ביום שלישי השבוע התקיים כנס של 'מנהיגות יהודית', התנועה שהקים משה פייגלין, ששמה לה למטרה להגיע בבא העת להנהגת הליכוד ולהנהגת המדינה. האולם היה מלא עד אפס מקום. מאות רבות של אנשים הגיעו מכל קצוות הארץ במטרה להזדהות עם 'מנהיגות יהודית', בתוכם שרים וחברי כנסת רבים.
"סגירת ערוץ 7 היא פגיעה בכם", פותח אדיר זיק את הכנס. זיק דיבר על מדינה בולשביקית ועל הדרישה של 'מנהיגות יהודית' לאפשר לציבור להתבטא בצורה חופשית כדי לשמור על הדמוקרטיה במדינת ישראל.
המטרה העיקרית בכינוס היתה להבהיר שהגיע העת לעבור שלב ולהנהיג, ולא רק להשפיע בתוך הליכוד, כפי שעשו חברי מנהיגות יהודית בכינוס האחרון של ועידת הליכוד. חברי 'מנהיגות יהודית' ביקשו להציג לציבור עוד שני נושאים שהתנועה מנסה לקדם: הנושא הראשון הוא תכנית מדינית חדשה, שבמרכזה החלת החוק הישראלי על יש"ע. רק יהודים יוכלו להיות אזרחים, ואלה שאינם יהודים ייהנו ממעמד חוקי שיאפשר להם עבודה ושהייה בתוך תחומי 'הקו הירוק' בתנאי שלא יפרו את חוקי המדינה. הנושא השני הוא חוק 'השמיים הפתוחים': ראשי 'מנהיגות יהודית' הדגישו שיקדמו את החוק יחד עם השרים ישראל כץ, צחי הנגבי ונתן שרנסקי, ועוד חברי כנסת רבים מהליכוד.
למחיאות הכפיים החזקות ביותר זכתה אלישבע פדרמן שסיפרה על התנאים הקשים שבהם מוחזק בעלה, נועם פדרמן, בכלא, בו הוא נמצא מזה כחודשיים בעקבות צו מעצר מנהלי. הקהל, שהזדעזע מהעובדות שהוצגו בפניו, הגיב במחיאות כפיים סוערות. השר לביטחון פנים, צחי הנגבי, שדיבר אחריה, הופתע מדבריה של פדרמן. "גם לעציר מנהלי יש זכויות", הוא פסק, והביע תמיהה למה לא מעמידים אותו לדין אם מעשיו כל-כך חמורים. הנגבי הדגיש גם שהוא רואה ב'מנהיגות יהודית' כוח אידיאולוגי עולה "שנוכחותו חשובה לליכוד".
אחד משיאי הכנס מבחינת 'מנהיגות יהודית' היה ברכתם של שני רבנים, הרב דב ליאור והרב שמואל אליהו. "לראשונה מגיעים רבנים לברך בכנס של תנועה חילונית", אמרו בתנועה.
הרב שמואל אליהו הדגיש בנאומו שהגיע הזמן להנהיג ולהוביל, ולא רק להיות שותפים. הרב דב ליאור אמר שצריך כוח של מנהיגות אמיתית, שרוצה להוביל דרך בצורה ישרה ויהודית: "במקום לזרוק כספים על גדר מיותרת עדיף לתת את הכספים לפלשתינים שרוצים להתפנות מרצון".
כל מתפקד יביא עוד שניים
מאז 'ועידת המשרוקיות' הפכה תנועת 'מנהיגות יהודית' לפקטור משמעותי בליכוד. למרות שלא הצליחו להכניס אף נציג מטעמם לרשימת הליכוד, המשיכו במנהיגות יהודית לבסס את מעמדם במפלגה. מבחינתם, הכנס השבוע הוא סוג של מפגן כוח פוליטי במהותו, ולא כנס מחאה.
