מאז מלחמת הדמים הזאת, לפני כשלוש שנים, ממשלה הססנית נפלה, ממשלה חזקה יותר קמה, אך הרצח לא פסק. צה"ל נכנס ויצא משטחי A באין מפריע, הפעיל סיכולים ממוקדים שבאו להקדים תרופה למכה ולפוצץ בקינה כל פצצה מתקתקת אך בכל אלו לא ניצחנו. לא הצלחנו למנוע מעשי רצח המוניים, וגם אם מנענו רבים כך אין מנצחים מלחמה.
לאויב שלנו יש מפקדים ומנהיגים. יש גם רשות שלטון. אין די בהחלשתה מתוך המתנה וציפייה כי תחדל ממעשי הרצח. אז אמרנו כי צריך לחסל את הרשות. להרוג את מפקדיה ולהגלות את כל מנהיגיה. לגרש כל מי שמארגן מעשי טרור.
במקום זאת שוב נמנעה ישראל מחתירה לניצחון. שוב ושוב נשלחו חיילי צהל לפגוע במחרטות הקסאם ובמעבדות הנפץ. להרוג או ללכוד את מפקדי השדה של ארגוני הרצח. צה"ל זכה להצלחות טקטיות ומודיעיניות מזהירות, אך שילם ועודנו משלם בחיי טובי חיילינו, ואזרחים עודם נרצחים ברחובות ובבתים. תחת זאת תפחה והלכה קונספציה חדשה, כושלת כמו זו שקרסה במלחמת יום הכיפורים: גדר ההפרדה, שלא תצליח למנוע פיגועים בתוך הקו הירוק אך תעניק ממד של ברזל ובטון לתכנית מפת הדרכים, ותבסס מדינה פלשתינית בלב הארץ.
מהזמן העתיק ועד שלהי ימי הביניים היו הערים החשובות בעולם מוקפות חומה. בסין אפילו בנו חומה אדירה כדי להגן על הממלכה כולה מפני פלישות של שבטים נודדים פראיים. ככל שהחומה היתה גדולה יותר, עבה יותר ומרובת מגדלי תצפית ושמירה כך גדלה תחושת הביטחון של התושבים שהסתתרו מאחריה.
פיתוח הנשק שבא בעקבות המצאת אבק השרפה והופעתם של מרגמות ותותחים בשדה הקרב חיסלו את יכולת ההגנה הטמונה בחומות. החומות ושרידי החומות הפזורים בעולם אינן עוד אלא אתר תיירות, עניין להיסטוריונים וארכיאולוגים. דוגמא לקונספציה ביטחונית שקרסה בעקבות השינויים הטכנולוגיים בשדה הקרב.
אפילו חומת ברלין, שנבנתה רק כדי לבלום מעבר אזרחים ממזרח גרמניה למערבה, נכשלה במשימתה. רבים הצליחו לחצות אותה ולהימלט אל המערב, וסופה שקרסה בידי המון סוער לאחר שנפל הגוש המזרחי, שלא הבין כי אין בחומות כדי להגן, ואי אפשר לחפות על חולשה פנימית נוראה בברזל ובטון.
ניתן היה לצפות שקריסה דרמטית כזו תסתום את הגולל על הקונספציה של מגננה מאחורי חומה כדרך לניצחון צבאי, או כשיטת התגוננות מוצלחת. אבל הנה זכתה החומה לעדנה. מדינת ישראל בצר לה, שבה והעלתה מן האוב ההיסטורי את הרעיון העתיק שעבר זמנו להקים חומה כדי לעצור את אויביה, והיא מתעלמת מחולשתה העיקרית אובדן הרצון לניצחון.
תחילה בזו לרעיון זה כל הקברניטים, מימין ומשמאל, אך באותה עת גם לא החלו שום מהלך שתכליתו ניצחון מלא על האויב. כשנמשכו מעשי הרצח ההמוני היה בכל פעם מי שהשליך לחלל את הטיעון הדמגוגי, שאילו הייתה גדר זה לא היה קורה.
