נועם הליכות
(בתגובה ל'תשובה בדרכי נועם' גליון 65)
מענגת ומחממת לב היתה כתבתכם על הבחור נועם דולב, שחזר בתשובה וחי עם משפחתו החילונית.
רבות יש ללמוד מבחור מיוחד זה, ולא פחות מרגישותם, תבונתם והתנהגותם של הוריו.
חבל שכתבה זו לא התפרסמה גם בעיתונות הכללית, למען יסתייעו בה אותם הורים המאבדים, לא עלינו, את ילדיהם החוזרים בתשובה (ואולי אף להפך, גם הורים המאבדים את ילדיהם הנוטשים את הדת).
בימים אלו של ריבוי מחלוקות וליבוי שנאה בינינו לבין עצמנו, כדאי ללמוד ממידותיהם הנאצלות של בני משפחה מיוחדת זו.
ולנו, הדתיים 'המשופשפים', לא יזיק לאמץ מעט מהתלהבותו ושמחתו של נועם בקיום התורה והמצוות.
משפ' אנגלמן, פתח- תקוה
להחזיר את הכבוד
(בתגובה ל'אין כבוד לנרצח', גיליון 65)
נדהמתי לקרוא את הדברים הכתובים על רחבעם זאבי, שהביא יצחק שליסל מאתר הכנסת. נראה כאילו כותבי אתר 'הזיכרון' טרחו להביא את כל השמועות והרכילויות שרק יכלו למצוא, כדי להכפיש את זכרו של אחד המצביאים, המדינאים ואוהבי הארץ הגדולים ביותר שקמו לנו. איזה הבדל בין ההספד המרגש שנשא בנו של גנדי, פלמ"ח, ובין הכתוב באתר הכנסת.
'בשבע' צריך לא להרפות מהנושא עד שמנהלי האתר הרשמי של הפרלמנט הישראלי יתקנו את המעוות.
אבי לוין, ירושלים
להתאמץ יותר
(בתגובה ל'אולי זכריה מחכה לי', גיליון 65)
חוסר הוודאות הוא הנורא מכל. אני לא יכול אפילו להתחיל לדמיין כיצד הצליח יונה באומל לעבור 21 שנה כשגורל בנו עלום - תלוי בין שמים לארץ. עצוב היה לקרוא עד כמה המערכות הממשלתיות והצבאיות של מדינת ישראל, ששילחה לוויין לחלל, שלפי פרסומים זרים מחזיקה בנשק גרעיני, לא מסוגלות לברר היכן השבויים והנעדרים. מצער עוד יותר שיונה נאלץ לנדוד בעולם ולהיפגש אפילו עם מרצחים כדי לדלות פיסות מידע על בנו ושהוא לבדו מצליח בכך יותר מהרשויות. אסור למדינה להסכים לשום עסקת חילופין בלי לקבל חזרה את כל הבנים.
משה גולדברג, תל אביב
העבריינים - לדין
העמדת נאשמים לדין ופסיקת עונשם הם בעלי חשיבות רבה.
קביעת העובדות בפומבי ופסיקת בית המשפט נותנות לממשלה הנבחרת את התוקף החוקי והלגיטימיות הציבורית לבצע את הפעולות הנדרשות.
קריסת קופות הפנסיה של ההסתדרות לא באה בהפתעה. מאמרים רבים בעתונות הוקדשו לנהול הכושל והרשלני שגרם לשחיקת הערך הכספי של הקופות. אילו הועמדו מנהלי הקופות לדין היה נמנעת
אי- הבהירות בנוגע למצב הפיננסי של הקופות, וגם לא היה ספק מי הם האשמים. אילו הועמדו האחראים לדין והיו באים על עונשם, לא היתה ההסתדרות מעזה עכשיו לארגן שביתה כנגד הממשלה המנסה להציל את הקופות.
גם קריסת 'תהליך השלום' והתפרצות הטרור לא באו בהפתעה. אילו הועמדו אדריכלי ההסכם לדין על הפקרת הבטחון בידי ארגון טרור רצחני ועל הכנסת צבא פלשתיני אל לב הארץ- לא היה לציבור כל ספק מי האחראים לכך שארגוני הטרור הפלשתיניים קיבלו 'סביבת עבודה' יוצאת-מן הכלל לתכנון ולביצוע מעשיהם.