את ההוכחה לכך שמעמדם התחזק שואבים במנהיגות יהודית מרשימת הנואמים בכנס. "שרים וחברי כנסת ביקשו להופיע בכנס השבוע", סיפרו במנהיגות יהודית. אבל הפרמטר להזמנת שרים לכנס היה ההצבעה נגד מפת הדרכים בממשלה. "מי שלא הצביע נגד לא הוזמן. הוא אמנם יכול להגיע, אבל לנאום הוא לא ינאם אצלנו".
המהלך שאליו מובילים חברי מנהיגות יהודית הוא חיזוק מעמדם בתוך הליכוד. "רוב הענבל גבריאלים כבר לא חברים בתנועה", אומר גורם בכיר במנהיגות יהודית. לעומת זאת, הגרעין הקשה של מנהיגות יהודית עדיין משלם מסים לתנועה.
ראשי התנועה פתחו במהלך שעיקרו הגדלת כוחם בקרב מתפקדי הליכוד. בשלב ראשון, הם הפעילו לחץ על כל מתפקד של מנהיגות שביטל את חברותו בתנועה לחזור ולשלם, ולהמשיך להיות חבר בתנועה. בשלב השני, מתכוונים שם לבקש מכל חבר רשום שיביא עוד שני חברים חדשים. השאיפה היא להביא עוד 10,000 מתפקדים חדשים לתנועה, ולהגיע ליותר מ-20,000 מתפקדים של מנהיגות יהודית. "אם בליכוד יש כיום בסביבות 200,000 חברים, 20,000 איש שבאים להצביע יכולים להיות 30 אחוזים ביום פקודה", מסביר רמי סדן, איש יחסי הציבור של מנהיגות יהודית.
ועידה משותקת
המאבק של מנהיגות יהודית על ההשפעה במרכז הליכוד מתנהל מזה מספר חודשים. השיא שלו היה כמובן ההצלחה הכבירה שלהם בכינוס הקודם של הוועידה שזכתה לכינוי 'ועידת המשרוקיות'. ההצלחה, אגב, לא היתה בשריקות הצורמות שליוו את נאום שרון, אלא דווקא בתוצאות ההצבעה. שרון, שניסה לקבוע לבדו מי יהיו מועמדי הליכוד בכל רשות מוניציפלית, הפסיד במרכז ברוב של 70 אחוזים שהתנגדו להצעתו, לעומת 30 אחוזים שתמכו. את ההתנגדות להצעה של שרון הובילו אנשי מנהיגות יהודית, שנהנו מתמיכה של עוד כמה קבוצות במרכז.
מאז קרו שני דברים: ראשית, הוועידה לא כונסה יותר. מהלך זה שיתק למעשה את הגוף המשמעותי ביותר בליכוד, מרכז הליכוד. הוועידה היתה אמורה להפוך למרכז, אך הדבר לא קרה. שנית, שרון החל לפעול נגד מנהיגות יהודית. לשיא הגיעו הדברים כשאנשי שרון הפעילו לחצים כבדים על חברי כנסת לבל יופיעו בכנס הגדול של מנהיגות יהודית בירושלים.
"אני רואה בכך מחמאה", אומר ראש התנועה, משה פייגלין. "שרון מבין את מה שרבים בציבור הלאומי לא מבינים, שהמגרש האמיתי שבו מתקבלות ההחלטות הוא המגרש הביתי של הליכוד. זה ששרון מפעיל לחצים, זה מוכיח שאנחנו במגרש הנכון ובדרך הנכונה, עובדה שעל אף הלחצים הגיעו שרים וחברי כנסת לכינוס".
לצד התכניות העתידיות להגדיל את הכוח בתוך התנועה, יש למנהיגות יהודית תכנית אופרטיבית להשפיע על מהלך העניינים באופן מידי. "אנחנו חלק מהליכוד, חלק ממערכת הלוחצים. אנחנו משחקים את המשחק ולא מחכים לנדבות", מסביר פייגלין.
