השבוע, חצי שנה אחרי הבחירות שבהן הוטחה העבודה אל הקרשים, שוב הפציר שרון בפרס להצטרף לממשלה. פרשנים הסבירו שהוא לא התכוון ברצינות, אבל אצל בכירים בליכוד נדלק אור בעיניים: אולי בכל זאת יצא מזה משהו. הם כמהים לממשלת אחדות שאמנם תקטין את מלאי התיקים והכיבודים שלהם, אבל תשחרר אותם מהצורך המעיק להעמיד אלטרנטיבה מדינית ובטחונית למצע של השמאל. כבר הרבה שנים הם מאמינים יותר במצע ההוא מאשר במצע של עצמם. למרות הכשלון הנורא של אוסלו, תורת פרס מקובלת עליהם פי כמה מתורת ז'בוטינסקי.
רובם עדיין רוחשים סימפטיה למתנחלים, מטעמים גנטיים בעיקר, אבל כבר מזמן הפסיקו להאמין בקיר ברזל, במורשת תל חי, בנצח ישראל לא ישקר. תשס"ג תיזכר כשנת ההסתאבות האידיאולוגית הסופנית שלהם, השנה שבה אימץ הליכוד את המשנה החברתית-כלכלית של 'שינוי' ואת מפת הדרכים של העבודה. אם יו"ר העבודה יחזיר פתאום טלפון לשרון, מצודת זאב תהיה מאושרת.
עד הסוף
למען חובת הגילוי הנאות, אני מגלה פה שאת 326 המלים המובאות להלן כבר פרסמתי פעם. הן לקוחות מסיפור אפוקליפטי, שנדפס כשנה לפני אינתיפאדת אל אקצה בבטאון "נקודה", ותיאר מלחמה עתידית איומה הפורצת בסוף עידן אוסלו. הערבים משתלטים על כל מדינת ישראל, ומה שנשאר ממנה זה רק ספינת השידורים של ערוץ 7, מול חופי תל-אביב. באישון ליל מגיעה לשם פתאום סירה ועליה יהודי חשוב, שמעון פרס. בתמורה לקבלת מקלט וכוס תה חם הוא נאלץ להעניק ראיון מקיף למארחיו. הדברים שאמר אז כאילו לקוחים מנאומיו השבוע, בפסטיבל המדהים לכבודו, שבמסגרתם הביע בטחון מלא בצדקת דרכו והתנגדות מוחלטת לרעיון החרטה. ציטוט:
מראיין: מאזינים ומאזינות, אלה שעוד נשארו לנו. אנחנו שמחים לארח באולפן, לראשונה בתולדות הערוץ, את ראש-הממשלה לשעבר, חתן פרס נובל לשלום, קברניט תהליך אוסלו, מר שמעון פרס.
פרס: "ערב טוב ומבורך".
ערב לא כל כך טוב, אם אינני טועה.
"תראה, אני תמיד אומר שחייבים לשמור על האופטימיות, לראות את חצי הכוס המלאה".
אבל הכוס נשברה, מר פרס. הערבים השתלטו על מדינת ישראל. האם אתה לא מרגיש שטעית?
"ידידי הצעיר, השאלה היא לא אם טעיתי אלא האם השלום הוא טעות. לדעתי לא. כי תגיד לי אתה, מה האלטרנטיבה. ארץ ישראל השלמה? שליטה על עם אחר? על חרבך תחיה? אני ויצחק עליו השלום בסך הכל רצינו לעשות טוב לתושבי ישראל. במה חטאנו?".
במה חטאתם? ויתרתם על כל ארץ ישראל, ויתרתם על מזרח ירושלים, על רמת הגולן, על כל סיני, ובסוף לא רק שלא הבאתם שלום אלא המטתם עלינו את חורבן הבית השלישי.