לאחר שבית המשפט היה אומר את דברו- האם היו מעזים ומתיימרים עדיין להאשים את הממשלה בתוצאות המרות של מדיניותם, ובמצב הבטחוני אותו יצרו במו - ידיהם?
שמואל פישר, פתח תקוה
קולות קוראים במדבר
בגיליונות 65 ו- 64 הופיעו מספר כתבות אודות ערוץ 7 שנדם קולו. אפילו אישי ציבור שאינם מאוהדי הערוץ גילו סימפטיה ואמפתיה לערוץ שנסגר. ברם השורה התחתונה היא אין יותר ערוץ 7 ברדיו.
אמנם, ניתן לשמוע באינטרנט או בטלפון, אך לא כולם יכולים לשאת בנטל היקר הזה.
נאמני הערוץ ואני בתוכם, ה"מכורים" לחדשות נאלצים למגינת ליבם להאזין לרשת ב', לגלי צה"ל, ולשמוע שוב ושוב את השדרים השמאלנים את ניבול הפה וגסות הרוח, ולדעת לבור את המוץ מהתבן.
עגום מאד שהליכוד בפרט ומחנה שלומי אמוני ישראל בכלל, לא הצליח במשך שנים רבות להעלות את ערוץ 7 על היבשה ולהכשירו כדת וכדין. ובינתיים אנשי השמאל עולזים וצוהלים, שאכן עלה זממם בידם והצליחו להשתיק את הערוץ.
משה בודק, חיפה
צימוקים לשבת
1. דו"ח העוני: כשלא ערבים זה לזה, רעבים זה לזה.
2.
3. בעיצומו של הבלאגן במדינה נוסע שרון לברית המועצות:
4.
אולי הוא סוף סוף יבין מה קורה למדינה ששתקו בה 70 שנה?!
3. מן העיתונות: יש להצטייד במים מינרליים, סוללות, דלק וכו'.
4.
על מנת למנוע טעות: זו המלצה להתגוננות מפני שביתת ההסתדרות.
את סדאם כבר עברנו, תודה לאל.
משה טאו, רחובות
(בתגובה ל'תשובה בדרכי נועם' גליון 65)
מענגת ומחממת לב היתה כתבתכם על הבחור נועם דולב, שחזר בתשובה וחי עם משפחתו החילונית.
רבות יש ללמוד מבחור מיוחד זה, ולא פחות מרגישותם, תבונתם והתנהגותם של הוריו.
חבל שכתבה זו לא התפרסמה גם בעיתונות הכללית, למען יסתייעו בה אותם הורים המאבדים, לא עלינו, את ילדיהם החוזרים בתשובה (ואולי אף להפך, גם הורים המאבדים את ילדיהם הנוטשים את הדת).
בימים אלו של ריבוי מחלוקות וליבוי שנאה בינינו לבין עצמנו, כדאי ללמוד ממידותיהם הנאצלות של בני משפחה מיוחדת זו.
ולנו, הדתיים 'המשופשפים', לא יזיק לאמץ מעט מהתלהבותו ושמחתו של נועם בקיום התורה והמצוות.
משפ' אנגלמן, פתח- תקוה
להחזיר את הכבוד
(בתגובה ל'אין כבוד לנרצח', גיליון 65)
נדהמתי לקרוא את הדברים הכתובים על רחבעם זאבי, שהביא יצחק שליסל מאתר הכנסת. נראה כאילו כותבי אתר 'הזיכרון' טרחו להביא את כל השמועות והרכילויות שרק יכלו למצוא, כדי להכפיש את זכרו של אחד המצביאים, המדינאים ואוהבי הארץ הגדולים ביותר שקמו לנו. איזה הבדל בין ההספד המרגש שנשא בנו של גנדי, פלמ"ח, ובין הכתוב באתר הכנסת.
'בשבע' צריך לא להרפות מהנושא עד שמנהלי האתר הרשמי של הפרלמנט הישראלי יתקנו את המעוות.
