"פרשת רמדיה לא הפתיעה אותנו" אומרת רינה לווינשטיין, יועצת הנקה ואחות מוסמכת. "פרשיות כאלו היו בעבר והן יקרו שוב. החומרה של פגיעה באיכות התמ"ל (תרכובת מזון לתינוקות תחליף חלב) גדולה, כיוון שעבור התינוק התחליף הזה הוא המזון היחיד. אם אני אוכלת טונה שיש בה בעיה זה לא נורא, כי אני אוכלת גם לחם וירקות, אבל אצל תינוקות פגיעה באיכות המזון היא בעייתית מאוד, כי זה המזון הבלעדי שלו. אם חסר בו ויטמין, הוא לא יוכל להשלים את החסר ממקור אחר. כל פעם מודיעים לנו על חידוש מהפכני בתרכובת התחליפים אני שואלת את עצמי: אז מה היה עם כל התינוקות עד היום? לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי מיליון וחצי תינוקות בשנה מתים כתוצאה משימוש בתחליף חלב! הרבה מהם תינוקות שגדלים בעולם השלישי והם מקבלים תחליף לא איכותי או מזוהם כיוון שהבקבוק לא סטרילי, ועוד תינוקות מתים מסיבוכים גסטרולוגיים ואחרים שקשורים לשימוש בתחליף. זו בעיה כלל עולמית".
אין דרך לבדוק את איכות התחליף
לווינשטיין עובדת כיועצת הנקה ב'מרכז תמיכה להנקה' בירושלים. המרכז נוסד על ידי אמה, בתיה דייוויס, יועצת הנקה מוסמכת שמדריכה יועצות הנקה רבות מדי שנה. במרכז שלהן הן משתדלות לתת לאמהות מניקות מידע ותמיכה. הן תמכו בהנקה גם לפני פרשת רמדיה, והן מספרות שנשים רבות רצו להניק עוד לפני כן. עכשיו הן צופות שאחוז המניקות יעלה עוד יותר. העמדה שלהן לגבי תחליפים אינה חד-משמעית, עם כל ההסתייגות מהתחליפים, הן מודות שתחליפי החלב הם מוצר חיוני והן אינן מציעות לאנשים להיסחף בהתנגדות אליו.
"תחליפי חלב הם דבר מאוד חשוב, יש תינוקות רבים שחיים בזכות תחליפי החלב. הרבה פעמים אני הראשונה שאומרת לאמא שהיא צריכה לקנות לתינוק תוספת. במציאות שבה אין מיניקות חייבים שיהיו גם תחליפים. יש לי אח שחי בזכות התחליפים, כשלאמא שלי לא היה בכלל חלב לאחר הלידה".
פעם היה בנק חלב, למה הוא כבר לא קיים?
"בנק חלב כבר לא קיים בארץ, כי זה לא נעשה בצורה מסודרת. כיוון שבחלב אם יכולים לעבור ווירוסים וחיידקים, צריך לסרוק את החלב במכשיר מיוחד ולוודא שהוא נקי, ולאחסן אותו בתנאים מיוחדים. זה קיים באנגליה למשל, אבל לא בארץ".
איך הורים יכולים לבדוק את איכות התחליף שהם בוחרים?
"אין להורים דרך לבדוק את איכות התחליף. זו בעיה שאין לה פתרון. ייתכן שהיה אפשר להציע להורים לגוון ולתת לתינוק מספר תחליפים, אבל גם בזה יש חסרונות. הפתרון הוא הנקה למי שיכולה להניק, ומי שלא יכולה להניק תמשיך לתת תחליפים ותדע שיש בזה סיכון. אני עדיין ממליצה לאמהות לתת לתינוקות תחליפים כשיש צורך.
"בחיים אנחנו עושים הרבה דברים שיש בהם סיכון, זה סיכון כמו זה שקיים בכל תרופה שיש לה תופעות לוואי. בכל מקרה, תמיד המלצנו על תחליף חלבי, עוד לפני פרשת 'רמדיה'. החלבונים שבתחליף חלבי מתאימים הרבה יותר למערכת העיכול של התינוק. בתחליף צמחי עלולה להיות גם בעיה של עודף אסטרוגן, שלא ידוע מה הוא גורם למערכת הרבייה של בנים".
מה שטבעי ומה שרווחי
אז למה השימוש בתחליף צמחי נעשה אופנתי בשנים האחרונות?
"ההסבר שלי אולי ציני, אבל נראה לי אמיתי חקלאים מגדלים המון סויה, כיוון שהיא מספקת חנקן לאדמה ומחדשת את האדמה. עם כל הסויה הזו צריך לעשות משהו, אז מתחיל לייצר ממנה טופו, שניצלים ותחליפי חלב, וצובעים את הכל בצבעים של צמחונות ובריאות. אין לי הוכחות לתזה הזו, אבל אני יודעת שחברות לייצור תחליפי חלב הן חברות מסחריות שרוצות להרוויח כסף.
"אנשים התחילו להשתמש בתחליף צמחי כחלק מאיזושהי טבעונות וחשבו שזה יותר טוב, אבל זו טבעונות שלא במקומה. אנשים עושים את זה בלי שום הבנה. אמא טבעונית אומרת לי שהיא לא תתן לילד שלה תחליף חלבי, כי היא ובעלה לא סובלים לקטוז. אז מה אם היא לא סובלת לקטוז? היא בת שלושים וחמש! אי סבילות ללקטוז מתפתחת עם הגיל. זה נדיר מאוד שתינוקות באמת רגישים לתחליף חלבי, ובמקרים כאלה רוב התינוקות שרגישים לתחליף חלבי יהיו רגישים גם לתחליף צמחי.
"בכלל, יש אנשים שכל-כך מסתבכים. אמא אחת הגיעה אלי אחרי שהיא הלכה לרופא טבעוני, שהמליץ לה על דיאטה קיצונית לתקופת ההנקה. היה אסור לה לאכול המון דברים, והיא הפסיקה להניק כי היא לא יכלה לעמוד בדיאטה הזו. אז מה היא בחרה לתת לילד בן שישה חודשים? חלב שקדים! זה שיגעון! אנשים לפעמים באמת מסתבכים סתם, וזה מיותר".
למרות שהן מדריכות הנקה, הן שומרות כל הזמן על קו הסברה מאוזן ולא מטיפני. בניגוד לתדמית של מדריכת ההנקה הפנאטית, שתמליץ לאם להניק בכל מחיר, הן ישמעו מהיולדת על חווית ההנקה שלה ועל החיים שלה בכלל לפני שימהרו להמליץ המלצות גורפות. "יש גם פעמים שאני אומרת לאמא להפסיק להניק: כשאין מספיק חלב, כשזה יותר מדי לחץ לאמא או למשפחה, כשהיא פשוט לא מסתדרת, אני רואה שהיא לא כאן ולא שם.
"לפעמים אני אומרת: 'אני חושבת שההנקה עכשיו לא הולכת לך. פעם הבאה זה ילך יותר בקלות'. אני תמיד משתדלת לומר לאמא מה שנראה לי מתאים לה. לפעמים מגיעה אלינו אמא לעשרה ילדים שמאוד מאוד קשה לה, אז אני אומר לה : אולי בערב תתני לתינוק בקבוק אחד, אולי תתני אפילו שני בקבוקים ביום, גם במקרים שבהם תינוק לא עולה במשקל אני ממליצה לאם לתת תוספת של תחליף".
ביניים: תחליפי חלב כפתרון פמיניסטי
פרשיית רמדיה שוב הפכה את ההנקה מעניין פרטי שבין כל אם לעוללה לעניין ציבורי שיש לו השלכות בריאותיות, כלכליות וחברתיות. מימי דבורה מינקת רבקה ועד לפני כמה עשרות שנים ינק כמעט כל תינוק שנולד חלב אם. לעתים לא היה זה חלב אמו נשים מסוימות שלא יכלו או לא רצו להניק נעזרו בשירותיה של מינקת, אבל היה ברור שהתינוק צריך לינוק, אם לא מאמו אז מאם אחרת.