"אדון נכבד, אף אחד לא ילמד אותי אהבת ארץ ישראל מהי. הרי לא יכולנו להישאר לעד בעזה או בקסבה של שכם. לעם הפלשתיני הגיעה מדינה, ואני בסך הכל נתתי לו אותה. זה היה טוב לנו, וטוב להם".
אז איך לפי דעתך הגענו לאן שהגענו, מר פרס?
"כי הימין הקיצוני לא רצה לשמוע בקולי, כשאמרתי שצריך לוותר להם גם על יפו ואום אל פאחם. תגיד לי, אתה - מה יש לנו לחפש ביפו? מה איבדנו שם? תמיד אמרתי שהציונות התחילה בתל-אביב, לא ביפו או באום אל פאחם".
אז אתה לא מתחרט, מר פרס?.
"ריבונו של עולם, למה אני צריך להתחרט? באיזה ספר חוקים כתוב שהשלום זה פשע?".
אבל...
"תסלח לי מאוד. אתם, ורק אתם, אשמים במה שקרה. בגלל אום אל פאחם חיסלתם כל סיכוי לשלום. אתם אנשי האתמול".
מר פרס, אולי איזשהו שמץ של הרהור שני בכל זאת מתגנב ללבך בשעה קשה כזאת?
"ידידי, תלמד ממני. אף פעם אל תסתכל אחורה, אלא רק קדימה. קדימה לשלום, לקידמה, לפיתוח, לנאורות, לעולם חדש, לשיתוף פעולה, לתועלת הדדית, לפתיחת שווקים, למחשוב אוניברסלי, לטכנולוגיה קוסמית. כמו שאמר המשורר: 'אל תגידו יום יבוא, הביאו את היום'. אולי יש לכם את התקליט הזה פה?!" (נקודה, דצמבר 99').
קוסקוס מהשטחים
החרם של השמאל הקיצוני על מוצרי ההתנחלויות נסדק השבוע קשות. אורחי יום ההולדת ה-80 של שמעון פרס זללו 80 קילו קוסקוס מתוצרת מפעל "סולת מנחה" בהתנחלות חומש שבצפון השומרון. במפעל מבטיחים שביום ההולדת ה-90 של פרס הם יוכלו לספק 90 קילו.
עדכון
בשבוע שעבר כתבתי כאן שבנימין נתניהו חזר בו מהכוונה לקצץ בטיפולי פריון לנשים קשות הריון. למרבה הצער, הקיצוץ עדיין בתוקף.
צל"ש השבוע
סוניה.
רובם עדיין רוחשים סימפטיה למתנחלים, מטעמים גנטיים בעיקר, אבל כבר מזמן הפסיקו להאמין בקיר ברזל, במורשת תל חי, בנצח ישראל לא ישקר. תשס"ג תיזכר כשנת ההסתאבות האידיאולוגית הסופנית שלהם, השנה שבה אימץ הליכוד את המשנה החברתית-כלכלית של 'שינוי' ואת מפת הדרכים של העבודה. אם יו"ר העבודה יחזיר פתאום טלפון לשרון, מצודת זאב תהיה מאושרת.
עד הסוף
למען חובת הגילוי הנאות, אני מגלה פה שאת 326 המלים המובאות להלן כבר פרסמתי פעם. הן לקוחות מסיפור אפוקליפטי, שנדפס כשנה לפני אינתיפאדת אל אקצה בבטאון "נקודה", ותיאר מלחמה עתידית איומה הפורצת בסוף עידן אוסלו. הערבים משתלטים על כל מדינת ישראל, ומה שנשאר ממנה זה רק ספינת השידורים של ערוץ 7, מול חופי תל-אביב. באישון ליל מגיעה לשם פתאום סירה ועליה יהודי חשוב, שמעון פרס. בתמורה לקבלת מקלט וכוס תה חם הוא נאלץ להעניק ראיון מקיף למארחיו. הדברים שאמר אז כאילו לקוחים מנאומיו השבוע, בפסטיבל המדהים לכבודו, שבמסגרתם הביע בטחון מלא בצדקת דרכו והתנגדות מוחלטת לרעיון החרטה. ציטוט:
מראיין: מאזינים ומאזינות, אלה שעוד נשארו לנו. אנחנו שמחים לארח באולפן, לראשונה בתולדות הערוץ, את ראש-הממשלה לשעבר, חתן פרס נובל לשלום, קברניט תהליך אוסלו, מר שמעון פרס.