כך צבר הרעיון תאוצה. יותר ויותר פוליטיקאים החלו לתמוך ברעיון, מתוך הבנה שהם חייבים להבטיח משהו לבוחריהם. ואם אי אפשר כבר להבטיח ביטחון ושלום או שלום וביטחון, הם חייבים לפחות להציע שקט. לומר לעם את האמת, להציע תרופה שיכולה לרפא את המחלה אך מחייבת מאבק ארוך וקשה, להציע מלחמה עד לניצחון לא העזו. ולכן הציעו תרופת אליל.
לפוליטיקאים עדיפה אשליה טובה מאמת קשה. לכן הצטרפו יותר ויותר תומכים להקמת הגדר. אריאל שרון, מגדולי מצביאי ישראל בדורות האחרונים, יודע היטב כי גדר כאמצעי הגנה מפני טרור אינה אלא הבל ורעות רוח, אך הבין כי הרעיון קנה מהלכים בציבור. ואם זה מה שהציבור רוצה זה מה שהציבור יקבל, יעלה כמה שיעלה, ובלבד שלא יוכל לבוא עוד איש ולהאשימו כי לא עשה הכל כדי למנוע פיגועים.
אריאל שרון מודע לאי יעילותה של הגדר ולסכנה המדינית הטמונה בה, אך גם הוא לא השכיל להתעלות למדרגת מנהיג ובחר כדרך הפוליטיקאי, להיענות לגחמות הציבור ולאשליותיו. וגם מנהיגי הציבור ביש"ע, ממש כאהרון הכהן בשעתו, אינם מעיזים לצאת בפשטות ובגלוי נגד הקמת גדר ההפרדה. הם חוששים לצאת נגד מה שנתפס היום כקונצנזוס בציבור הישראלי.
מצדדי הגדר יודעים להבטיח גם כי הגדר תוכל לצמצם את מספר השוהים הבלתי חוקיים. הגדר תוכל גם לצמצם אולי את תעשיית גנבות הרכב, הציוד החקלאי ושאר מיטלטלין, העולות מיליארדים למשק הישראלי. היא יכולה גם לחסום בקטעים מסוימים את הבנייה הבלתי חוקית, במשולש, בגלבוע ובעמק, בהר חברון ובירושלים.
אוי לה למדינה הזקוקה לגדרות כדי למנוע הפרת חוק בוטה בתחומי עיר הבירה שלה, שוד אדמות ובנייה פראית בלא אישור ותכנון. אוי למדינה היודעת למצות את הדין עם מי שסוגר מרפסת בלא רישיון בפסגת זאב ומתעלמת מאבדן אדמתה בשוד גלוי לאור השמש בגבעת שאול.
אין ספק שישנם יתרונות הגלומים בהצרת צעדיהם של אלו שהפכו את הגנבה לתעשייה ואלו המציפים אותנו במהגרים בלתי חוקיים כחלק ממלחמתם הדמוגרפית לכיבוש. אך האם הפתרון היחיד הוא בניית גדר בעלות של 12 מיליון ¤ לכל קילומטר? גדר שהנזק המדיני הנובע ממנה הוא כמעט בלתי הפיך?
מצדדי הגדר מצביעים על הגדר סביב חבל עזה כגורם המצליח לבלום פיגועים. הם מעדיפים שלא להזכיר כי הגדר היא רק רכיב אחד מיכולת הבלימה הזו. אוגדה שלמה של צה"ל נדרשת כדי לשמור על 60 קילומטרים של גדר. הם יודעים כי צה"ל יזדקק לכשבעים גדודים כדי לשמור על גדר ההפרדה המוקמת כעת. הם גם יודעים כי אין לצה"ל כוח כזה, אך כיוון שכוונתם ממילא אינה להציע מרפא כי אם תרופת אליל אין הם מוטרדים מכך שהתרופה לא תפעל, או שמראש אין כוונתם אלא להביא על ישראל את הנזק המדיני האדיר שבהקמת מדינה פלשתינית, שהגדר תהיה גבולה.
