בישיבה שקיימה הוועדה לזכויות הילד בראשות חבר הכנסת מיכאל מלכיאור שמעה הוועדה את תגובות התלמידים לדירוג הנמוך של ישראל בהישגים הלימודיים.
התלמידים ובני הנוער הרבים שהגיעו לישיבה הביעו את רגשותיהם הקשים לגבי סיבות הדירוג הנמוך של ישראל בהישגים הלימודיים.
נעמה, מעמותת "קו הזינוק", תיארה את היעדר הפיתוח של חשיבה יצירתית ושל העשרת תלמידים במקצועות מגוונים מבית הספר היסודי ועד לכיתה י'. לדבריה, בשלב זה "כל המערכת מתגייסת לדחוס לתלמידים כמות אדירה של חומר לקראת בחינות הבגרות בלי לשים דגש על הצורך בהבנת החומר ובהפנמתו, וכך מי שמסוגל ללמוד בעל-פה מצליח, ומי שלא - נדחק לשוליים". תלמיד נוסף הביע את אכזבתו הקשה מרוב המורים, שאינם מצליחים להעביר לתלמידים את המוטיבציה ללמוד ואת ההתלהבות בצורך להרחיב אופקים ולהצליח בלימודים.
רן ליאון, ממועצת התלמידים, התייחס לתופעת ההעתקות בבחינות והסביר כי לדעתו הסיבה לכך היא חוסר הביטחון בידע. עוד אמר כי מערכת החינוך אינה מכשירה את התלמידים להיות אזרחים טובים ובני אדם מעורבים בחברה, ואינה מחנכת לערכים.
אחת התלמידות הוסיפה כי "כשאתה נחמד ושקט המורה לא מתייחס אליך, אך אם אתה עושה בעיות הוא חושש ממך".
אבי נחמני, סגן יו"ר מועצת התלמידים, אמר כי "בית הספר לא מחנך אותי לערכים אלא רק מלמד אותי חומר".
פרופ' יעקב כץ, ראש מינהל פדגוגי במשרד החינוך, התייחס לדירוג הנמוך של ישראל ואמר שלמעשה מיקום ישראל בדירוג בינלאומי לגבי הישגים לימודיים לא השתנה כמעט מאז שנת 1987, וזאת מכמה סיבות. לדבריו, החברה הישראלית מזלזלת במעמד המורה ודירוגו החברתי נמצא בתחתית הסולם. עם זאת, לא ייתכן שאי אפשר לפטר מורה שלא הוכיח את עצמו ושנכשל שנים על גבי שנים. פרופ' כץ הזכיר את הצלחת פינלנד בהישגים הלימודיים. לדבריו, הצלחה זו היא משום שתלמידים בפינלנד לומדים מבוקר עד ערב וכי המורים שם מחדירים המון מוטיבציה לתלמיד ללמוד, וכי למורה בפינלנד יש סמכות, וכי משמעת היא דבר בסיסי במערכת החינוך במדינה זו. "אנחנו, הישראלים, שכחנו את כל הדברים האלה", הוא אמר.
ד"ר אריה גייגר, מנהל בית הספר "רעות" בירושלים, אמר שהמצב לא ישתנה כל עוד מעמד הילד במדינה יהיה בשפל שהוא נמצא בו כיום. לדבריו, בשנות ה-60 הילד נתפש כדבר קדוש בכל המערכות, ולא היו מזלזלים במעמדו ובזכויותיו. כיום במערכת החינוך מורים רבים לא נוהגים כבוד בתלמידיהם. לדבריו, "על המערכת לקבוע בסדר העדיפויות שלה מה הם הדברים האמתיים שבעבורם מדינת ישראל קמה". ד"ר גייגר הוסיף: "התלמידים כיום לא לומדים בסביבה ידידותית ואוהבת. במערכת נטולת אהבה וכבוד הדדי ההישגים הלימודיים נמוכים. הדרך להגיע להישגים היא בעבודה אמתית למשמעות הלמידה ולחינוך ערכי".
ד"ר זילברשייד, מרצה לחינוך, לפסיכולוגיה ולמדעי המדינה במכללת עמק יזרעאל ובאוניברסיטת חיפה, אומר שהחברה הישראלית שרויה עכשיו בתקופת שבר ציוני קשה. לדבריו, "לא נצא מכך כל עוד לא נשקיע את המשאבים הדרושים לצמצום הפער האדיר שעדיין קיים בין אשכנזים למזרחיים, פער שהיה אפשר לצמצם תוך דור אחד". הוא הוסיף כי לא ייתכן שרק 16% מקרב הדוקטורנטים בישראל הם יוצאי עדות המזרח ושרוב המרצים במוסדות להשכלה גבוהה הם אשכנזים.
חבר הכנסת מיכאל מלכיאור, יושב ראש הוועדה, הדגיש את החשיבות שהוועדה רואה בדעותיהם של התלמידים, וכי הדברים יירשמו בפרוטוקול של ועדת הכנסת. מלכיאור ציין כי הוועדה תמשיך לעסוק בנושא מהיבטים שונים: הוועדה תקיים דיון בנושא ההישגים הלימודיים הנמוכים של תלמידים במגזר הערבי והבדואי ובקרב תלמידים עולים, שהם גורם נוסף לדירוג הנמוך של ישראל בדירוג הבינלאומי. (ש.פ.)
