ומה עם מי שנשר
(בתגובה לכתבת השער "אבא נשארתי דוס", גיליון 55)
כאב וכמחנך שגם עוסק בנושא, עשה לי טוב לקרוא את המאמר. אבל אח"כ הבנתי שאולי יש כאן הטעייה עצמית חמורה.
המחקר עוסק בבוגרי ישיבות תיכוניות, אך כנראה אינו בודק את הבנים שמתחילים, אבל אינם מסיימים את הלימודים בישיבה. לדוגמה, במחזור של אחד מבניי, כשליש(!) מהתלמידים נשרו או סולקו מהישיבה לפני סיום הלימודים. הרבה סולקו על רקע התנהגות 'לא דתית', או אפילו כי העיזו לשאול את הר"ם שאלות קשות באמונה!
למיטב ידיעתי, רובה המוחלט של הקבוצה הזאת (כולל בנים של רבנים מאד חשובים) אינו שומר מצוות היום, לאחר כארבע שנים מסיום המחזור. אולי זה היה מחזור חריג, אבל כולנו יודעים על הרבה נשירה מישיבות תיכוניות.
מבלי לבדוק גם את הבנים האלה, יכול להיות שהמחקר אינו אמין, ואנחנו פשוט עושים משלים את עצמנו.
בסופו של דבר, חשוב להתייחס לנושא בכובד ראש ולא רק לנשום לרווחה ולהכריז שהכל בסדר.
הרב צבי לשם,
אפרת
חינוך או שקט תעשייתי
(בתגובה לכתבת השער "אבא נשארתי דוס", גיליון 55)
הצגת אדם הטוען, כי "הישיבה התיכונית תשפיע על היקף הידיעות, על רמת הלמדנות, אבל לא על הבסיס של קיום תורה ומצוות", כאיש חינוך, היא מפליאה למדי. גם פרופ' למתמטיקה באוניברסיטה משפיע על רמת הידע והלמדנות של תלמידיו, אך החינוך, ברוב המקרים, ממנו והלאה. האם זהו המודל החינוכי הרצוי של הישיבות התיכוניות?
אם מוסד חינוכי אינו מוצא פתרון לילד שלא מסוגל ללמוד 5 שעות גמרא ביום, והילד נאלץ לעזוב לתיכון חילוני ספק אם חינוך הוא בראש מעייניו, אולי שקט תעשייתי.
בכלל, כל הכבוד לישיבות התורניות המצליחות להוציא תלמידים ללא קלקול החינוך שקיבלו מהבית, אכן 'מוסדות חינוכיים'!
ועוד הערה קצרה: השמטת התואר ד"ר משמו של שרגא פישרמן היא טעות, שספק אם היתה מתרחשת במקרה של רב.
תמירה ומנחם סקלרץ,
גבעת שמואל
המציאות יותר מורכבת
(בתגובה לכתבת השער "אבא נשארתי דוס", גיליון 55)
היה מקומם לקרוא את הכתבה. כנראה אצל הרב טרופ החיים הם ממש שחור או לבן.
המציאות שאני מכירה שונה. רוב בני הנוער הדתיים לשעבר שאני מכירה, מגיעים דווקא מבתים חזקים מבחינה דתית, וברבים מהם, חינוך הילדים זה הדבר הראשון. כתבה זו רק מחזקת סטריאוטיפים ופוגעת במשפחות שילדיהם לא הולכים בדרכם, כאילו שהן אשמות בכך. גם ככה הורים אלו מתמודדים עם רגשות לא קלים לגבי ילדיהם.
ובהתייחס למשפחות 'מסורתיות', לדעתי יש יופי רב בכך שמשפחות שאינן חזקות מבחינה דתית, שולחות את ילדיהן לחינוך יותר תורני. זו שאיפה יפה ולגיטימית בעיניי וראוי לשבחה.
אני רוצה לשלוח מכאן מילות חיזוק והערכה למשפחות שמתמודדות עם ילדים שלא הולכים בדרכם, כי לקבל את העובדה שהבן שלך לא בדיוק כמוך - זו גדולה רבה מאוד.
תמר קירשנבאום,
חשמונאים
בעיות זיכרון
(בתגובה לראיון עם אלי ישי, גיליון 54)
קראתי את הריאיון המקיף עם השר לשעבר אלי ישי, והייתי כלא מאמינה, האם באמת ח"כ ישי חושב שכולם חסרי זיכרון?