זאת ועוד. הגדר המקיפה את חבל עזה, אותה גדר שמשתבחים כל כך בהצלחתה, עלותה פחות מעשרה אחוזים מעלות הגדר המוקמת היום: מפלצת עפר ודרכים ותעלות וגדרות וחומות, מפעל שיעלה למדינת ישראל לפחות שבעה מיליארד¤, שכל תכליתו לקבוע עובדה בלתי הפיכה בשטח. למדינה המאבדת כל מה שהיא מצליחה לחסוך בביטחון ובחינוך בשביתה פראית, למדינה היודעת לצאת בהכרזות שאין להרבות בהולדת ילדים רק כדי שתוכל להימנע מתשלום קצבאות למדינה כזו אין לכאורה כסף לשפוך רק כדי להקים מדינת אויב בתחומה.
רק לכאורה. כי יש דברים שקברניטי המדינה עושים כי הם יודעים את רצון העם לסגוד למשהו, ואם העם אינו מסוגל לראות את האמת יעשו עגל זהב וישתחוו לו, ויאמרו העגל הזה ייתן לנו ביטחון ושקט. הגדר הזו היא אלוהינו. ואם אין להם משה, מנהיג אמתי המוכן גם להקריב את עצמו ואת הקריירה הפוליטית שלו למען האמת, והאמונה שלו בעם ישראל ובארץ ישראל ובאלוהי ישראל היא מוצקה ובלתי ניתנת לערעור הולך העם אחרי אהרן, הכהן המזהה את רצון העם ועושה לו עגל זהב מהתכשיטים והעדיים שהם מנדבים, עושה לו גדר זהב לסגוד לה מהמסים הכבדים שהם משלמים, שהוא משליך בשמם לאש כדי שייצא העגל הזה.
הלוואי שסופה של הגדר יהיה כסופו של העגל: להיטחן עד דק ולהיזרות כאפר למים שהעם יצטרך לשתות. אך את צלקות הגדר בבשרה של ארץ ישראל עוד נראה מאות שנים, והלוואי שלא נצטרך לשלם בדם אלפים, כמו אז, כשבא העונש על חטא העגל.
לאויב שלנו יש מפקדים ומנהיגים. יש גם רשות שלטון. אין די בהחלשתה מתוך המתנה וציפייה כי תחדל ממעשי הרצח. אז אמרנו כי צריך לחסל את הרשות. להרוג את מפקדיה ולהגלות את כל מנהיגיה. לגרש כל מי שמארגן מעשי טרור.
במקום זאת שוב נמנעה ישראל מחתירה לניצחון. שוב ושוב נשלחו חיילי צהל לפגוע במחרטות הקסאם ובמעבדות הנפץ. להרוג או ללכוד את מפקדי השדה של ארגוני הרצח. צה"ל זכה להצלחות טקטיות ומודיעיניות מזהירות, אך שילם ועודנו משלם בחיי טובי חיילינו, ואזרחים עודם נרצחים ברחובות ובבתים. תחת זאת תפחה והלכה קונספציה חדשה, כושלת כמו זו שקרסה במלחמת יום הכיפורים: גדר ההפרדה, שלא תצליח למנוע פיגועים בתוך הקו הירוק אך תעניק ממד של ברזל ובטון לתכנית מפת הדרכים, ותבסס מדינה פלשתינית בלב הארץ.
מהזמן העתיק ועד שלהי ימי הביניים היו הערים החשובות בעולם מוקפות חומה. בסין אפילו בנו חומה אדירה כדי להגן על הממלכה כולה מפני פלישות של שבטים נודדים פראיים. ככל שהחומה היתה גדולה יותר, עבה יותר ומרובת מגדלי תצפית ושמירה כך גדלה תחושת הביטחון של התושבים שהסתתרו מאחריה.