המטרה הראשונה שלהם כבר הושגה: לאחר מאבק מתיש, שכלל פניה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, הושג סיכום בכתב על כינוס נוסף של הוועידה, ב-6 בינואר בנתניה. על סדר היום תהיה ישיבת בית הדין של הליכוד, שלחברי מנהיגות יש טענות קשות כלפיו, ודיון מקדמי על שינויים בחוקה, כשההצבעה על השינויים אמורה להתקיים חודש אחר-כך, בכינוס שני.
המרכז משיב מלחמה
מנהיגות יהודית מבקשת להכניס שני שינויים מרכזיים בחוקת המפלגה: הראשון, שכל חבר כנסת או שר שלא יציית להחלטות מרכז הליכוד לא יוכל להגיש את מועמדתו לרשימת התנועה לכנסת למשך חמש שנים; במנהיגות יהודית לא מסתירים את משמעות ההחלטה. הליכוד כידוע מתנגד למדינה פלשתינית החלטה ברוח זו התקבלה על ידי המרכז הקודם. לכן, אם ינסה שרון להקים מדינה פלשתינית, לא יוכלו חברי כנסת או שרים שיתמכו בהחלטה להתמודד ברשימת הליכוד לכנסת.
השינוי השני שעומד על סדר היום הוא לא פחות מהותי: על פי ההצעה של מנהיגות יהודית, כל מתפקד שהתפקד לתנועה יוכל לבחור רק אחרי 14 חודשים של חברות בתנועה, כשהמשמעות העיקרית היא שכל חבר יצטרך לשלם לפחות פעמיים את דמי החברות. "אנחנו רוצים לפסול התפקדויות של הרגע האחרון", מסביר מנכ"ל מנהיגות יהודית, מיכאל פואה. אם יצליחו חברי התנועה להכניס את השינוי הזה, הם ימנעו מגורמים אינטרסנטים שונים להשתלט על התנועה. "ועדי עובדים יכולים לפקוד עשרות אנשים רגע לפני ההצבעה, ואחריה לבטל את ההתפקדות", אומר פואה.
במנהיגות יהודית מסבירים כי לשני המהלכים יש סיכוי טוב לעבור, כיוון שחברי המרכז רוצים להחזיר את הכוח לידיהם, במיוחד לאחר שהוגשה הצעת החוק של מאיר שטרית, שלפיה כל מפלגה בעלת למעלה מ-15 מנדטים תבחר את נציגיה על ידי כלל המתפקדים, ולא על ידי מרכז התנועה. "חברי המרכז רוצים להחזיר מלחמה שערה", מסביר פואה. "לכן הסיכוי להעביר את השינויים בוועידה הוא גדול, ואם נצליח להעביר את שני התיקונים האלה, אין ספק שנהפוך לגורם מוביל בתוך מרכז הליכוד".
"חברי המרכז מרגישים שהכוח נשמט מידיהם", מסביר סדן. "המשחק האמיתי בוועידה הקרובה יהיה בין חברי הכנסת והשרים לבין חברי המרכז". בינתיים, עושה רושם, הכוח של מנהיגות יהודית הופך לכוח לא מבוטל במאבק העקרוני הזה.
ברשימת התומכים בשינויים יש כמה חברי מרכז בולטים, החל מישראל יעקב, חבר מרכז ידוע מחבל התענכים בצפון, ועד שלמה פורטל בדרום, בעבר תומך של עומרי שרון, שמשמש כיום כיו"ר פורום ראשי הסניפים. בין לבין תומכות בשינויים עוד כמה קבוצות, כשבראשם כמובן קבוצת המייסדים, שמונה בסביבות 400 חברי מרכז, והפורום לשמירת ערכי הליכוד, שמנהיגות יהודית היא חלק ממנו. הקבוצות השונות אמנם לא הגיעו לסיכום בנוגע לכמה פרטים הקשורים בשינויים, אך יש להניח שכל הכוחות יתאחדו נגד שרון ובניו עד למועד ההצבעה.