עם המצאת תחליפי החלב, כבר שום דבר לא היה ברור. האופציה שלא להניק את התינוק הפכה לזמינה ביותר, כיוון שאם שבחרה שלא להניק לא נאלצה לשכור מינקת היא פשוט קנתה אבקת תחליף חלב בבית המרקחת הקרוב. לא רק שהאוכל הפך לזמין; לפי חוות דעתם של חלק מהרופאים ואנשי הבריאות אז היא היתה אפילו מועדפת. אנשי המקצוע נהנו לראות תינוקות שעולים יפה במשקל לפי טבלאות התפתחותיות מסודרות, ונהנו לדעת שהתינוק 'אכל מספיק' בכל ארוחה.
לפני כעשרים שנה החלה מהפכה שקטה: נשים רבות, ואיתן גם אנשי מקצוע, התחילו להכיר ביתרונות ההנקה ובפלא שנוצר בגוף האם המינקת. מחקרים מדעיים הוכיחו שחלב אם מכיל רכיבים שאינם ניתנים לחיקוי, וארגון 'לה לצ'ה' החל לפעול בכל העולם כארגון סיוע למניקות. אז החלה החזרה להנקה, תחילה בשקט וכיום כבר בקול רעש גדול. בתיה דייוויס רואה בזה תהליך שיש לו השלכות אל מעבר לתזונת תינוקות, משהו שצופן בחובו גם אמירה על מקומן של נשים ושל הורות בחברה המערבית.
דורות של נשים הניקו את הילדים שלהן בעצמן ולא חשבו על אלטרנטיבות, למה בעצם השאלה אם להניק את התינוק הפכה לסוגיה שנשים מתלבטות בה?
"זה לא מדויק לומר שדורות של נשים הניקו, היו נשים שלא הניקו בעצמן אלא שכרו שירותים של מינקת, אבל זה היה באמת לפני דורות רבים. מה שקרה בשנות העשרים, עם המהפכה הפמיניסטית, הוא שנשים רבות השתלבו במעגל העבודה וניסו להשתוות לגברים, ואז נוצרה אופנה של נשים שלא מניקות. סבתא שלי למשל לא הניקה את אבא שלי.
"צריך לזכור שבאותה תקופה נשים לא עבדו בכל מקצוע, ואם כבר היתה אישה גניקולוגית למשל, לא הלכו לטיפול אצלה כי הניחו שהיא פחות טובה. נשים היו צריכות להילחם על המעמד שלהן, ולא להניק היה נחשב כחלק מהמפכה הפמיניסטית לשחרור האישה. בעיני זה פמיניזם מעוות. נשים הן לא אותו דבר, נשים עושות דברים אחרת, הן חיות אחרת.
"גבר מתפלל שלוש פעמים ביום, מניח תפילין כל בוקר, הוא חי במציאות רוטינית. אישה חיה במציאות משתנה, מבחינה הורמונלית ומבחינות נוספות. לפעמים היא בהריון, לפעמים היא יולדת. פמיניזם אמיתי בעיני הוא העמדה שגברים ונשים שונים אלו מאלו, אבל לנשים יש זכויות. שאישה תאמר שהיא מסוגלת להיות רופאה או לעבוד בכל עבודה אחרת, ויש לה זכות לשלב את התפקידים שלה כאם ואת הצרכים של הילדים שלה בתוך המערכת הזו. פמיניזם אמיתי ידגול בכך שנשים יילדו בגיל צעיר ויעשו קריירה ארוכת טווח בגיל מבוגר. זה מתאים לביולוגיה של האישה, שהיא פוריה בצעירותה וחיה יותר שנים מהגבר. למה שאישה לא תוכל להתחיל ללמוד רפואה בגיל 40 ולהיות רופאה עד גיל שמונים?"
אז הסיבה לכך שהפסיקו להניק היתה המהפכה הפמיניסטית?
"כן, ובמקביל היתה התפתחות של תחליפי חלב. אחד התחליפים הראשונים, אגב, יוצר בגרמניה. כמובן שהעובדה שאפשר להשיג מזון לתינוקות תרמה לירידה בהנקה".
החזרה אל הטבעיות
לפני כעשרים שנה ובארץ אפילו יותר מאוחר, אולי לפני כעשר שנים, החל גל של חזרה להנקה. למה בעצם?
"ייתכן שיש בכך משהו תגובתי. נגד קצב החיים המהיר, התיעוש, הנטייה להפוך כל דבר טבעי למלאכותי; איזה רצון לזרום עם החיים בשלווה בעולם כל-כך מהיר, כשהכל אינסטנט".
בכל זאת, נשים כיום עובדות ויוצאות מהבית. העובדה שנשים מעוניינות לעבוד לא מפריעה להנקה?
"לא. מעניין שבמחקרים אחרונים גילו שדווקא נשים שחוזרות לעבודה מניקות יותר זמן מנשים שאינן חוזרות לעבודה, כנראה כיוון שרמת ההשכלה שלהן גבוהה יותר. יש קשר הדוק בין רמת השכלה למשך ההנקה. כנראה שנשים משכילות יותר מבינות את החשיבות שבהנקה.
מעניין גם שדווקא בארצות מתפתחות, אנשים שרצו לתת לילדים שלהם את הטוב ביותר כדי שיראו כמו בפרסומות האמריקניות נתנו לילדים שלהם תחליפים. בארצות הללו זה נורא במיוחד, כי המים גרועים והבקבוק לא מוכן בתנאים סטריליים. אני הייתי שם, הייתי בתאילנד שבעה חודשים. ראיתי איך מכינים לתינוקות בקבוקים מזוהמים באמצע הכפר, תינוקות מתים שם בגלל זה. עכשיו ארגון הבריאות העולמי מנסה לחדור גם לעולם השלישי ולהשפיע על נשים שם לחזור להניק".
יש בחזרה להנקה גם חזרה אל הרגלים בריאים?
"אולי, אבל זה כבר כיוון אחר לגמרי מהעניין של החזרה אל הנשיות והטבעיות".
מה משכנע נשים להניק?
רינה: "משהו שמשכנע זה לחץ חברתי או בעל שלוחץ להניק, שזה משהו שאני לא אוהבת, אבל זה קיים. אצל נשים דתיות אני רואה שיש יותר התחברות לזה, מתוך הגישה שאם הקב"ה עשה את זה אז זה טוב. יש עוד הרבה סיבות להניק: לעתים השיקול הכספי הוא שיקול, יש גם נשים שמניקות כאמצעי מניעה, יש נשים שמניקות כי זה נוח, לא צריך להרתיח מים ולחטא בקבוקים".
גם תהליך טבעי צריך ללמוד
אז למה בכל זאת הבקבוק כל-כך מפתה?
"אולי היתרון היחידי הוא הכמות, את יודעת כמה התינוק אכל. אבל אני באמת מאמינה שרוב הבקבוקים ניתנים בגלל יאוש. לפעמים גם התינוק לא עולה במשקל, ואז מתחילים להוסיף בקבוקים. רוב הנשים נכנסות ללידה בכוונה להניק, וכשיש קשיים הן נותנות בקבוק. זה לא כואב לתת בקבוק.
"כמובן שיש היום יותר מודעות לבריאות שבהנקה. נכון שנשים שמניקות יודעות שזה יותר טוב, יותר בריא, אבל ברגע שהאמא תיתקל בקשיים היא תפסיק, זה לא ממש ישכנע אותה. מה שחשוב מלבד המודעות הוא עזרה, וכיום יש יותר עזרה לנשים שמעוניינות להניק, יש יועצות הנקה, מרכזי תמיכה, כמו זה שקיים אצלנו או בט.ר.מ. בירושלים, ארגון 'לה לצ'ה', שבשנים האחרונות נמצא בתנופה ומגיע לציבור אפילו באמצעי התקשורת. כשמדברים על הנקה בטלוויזיה זה מגיע להרבה נשים, וזה תורם לעלייה באחוזי המניקות. פגישת יעוץ מקצועי פרטי עולה כמאתיים שקלים, אבל אצלנו ניתן גם לקבל הדרכה מסטודנטיות מודרכות תמורת חמישים שקלים בלבד, וב'לה לצ'ה' נותנים לפעמים גם יעוץ בחינם".