ש"ס ישבה בממשלה שבה אישרו את הסכמי אוסלו ואת הסכמי וואי.
ש"ס ישבה בממשלה שהתאכזרה לנכים ולאמהות חד הוריות.
ש"ס לא חוקקה אפילו חוק חברתי אחד חשוב.
אני אישית פניתי לשר אלי ישי, כשהיה שר העבודה והרווחה, ולא נעניתי כלל, אפילו לא מכתב סטנדרטי בנוסח 'קיבלנו את מכתבך. נודיעך לאחר בדיקה'.
מפלגה שאמורה להיות חברתית ונגועה בכל כך הרבה נהנתנות, ראוותנות וחוסר תום לב, לא יכולה לייצג את פשוטי העם שהצביעו עבורה.
אני חושבת שהקולות שעברו לשינוי הם לא מאהבת שינוי, אלא מהשנאה לש"ס.
חשבתי, ח"כ אלי ישי, שתנצלו את הזמן שאתם באופוזיציה כפויה כדי לעשות סוף סוף חשבון נפש.
כנראה שטעיתי.
דרורה בר-עם,
בית אל ב'
צימוקים לשבת
* "'ממשלה גולה' - 10 שרים המריאו לחו"ל".
מסתבר שהשרים אינם כה מנותקים מן העם.
גם הם מבינים שקשה לחיות בארץ.
* "בכנסת תותקן מערכת מתוחכמת שתזהה את המצביעים על פי טביעות אצבעותיהם".
מאחר ונבחרינו ידועים כזהירים מאוד בכספי ציבור, יש להניח שבחרו במערכת הזולה יותר, זו שניקיון כפיים אינו תנאי הכרחי להפעלתה.
* "האוצר מבקש מוועדת הכספים לאשר סכום של מליון שקל לשיבוש טלפונים סלולריים בבתי כלא בטחוניים".
אין בכך כל חדש: כל סכום כסף שמגיע למשרד האוצר משבש משהו במדינה.
משה טאו,
רחובות
(בתגובה לכתבת השער "אבא נשארתי דוס", גיליון 55)
כאב וכמחנך שגם עוסק בנושא, עשה לי טוב לקרוא את המאמר. אבל אח"כ הבנתי שאולי יש כאן הטעייה עצמית חמורה.
המחקר עוסק בבוגרי ישיבות תיכוניות, אך כנראה אינו בודק את הבנים שמתחילים, אבל אינם מסיימים את הלימודים בישיבה. לדוגמה, במחזור של אחד מבניי, כשליש(!) מהתלמידים נשרו או סולקו מהישיבה לפני סיום הלימודים. הרבה סולקו על רקע התנהגות 'לא דתית', או אפילו כי העיזו לשאול את הר"ם שאלות קשות באמונה!
למיטב ידיעתי, רובה המוחלט של הקבוצה הזאת (כולל בנים של רבנים מאד חשובים) אינו שומר מצוות היום, לאחר כארבע שנים מסיום המחזור. אולי זה היה מחזור חריג, אבל כולנו יודעים על הרבה נשירה מישיבות תיכוניות.
מבלי לבדוק גם את הבנים האלה, יכול להיות שהמחקר אינו אמין, ואנחנו פשוט עושים משלים את עצמנו.
בסופו של דבר, חשוב להתייחס לנושא בכובד ראש ולא רק לנשום לרווחה ולהכריז שהכל בסדר.
הרב צבי לשם,
אפרת
חינוך או שקט תעשייתי
(בתגובה לכתבת השער "אבא נשארתי דוס", גיליון 55)
הצגת אדם הטוען, כי "הישיבה התיכונית תשפיע על היקף הידיעות, על רמת הלמדנות, אבל לא על הבסיס של קיום תורה ומצוות", כאיש חינוך, היא מפליאה למדי. גם פרופ' למתמטיקה באוניברסיטה משפיע על רמת הידע והלמדנות של תלמידיו, אך החינוך, ברוב המקרים, ממנו והלאה. האם זהו המודל החינוכי הרצוי של הישיבות התיכוניות?