פיתוח הנשק שבא בעקבות המצאת אבק השרפה והופעתם של מרגמות ותותחים בשדה הקרב חיסלו את יכולת ההגנה הטמונה בחומות. החומות ושרידי החומות הפזורים בעולם אינן עוד אלא אתר תיירות, עניין להיסטוריונים וארכיאולוגים. דוגמא לקונספציה ביטחונית שקרסה בעקבות השינויים הטכנולוגיים בשדה הקרב.
אפילו חומת ברלין, שנבנתה רק כדי לבלום מעבר אזרחים ממזרח גרמניה למערבה, נכשלה במשימתה. רבים הצליחו לחצות אותה ולהימלט אל המערב, וסופה שקרסה בידי המון סוער לאחר שנפל הגוש המזרחי, שלא הבין כי אין בחומות כדי להגן, ואי אפשר לחפות על חולשה פנימית נוראה בברזל ובטון.
ניתן היה לצפות שקריסה דרמטית כזו תסתום את הגולל על הקונספציה של מגננה מאחורי חומה כדרך לניצחון צבאי, או כשיטת התגוננות מוצלחת. אבל הנה זכתה החומה לעדנה. מדינת ישראל בצר לה, שבה והעלתה מן האוב ההיסטורי את הרעיון העתיק שעבר זמנו להקים חומה כדי לעצור את אויביה, והיא מתעלמת מחולשתה העיקרית אובדן הרצון לניצחון.
תחילה בזו לרעיון זה כל הקברניטים, מימין ומשמאל, אך באותה עת גם לא החלו שום מהלך שתכליתו ניצחון מלא על האויב. כשנמשכו מעשי הרצח ההמוני היה בכל פעם מי שהשליך לחלל את הטיעון הדמגוגי, שאילו הייתה גדר זה לא היה קורה.
כך צבר הרעיון תאוצה. יותר ויותר פוליטיקאים החלו לתמוך ברעיון, מתוך הבנה שהם חייבים להבטיח משהו לבוחריהם. ואם אי אפשר כבר להבטיח ביטחון ושלום או שלום וביטחון, הם חייבים לפחות להציע שקט. לומר לעם את האמת, להציע תרופה שיכולה לרפא את המחלה אך מחייבת מאבק ארוך וקשה, להציע מלחמה עד לניצחון לא העזו. ולכן הציעו תרופת אליל.
לפוליטיקאים עדיפה אשליה טובה מאמת קשה. לכן הצטרפו יותר ויותר תומכים להקמת הגדר. אריאל שרון, מגדולי מצביאי ישראל בדורות האחרונים, יודע היטב כי גדר כאמצעי הגנה מפני טרור אינה אלא הבל ורעות רוח, אך הבין כי הרעיון קנה מהלכים בציבור. ואם זה מה שהציבור רוצה זה מה שהציבור יקבל, יעלה כמה שיעלה, ובלבד שלא יוכל לבוא עוד איש ולהאשימו כי לא עשה הכל כדי למנוע פיגועים.
אריאל שרון מודע לאי יעילותה של הגדר ולסכנה המדינית הטמונה בה, אך גם הוא לא השכיל להתעלות למדרגת מנהיג ובחר כדרך הפוליטיקאי, להיענות לגחמות הציבור ולאשליותיו. וגם מנהיגי הציבור ביש"ע, ממש כאהרון הכהן בשעתו, אינם מעיזים לצאת בפשטות ובגלוי נגד הקמת גדר ההפרדה. הם חוששים לצאת נגד מה שנתפס היום כקונצנזוס בציבור הישראלי.
מצדדי הגדר יודעים להבטיח גם כי הגדר תוכל לצמצם את מספר השוהים הבלתי חוקיים. הגדר תוכל גם לצמצם אולי את תעשיית גנבות הרכב, הציוד החקלאי ושאר מיטלטלין, העולות מיליארדים למשק הישראלי. היא יכולה גם לחסום בקטעים מסוימים את הבנייה הבלתי חוקית, במשולש, בגלבוע ובעמק, בהר חברון ובירושלים.
