לאחרונה דווח כי הח"כים 'נדהמו' נוכח כוונת שרון לטאטא את הרצועה ואת ההר מיהודים. אולם מאז נאום לטרון, שייזכר לדיראון, כל זה היה צפוי.
גם עכשיו מדברת מועצת יש"ע בעמימות הגובלת באבסורד, כמו הסיסמה "עקירת יישובים עידוד לטרור"; ועקירה שאינה מעודדת טרור היא בסדר? זו לא בגידה בציונות ודחיפת המדינה לחורבן, חלילה?
יש חשיבות לניסוח הזה של מועצת, מפני שממנו נגזרים המעשים. על שגיאה של 'עידוד הטרור' מגיבים אחרת מאשר על פשע של טיהור אתני וטרנספר ופגיעה בזכויות האדם והאזרח. מי שייצא נגד המילים האלה התנגדותו תהיה סמלית בלבד, ועוצמת ההתנגדות הזו תלויה הישרדותו של מפעל ההתיישבות, וגם ריבונות המדינה, שעל פי מפת הדרכים תהפוך לשטח חסות של ה'קוורטט', כלומר האו"ם, ברגע שבו ייפלו ההתנחלויות.
בזירה הפוליטית המצב דומה לאבני דומינו העומדת בשורה: יציאת שתי מפלגות הימין, סירוב שרי וח"כי הליכוד להצביע בעד ה'התנתקות' או להצביע אמון לקואליציה חלופית עם העבודה ושינוי תשנה את המפה ותפיל את הממשלה. העבודה ושינוי מונות יחד 34 מנדטים. כדי להגיע ל-61 חסרים 27 ח"כים מן הליכוד, כלומר גם אם רק 14 מהם ילכו עד הסוף, אין לשרון ממשלה חלופית.
זו הסיבה ששרון מאיים במשאל עם. הוא סומך על סקרים המנבאים רוב של 59% לפינוי הרצועה, אולם: הנתון הזה כולל 20% קולות של ערבים. אין בנושא זה רוב יהודי. הפופולריות של שרון, לעומת זאת, עשויה להיות בירידה, בהתאם למהלכים הבאים:
א. טרם פורסם החומר המצורף לכתב האישום של דודי אפל קלטות ותרשימי שיחות, העשוי לפגוע קשות בכבודו ובמעמדו של ראש הממשלה.
ב. מבין שרי הליכוד התבטא עד עתה, וגם הוא בשפה רפה, רק סילבן שלום. אף מנהיג טרם העמיד עצמו בראש המתנגדים, ולא התנגד לדבריו החצופים של אולמרט, שופרו של שרון. הגיע מועד ב' של בנימין נתניהו. אם יחמיץ גם אותו לא יהיה מועד ג'.
ג. צפויה לשרון התמודדות קשה במרכז הליכוד, העשויה לפגוע בפופולריות שלו.
בחודש הגורלי הזה צפויים לשרון האירועים הבאים: הקרב על המאחזים, מרכז הליכוד והנסיעה לארה"ב במטרה להפוך את חורבן ההתיישבות לעובדה בלתי הפיכה. אם בחודש הזה יפרשו מפלגות הימין, וכ-20 ח"כים ושרים של הליכוד יקומו נגד שרון ותכניתו, ייסע שרון לוושינגטון בידיים ריקות.
במי תלוי הדבר? בי ובך, בציבור הלאומי המונה מאות אלפים. כי מה שיקרה במערכה הראשונה יסייע מאד לאבני הדומינו ליפול, והמערכה הראשונה הזו תהיה על הגבעות.
אם יבואו אלפים רבים למאחזים וייאלצו את שרון לגייס מילואים, אם מספר ניכר של חיילים יאמרו "לא" לפקודת הפינוי, אם בוש בארה"ב יראה על המרקע מחזות קשים של התנגדות מטרד מיותר במערכת בחירות, אם ההתנגדות תהיה בעוצמה המתחייבת מול פקודות בלתי חוקיות בעליל אזי מפלגות הימין תיאלצנה לפרוש פן תאבדנה את בוחריהן, הרבה יותר מ-20 מהשרים והח"כים של הליכוד יתייצבו בעד ארץ ישראל ונגד שרון, והמגיפה תיעצר.