אבי לוין, ירושלים
להתאמץ יותר
(בתגובה ל'אולי זכריה מחכה לי', גיליון 65)
חוסר הוודאות הוא הנורא מכל. אני לא יכול אפילו להתחיל לדמיין כיצד הצליח יונה באומל לעבור 21 שנה כשגורל בנו עלום - תלוי בין שמים לארץ. עצוב היה לקרוא עד כמה המערכות הממשלתיות והצבאיות של מדינת ישראל, ששילחה לוויין לחלל, שלפי פרסומים זרים מחזיקה בנשק גרעיני, לא מסוגלות לברר היכן השבויים והנעדרים. מצער עוד יותר שיונה נאלץ לנדוד בעולם ולהיפגש אפילו עם מרצחים כדי לדלות פיסות מידע על בנו ושהוא לבדו מצליח בכך יותר מהרשויות. אסור למדינה להסכים לשום עסקת חילופין בלי לקבל חזרה את כל הבנים.
משה גולדברג, תל אביב
העבריינים - לדין
העמדת נאשמים לדין ופסיקת עונשם הם בעלי חשיבות רבה.
קביעת העובדות בפומבי ופסיקת בית המשפט נותנות לממשלה הנבחרת את התוקף החוקי והלגיטימיות הציבורית לבצע את הפעולות הנדרשות.
קריסת קופות הפנסיה של ההסתדרות לא באה בהפתעה. מאמרים רבים בעתונות הוקדשו לנהול הכושל והרשלני שגרם לשחיקת הערך הכספי של הקופות. אילו הועמדו מנהלי הקופות לדין היה נמנעת
אי- הבהירות בנוגע למצב הפיננסי של הקופות, וגם לא היה ספק מי הם האשמים. אילו הועמדו האחראים לדין והיו באים על עונשם, לא היתה ההסתדרות מעזה עכשיו לארגן שביתה כנגד הממשלה המנסה להציל את הקופות.
גם קריסת 'תהליך השלום' והתפרצות הטרור לא באו בהפתעה. אילו הועמדו אדריכלי ההסכם לדין על הפקרת הבטחון בידי ארגון טרור רצחני ועל הכנסת צבא פלשתיני אל לב הארץ- לא היה לציבור כל ספק מי האחראים לכך שארגוני הטרור הפלשתיניים קיבלו 'סביבת עבודה' יוצאת-מן הכלל לתכנון ולביצוע מעשיהם.
לאחר שבית המשפט היה אומר את דברו- האם היו מעזים ומתיימרים עדיין להאשים את הממשלה בתוצאות המרות של מדיניותם, ובמצב הבטחוני אותו יצרו במו - ידיהם?
שמואל פישר, פתח תקוה
קולות קוראים במדבר
בגיליונות 65 ו- 64 הופיעו מספר כתבות אודות ערוץ 7 שנדם קולו. אפילו אישי ציבור שאינם מאוהדי הערוץ גילו סימפטיה ואמפתיה לערוץ שנסגר. ברם השורה התחתונה היא אין יותר ערוץ 7 ברדיו.
אמנם, ניתן לשמוע באינטרנט או בטלפון, אך לא כולם יכולים לשאת בנטל היקר הזה.
נאמני הערוץ ואני בתוכם, ה"מכורים" לחדשות נאלצים למגינת ליבם להאזין לרשת ב', לגלי צה"ל, ולשמוע שוב ושוב את השדרים השמאלנים את ניבול הפה וגסות הרוח, ולדעת לבור את המוץ מהתבן.
עגום מאד שהליכוד בפרט ומחנה שלומי אמוני ישראל בכלל, לא הצליח במשך שנים רבות להעלות את ערוץ 7 על היבשה ולהכשירו כדת וכדין. ובינתיים אנשי השמאל עולזים וצוהלים, שאכן עלה זממם בידם והצליחו להשתיק את הערוץ.
משה בודק, חיפה
צימוקים לשבת
1. דו"ח העוני: כשלא ערבים זה לזה, רעבים זה לזה.
2.
3. בעיצומו של הבלאגן במדינה נוסע שרון לברית המועצות:
4.
אולי הוא סוף סוף יבין מה קורה למדינה ששתקו בה 70 שנה?!
3. מן העיתונות: יש להצטייד במים מינרליים, סוללות, דלק וכו'.
4.
על מנת למנוע טעות: זו המלצה להתגוננות מפני שביתת ההסתדרות.
את סדאם כבר עברנו, תודה לאל.
משה טאו, רחובות