גסטון מלכה מבקש סליחה
סיפור היחסים בין מנהיגות יהודית לבין גסטון מלכה, מראשי סניף פתח תקווה ודמות בולטת במרכז הליכוד מזה שנים, מבהיר כמה גדל כוחם של אנשי מנהיגות יהודית במרכז הליכוד. לאחר ועידת המשרוקיות תקף גסטון מלכה את אנשי מנהיגות במילים בוטות בכל אמצעי התקשורת. "הפייגלינים" הוא כינה אותם. במנהיגות החליטו לא לשתוק יותר למתקיפיהם: דרך גורם שמקורב הן למלכה והן למנהיגות יהודית, הועבר למלכה המסר שבמנהיגות יהודית לא ישתקו על ההתקפה החריפה. הוא בתגובה מיהר להתנצל הן בכתב והן בעל פה, בפני פורום של כ-20 חברי מרכז בסניף פתח תקווה. התנצלות כזו מצד מלכה מבהירה שבליכוד לא מזלזלים יותר באנשי מנהיגות יהודית. "אנשים מבינים שאנחנו עמוק בתוך הליכוד", אומרים בתנועה.
במנהיגות יהודית מדברים כל הזמן על התקדמות: "בכינוס הקרוב יגיעו לראשונה שני רבנים חשובים לברך" מדובר ברב דב ליאור וברב שמואל אליהו, שלא היה מגיע ללא ברכת אביו, הרב מרדכי אליהו.
לצד היוזמה של מנהיגות יהודית מסתובבים בקרב אנשי המרכז כמה מכתבי מחאה, הקוראים לכינוס מהיר של הוועידה ולעריכת שינויים כאלה ואחרים בחוקת המפלגה. דוגמא לכך היא מכתבו של יצחק נמרודי, יו"ר הסניף ברמת אפעל, שאסף למענו 800 חתימות.
מכתב בולט אחר נשלח בסוף השבוע שעבר על ידי השר עוזי לנדאו. לנדאו, איש שמתנסח בזהירות בדרך כלל, בחר הפעם במילים קשות מהרגיל: "בעודנו מוסיפים להשתבח בניצחון בבחירות האחרונות לכנסת, עולה התנועה על מדרון חלקלק המוביל לפירוק ולמפלה", מדגיש לנדאו בפתיחת מכתבו. בהמשך מבהיר לנדאו כי הליכוד נחל כישלון חרוץ בבחירות המוניציפליות, וכי "שכבת צמרת דקה מנהלת את העניינים הרחק מעקרונות הליכוד".
לנדאו קורא לחברי הוועידה להצטרף אליו בדרישה לכנס את הוועידה בהקדם ולהכניס כמה שינויים מהותיים בחוקה, שאחד מהם הוא האפשרות לבחור ולהיבחר רק לאחר שלוש שנות חברות. בסביבתו של לנדאו מספרים כי הופתעו מההיענות הרבה. כבר בתחילת השבוע הגיעו כמה מאות הודעות תמיכה במהלך. את התמיכה מסבירים בקרבתו של לנדאו בתסכול הכבד של חברי התנועה משרון ואנשיו.
לפני שכתב את המכתב התלבט לנדאו ארוכות. "המהלך נרקם כבר כמה חודשים, והוא מתואם עם כמה חברי מרכז בולטים", מבטיחים מקורביו. "אפילו התחילו ללחוץ עליו שיתמודד לראשות המרכז הבא".
לנדאו קובל למעשה על שיתוק התנועה. מאז כינונה של הממשלה האחרונה לא התכנס אף מוסד של התנועה, למעט הלשכה שבראשה עומד לנדאו, וממנה שרון מתעלם דרך קבע. "אנשי שרון לא הבינו שהליכוד לא ניצח את הבחירות האחרונות, אלא השמאל הפסיד", מנתח פייגלין. "עכשיו מסתבר שהליכוד לא יכול להציב אלטרנטיבה אידיאולוגית, וזו המטרה שלנו להציב אלטרנטיבה אמונית".
