיך הילדים מגיבים?
"בסך הכול הם מגיבים טוב. הם רואים שאני נהנית ממה שאני עושה, וזה חשוב מאוד. מכיוון שזו חנות של מתנות וממתקים, אני דואגת לתת להם גם פרסים מהחנות, כך שהם לא מקופחים. מעבר לזה אני מנסה תמיד לשדר להם מסר חיובי שהעבודה שלי היא כיף ולא עול. וזה באמת נכון, אני מרגישה שאני מממשת את עצמי".
את חושבת שיש כאן תופעה, שיותר נשים חרדיות פותחות עסקים עצמאיים?
"קשה לי לתת תשובה מדעית, אבל נראה לי שהנושא התפתח לאחרונה. אני רואה שמגיעות יותר נשים להרצאות לנשים חרדיות שמנהלות עסקים, ושומעת שיש יותר התעניינות בנושא. אם כי המיתון די בולם. נשים מתלבטות יותר אם עכשיו זה הזמן לצאת לעצמאות כזו".
נשים מצלמות נשים
אסתר היא צלמת עצמאית שעובדת רק במגזר החרדי. היא מצלמת רק נשים, בעיקר באירועים כמו חתונות ובר-מצוות. "יש נטייה אצלנו, הנשים החרדיות, לעבור לצלמות", היא אומרת. "אני רואה שיש יותר ויותר צלמות חרדיות, חלקן חוזרות בתשובה. הביקוש לצלמות הוא גדול, כי נשים לא חשות בנוח כשצלם מביים אותם, מעמיד אותן בפוזות. למרות זאת עדיין רוב צלמי האירועים הם גברים".
העניין שלה בצילום התחיל לפני כעשר שנים, כשחבר של בעלה נתן להם מצלמה עם זום. אסתר התלהבה והתחילה לצלם בתור תחביב. באותו זמן עבדה בתור מנהלת חשבונות, אך הרגישה שהיא "לא מתחברת" לעבודה. לפני מספר שנים הזמינה אותה חברה שידעה על התחביב לצלם אצלה בחתונה. "כשנתתי את התמונות לפיתוח", נזכרת אסתר, "הצלם כל-כך התלהב מהתמונות שהוא אמר לי: 'אני רוצה לעבוד אתך', והוא התחיל להדריך אותי. אחר-כך לקחתי קורס צילום לנשים בלבד, כי אמנם הייתי עם ניסיון מהשטח, אבל לא היה לי רקע תיאורטי, אפילו מושגים בסיסיים כמו 'צמצם' לא הכרתי".
המשפחה גם התלהבה מהעניין כמוך?
"כן, כי זה כנראה האופי שלי, להיות יוצרת. צילמתי לא מזמן את החינה של הבת של גיסתי, וכולם אמרו לי שהצילום מתלבש עלי, מתאים לאישיות שלי. אני לא באה רק לצלם, אני משתתפת בשמחה, רוקדת, שרה ובקיצור זורמת".
לא קשה לך לנסוע כל-כך הרבה ולעבוד בערבים?
"בגלל שאני נהנית מהעבודה אני דווקא מקבלת מהצילום. וחוץ מזה, אני אוהבת נסיעות. הייתי כבר בנהריה, בירושלים ובאשקלון. נכון שיש רגעים קשים, לפעמים אני צריכה להידחף כדי לתפוס זווית צילום טובה. היות שאני לא כל-כך גבוהה, אני מביאה אתי סולם קטן, ליתר ביטחון. פעם, מרוב דוחק, לא הצלחתי לצלם כשהחתן כיסה את פני הכלה. כשהראיתי לזוג את התמונות, החתן, חסיד ברסלב, אמר לי: את יודעת, אני לא מתפלא על כל מה שקשור בחתונה התפללתי, אבל שכחתי להתפלל על התמונות..."
כל אחד ומה שמתאים לו
איריס פלד, כלכלנית בעלת תואר שני במנהל עסקים, היא המנהלת של מט"י בני-ברק. היא מאפיינת את סוגי היוזמות העסקיות בעיר: "כיום יש מגוון גדול מאוד של תחומים. החל מהתחומים 'הקלאסיים' של הציבור החרדי כמו פאנות, בגדי ילדים, בגדי נשים, ותפירה, וכלה במכירת כלי בית ומכשירי חשמל, סדנאות לציור וארגון חתונות. חלק מהעסקים האלה פועלים מהבית, וזה דבר ייחודי יחסית לציבור הכללי".
מה היתרונות של עסק בבית?