בתיה למדה תזונה בארה"ב, ואחר-כך למדה לימודי הדרכת הנקה. רינה היא אחות מוסמכת ומדריכת הנקה. הדרכת הנקה, מסתבר, היא לא סתם טיפים שמקבלים משכנה או מאישה נחמדה במחלקת יולדות. היא התפתחה כמקצוע, וכיום ניתן לקבל תעודה רשמית בין-לאומית של מדריכת הנקה מוסמכת. התעודה מותנית בכך שהאישה עברה קורס, שבארץ אפשר לעבור אותו בבית חולים איכילוב, במרכז תמיכה להנקה בירושלים או במרכז לחינוך ישראלי ללידה. במקומות שונים בעולם לימודי ההנקה נלמדים בקמפוסים אקדמיים. בנוסף ללימודים האקדמיים, האישה צריכה לעבור 2,500 שעות של הדרכה קלינית או 500 שעות של הדרכה קלינית בליווי מדריכה מוסמכת. אחרי התהליך הזה המדריכה נבחנת במבחן מבחן מטעם המועצה הבינלאומית להנקה, ה-IBCLC, ומקבלים את התעודה. את התעודה צריך לעדכן כל חמש שנים באמצעות מבחן נוסף.
לא הפנאטיות של פעם
רינה מסבירה למה הנקה מצריכה הדרכה: "הנקה היא תהליך טבעי, אבל זה תהליך שצריך ללמוד, כמו שללכת זה טבעי אבל אם תינוק יראה סביבו רק אנשים שזוחלים הוא לא ילמד ללכת. יש אנשים שלא מבינים את זה שלמרות שזה תהליך טבעי זה מצריך הדרכה. זה מעניין כשבוחנים את הקשר בין אמהות לבנותיהן היולדות בהקשר הזה. יש אמהות שנותנות למניקה תמיכה ותחושה מאוד טובה, ואפילו משלמות על הייעוץ, ויש אמהות שנותנות לבת שלהן הרגשה גרועה מכך שהיא מסתבכת במשהו שהצליח להן כל-כך בקלות.
"בהדרכה עצמה אני מלמדת את האמא איך לחבר את התינוק אליה בצורה טובה, איך לאחוז אותו באופן שיהיה נוח לשניהם. האחיזה משנה את כל הסיפור. הרי אנחנו רואות סביבנו אמהות נותנות בקבוק ולא אמהות מניקות. כמה הזדמנויות יש לנו לראות אישה מניקה?"
למרכז מתנקזות בעיות הנקה מגוונות, החל באמהות שפשוט לא יודעות את הטכניקה, דרך אמהות לילדים פגים שרוצות ללמד את התינוק לינוק. כשתינוק פג נולד אסור להניק אותו, ואם האם מעוניינת להניק היא תצטרך לשאוב עבורו חלב עד שהוא יגדל קצת, ואז יהיה אפשר לנסות ללמד אותו לינוק. זה קשה מאוד, אבל יש כאן במרכז כמה סיפורי הצלחה של פגים שלמדו לינוק.
"תינוקות עם פגיעות שונות סביב הפה, כמו היפוטוניה חולשה בשרירי הפה, או שפה שסועה ואפילו חיך אחורי שסוע, שזה פגם שלא ניתן לראות כלפי חוץ, מגיעים לפה למרכז. לא תמיד מצליחים להגיע להנקה מלאה, אבל פה שמחים מאוד גם בהצלחות חלקיות.
לא רק הבעיות מגוונות, במרכז הזה יש מגוון אנושי מרתק. "מגיעות לכאן נשים מכל הסוגים. ההנקה זה משהו שחוצה תרבויות, והתינוקות שוברים את הקרח. יש פה נשים לא דתיות ונשים ממאה שערים, אפילו ערביות הגיעו אלינו. מעט מאוד אמנם, אבל הגיעו".
בתיה ורינה עצמן חיות בכמה עולמות. בתיה חזרה בתשובה וזה סיפור שהיא לא יכולה לספר על רגל אחת: היא ובעלה חיפשו משהו עם משמעות ואיכשהו הגיעו. רינה הבת כבר התחנכה במוסדות חרדיים ולמדה ב'בית יעקב בתיה', שהוא בית ספר ירושלמי שלומדים בו לבגרות. לרינה יש השכלה אקדמאית והיא באה במגע עם הרבה נשים לא דתיות, מה שלא כל-כך נפוץ בשכונת מעלות דפנה הירושלמית שבה ממוקם המרכז שלהן.
מפגשים מגוונים בשכונה חרדית
רינה, איך מקבלים בחברה החרדית את העובדה שלמדת לימודים אקדמיים ואת עובדת עם כל מיני אנשים?
"בדרך כלל אנשים מאוד תומכים, ואומרים: איזה יופי, למדת להיות אחות. לעתים רחוקות יש תגובה מסתייגת, מעט מאוד. החברות שלי מאוד מעריכות את זה, בכלל בין אמריקניים יש אנשים מאוד פתוחים".
העובדה שאת אמריקנית נותנת לך חירות מסוימת?
רינה צוחקת: "לא תצליחי להכניס אותי לריבוע, גם במשפחה שלנו כל אחד מארבעת הילדים בכיוון שלו".
מצד האוכלוסיה הלא דתית שמגיעה לפה, את מרגישה לפעמים אי-נוחות או הפתעה מהעובדה שאת חרדית?
"לעתים כשאני פותחת את הדלת הן שואלות אם זה המקום הנכון, אבל ברגע שאת פותחת את הפה והן רואות שאת יודעת על מה את מדברת, את מקצועית ואת אמפטית, הן בשמחה מקבלות את זה. אנחנו יוצרות קשר מאוד טוב. יש משהו בתינוקות ששובר את הקרח, בטח. כולן אמהות, תינוקות זה תמימות וזה יופי וזה בטח שובר את הקרח".
המרכז שלך קולט אוכלוסיה מגוונת. קורה שאת רואה נקודת מפגש ערכית מעניינת בין אנשים?
"אני מתייחסת להנקה בלבד. לפעמים אני רואה דברים מעניינים, אבל אני מתייחסת רק להנקה, אני לא נכנסת לזה. זה עולה יותר עם הסטודנטיות של אמא שלי, כי יש לי קשר מתמשך איתן, ואז עולים דברים מעניינים ומתגלה שהרבה אנשים הם דתיים באיזושהי רמה, למרות שהם לא נראים דתיים. הרבה אנשים שומרים כשרות והרבה נשים הולכות למקווה, אז אני מאוד נזהרת כשאני מתייחסת למישהי, כי הלבוש בעצם לא מבטא מה שיש מאחוריו".
הרופאים תומכים, אבל זה לא מספיק
מחקרים מעידים שיש בחלב נוגדנים, חלבונים, מינרלים וויטמינים בדיוק בכמות שהתינוק צריך, לעומת המינון הלא מדויק שבתמ"ל (תרכובת מזון לתינוקות), שבו יש לפעמים עודף של מינרלים, שגורם לעומס על הכליות. בנוסף, מייחסים יתרונות רבים לחלב הראשוני שאחר הלידה הקולסטרום, שצובע את המעיים בשכבה מגינה של נוגדני SIGA, שמסייעת להגנה מפני מזהמים זרים. ניסיונות לטעון לקשר בין הנקה רמת ההורמון פרולקטין הקשור בייצור החלב לבין דיכאון אחרי לידה הופרכו, ובכל זאת, יש רופאים שטוענים שמוגזם קצת לייחס להנקה יותר מדי סגולות.
רינה מרימה גבה: "איך אפשר שזה מוגזם? הקב"ה ברא את זה והוא יודע שזה מה שהתינוק צריך. אם אמא אוכלת סביר, היא אפילו לא צריכה לאכול טוב במיוחד, לא חסר בחלב אם שום דבר!"