אם מוסד חינוכי אינו מוצא פתרון לילד שלא מסוגל ללמוד 5 שעות גמרא ביום, והילד נאלץ לעזוב לתיכון חילוני ספק אם חינוך הוא בראש מעייניו, אולי שקט תעשייתי.
בכלל, כל הכבוד לישיבות התורניות המצליחות להוציא תלמידים ללא קלקול החינוך שקיבלו מהבית, אכן 'מוסדות חינוכיים'!
ועוד הערה קצרה: השמטת התואר ד"ר משמו של שרגא פישרמן היא טעות, שספק אם היתה מתרחשת במקרה של רב.
תמירה ומנחם סקלרץ,
גבעת שמואל
המציאות יותר מורכבת
(בתגובה לכתבת השער "אבא נשארתי דוס", גיליון 55)
היה מקומם לקרוא את הכתבה. כנראה אצל הרב טרופ החיים הם ממש שחור או לבן.
המציאות שאני מכירה שונה. רוב בני הנוער הדתיים לשעבר שאני מכירה, מגיעים דווקא מבתים חזקים מבחינה דתית, וברבים מהם, חינוך הילדים זה הדבר הראשון. כתבה זו רק מחזקת סטריאוטיפים ופוגעת במשפחות שילדיהם לא הולכים בדרכם, כאילו שהן אשמות בכך. גם ככה הורים אלו מתמודדים עם רגשות לא קלים לגבי ילדיהם.
ובהתייחס למשפחות 'מסורתיות', לדעתי יש יופי רב בכך שמשפחות שאינן חזקות מבחינה דתית, שולחות את ילדיהן לחינוך יותר תורני. זו שאיפה יפה ולגיטימית בעיניי וראוי לשבחה.
אני רוצה לשלוח מכאן מילות חיזוק והערכה למשפחות שמתמודדות עם ילדים שלא הולכים בדרכם, כי לקבל את העובדה שהבן שלך לא בדיוק כמוך - זו גדולה רבה מאוד.
תמר קירשנבאום,
חשמונאים
בעיות זיכרון
(בתגובה לראיון עם אלי ישי, גיליון 54)
קראתי את הריאיון המקיף עם השר לשעבר אלי ישי, והייתי כלא מאמינה, האם באמת ח"כ ישי חושב שכולם חסרי זיכרון?
ש"ס ישבה בממשלה שבה אישרו את הסכמי אוסלו ואת הסכמי וואי.
ש"ס ישבה בממשלה שהתאכזרה לנכים ולאמהות חד הוריות.
ש"ס לא חוקקה אפילו חוק חברתי אחד חשוב.
אני אישית פניתי לשר אלי ישי, כשהיה שר העבודה והרווחה, ולא נעניתי כלל, אפילו לא מכתב סטנדרטי בנוסח 'קיבלנו את מכתבך. נודיעך לאחר בדיקה'.
מפלגה שאמורה להיות חברתית ונגועה בכל כך הרבה נהנתנות, ראוותנות וחוסר תום לב, לא יכולה לייצג את פשוטי העם שהצביעו עבורה.
אני חושבת שהקולות שעברו לשינוי הם לא מאהבת שינוי, אלא מהשנאה לש"ס.
חשבתי, ח"כ אלי ישי, שתנצלו את הזמן שאתם באופוזיציה כפויה כדי לעשות סוף סוף חשבון נפש.
כנראה שטעיתי.
דרורה בר-עם,
בית אל ב'
צימוקים לשבת
* "'ממשלה גולה' - 10 שרים המריאו לחו"ל".
מסתבר שהשרים אינם כה מנותקים מן העם.
גם הם מבינים שקשה לחיות בארץ.
* "בכנסת תותקן מערכת מתוחכמת שתזהה את המצביעים על פי טביעות אצבעותיהם".
מאחר ונבחרינו ידועים כזהירים מאוד בכספי ציבור, יש להניח שבחרו במערכת הזולה יותר, זו שניקיון כפיים אינו תנאי הכרחי להפעלתה.
* "האוצר מבקש מוועדת הכספים לאשר סכום של מליון שקל לשיבוש טלפונים סלולריים בבתי כלא בטחוניים".
אין בכך כל חדש: כל סכום כסף שמגיע למשרד האוצר משבש משהו במדינה.
משה טאו,
רחובות