"ראשית, זה חיסכון של הוצאות; לא צריך לשלם שכירות וארנונה. נוסף לכך, זה פותר בעיה לנשים שיש להן הרבה ילדים. כך הן לא עוזבות את הילדים ואת עבודות הבית. כתוצאה מכך גם שעות העבודה שונות מהמקובל עובדים יותר בשעות הלילה. יש עסקים שעובדים בבוקר (כשהילדים במסגרות הלימוד), סוגרים אחר הצהריים, ורק אחרי שמשכיבים את הילדים, בערך בשמונה בערב, פותחים עד השעות המאוחרות".
איך מוכרים מוצרי חשמל בבית?
"בדרך-כלל מחזיקים במלאי רק מוצרים קטנים. לפעמים מוכרים בכל מיני חדרי עגלות או מקלטים, שם יש יותר מקום לאחסון. כשמדובר במוצרים גדולים כמו מכונות כביסה או מקררים, המכירה מתבצעת דרך קטלוגים".
מה עם תחום המזון?
"אי אפשר לקבל הכשר בבית, ולכן זה בעייתי. באופן יחסי, נפתחים בבני ברק פחות עסקי מזון בגלל מגבלות הכשרות".
איריס מספרת על שיתוף הפעולה עם היחידה להכשרה מקצועית בעירייה: "אם פונה אלי מישהו שלאחר פגישה אתי אני מתרשמת שהוא לא מתאים לעסקים, אני מפנה אותו ליחידה כדי שילמד מקצוע שבו הוא יוכל לעבוד כשכיר. זה עובד גם בכיוון ההפוך: מישהו שמתאים ליזמות נשלח לקורסים בתחומים כמו רפלקסולוגיה, איפור, תיקון מכשירי חשמל או מחשבים. אחר-כך מוסיפים קורס ליזמות עסקית, שמלמד את בעלי המקצוע איך לקחת את הידע שהם רכשו בקורס ולהפוך אותו לעסק עצמאי".
ביניים: לומדים לעשות עסקים
מה ההבדלים בין הקורסים בבני-ברק לקורסים לציבור הרחב?
"אמנם המרצים שלנו אינם חרדים, אבל הם כן מכירים את הקהל החרדי ולוקחים זאת בחשבון בתכנים של הקורסים. הדוגמאות יהיו רלוונטיות, לא מהטלוויזיה למשל. וגם השפה מתאימה. הקורסים הם כמובן נפרדים. בסופו של דבר, עסק זה עסק בכל מקום, למרות ההבדלים קטנים".
יש הבדלים בשיטות השיווק?
"בציבור החרדי מקובלת בעיקר השיטה של 'מפה לאוזן', אבל למעשה זו צורת שיווק שנכונה בעסקים קטנים באופן כללי, מכיוון שעסק קטן לא יכול להרשות לעצמו להוציא כסף רב על פרסום".
נניח שאני רוצה לפתוח עסק, איך זה עובד בתכלס'?
"מי שמגיע אלינו צריך לבוא עם רעיון ליוזמה. בדרך כלל אנחנו לא נותנים רעיונות. בפגישה הראשונה אנחנו נותנים לו שיעורי בית להכין תכנית עסקית. קובעים פגישה נוספת ושולחים אותו לקורס יזמות עסקית. הקורס עוסק בנושאים כמו: האם אני בכלל מתאים לפתוח עסק עצמאי, האם הרעיון כלכלי, עבודה מול בנקים ושיווק. זה אמנם קורס בסיסי, אבל הוא נותן תמונה רחבה. אחר-כך אפשר להתמקד בתחומים ספציפיים.
"כשהעסק כבר נפתח יש לנו קורס לניהול עסק שמתמקד בבעיות הניהול השוטף. אנחנו מפעילים גם מועדון לנשות עסקים כבר יותר משש שנים. זה פורום ייחודי בארץ, שמונה קרוב לשמונים חברות. הן נפגשות פעם בחודש, שומעות הרצאות, מחליפות דעות ולפעמים גם משתפות פעולה. למשל, מישהי שמוכרת בגדים חברה לידידה שמעצבת תכשיטים, ועכשיו הן מוכרות את השמלה עם תכשיטים תואמים".
דוגמה לסיפור הצלחה?
"יש עסקים שהתחילו אצלנו בקטן וכבר התרחבו, למשל עסק למכירת שמלות כלה, עם הזמן הם לקחו קורס לשזירת פרחים לחתונות. אחר-כך לקחו קורס של ניהול אירועים. כך הם התרחבו עד שהן מפיקות לפעמים את כל האירוע. יש גם מישהי שעשתה חוגי ציור בבית, בהמשך פתחה בית ספר קטן, וכעבור זמן התחילה להעסיק גם מורות ולהעביר קורסים במסגרת ההכשרה המקצועית כאן".