מוגזם או לא, בכל זאת ארגון רופאי הילדים האמריקני ממליץ להניק עד גיל חצי שנה באופן מלא, ולהמשיך להניק חלקית עד גיל שנה, וארגון הבריאות העולמי ממליץ להמשיך אפילו עד גיל שנתיים.
למה קיים הבדל בין המלצות הארגונים?
רינה: "ההנחה שלי היא שארגון הבריאות העולמי משתדל לכלול בהמלצה גם את הארצות המתפתחות, ששם מאוד חשוב שיניקו עד גיל מאוחר יותר, ולעומת זאת ארגון הרופאים האמריקניים, שמכוון לעולם המערבי, ממליץ עד גיל שנה, כי התזונה במערב הרבה יותר טובה".
כיום כבר כמעט כל הרופאים ממליצים להניק, אחיות טיפת חלב מעודדות, אבל ההדרכה המעשית עדיין לוקה בחסר. במחלקת יולדות קשה למצוא מדריכה מקצועית פנויה, בטיפת חלב האחות עסוקה במתן חיסון, מעקב התפתחותי וסוציאלי, אין לה זמן להדרכת הנקה. הרופאים גם הם אינם פנויים ואינם מוכשרים להדרכה בנושא.
בתיה ורינה מברכות על ההתקדמות בתחום, אבל מייחלות לעוד קצת. לו היו קופות החולים ממנות יועץ אצל מדריכת הנקה למשל, זה היה מסייע לנשים רבות. צריך להבין, הן אומרות, שהנקה היא אחת ההשקעות הכי משתלמות שאפשר להשקיע בבריאות. משקיעים בהתחלה ונהנים מזה אחר-כך לכל החיים. לא רק ביתרון החיסוני, אלא גם באיכות הקשר עם הילד, כמו שרינה מסכמת:
"הנקה היא הרבה מעבר להאכלת תינוק. זו מוכנות לזרום עם דברים, ללכת עם לוח הזמנים של התינוק ולא לפי השעון. אני חושבת שלאמהות מניקות יש יותר מודעות לצרכים של התינוק שלהן ויותר רגישות כלפיו. כמובן שזה יכול להיות גם כשלא מניקים, אבל בדרך כלל אני יכולה לראות מההתנהגות של אמא ותינוק אם היא מניקה או לא, כי הנקה משקפת גישה מסוימת להורות ואולי אפילו גישה לחיים".
לה לצ'ה בשביל החלב
ארגון לה לצ'ה הוא ארגון המספק מידע ותמיכה לנשים המעוניינות להניק. לה לצ'ה קמה בשנת 1956 (תשט"ז) על ידי קבוצת נשים אמריקניות בשיקגו, שנתקלו בקשיים בהנקה וגילו שאין מספיק מקורות לתמיכה ומידע. לה לצ'ה הגיעה למקומות רבים בעולם, כמו גם לישראל, ומסוף שנות השבעים החל הארגון לפעול בארץ. זהו ארגון התנדבותי, שמורכב בעיקר מאמהות צעירות ועסוקות שמוצאות זמן גם ללה לצ'ה. הפעילות מתמקדת בארגון קבוצות תמיכה לנשים מניקות ובהפעלת קו מידע טלפוני חינם. מדי שנה מארגנת לה לצ'ה הפנינג לאמהות וילדים, ופעם בשנה מתקיים הכינוס השנתי של לה לצ'ה. בשבוע שעבר התקיים כינוס כזה בבית החולים תל השומר.
אפי נבון כהן, מהפעילות המרכזיות בלה לצ'ה ישראל, מספרת:
"הבשורה שיצאה מהכינוס השנתי שלנו היא שהאחיות והממסד הרפואי מראים נכונות גדולה לקדם את ההנקה בישראל. היו בכינוס המון אחיות, מיילדות ורופאים, חלק מהם מימנו את ההשתתפות בכינוס מכספם".
עם כל הרצון הטוב של נשות 'לה לצ'ה', יש בציבור הסתייגות מסוימת מהן ומפעילותן. טוענים נגדן שהן נלהבות ומטיפות יתר על המידה, שהן בעד הנקה בכל מחיר ובאופן פנאטי. רינה: "חלק מההתנגדות ללה לצ'ה נובעת מכך שחלקן נוהגות להניק בציבור, למרות שאפשר להניק מאוד בצניעות, ויש אנשים שזה מפריע להם. בעיני נשות לה לצ'ה הטענה הזו מגוחכת, בייחוד כשהיא מגיעה מצד נשים שכל הלבוש שלהן פרובוקטיבי וחושפני.
"לי אישית זה באמת מפריע לפעמים לראות נשים שמניקות בכל מקום. אולי גם ההצלחה שלהן בהנקה מעוררת בחלק מהנשים תחושת אכזבה ואשמה על כך שהן לא הצליחו להניק". בכל אופן, את התדמית הנלהבת והפנאטית שדבקה בהן משתדלות נשות לה לצ'ה למחוק, ובשנים האחרונות קו ההסברה והפרסום שלהן רך והרבה פחות החלטי.
בכל זאת, אפי, לה לצ'ה עדיין מעוררת בחלק מהאוכלוסיה התנגדות. מה יש בלה לצ'ה שמושך אליה אש?
"היתה ללה לצ'ה תדמית כזו, וייתכן שהיא נובעת מכך שהנשים הראשונות של לה לצ'ה בארץ היו אמריקניות, שדיברו בסגנון שלא כל-כך התאים לישראליות. היום הארגון מורכב מהרבה נשים ישראליות שעוסקות במגוון מקצועות חופשיים, והן אלו שנותנות את הטון.
"אני חושבת שאנחנו לא מטיפות ולא פנאטיות. נקפיד מאוד, למשל, לא להזכיר בפרסום שלנו שלילה של אופציות אחרות. אנחנו לא נפרסם למשל משפט כמו: 'אין תחליף לחלב אם', כי מרומז במשפט הזה שתחליף חלב אינו באמת תחליף לחלב אם. אנחנו לא מטיפות להנקה, אלא מספקות מידע ותמיכה לנשים שמעוניינות להניק".
טיפת חלב טיפים להנקה מוצלחת
מתי כדאי לקבל הדרכה להנקה?
עוד לפני הלידה. מומלץ להתחיל להיניק בחדר לידה. אחרי הלידה, מומלץ להיעזר במדריכות ההנקה שנמצאות בבית החולים.
האם הנקה אמורה להיות כואבת?
לא. הנקה אמורה להיות תהליך נעים. נשים רבות סובלות מכאב בימים הראשונים להנקה, וברוב המקרים הכאב פוחת ונעלם. ברוב המקרים כאב בשעת ההנקה מעיד שהאמא לא אוחזת את התינוק נכון בשעת ההנקה, לא מצמידה אותו נכון או לא משחררת אותו נכון בסיום היניקה. כשיש בעיה של כאב, מומלץ לפנות לייעוץ מידי.
מה עושים כאשר תינוק יונק לא עולה במשקל?
כאשר תינוק לא עולה במשקל באופן מדאיג יש צורך לתת לו תוספת הזנה מבקבוק. במקביל, מומלץ שהאם תשתדל לשאוב חלב על מנת להגביר את ייצור חלב האם שלה. במקרים רבים אחרי מספר שבועות מייגעים של שאיבות ומתן בקבוקים, אספקת החלב של האם גדלה והיא יכולה לוותר לגמרי או כמעט לגמרי על הזנה מבקבוק. בכל מקרה שמתעוררת בעיה של משקל מומלץ לפנות לייעוץ מוקדם, ברוב המקרים מגיעים לייעוץ בגיל שישה שבועות וזה מאוחר.
הזנה מבקבוק לא הורסת את ההנקה?