אוי לה למדינה הזקוקה לגדרות כדי למנוע הפרת חוק בוטה בתחומי עיר הבירה שלה, שוד אדמות ובנייה פראית בלא אישור ותכנון. אוי למדינה היודעת למצות את הדין עם מי שסוגר מרפסת בלא רישיון בפסגת זאב ומתעלמת מאבדן אדמתה בשוד גלוי לאור השמש בגבעת שאול.
אין ספק שישנם יתרונות הגלומים בהצרת צעדיהם של אלו שהפכו את הגנבה לתעשייה ואלו המציפים אותנו במהגרים בלתי חוקיים כחלק ממלחמתם הדמוגרפית לכיבוש. אך האם הפתרון היחיד הוא בניית גדר בעלות של 12 מיליון ¤ לכל קילומטר? גדר שהנזק המדיני הנובע ממנה הוא כמעט בלתי הפיך?
מצדדי הגדר מצביעים על הגדר סביב חבל עזה כגורם המצליח לבלום פיגועים. הם מעדיפים שלא להזכיר כי הגדר היא רק רכיב אחד מיכולת הבלימה הזו. אוגדה שלמה של צה"ל נדרשת כדי לשמור על 60 קילומטרים של גדר. הם יודעים כי צה"ל יזדקק לכשבעים גדודים כדי לשמור על גדר ההפרדה המוקמת כעת. הם גם יודעים כי אין לצה"ל כוח כזה, אך כיוון שכוונתם ממילא אינה להציע מרפא כי אם תרופת אליל אין הם מוטרדים מכך שהתרופה לא תפעל, או שמראש אין כוונתם אלא להביא על ישראל את הנזק המדיני האדיר שבהקמת מדינה פלשתינית, שהגדר תהיה גבולה.
זאת ועוד. הגדר המקיפה את חבל עזה, אותה גדר שמשתבחים כל כך בהצלחתה, עלותה פחות מעשרה אחוזים מעלות הגדר המוקמת היום: מפלצת עפר ודרכים ותעלות וגדרות וחומות, מפעל שיעלה למדינת ישראל לפחות שבעה מיליארד¤, שכל תכליתו לקבוע עובדה בלתי הפיכה בשטח. למדינה המאבדת כל מה שהיא מצליחה לחסוך בביטחון ובחינוך בשביתה פראית, למדינה היודעת לצאת בהכרזות שאין להרבות בהולדת ילדים רק כדי שתוכל להימנע מתשלום קצבאות למדינה כזו אין לכאורה כסף לשפוך רק כדי להקים מדינת אויב בתחומה.
רק לכאורה. כי יש דברים שקברניטי המדינה עושים כי הם יודעים את רצון העם לסגוד למשהו, ואם העם אינו מסוגל לראות את האמת יעשו עגל זהב וישתחוו לו, ויאמרו העגל הזה ייתן לנו ביטחון ושקט. הגדר הזו היא אלוהינו. ואם אין להם משה, מנהיג אמתי המוכן גם להקריב את עצמו ואת הקריירה הפוליטית שלו למען האמת, והאמונה שלו בעם ישראל ובארץ ישראל ובאלוהי ישראל היא מוצקה ובלתי ניתנת לערעור הולך העם אחרי אהרן, הכהן המזהה את רצון העם ועושה לו עגל זהב מהתכשיטים והעדיים שהם מנדבים, עושה לו גדר זהב לסגוד לה מהמסים הכבדים שהם משלמים, שהוא משליך בשמם לאש כדי שייצא העגל הזה.
הלוואי שסופה של הגדר יהיה כסופו של העגל: להיטחן עד דק ולהיזרות כאפר למים שהעם יצטרך לשתות. אך את צלקות הגדר בבשרה של ארץ ישראל עוד נראה מאות שנים, והלוואי שלא נצטרך לשלם בדם אלפים, כמו אז, כשבא העונש על חטא העגל.