"הנקודה המשמעותית מבחינת מנהיגות יהודית, היא שהציבור הדתי יבין שהגיעה העת להנהיג. אי אפשר להתעסק יותר רק במועצות דתיות ובשאלה הגורלית מי תהיה הבלנית", מסכם סדן.
"סגירת ערוץ 7 היא פגיעה בכם", פותח אדיר זיק את הכנס. זיק דיבר על מדינה בולשביקית ועל הדרישה של 'מנהיגות יהודית' לאפשר לציבור להתבטא בצורה חופשית כדי לשמור על הדמוקרטיה במדינת ישראל.
המטרה העיקרית בכינוס היתה להבהיר שהגיע העת לעבור שלב ולהנהיג, ולא רק להשפיע בתוך הליכוד, כפי שעשו חברי מנהיגות יהודית בכינוס האחרון של ועידת הליכוד. חברי 'מנהיגות יהודית' ביקשו להציג לציבור עוד שני נושאים שהתנועה מנסה לקדם: הנושא הראשון הוא תכנית מדינית חדשה, שבמרכזה החלת החוק הישראלי על יש"ע. רק יהודים יוכלו להיות אזרחים, ואלה שאינם יהודים ייהנו ממעמד חוקי שיאפשר להם עבודה ושהייה בתוך תחומי 'הקו הירוק' בתנאי שלא יפרו את חוקי המדינה. הנושא השני הוא חוק 'השמיים הפתוחים': ראשי 'מנהיגות יהודית' הדגישו שיקדמו את החוק יחד עם השרים ישראל כץ, צחי הנגבי ונתן שרנסקי, ועוד חברי כנסת רבים מהליכוד.
למחיאות הכפיים החזקות ביותר זכתה אלישבע פדרמן שסיפרה על התנאים הקשים שבהם מוחזק בעלה, נועם פדרמן, בכלא, בו הוא נמצא מזה כחודשיים בעקבות צו מעצר מנהלי. הקהל, שהזדעזע מהעובדות שהוצגו בפניו, הגיב במחיאות כפיים סוערות. השר לביטחון פנים, צחי הנגבי, שדיבר אחריה, הופתע מדבריה של פדרמן. "גם לעציר מנהלי יש זכויות", הוא פסק, והביע תמיהה למה לא מעמידים אותו לדין אם מעשיו כל-כך חמורים. הנגבי הדגיש גם שהוא רואה ב'מנהיגות יהודית' כוח אידיאולוגי עולה "שנוכחותו חשובה לליכוד".
אחד משיאי הכנס מבחינת 'מנהיגות יהודית' היה ברכתם של שני רבנים, הרב דב ליאור והרב שמואל אליהו. "לראשונה מגיעים רבנים לברך בכנס של תנועה חילונית", אמרו בתנועה.
הרב שמואל אליהו הדגיש בנאומו שהגיע הזמן להנהיג ולהוביל, ולא רק להיות שותפים. הרב דב ליאור אמר שצריך כוח של מנהיגות אמיתית, שרוצה להוביל דרך בצורה ישרה ויהודית: "במקום לזרוק כספים על גדר מיותרת עדיף לתת את הכספים לפלשתינים שרוצים להתפנות מרצון".
כל מתפקד יביא עוד שניים
מאז 'ועידת המשרוקיות' הפכה תנועת 'מנהיגות יהודית' לפקטור משמעותי בליכוד. למרות שלא הצליחו להכניס אף נציג מטעמם לרשימת הליכוד, המשיכו במנהיגות יהודית לבסס את מעמדם במפלגה. מבחינתם, הכנס השבוע הוא סוג של מפגן כוח פוליטי במהותו, ולא כנס מחאה.
את ההוכחה לכך שמעמדם התחזק שואבים במנהיגות יהודית מרשימת הנואמים בכנס. "שרים וחברי כנסת ביקשו להופיע בכנס השבוע", סיפרו במנהיגות יהודית. אבל הפרמטר להזמנת שרים לכנס היה ההצבעה נגד מפת הדרכים בממשלה. "מי שלא הצביע נגד לא הוזמן. הוא אמנם יכול להגיע, אבל לנאום הוא לא ינאם אצלנו".