התלמידים ובני הנוער הרבים שהגיעו לישיבה הביעו את רגשותיהם הקשים לגבי סיבות הדירוג הנמוך של ישראל בהישגים הלימודיים.
נעמה, מעמותת "קו הזינוק", תיארה את היעדר הפיתוח של חשיבה יצירתית ושל העשרת תלמידים במקצועות מגוונים מבית הספר היסודי ועד לכיתה י'. לדבריה, בשלב זה "כל המערכת מתגייסת לדחוס לתלמידים כמות אדירה של חומר לקראת בחינות הבגרות בלי לשים דגש על הצורך בהבנת החומר ובהפנמתו, וכך מי שמסוגל ללמוד בעל-פה מצליח, ומי שלא - נדחק לשוליים". תלמיד נוסף הביע את אכזבתו הקשה מרוב המורים, שאינם מצליחים להעביר לתלמידים את המוטיבציה ללמוד ואת ההתלהבות בצורך להרחיב אופקים ולהצליח בלימודים.
רן ליאון, ממועצת התלמידים, התייחס לתופעת ההעתקות בבחינות והסביר כי לדעתו הסיבה לכך היא חוסר הביטחון בידע. עוד אמר כי מערכת החינוך אינה מכשירה את התלמידים להיות אזרחים טובים ובני אדם מעורבים בחברה, ואינה מחנכת לערכים.
אחת התלמידות הוסיפה כי "כשאתה נחמד ושקט המורה לא מתייחס אליך, אך אם אתה עושה בעיות הוא חושש ממך".
אבי נחמני, סגן יו"ר מועצת התלמידים, אמר כי "בית הספר לא מחנך אותי לערכים אלא רק מלמד אותי חומר".
פרופ' יעקב כץ, ראש מינהל פדגוגי במשרד החינוך, התייחס לדירוג הנמוך של ישראל ואמר שלמעשה מיקום ישראל בדירוג בינלאומי לגבי הישגים לימודיים לא השתנה כמעט מאז שנת 1987, וזאת מכמה סיבות. לדבריו, החברה הישראלית מזלזלת במעמד המורה ודירוגו החברתי נמצא בתחתית הסולם. עם זאת, לא ייתכן שאי אפשר לפטר מורה שלא הוכיח את עצמו ושנכשל שנים על גבי שנים. פרופ' כץ הזכיר את הצלחת פינלנד בהישגים הלימודיים. לדבריו, הצלחה זו היא משום שתלמידים בפינלנד לומדים מבוקר עד ערב וכי המורים שם מחדירים המון מוטיבציה לתלמיד ללמוד, וכי למורה בפינלנד יש סמכות, וכי משמעת היא דבר בסיסי במערכת החינוך במדינה זו. "אנחנו, הישראלים, שכחנו את כל הדברים האלה", הוא אמר.
ד"ר אריה גייגר, מנהל בית הספר "רעות" בירושלים, אמר שהמצב לא ישתנה כל עוד מעמד הילד במדינה יהיה בשפל שהוא נמצא בו כיום. לדבריו, בשנות ה-60 הילד נתפש כדבר קדוש בכל המערכות, ולא היו מזלזלים במעמדו ובזכויותיו. כיום במערכת החינוך מורים רבים לא נוהגים כבוד בתלמידיהם. לדבריו, "על המערכת לקבוע בסדר העדיפויות שלה מה הם הדברים האמתיים שבעבורם מדינת ישראל קמה". ד"ר גייגר הוסיף: "התלמידים כיום לא לומדים בסביבה ידידותית ואוהבת. במערכת נטולת אהבה וכבוד הדדי ההישגים הלימודיים נמוכים. הדרך להגיע להישגים היא בעבודה אמתית למשמעות הלמידה ולחינוך ערכי".
ד"ר זילברשייד, מרצה לחינוך, לפסיכולוגיה ולמדעי המדינה במכללת עמק יזרעאל ובאוניברסיטת חיפה, אומר שהחברה הישראלית שרויה עכשיו בתקופת שבר ציוני קשה. לדבריו, "לא נצא מכך כל עוד לא נשקיע את המשאבים הדרושים לצמצום הפער האדיר שעדיין קיים בין אשכנזים למזרחיים, פער שהיה אפשר לצמצם תוך דור אחד". הוא הוסיף כי לא ייתכן שרק 16% מקרב הדוקטורנטים בישראל הם יוצאי עדות המזרח ושרוב המרצים במוסדות להשכלה גבוהה הם אשכנזים.
חבר הכנסת מיכאל מלכיאור, יושב ראש הוועדה, הדגיש את החשיבות שהוועדה רואה בדעותיהם של התלמידים, וכי הדברים יירשמו בפרוטוקול של ועדת הכנסת. מלכיאור ציין כי הוועדה תמשיך לעסוק בנושא מהיבטים שונים: הוועדה תקיים דיון בנושא ההישגים הלימודיים הנמוכים של תלמידים במגזר הערבי והבדואי ובקרב תלמידים עולים, שהם גורם נוסף לדירוג הנמוך של ישראל בדירוג הבינלאומי. (ש.פ.)