תוספת הזנה מבקבוק עלולה להרוס את ההנקה, אבל אם נותנים את הבקבוק בצורה נכונה ניתן למזער את הנזק, ובמקרים רבים מאד ניתן להניק במשולב עם מתן בקבוקים. אם רוצים להמשיך להניק, חשוב לתת לתינוק את הבקבוק בצורה נכונה, כלומר ליצור הבחנה ברורה בין בקבוק להנקה: יש לאחוז את התינוק בתנוחה אחרת ולפנק אותו פחות בעת מתן בקבוק. בנוסף, חשוב להקפיד שהתינוק יינק מהבקבוק באופן דומה יחסית לזו שהוא יונק מהאם, באמצעות בקבוק פשוט בעל פטמה ארוכה וצרה, כאשר נותנים לתינוק לאחוז בפיו כמה שיותר מהפטמה בדומה למה שנדרש ממנו בהנקה.
אין דרך לבדוק את איכות התחליף
לווינשטיין עובדת כיועצת הנקה ב'מרכז תמיכה להנקה' בירושלים. המרכז נוסד על ידי אמה, בתיה דייוויס, יועצת הנקה מוסמכת שמדריכה יועצות הנקה רבות מדי שנה. במרכז שלהן הן משתדלות לתת לאמהות מניקות מידע ותמיכה. הן תמכו בהנקה גם לפני פרשת רמדיה, והן מספרות שנשים רבות רצו להניק עוד לפני כן. עכשיו הן צופות שאחוז המניקות יעלה עוד יותר. העמדה שלהן לגבי תחליפים אינה חד-משמעית, עם כל ההסתייגות מהתחליפים, הן מודות שתחליפי החלב הם מוצר חיוני והן אינן מציעות לאנשים להיסחף בהתנגדות אליו.
"תחליפי חלב הם דבר מאוד חשוב, יש תינוקות רבים שחיים בזכות תחליפי החלב. הרבה פעמים אני הראשונה שאומרת לאמא שהיא צריכה לקנות לתינוק תוספת. במציאות שבה אין מיניקות חייבים שיהיו גם תחליפים. יש לי אח שחי בזכות התחליפים, כשלאמא שלי לא היה בכלל חלב לאחר הלידה".
פעם היה בנק חלב, למה הוא כבר לא קיים?
"בנק חלב כבר לא קיים בארץ, כי זה לא נעשה בצורה מסודרת. כיוון שבחלב אם יכולים לעבור ווירוסים וחיידקים, צריך לסרוק את החלב במכשיר מיוחד ולוודא שהוא נקי, ולאחסן אותו בתנאים מיוחדים. זה קיים באנגליה למשל, אבל לא בארץ".
איך הורים יכולים לבדוק את איכות התחליף שהם בוחרים?
"אין להורים דרך לבדוק את איכות התחליף. זו בעיה שאין לה פתרון. ייתכן שהיה אפשר להציע להורים לגוון ולתת לתינוק מספר תחליפים, אבל גם בזה יש חסרונות. הפתרון הוא הנקה למי שיכולה להניק, ומי שלא יכולה להניק תמשיך לתת תחליפים ותדע שיש בזה סיכון. אני עדיין ממליצה לאמהות לתת לתינוקות תחליפים כשיש צורך.
"בחיים אנחנו עושים הרבה דברים שיש בהם סיכון, זה סיכון כמו זה שקיים בכל תרופה שיש לה תופעות לוואי. בכל מקרה, תמיד המלצנו על תחליף חלבי, עוד לפני פרשת 'רמדיה'. החלבונים שבתחליף חלבי מתאימים הרבה יותר למערכת העיכול של התינוק. בתחליף צמחי עלולה להיות גם בעיה של עודף אסטרוגן, שלא ידוע מה הוא גורם למערכת הרבייה של בנים".
מה שטבעי ומה שרווחי
אז למה השימוש בתחליף צמחי נעשה אופנתי בשנים האחרונות?
"ההסבר שלי אולי ציני, אבל נראה לי אמיתי חקלאים מגדלים המון סויה, כיוון שהיא מספקת חנקן לאדמה ומחדשת את האדמה. עם כל הסויה הזו צריך לעשות משהו, אז מתחיל לייצר ממנה טופו, שניצלים ותחליפי חלב, וצובעים את הכל בצבעים של צמחונות ובריאות. אין לי הוכחות לתזה הזו, אבל אני יודעת שחברות לייצור תחליפי חלב הן חברות מסחריות שרוצות להרוויח כסף.
"אנשים התחילו להשתמש בתחליף צמחי כחלק מאיזושהי טבעונות וחשבו שזה יותר טוב, אבל זו טבעונות שלא במקומה. אנשים עושים את זה בלי שום הבנה. אמא טבעונית אומרת לי שהיא לא תתן לילד שלה תחליף חלבי, כי היא ובעלה לא סובלים לקטוז. אז מה אם היא לא סובלת לקטוז? היא בת שלושים וחמש! אי סבילות ללקטוז מתפתחת עם הגיל. זה נדיר מאוד שתינוקות באמת רגישים לתחליף חלבי, ובמקרים כאלה רוב התינוקות שרגישים לתחליף חלבי יהיו רגישים גם לתחליף צמחי.
"בכלל, יש אנשים שכל-כך מסתבכים. אמא אחת הגיעה אלי אחרי שהיא הלכה לרופא טבעוני, שהמליץ לה על דיאטה קיצונית לתקופת ההנקה. היה אסור לה לאכול המון דברים, והיא הפסיקה להניק כי היא לא יכלה לעמוד בדיאטה הזו. אז מה היא בחרה לתת לילד בן שישה חודשים? חלב שקדים! זה שיגעון! אנשים לפעמים באמת מסתבכים סתם, וזה מיותר".
למרות שהן מדריכות הנקה, הן שומרות כל הזמן על קו הסברה מאוזן ולא מטיפני. בניגוד לתדמית של מדריכת ההנקה הפנאטית, שתמליץ לאם להניק בכל מחיר, הן ישמעו מהיולדת על חווית ההנקה שלה ועל החיים שלה בכלל לפני שימהרו להמליץ המלצות גורפות. "יש גם פעמים שאני אומרת לאמא להפסיק להניק: כשאין מספיק חלב, כשזה יותר מדי לחץ לאמא או למשפחה, כשהיא פשוט לא מסתדרת, אני רואה שהיא לא כאן ולא שם.
"לפעמים אני אומרת: 'אני חושבת שההנקה עכשיו לא הולכת לך. פעם הבאה זה ילך יותר בקלות'. אני תמיד משתדלת לומר לאמא מה שנראה לי מתאים לה. לפעמים מגיעה אלינו אמא לעשרה ילדים שמאוד מאוד קשה לה, אז אני אומר לה : אולי בערב תתני לתינוק בקבוק אחד, אולי תתני אפילו שני בקבוקים ביום, גם במקרים שבהם תינוק לא עולה במשקל אני ממליצה לאם לתת תוספת של תחליף".
ביניים: תחליפי חלב כפתרון פמיניסטי
פרשיית רמדיה שוב הפכה את ההנקה מעניין פרטי שבין כל אם לעוללה לעניין ציבורי שיש לו השלכות בריאותיות, כלכליות וחברתיות. מימי דבורה מינקת רבקה ועד לפני כמה עשרות שנים ינק כמעט כל תינוק שנולד חלב אם. לעתים לא היה זה חלב אמו נשים מסוימות שלא יכלו או לא רצו להניק נעזרו בשירותיה של מינקת, אבל היה ברור שהתינוק צריך לינוק, אם לא מאמו אז מאם אחרת.
עם המצאת תחליפי החלב, כבר שום דבר לא היה ברור. האופציה שלא להניק את התינוק הפכה לזמינה ביותר, כיוון שאם שבחרה שלא להניק לא נאלצה לשכור מינקת היא פשוט קנתה אבקת תחליף חלב בבית המרקחת הקרוב. לא רק שהאוכל הפך לזמין; לפי חוות דעתם של חלק מהרופאים ואנשי הבריאות אז היא היתה אפילו מועדפת. אנשי המקצוע נהנו לראות תינוקות שעולים יפה במשקל לפי טבלאות התפתחותיות מסודרות, ונהנו לדעת שהתינוק 'אכל מספיק' בכל ארוחה.