פרס: "ערב טוב ומבורך".
ערב לא כל כך טוב, אם אינני טועה.
"תראה, אני תמיד אומר שחייבים לשמור על האופטימיות, לראות את חצי הכוס המלאה".
אבל הכוס נשברה, מר פרס. הערבים השתלטו על מדינת ישראל. האם אתה לא מרגיש שטעית?
"ידידי הצעיר, השאלה היא לא אם טעיתי אלא האם השלום הוא טעות. לדעתי לא. כי תגיד לי אתה, מה האלטרנטיבה. ארץ ישראל השלמה? שליטה על עם אחר? על חרבך תחיה? אני ויצחק עליו השלום בסך הכל רצינו לעשות טוב לתושבי ישראל. במה חטאנו?".
במה חטאתם? ויתרתם על כל ארץ ישראל, ויתרתם על מזרח ירושלים, על רמת הגולן, על כל סיני, ובסוף לא רק שלא הבאתם שלום אלא המטתם עלינו את חורבן הבית השלישי.
"אדון נכבד, אף אחד לא ילמד אותי אהבת ארץ ישראל מהי. הרי לא יכולנו להישאר לעד בעזה או בקסבה של שכם. לעם הפלשתיני הגיעה מדינה, ואני בסך הכל נתתי לו אותה. זה היה טוב לנו, וטוב להם".
אז איך לפי דעתך הגענו לאן שהגענו, מר פרס?
"כי הימין הקיצוני לא רצה לשמוע בקולי, כשאמרתי שצריך לוותר להם גם על יפו ואום אל פאחם. תגיד לי, אתה - מה יש לנו לחפש ביפו? מה איבדנו שם? תמיד אמרתי שהציונות התחילה בתל-אביב, לא ביפו או באום אל פאחם".
אז אתה לא מתחרט, מר פרס?.
"ריבונו של עולם, למה אני צריך להתחרט? באיזה ספר חוקים כתוב שהשלום זה פשע?".
אבל...
"תסלח לי מאוד. אתם, ורק אתם, אשמים במה שקרה. בגלל אום אל פאחם חיסלתם כל סיכוי לשלום. אתם אנשי האתמול".
מר פרס, אולי איזשהו שמץ של הרהור שני בכל זאת מתגנב ללבך בשעה קשה כזאת?
"ידידי, תלמד ממני. אף פעם אל תסתכל אחורה, אלא רק קדימה. קדימה לשלום, לקידמה, לפיתוח, לנאורות, לעולם חדש, לשיתוף פעולה, לתועלת הדדית, לפתיחת שווקים, למחשוב אוניברסלי, לטכנולוגיה קוסמית. כמו שאמר המשורר: 'אל תגידו יום יבוא, הביאו את היום'. אולי יש לכם את התקליט הזה פה?!" (נקודה, דצמבר 99').
קוסקוס מהשטחים
החרם של השמאל הקיצוני על מוצרי ההתנחלויות נסדק השבוע קשות. אורחי יום ההולדת ה-80 של שמעון פרס זללו 80 קילו קוסקוס מתוצרת מפעל "סולת מנחה" בהתנחלות חומש שבצפון השומרון. במפעל מבטיחים שביום ההולדת ה-90 של פרס הם יוכלו לספק 90 קילו.
עדכון
בשבוע שעבר כתבתי כאן שבנימין נתניהו חזר בו מהכוונה לקצץ בטיפולי פריון לנשים קשות הריון. למרבה הצער, הקיצוץ עדיין בתוקף.
צל"ש השבוע
סוניה.