המהלך שאליו מובילים חברי מנהיגות יהודית הוא חיזוק מעמדם בתוך הליכוד. "רוב הענבל גבריאלים כבר לא חברים בתנועה", אומר גורם בכיר במנהיגות יהודית. לעומת זאת, הגרעין הקשה של מנהיגות יהודית עדיין משלם מסים לתנועה.
ראשי התנועה פתחו במהלך שעיקרו הגדלת כוחם בקרב מתפקדי הליכוד. בשלב ראשון, הם הפעילו לחץ על כל מתפקד של מנהיגות שביטל את חברותו בתנועה לחזור ולשלם, ולהמשיך להיות חבר בתנועה. בשלב השני, מתכוונים שם לבקש מכל חבר רשום שיביא עוד שני חברים חדשים. השאיפה היא להביא עוד 10,000 מתפקדים חדשים לתנועה, ולהגיע ליותר מ-20,000 מתפקדים של מנהיגות יהודית. "אם בליכוד יש כיום בסביבות 200,000 חברים, 20,000 איש שבאים להצביע יכולים להיות 30 אחוזים ביום פקודה", מסביר רמי סדן, איש יחסי הציבור של מנהיגות יהודית.
ועידה משותקת
המאבק של מנהיגות יהודית על ההשפעה במרכז הליכוד מתנהל מזה מספר חודשים. השיא שלו היה כמובן ההצלחה הכבירה שלהם בכינוס הקודם של הוועידה שזכתה לכינוי 'ועידת המשרוקיות'. ההצלחה, אגב, לא היתה בשריקות הצורמות שליוו את נאום שרון, אלא דווקא בתוצאות ההצבעה. שרון, שניסה לקבוע לבדו מי יהיו מועמדי הליכוד בכל רשות מוניציפלית, הפסיד במרכז ברוב של 70 אחוזים שהתנגדו להצעתו, לעומת 30 אחוזים שתמכו. את ההתנגדות להצעה של שרון הובילו אנשי מנהיגות יהודית, שנהנו מתמיכה של עוד כמה קבוצות במרכז.
מאז קרו שני דברים: ראשית, הוועידה לא כונסה יותר. מהלך זה שיתק למעשה את הגוף המשמעותי ביותר בליכוד, מרכז הליכוד. הוועידה היתה אמורה להפוך למרכז, אך הדבר לא קרה. שנית, שרון החל לפעול נגד מנהיגות יהודית. לשיא הגיעו הדברים כשאנשי שרון הפעילו לחצים כבדים על חברי כנסת לבל יופיעו בכנס הגדול של מנהיגות יהודית בירושלים.
"אני רואה בכך מחמאה", אומר ראש התנועה, משה פייגלין. "שרון מבין את מה שרבים בציבור הלאומי לא מבינים, שהמגרש האמיתי שבו מתקבלות ההחלטות הוא המגרש הביתי של הליכוד. זה ששרון מפעיל לחצים, זה מוכיח שאנחנו במגרש הנכון ובדרך הנכונה, עובדה שעל אף הלחצים הגיעו שרים וחברי כנסת לכינוס".
לצד התכניות העתידיות להגדיל את הכוח בתוך התנועה, יש למנהיגות יהודית תכנית אופרטיבית להשפיע על מהלך העניינים באופן מידי. "אנחנו חלק מהליכוד, חלק ממערכת הלוחצים. אנחנו משחקים את המשחק ולא מחכים לנדבות", מסביר פייגלין.
המטרה הראשונה שלהם כבר הושגה: לאחר מאבק מתיש, שכלל פניה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, הושג סיכום בכתב על כינוס נוסף של הוועידה, ב-6 בינואר בנתניה. על סדר היום תהיה ישיבת בית הדין של הליכוד, שלחברי מנהיגות יש טענות קשות כלפיו, ודיון מקדמי על שינויים בחוקה, כשההצבעה על השינויים אמורה להתקיים חודש אחר-כך, בכינוס שני.