לפני כעשרים שנה החלה מהפכה שקטה: נשים רבות, ואיתן גם אנשי מקצוע, התחילו להכיר ביתרונות ההנקה ובפלא שנוצר בגוף האם המינקת. מחקרים מדעיים הוכיחו שחלב אם מכיל רכיבים שאינם ניתנים לחיקוי, וארגון 'לה לצ'ה' החל לפעול בכל העולם כארגון סיוע למניקות. אז החלה החזרה להנקה, תחילה בשקט וכיום כבר בקול רעש גדול. בתיה דייוויס רואה בזה תהליך שיש לו השלכות אל מעבר לתזונת תינוקות, משהו שצופן בחובו גם אמירה על מקומן של נשים ושל הורות בחברה המערבית.
דורות של נשים הניקו את הילדים שלהן בעצמן ולא חשבו על אלטרנטיבות, למה בעצם השאלה אם להניק את התינוק הפכה לסוגיה שנשים מתלבטות בה?
"זה לא מדויק לומר שדורות של נשים הניקו, היו נשים שלא הניקו בעצמן אלא שכרו שירותים של מינקת, אבל זה היה באמת לפני דורות רבים. מה שקרה בשנות העשרים, עם המהפכה הפמיניסטית, הוא שנשים רבות השתלבו במעגל העבודה וניסו להשתוות לגברים, ואז נוצרה אופנה של נשים שלא מניקות. סבתא שלי למשל לא הניקה את אבא שלי.
"צריך לזכור שבאותה תקופה נשים לא עבדו בכל מקצוע, ואם כבר היתה אישה גניקולוגית למשל, לא הלכו לטיפול אצלה כי הניחו שהיא פחות טובה. נשים היו צריכות להילחם על המעמד שלהן, ולא להניק היה נחשב כחלק מהמפכה הפמיניסטית לשחרור האישה. בעיני זה פמיניזם מעוות. נשים הן לא אותו דבר, נשים עושות דברים אחרת, הן חיות אחרת.
"גבר מתפלל שלוש פעמים ביום, מניח תפילין כל בוקר, הוא חי במציאות רוטינית. אישה חיה במציאות משתנה, מבחינה הורמונלית ומבחינות נוספות. לפעמים היא בהריון, לפעמים היא יולדת. פמיניזם אמיתי בעיני הוא העמדה שגברים ונשים שונים אלו מאלו, אבל לנשים יש זכויות. שאישה תאמר שהיא מסוגלת להיות רופאה או לעבוד בכל עבודה אחרת, ויש לה זכות לשלב את התפקידים שלה כאם ואת הצרכים של הילדים שלה בתוך המערכת הזו. פמיניזם אמיתי ידגול בכך שנשים יילדו בגיל צעיר ויעשו קריירה ארוכת טווח בגיל מבוגר. זה מתאים לביולוגיה של האישה, שהיא פוריה בצעירותה וחיה יותר שנים מהגבר. למה שאישה לא תוכל להתחיל ללמוד רפואה בגיל 40 ולהיות רופאה עד גיל שמונים?"
אז הסיבה לכך שהפסיקו להניק היתה המהפכה הפמיניסטית?
"כן, ובמקביל היתה התפתחות של תחליפי חלב. אחד התחליפים הראשונים, אגב, יוצר בגרמניה. כמובן שהעובדה שאפשר להשיג מזון לתינוקות תרמה לירידה בהנקה".
החזרה אל הטבעיות
לפני כעשרים שנה ובארץ אפילו יותר מאוחר, אולי לפני כעשר שנים, החל גל של חזרה להנקה. למה בעצם?
"ייתכן שיש בכך משהו תגובתי. נגד קצב החיים המהיר, התיעוש, הנטייה להפוך כל דבר טבעי למלאכותי; איזה רצון לזרום עם החיים בשלווה בעולם כל-כך מהיר, כשהכל אינסטנט".
בכל זאת, נשים כיום עובדות ויוצאות מהבית. העובדה שנשים מעוניינות לעבוד לא מפריעה להנקה?
"לא. מעניין שבמחקרים אחרונים גילו שדווקא נשים שחוזרות לעבודה מניקות יותר זמן מנשים שאינן חוזרות לעבודה, כנראה כיוון שרמת ההשכלה שלהן גבוהה יותר. יש קשר הדוק בין רמת השכלה למשך ההנקה. כנראה שנשים משכילות יותר מבינות את החשיבות שבהנקה.
מעניין גם שדווקא בארצות מתפתחות, אנשים שרצו לתת לילדים שלהם את הטוב ביותר כדי שיראו כמו בפרסומות האמריקניות נתנו לילדים שלהם תחליפים. בארצות הללו זה נורא במיוחד, כי המים גרועים והבקבוק לא מוכן בתנאים סטריליים. אני הייתי שם, הייתי בתאילנד שבעה חודשים. ראיתי איך מכינים לתינוקות בקבוקים מזוהמים באמצע הכפר, תינוקות מתים שם בגלל זה. עכשיו ארגון הבריאות העולמי מנסה לחדור גם לעולם השלישי ולהשפיע על נשים שם לחזור להניק".
יש בחזרה להנקה גם חזרה אל הרגלים בריאים?
"אולי, אבל זה כבר כיוון אחר לגמרי מהעניין של החזרה אל הנשיות והטבעיות".
מה משכנע נשים להניק?
רינה: "משהו שמשכנע זה לחץ חברתי או בעל שלוחץ להניק, שזה משהו שאני לא אוהבת, אבל זה קיים. אצל נשים דתיות אני רואה שיש יותר התחברות לזה, מתוך הגישה שאם הקב"ה עשה את זה אז זה טוב. יש עוד הרבה סיבות להניק: לעתים השיקול הכספי הוא שיקול, יש גם נשים שמניקות כאמצעי מניעה, יש נשים שמניקות כי זה נוח, לא צריך להרתיח מים ולחטא בקבוקים".
גם תהליך טבעי צריך ללמוד
אז למה בכל זאת הבקבוק כל-כך מפתה?
"אולי היתרון היחידי הוא הכמות, את יודעת כמה התינוק אכל. אבל אני באמת מאמינה שרוב הבקבוקים ניתנים בגלל יאוש. לפעמים גם התינוק לא עולה במשקל, ואז מתחילים להוסיף בקבוקים. רוב הנשים נכנסות ללידה בכוונה להניק, וכשיש קשיים הן נותנות בקבוק. זה לא כואב לתת בקבוק.
"כמובן שיש היום יותר מודעות לבריאות שבהנקה. נכון שנשים שמניקות יודעות שזה יותר טוב, יותר בריא, אבל ברגע שהאמא תיתקל בקשיים היא תפסיק, זה לא ממש ישכנע אותה. מה שחשוב מלבד המודעות הוא עזרה, וכיום יש יותר עזרה לנשים שמעוניינות להניק, יש יועצות הנקה, מרכזי תמיכה, כמו זה שקיים אצלנו או בט.ר.מ. בירושלים, ארגון 'לה לצ'ה', שבשנים האחרונות נמצא בתנופה ומגיע לציבור אפילו באמצעי התקשורת. כשמדברים על הנקה בטלוויזיה זה מגיע להרבה נשים, וזה תורם לעלייה באחוזי המניקות. פגישת יעוץ מקצועי פרטי עולה כמאתיים שקלים, אבל אצלנו ניתן גם לקבל הדרכה מסטודנטיות מודרכות תמורת חמישים שקלים בלבד, וב'לה לצ'ה' נותנים לפעמים גם יעוץ בחינם".