גם עכשיו מדברת מועצת יש"ע בעמימות הגובלת באבסורד, כמו הסיסמה "עקירת יישובים עידוד לטרור"; ועקירה שאינה מעודדת טרור היא בסדר? זו לא בגידה בציונות ודחיפת המדינה לחורבן, חלילה?
יש חשיבות לניסוח הזה של מועצת, מפני שממנו נגזרים המעשים. על שגיאה של 'עידוד הטרור' מגיבים אחרת מאשר על פשע של טיהור אתני וטרנספר ופגיעה בזכויות האדם והאזרח. מי שייצא נגד המילים האלה התנגדותו תהיה סמלית בלבד, ועוצמת ההתנגדות הזו תלויה הישרדותו של מפעל ההתיישבות, וגם ריבונות המדינה, שעל פי מפת הדרכים תהפוך לשטח חסות של ה'קוורטט', כלומר האו"ם, ברגע שבו ייפלו ההתנחלויות.
בזירה הפוליטית המצב דומה לאבני דומינו העומדת בשורה: יציאת שתי מפלגות הימין, סירוב שרי וח"כי הליכוד להצביע בעד ה'התנתקות' או להצביע אמון לקואליציה חלופית עם העבודה ושינוי תשנה את המפה ותפיל את הממשלה. העבודה ושינוי מונות יחד 34 מנדטים. כדי להגיע ל-61 חסרים 27 ח"כים מן הליכוד, כלומר גם אם רק 14 מהם ילכו עד הסוף, אין לשרון ממשלה חלופית.
זו הסיבה ששרון מאיים במשאל עם. הוא סומך על סקרים המנבאים רוב של 59% לפינוי הרצועה, אולם: הנתון הזה כולל 20% קולות של ערבים. אין בנושא זה רוב יהודי. הפופולריות של שרון, לעומת זאת, עשויה להיות בירידה, בהתאם למהלכים הבאים:
א. טרם פורסם החומר המצורף לכתב האישום של דודי אפל קלטות ותרשימי שיחות, העשוי לפגוע קשות בכבודו ובמעמדו של ראש הממשלה.
ב. מבין שרי הליכוד התבטא עד עתה, וגם הוא בשפה רפה, רק סילבן שלום. אף מנהיג טרם העמיד עצמו בראש המתנגדים, ולא התנגד לדבריו החצופים של אולמרט, שופרו של שרון. הגיע מועד ב' של בנימין נתניהו. אם יחמיץ גם אותו לא יהיה מועד ג'.
ג. צפויה לשרון התמודדות קשה במרכז הליכוד, העשויה לפגוע בפופולריות שלו.
בחודש הגורלי הזה צפויים לשרון האירועים הבאים: הקרב על המאחזים, מרכז הליכוד והנסיעה לארה"ב במטרה להפוך את חורבן ההתיישבות לעובדה בלתי הפיכה. אם בחודש הזה יפרשו מפלגות הימין, וכ-20 ח"כים ושרים של הליכוד יקומו נגד שרון ותכניתו, ייסע שרון לוושינגטון בידיים ריקות.
במי תלוי הדבר? בי ובך, בציבור הלאומי המונה מאות אלפים. כי מה שיקרה במערכה הראשונה יסייע מאד לאבני הדומינו ליפול, והמערכה הראשונה הזו תהיה על הגבעות.
אם יבואו אלפים רבים למאחזים וייאלצו את שרון לגייס מילואים, אם מספר ניכר של חיילים יאמרו "לא" לפקודת הפינוי, אם בוש בארה"ב יראה על המרקע מחזות קשים של התנגדות מטרד מיותר במערכת בחירות, אם ההתנגדות תהיה בעוצמה המתחייבת מול פקודות בלתי חוקיות בעליל אזי מפלגות הימין תיאלצנה לפרוש פן תאבדנה את בוחריהן, הרבה יותר מ-20 מהשרים והח"כים של הליכוד יתייצבו בעד ארץ ישראל ונגד שרון, והמגיפה תיעצר.