המרכז משיב מלחמה
מנהיגות יהודית מבקשת להכניס שני שינויים מרכזיים בחוקת המפלגה: הראשון, שכל חבר כנסת או שר שלא יציית להחלטות מרכז הליכוד לא יוכל להגיש את מועמדתו לרשימת התנועה לכנסת למשך חמש שנים; במנהיגות יהודית לא מסתירים את משמעות ההחלטה. הליכוד כידוע מתנגד למדינה פלשתינית החלטה ברוח זו התקבלה על ידי המרכז הקודם. לכן, אם ינסה שרון להקים מדינה פלשתינית, לא יוכלו חברי כנסת או שרים שיתמכו בהחלטה להתמודד ברשימת הליכוד לכנסת.
השינוי השני שעומד על סדר היום הוא לא פחות מהותי: על פי ההצעה של מנהיגות יהודית, כל מתפקד שהתפקד לתנועה יוכל לבחור רק אחרי 14 חודשים של חברות בתנועה, כשהמשמעות העיקרית היא שכל חבר יצטרך לשלם לפחות פעמיים את דמי החברות. "אנחנו רוצים לפסול התפקדויות של הרגע האחרון", מסביר מנכ"ל מנהיגות יהודית, מיכאל פואה. אם יצליחו חברי התנועה להכניס את השינוי הזה, הם ימנעו מגורמים אינטרסנטים שונים להשתלט על התנועה. "ועדי עובדים יכולים לפקוד עשרות אנשים רגע לפני ההצבעה, ואחריה לבטל את ההתפקדות", אומר פואה.
במנהיגות יהודית מסבירים כי לשני המהלכים יש סיכוי טוב לעבור, כיוון שחברי המרכז רוצים להחזיר את הכוח לידיהם, במיוחד לאחר שהוגשה הצעת החוק של מאיר שטרית, שלפיה כל מפלגה בעלת למעלה מ-15 מנדטים תבחר את נציגיה על ידי כלל המתפקדים, ולא על ידי מרכז התנועה. "חברי המרכז רוצים להחזיר מלחמה שערה", מסביר פואה. "לכן הסיכוי להעביר את השינויים בוועידה הוא גדול, ואם נצליח להעביר את שני התיקונים האלה, אין ספק שנהפוך לגורם מוביל בתוך מרכז הליכוד".
"חברי המרכז מרגישים שהכוח נשמט מידיהם", מסביר סדן. "המשחק האמיתי בוועידה הקרובה יהיה בין חברי הכנסת והשרים לבין חברי המרכז". בינתיים, עושה רושם, הכוח של מנהיגות יהודית הופך לכוח לא מבוטל במאבק העקרוני הזה.
ברשימת התומכים בשינויים יש כמה חברי מרכז בולטים, החל מישראל יעקב, חבר מרכז ידוע מחבל התענכים בצפון, ועד שלמה פורטל בדרום, בעבר תומך של עומרי שרון, שמשמש כיום כיו"ר פורום ראשי הסניפים. בין לבין תומכות בשינויים עוד כמה קבוצות, כשבראשם כמובן קבוצת המייסדים, שמונה בסביבות 400 חברי מרכז, והפורום לשמירת ערכי הליכוד, שמנהיגות יהודית היא חלק ממנו. הקבוצות השונות אמנם לא הגיעו לסיכום בנוגע לכמה פרטים הקשורים בשינויים, אך יש להניח שכל הכוחות יתאחדו נגד שרון ובניו עד למועד ההצבעה.
