סירוב לא-מוסרי

איני מבין מה הרעש הגדול בתקשורת ומה הפליאה על מכתב 27 סרבני הטיסה. הרי מדובר במפורש במחאה פוליטית של קבוצה פוסט ציונית, אנשי שמאל קיצוני שמטרת מכתבם שנצא מהשטחים כי "הכיבוש משחית". לפני מס' חודשים היו קצינים סרבנים אחרים, אנשי יבשה, כולם בעלי אותה השקפת עולם של שלום עכשיו - אין כל הבדל ביניהם.

ההבדל היחיד הוא אצלנו בראש. טייסים הם "הטובים לטייס", "מלח הארץ".

לא מלח ולא פלפל. מדובר בקבוצה אליטיסטית שמרגישה מזמן שגנבו לה את המדינה. הם מנסים לנצל את המעמד של חיל האוויר בציבוריות הישראלית כדי להגשים דרך פוליטית.

הטענה המוסרית רק מוכיחה את פשיטת הרגל המוחלטת של האידיאולוגיה שלהם. מה שנותר להם הוא לנסות להשפיע דרך התקשורת.

הרי כל בר דעת מבין כמהעד כמה אנו מוסריים במלחמתנו נגד הפלשתינים.

האם שכחנו את הנופלים בקרב בג'נין, או את ההפצצה האחרונה על השיח' יאסין.

הרי האמריקאים היו שולחים כמה פצצות בנות טון כדי לחסל את האויב שלהם.

הטייסים הסרבנים הם פשוט נגד חיסול מרצחים. הם הלא-מוסריים.

אשר יצחק, כרמיאל


לפדות בכל מחיר

(בתגובה לטור 'רביבים', גיליון 61)

קראתי את דבריו של הרב מלמד על כך ש"אין פודין את השבויין יתר על דמיהן". אולם, יש לכך גם צד שני. חייל היוצא לקרב יודע כי גם אם חלילה ייפצע או יילקח בשבי, יהיה מי שידאג לו. המדינה תעשה כל שביכולתה כדי לחלץ אותו, ובסופו של דבר הוא ישוב לביתו. ומבצע אנטבה (אעפ"י שהיה מדובר באזרחים!) יוכיח. אני חושש שקו נוקשה כפי שהוצג ב'רביבים', אולי יפחית את מחיר העסקאות העתידיות, אבל הוא עלול גם לפגוע אנושות במוטיבציה של היוצאים לקרב. האם לא יצא שכרנו בהפסדנו?

שלום כ"ץ, ירושלים





ומי שילם? מדינת ישראל

(בתגובה ל'יצחק, בן ישמעאל', גיליון 61)

אם מישהו חושב, ששיטת מימון הטרור מכספים שערפאת קיבל מאיתנו, החלה לפעול רק לאחר הסכמי אוסלו, בא סיפורו יצחק בן ישמעאל והוכיח לנו אחרת. יצחק, גר צדק מעזה, מספר כיצד עוד בשנות השמונים, בעודו ילד, לימדו אותו ואת שאר התלמידים לרצוח יהודים. מה שיצחק, כנראה, אינו יודע, הוא מקור שכרם של אותם המורים לרצח. את השכר הזה שילמה שוב ממשלת ישראל דרך המינהל האזרחי דאז! והשב"כ בוודאי ידע מהו המקצוע העיקרי, אשר נלמד באותם בתי ספר ואוניברסיטאות לטרור.

משתמע מכך, שאנו עוסקים יותר מ-30 שנה במימון הטרור נגד עצמנו, ואת כל ההרוגים והפצועים, את כל ההרס וההתרוששות הבאנו על עצמנו במו ידינו ובמו כספנו!

כנראה שחסר לנו משהו מהותי בראש, ובלי ה"בורג" הזה לא נוכל לצאת מן הצרות. כדאי שנתחיל לחפש.



אריה מידקה, קרני שומרון



לא תמימים ולא שלווים

שני מונחים שהשתרשו בתקשורת מקוממים אותי:

* 'אזרחים שלווים ותמימים' - בהם אסור לצה"ל לפגוע.

האם היהודים בארץ ובחו"ל אינם 'אזרחים שלווים' שגם בהם אסור לפגוע? האם החיילים בני ה-18 אינם כאלה?

כל מי שאינו מסתייג ממעשי הטבח של המתאבדים אינו יכול להיחשב 'אזרח שלו' ובוודאי לא 'תמים'!

* 'כיבוש' - כשראש הממשלה מדבר על "כיבוש שלושה וחצי מיליון ערבים", האם המונח 'כיבוש' אינו בעצם 'כי-בוש' ציווה עליו להיות מקים המדינה הפלשתינית?



ד"ר אילנה צור, קיבוץ שובל



השביתות הורסות

השביתות במשרדי הממשלה ובנמלים גורמות עוול לאזרחים והפסדים עצומים ליצרנים לעסקים ולמדינה.

השביתות הנ"ל אינן חוקיות, ולכן יש להעמיד לדין את ראשי ההסתדרות וכל מארגני השביתות.

אם ההסתדרות רוצה להילחם בגזירות הממשלה, שתשלח משלחות שיפגינו מול הכנסת ומשרדי הממשלה, אבל לא ע"י שביתות שגורמות נזק לאזרחים.


יחיאל זהבי, רחובות


דמו של מי סמוק יותר?

(תגובה לידיעה במקבץ 'עסקת חילופי השבויים, בקרוב לאישור הממשלה', גיליון 61)

אמצעי התקשורת מעניקים במה לאלו המצדדים במה שמכונה "חילופי שבויים" ואילו קולם של המתנגדים כמעט ולא נשמע. ראשית, המושג "חילופי שבויים" אינו מדויק. למעשה עומדים אנו לשחרר מאות "פלשתינים", שרובם מרצחים בכוח, אם לא בפועל. ונקבל תמורתם אזרח שנקלע באקראי ללבנון, ועוד שלוש גופות (ולוואי ואתבדה) של חיילי צה"ל.

המצדדים בעסקה טוענים, שכל ישראלי, חייל או אזרח חייב לדעת שהמדינה תעשה הכל על מנת לשחררו. מאידך, חלק גדול מאותם משוחררים פלשתינים עלולים לרצוח יהודים. אם אמנם יקרה חלילה כדבר הזה, האם נוכל להישיר עיניים מול משפחות הנפגעים, ולומר: "ידינו לא שפכו את הדם הזה ועינינו לא ראו?"

משה בודק, חיפה


תיקון

מרשימת חללי הטרור בעשור האחרון נשמטו שמותיהם של אמיתי צדוק קפאח וצבי גולדסטיין הי"ד