בתיה למדה תזונה בארה"ב, ואחר-כך למדה לימודי הדרכת הנקה. רינה היא אחות מוסמכת ומדריכת הנקה. הדרכת הנקה, מסתבר, היא לא סתם טיפים שמקבלים משכנה או מאישה נחמדה במחלקת יולדות. היא התפתחה כמקצוע, וכיום ניתן לקבל תעודה רשמית בין-לאומית של מדריכת הנקה מוסמכת. התעודה מותנית בכך שהאישה עברה קורס, שבארץ אפשר לעבור אותו בבית חולים איכילוב, במרכז תמיכה להנקה בירושלים או במרכז לחינוך ישראלי ללידה. במקומות שונים בעולם לימודי ההנקה נלמדים בקמפוסים אקדמיים. בנוסף ללימודים האקדמיים, האישה צריכה לעבור 2,500 שעות של הדרכה קלינית או 500 שעות של הדרכה קלינית בליווי מדריכה מוסמכת. אחרי התהליך הזה המדריכה נבחנת במבחן מבחן מטעם המועצה הבינלאומית להנקה, ה-IBCLC, ומקבלים את התעודה. את התעודה צריך לעדכן כל חמש שנים באמצעות מבחן נוסף.
לא הפנאטיות של פעם
רינה מסבירה למה הנקה מצריכה הדרכה: "הנקה היא תהליך טבעי, אבל זה תהליך שצריך ללמוד, כמו שללכת זה טבעי אבל אם תינוק יראה סביבו רק אנשים שזוחלים הוא לא ילמד ללכת. יש אנשים שלא מבינים את זה שלמרות שזה תהליך טבעי זה מצריך הדרכה. זה מעניין כשבוחנים את הקשר בין אמהות לבנותיהן היולדות בהקשר הזה. יש אמהות שנותנות למניקה תמיכה ותחושה מאוד טובה, ואפילו משלמות על הייעוץ, ויש אמהות שנותנות לבת שלהן הרגשה גרועה מכך שהיא מסתבכת במשהו שהצליח להן כל-כך בקלות.
"בהדרכה עצמה אני מלמדת את האמא איך לחבר את התינוק אליה בצורה טובה, איך לאחוז אותו באופן שיהיה נוח לשניהם. האחיזה משנה את כל הסיפור. הרי אנחנו רואות סביבנו אמהות נותנות בקבוק ולא אמהות מניקות. כמה הזדמנויות יש לנו לראות אישה מניקה?"
למרכז מתנקזות בעיות הנקה מגוונות, החל באמהות שפשוט לא יודעות את הטכניקה, דרך אמהות לילדים פגים שרוצות ללמד את התינוק לינוק. כשתינוק פג נולד אסור להניק אותו, ואם האם מעוניינת להניק היא תצטרך לשאוב עבורו חלב עד שהוא יגדל קצת, ואז יהיה אפשר לנסות ללמד אותו לינוק. זה קשה מאוד, אבל יש כאן במרכז כמה סיפורי הצלחה של פגים שלמדו לינוק.
"תינוקות עם פגיעות שונות סביב הפה, כמו היפוטוניה חולשה בשרירי הפה, או שפה שסועה ואפילו חיך אחורי שסוע, שזה פגם שלא ניתן לראות כלפי חוץ, מגיעים לפה למרכז. לא תמיד מצליחים להגיע להנקה מלאה, אבל פה שמחים מאוד גם בהצלחות חלקיות.
לא רק הבעיות מגוונות, במרכז הזה יש מגוון אנושי מרתק. "מגיעות לכאן נשים מכל הסוגים. ההנקה זה משהו שחוצה תרבויות, והתינוקות שוברים את הקרח. יש פה נשים לא דתיות ונשים ממאה שערים, אפילו ערביות הגיעו אלינו. מעט מאוד אמנם, אבל הגיעו".
בתיה ורינה עצמן חיות בכמה עולמות. בתיה חזרה בתשובה וזה סיפור שהיא לא יכולה לספר על רגל אחת: היא ובעלה חיפשו משהו עם משמעות ואיכשהו הגיעו. רינה הבת כבר התחנכה במוסדות חרדיים ולמדה ב'בית יעקב בתיה', שהוא בית ספר ירושלמי שלומדים בו לבגרות. לרינה יש השכלה אקדמאית והיא באה במגע עם הרבה נשים לא דתיות, מה שלא כל-כך נפוץ בשכונת מעלות דפנה הירושלמית שבה ממוקם המרכז שלהן.
מפגשים מגוונים בשכונה חרדית
רינה, איך מקבלים בחברה החרדית את העובדה שלמדת לימודים אקדמיים ואת עובדת עם כל מיני אנשים?
"בדרך כלל אנשים מאוד תומכים, ואומרים: איזה יופי, למדת להיות אחות. לעתים רחוקות יש תגובה מסתייגת, מעט מאוד. החברות שלי מאוד מעריכות את זה, בכלל בין אמריקניים יש אנשים מאוד פתוחים".
העובדה שאת אמריקנית נותנת לך חירות מסוימת?
רינה צוחקת: "לא תצליחי להכניס אותי לריבוע, גם במשפחה שלנו כל אחד מארבעת הילדים בכיוון שלו".
מצד האוכלוסיה הלא דתית שמגיעה לפה, את מרגישה לפעמים אי-נוחות או הפתעה מהעובדה שאת חרדית?
"לעתים כשאני פותחת את הדלת הן שואלות אם זה המקום הנכון, אבל ברגע שאת פותחת את הפה והן רואות שאת יודעת על מה את מדברת, את מקצועית ואת אמפטית, הן בשמחה מקבלות את זה. אנחנו יוצרות קשר מאוד טוב. יש משהו בתינוקות ששובר את הקרח, בטח. כולן אמהות, תינוקות זה תמימות וזה יופי וזה בטח שובר את הקרח".
המרכז שלך קולט אוכלוסיה מגוונת. קורה שאת רואה נקודת מפגש ערכית מעניינת בין אנשים?
"אני מתייחסת להנקה בלבד. לפעמים אני רואה דברים מעניינים, אבל אני מתייחסת רק להנקה, אני לא נכנסת לזה. זה עולה יותר עם הסטודנטיות של אמא שלי, כי יש לי קשר מתמשך איתן, ואז עולים דברים מעניינים ומתגלה שהרבה אנשים הם דתיים באיזושהי רמה, למרות שהם לא נראים דתיים. הרבה אנשים שומרים כשרות והרבה נשים הולכות למקווה, אז אני מאוד נזהרת כשאני מתייחסת למישהי, כי הלבוש בעצם לא מבטא מה שיש מאחוריו".
הרופאים תומכים, אבל זה לא מספיק
מחקרים מעידים שיש בחלב נוגדנים, חלבונים, מינרלים וויטמינים בדיוק בכמות שהתינוק צריך, לעומת המינון הלא מדויק שבתמ"ל (תרכובת מזון לתינוקות), שבו יש לפעמים עודף של מינרלים, שגורם לעומס על הכליות. בנוסף, מייחסים יתרונות רבים לחלב הראשוני שאחר הלידה הקולסטרום, שצובע את המעיים בשכבה מגינה של נוגדני SIGA, שמסייעת להגנה מפני מזהמים זרים. ניסיונות לטעון לקשר בין הנקה רמת ההורמון פרולקטין הקשור בייצור החלב לבין דיכאון אחרי לידה הופרכו, ובכל זאת, יש רופאים שטוענים שמוגזם קצת לייחס להנקה יותר מדי סגולות.
רינה מרימה גבה: "איך אפשר שזה מוגזם? הקב"ה ברא את זה והוא יודע שזה מה שהתינוק צריך. אם אמא אוכלת סביר, היא אפילו לא צריכה לאכול טוב במיוחד, לא חסר בחלב אם שום דבר!"
מוגזם או לא, בכל זאת ארגון רופאי הילדים האמריקני ממליץ להניק עד גיל חצי שנה באופן מלא, ולהמשיך להניק חלקית עד גיל שנה, וארגון הבריאות העולמי ממליץ להמשיך אפילו עד גיל שנתיים.
למה קיים הבדל בין המלצות הארגונים?
רינה: "ההנחה שלי היא שארגון הבריאות העולמי משתדל לכלול בהמלצה גם את הארצות המתפתחות, ששם מאוד חשוב שיניקו עד גיל מאוחר יותר, ולעומת זאת ארגון הרופאים האמריקניים, שמכוון לעולם המערבי, ממליץ עד גיל שנה, כי התזונה במערב הרבה יותר טובה".