וכישלונות?
"יש כמובן, אבל הם נדירים. אנחנו משתדלים לעשות עבודות הכנה מעמיקות לפני הקמת העסק. אם מגיע אלינו מישהו, שאחרי ברור אנחנו משתכנעים שהוא לא מתאים להיות יזם ו'מורידים' אותו מזה, אני לא רואה את זה בתור כישלון, להיפך. לכן זאת לא חוכמה למדוד אותנו לפי מספר העסקים שפתחנו, צריך להוסיף לכך את כמות העסקים הכושלים שמנענו.
כאן זה לא אמריקה
ישי ויינר, עורך השבועון החרדי 'מפתח העיר' המכיר היטב את החברה החרדית לגווניה, מסויג יותר. "אין כאן תופעה", הוא פוסק. "מדובר לכל היותר בטפטוף. הרי בבני ברק לבדה יש כמעט 30,000 בתי אב, אז אם ברחוב ר' עקיבא נוספו חמש או עשר חנויות בגדים שמנוהלות על ידי נשים, זה כבר תופעה?"
"נכון", הוא מסכים, "רואים יותר נשים חרדיות שנכנסות לתחומים חדשים כמו גרפיקה ומחשבים, אבל לא כמגמה המונית".
איך אתה מתרשם ממצב התעסוקה?
"אני חושב שיש מודעות ויש רצון של הנשים החרדיות לצאת לעבודה. הבעיה היא שמעבר לרצון, אין כל-כך הרבה מקומות עבודה והן לוקחות מה שיש. לכן אפשר לראות באולמות שמחה נשים שעובדות בארגון החתונה, דבר שלא היה בעבר. יש גם יותר נשים בתחום הקייטרינג".
אולי המחלוקת בין הרבנים בנושא משפיעה על יציאת הנשים לעבודה?
"אין מחלוקת. הרבנים מסכימים שנשים צריכות לצאת לעבודה, בתנאי שזה בתוך המגזר החרדי. אבל אף רב לא יאשר לבחורה חרדית לעבוד במקום חילוני. לדעתי גם חלק מההורים החילוניים לא יסכימו שהבת שלהם תעבוד במקומות כאלה..."
"לסיכום", אומר ויינר, "אנחנו רחוקים מהמצב בארה"ב. שם אפשר לראות אברכים מזוקנים לבושים בסרבל עבודה שעובדים כמכונאים במוסכים של ויליאמסבורג, ונשים חרדיות מועסקות בכל התחומים בבורו-פארק. יש רצון, יש נכונות, אבל כמו בתחומים אחרים, כאן זה לא אמריקה".
מטפחים יזמות
מט"י מרכז טיפוח יזמות, היא רשת של 24 גופים שמטרתם קידום עסקים קיימים וסיוע בהקמת עסקים חדשים. העסקים הקטנים, המוגדרים כאלו המעסיקים עד מאה עובדים, מהווים מעל 90% מהעסקים במדינה. כל אחד מסניפי מט"י הוא עמותה עצמאית הממומנת ע"י הרשות המקומית, הרשות לעסקים קטנים (במשרד התעשייה והמסחר) וגופים נוספים. במרכזים ניתן לקבל ייעוץ והדרכה בגיבוש הרעיון העסקי ובתהליכי הקמת העסק. כמו כן ניתן לקבל שירות מסובסד של חונכות עסקית יועצים מנוסים מגיעים לבית העסק, לומדים את צרכיו ובעיותיו ומסייעים בפתרונן.
במט"י מציעים גם סדנאות קצרות לנושאים ספציפיים, כמו אומנות המכירה, הישרדות בזמן מיתון ותדמית עסקית. יש גם אפשרות גישה למאגרי מידע לצורך ביצוע סקרי שוק ובדיקה של המצב הכלכלי של העסקים עמם מתכוונים לעבוד. שירות נוסף המוצע במרכזים הוא הפנייה למקורות מימון מקרנות המיועדות לעסקים קטנים ולמקורות מימון אחרים. בסך הכל, מקימים סניפי מט"י השונים אלפי עסקים מדי שנה.
מט"י בני ברק קיים יותר משבע שנים, תוך שימת דגש מיוחד על נשים חרדיות. בנוסף מטפל הסניף גם באוכלוסיה חרדית מאלעד, קריית ספר, כפר חב"ד ופתח תקווה. בשנה שעברה הוקמו באמצעות הסניף בבני ברק קרוב למאה עסקים, מתוכם כמחצית ע"י נשים חרדיות.