גסטון מלכה מבקש סליחה
סיפור היחסים בין מנהיגות יהודית לבין גסטון מלכה, מראשי סניף פתח תקווה ודמות בולטת במרכז הליכוד מזה שנים, מבהיר כמה גדל כוחם של אנשי מנהיגות יהודית במרכז הליכוד. לאחר ועידת המשרוקיות תקף גסטון מלכה את אנשי מנהיגות במילים בוטות בכל אמצעי התקשורת. "הפייגלינים" הוא כינה אותם. במנהיגות החליטו לא לשתוק יותר למתקיפיהם: דרך גורם שמקורב הן למלכה והן למנהיגות יהודית, הועבר למלכה המסר שבמנהיגות יהודית לא ישתקו על ההתקפה החריפה. הוא בתגובה מיהר להתנצל הן בכתב והן בעל פה, בפני פורום של כ-20 חברי מרכז בסניף פתח תקווה. התנצלות כזו מצד מלכה מבהירה שבליכוד לא מזלזלים יותר באנשי מנהיגות יהודית. "אנשים מבינים שאנחנו עמוק בתוך הליכוד", אומרים בתנועה.
במנהיגות יהודית מדברים כל הזמן על התקדמות: "בכינוס הקרוב יגיעו לראשונה שני רבנים חשובים לברך" מדובר ברב דב ליאור וברב שמואל אליהו, שלא היה מגיע ללא ברכת אביו, הרב מרדכי אליהו.
לצד היוזמה של מנהיגות יהודית מסתובבים בקרב אנשי המרכז כמה מכתבי מחאה, הקוראים לכינוס מהיר של הוועידה ולעריכת שינויים כאלה ואחרים בחוקת המפלגה. דוגמא לכך היא מכתבו של יצחק נמרודי, יו"ר הסניף ברמת אפעל, שאסף למענו 800 חתימות.
מכתב בולט אחר נשלח בסוף השבוע שעבר על ידי השר עוזי לנדאו. לנדאו, איש שמתנסח בזהירות בדרך כלל, בחר הפעם במילים קשות מהרגיל: "בעודנו מוסיפים להשתבח בניצחון בבחירות האחרונות לכנסת, עולה התנועה על מדרון חלקלק המוביל לפירוק ולמפלה", מדגיש לנדאו בפתיחת מכתבו. בהמשך מבהיר לנדאו כי הליכוד נחל כישלון חרוץ בבחירות המוניציפליות, וכי "שכבת צמרת דקה מנהלת את העניינים הרחק מעקרונות הליכוד".
לנדאו קורא לחברי הוועידה להצטרף אליו בדרישה לכנס את הוועידה בהקדם ולהכניס כמה שינויים מהותיים בחוקה, שאחד מהם הוא האפשרות לבחור ולהיבחר רק לאחר שלוש שנות חברות. בסביבתו של לנדאו מספרים כי הופתעו מההיענות הרבה. כבר בתחילת השבוע הגיעו כמה מאות הודעות תמיכה במהלך. את התמיכה מסבירים בקרבתו של לנדאו בתסכול הכבד של חברי התנועה משרון ואנשיו.
לפני שכתב את המכתב התלבט לנדאו ארוכות. "המהלך נרקם כבר כמה חודשים, והוא מתואם עם כמה חברי מרכז בולטים", מבטיחים מקורביו. "אפילו התחילו ללחוץ עליו שיתמודד לראשות המרכז הבא".
לנדאו קובל למעשה על שיתוק התנועה. מאז כינונה של הממשלה האחרונה לא התכנס אף מוסד של התנועה, למעט הלשכה שבראשה עומד לנדאו, וממנה שרון מתעלם דרך קבע. "אנשי שרון לא הבינו שהליכוד לא ניצח את הבחירות האחרונות, אלא השמאל הפסיד", מנתח פייגלין. "עכשיו מסתבר שהליכוד לא יכול להציב אלטרנטיבה אידיאולוגית, וזו המטרה שלנו להציב אלטרנטיבה אמונית".
"הנקודה המשמעותית מבחינת מנהיגות יהודית, היא שהציבור הדתי יבין שהגיעה העת להנהיג. אי אפשר להתעסק יותר רק במועצות דתיות ובשאלה הגורלית מי תהיה הבלנית", מסכם סדן.