כיום כבר כמעט כל הרופאים ממליצים להניק, אחיות טיפת חלב מעודדות, אבל ההדרכה המעשית עדיין לוקה בחסר. במחלקת יולדות קשה למצוא מדריכה מקצועית פנויה, בטיפת חלב האחות עסוקה במתן חיסון, מעקב התפתחותי וסוציאלי, אין לה זמן להדרכת הנקה. הרופאים גם הם אינם פנויים ואינם מוכשרים להדרכה בנושא.
בתיה ורינה מברכות על ההתקדמות בתחום, אבל מייחלות לעוד קצת. לו היו קופות החולים ממנות יועץ אצל מדריכת הנקה למשל, זה היה מסייע לנשים רבות. צריך להבין, הן אומרות, שהנקה היא אחת ההשקעות הכי משתלמות שאפשר להשקיע בבריאות. משקיעים בהתחלה ונהנים מזה אחר-כך לכל החיים. לא רק ביתרון החיסוני, אלא גם באיכות הקשר עם הילד, כמו שרינה מסכמת:
"הנקה היא הרבה מעבר להאכלת תינוק. זו מוכנות לזרום עם דברים, ללכת עם לוח הזמנים של התינוק ולא לפי השעון. אני חושבת שלאמהות מניקות יש יותר מודעות לצרכים של התינוק שלהן ויותר רגישות כלפיו. כמובן שזה יכול להיות גם כשלא מניקים, אבל בדרך כלל אני יכולה לראות מההתנהגות של אמא ותינוק אם היא מניקה או לא, כי הנקה משקפת גישה מסוימת להורות ואולי אפילו גישה לחיים".
לה לצ'ה בשביל החלב
ארגון לה לצ'ה הוא ארגון המספק מידע ותמיכה לנשים המעוניינות להניק. לה לצ'ה קמה בשנת 1956 (תשט"ז) על ידי קבוצת נשים אמריקניות בשיקגו, שנתקלו בקשיים בהנקה וגילו שאין מספיק מקורות לתמיכה ומידע. לה לצ'ה הגיעה למקומות רבים בעולם, כמו גם לישראל, ומסוף שנות השבעים החל הארגון לפעול בארץ. זהו ארגון התנדבותי, שמורכב בעיקר מאמהות צעירות ועסוקות שמוצאות זמן גם ללה לצ'ה. הפעילות מתמקדת בארגון קבוצות תמיכה לנשים מניקות ובהפעלת קו מידע טלפוני חינם. מדי שנה מארגנת לה לצ'ה הפנינג לאמהות וילדים, ופעם בשנה מתקיים הכינוס השנתי של לה לצ'ה. בשבוע שעבר התקיים כינוס כזה בבית החולים תל השומר.
אפי נבון כהן, מהפעילות המרכזיות בלה לצ'ה ישראל, מספרת:
"הבשורה שיצאה מהכינוס השנתי שלנו היא שהאחיות והממסד הרפואי מראים נכונות גדולה לקדם את ההנקה בישראל. היו בכינוס המון אחיות, מיילדות ורופאים, חלק מהם מימנו את ההשתתפות בכינוס מכספם".
עם כל הרצון הטוב של נשות 'לה לצ'ה', יש בציבור הסתייגות מסוימת מהן ומפעילותן. טוענים נגדן שהן נלהבות ומטיפות יתר על המידה, שהן בעד הנקה בכל מחיר ובאופן פנאטי. רינה: "חלק מההתנגדות ללה לצ'ה נובעת מכך שחלקן נוהגות להניק בציבור, למרות שאפשר להניק מאוד בצניעות, ויש אנשים שזה מפריע להם. בעיני נשות לה לצ'ה הטענה הזו מגוחכת, בייחוד כשהיא מגיעה מצד נשים שכל הלבוש שלהן פרובוקטיבי וחושפני.
"לי אישית זה באמת מפריע לפעמים לראות נשים שמניקות בכל מקום. אולי גם ההצלחה שלהן בהנקה מעוררת בחלק מהנשים תחושת אכזבה ואשמה על כך שהן לא הצליחו להניק". בכל אופן, את התדמית הנלהבת והפנאטית שדבקה בהן משתדלות נשות לה לצ'ה למחוק, ובשנים האחרונות קו ההסברה והפרסום שלהן רך והרבה פחות החלטי.
בכל זאת, אפי, לה לצ'ה עדיין מעוררת בחלק מהאוכלוסיה התנגדות. מה יש בלה לצ'ה שמושך אליה אש?
"היתה ללה לצ'ה תדמית כזו, וייתכן שהיא נובעת מכך שהנשים הראשונות של לה לצ'ה בארץ היו אמריקניות, שדיברו בסגנון שלא כל-כך התאים לישראליות. היום הארגון מורכב מהרבה נשים ישראליות שעוסקות במגוון מקצועות חופשיים, והן אלו שנותנות את הטון.
"אני חושבת שאנחנו לא מטיפות ולא פנאטיות. נקפיד מאוד, למשל, לא להזכיר בפרסום שלנו שלילה של אופציות אחרות. אנחנו לא נפרסם למשל משפט כמו: 'אין תחליף לחלב אם', כי מרומז במשפט הזה שתחליף חלב אינו באמת תחליף לחלב אם. אנחנו לא מטיפות להנקה, אלא מספקות מידע ותמיכה לנשים שמעוניינות להניק".
טיפת חלב טיפים להנקה מוצלחת
מתי כדאי לקבל הדרכה להנקה?
עוד לפני הלידה. מומלץ להתחיל להיניק בחדר לידה. אחרי הלידה, מומלץ להיעזר במדריכות ההנקה שנמצאות בבית החולים.
האם הנקה אמורה להיות כואבת?
לא. הנקה אמורה להיות תהליך נעים. נשים רבות סובלות מכאב בימים הראשונים להנקה, וברוב המקרים הכאב פוחת ונעלם. ברוב המקרים כאב בשעת ההנקה מעיד שהאמא לא אוחזת את התינוק נכון בשעת ההנקה, לא מצמידה אותו נכון או לא משחררת אותו נכון בסיום היניקה. כשיש בעיה של כאב, מומלץ לפנות לייעוץ מידי.
מה עושים כאשר תינוק יונק לא עולה במשקל?
כאשר תינוק לא עולה במשקל באופן מדאיג יש צורך לתת לו תוספת הזנה מבקבוק. במקביל, מומלץ שהאם תשתדל לשאוב חלב על מנת להגביר את ייצור חלב האם שלה. במקרים רבים אחרי מספר שבועות מייגעים של שאיבות ומתן בקבוקים, אספקת החלב של האם גדלה והיא יכולה לוותר לגמרי או כמעט לגמרי על הזנה מבקבוק. בכל מקרה שמתעוררת בעיה של משקל מומלץ לפנות לייעוץ מוקדם, ברוב המקרים מגיעים לייעוץ בגיל שישה שבועות וזה מאוחר.
הזנה מבקבוק לא הורסת את ההנקה?
תוספת הזנה מבקבוק עלולה להרוס את ההנקה, אבל אם נותנים את הבקבוק בצורה נכונה ניתן למזער את הנזק, ובמקרים רבים מאד ניתן להניק במשולב עם מתן בקבוקים. אם רוצים להמשיך להניק, חשוב לתת לתינוק את הבקבוק בצורה נכונה, כלומר ליצור הבחנה ברורה בין בקבוק להנקה: יש לאחוז את התינוק בתנוחה אחרת ולפנק אותו פחות בעת מתן בקבוק. בנוסף, חשוב להקפיד שהתינוק יינק מהבקבוק באופן דומה יחסית לזו שהוא יונק מהאם, באמצעות בקבוק פשוט בעל פטמה ארוכה וצרה, כאשר נותנים לתינוק לאחוז בפיו כמה שיותר מהפטמה בדומה למה שנדרש ממנו בהנקה.