תמיד יש פעם ראשונה
חסידי הגדר לא נתפסו ממצמצים השבוע, על אף שהפיגוע באשדוד יצר פרצה גדולה בגדר ובתיאוריה שלהם. לדבריהם, זאת הפעם הראשונה שקורה כדבר הזה, ואין להסיק ממנה מסקנות נמהרות. קורה.
הצרה היא שזה לא פעם ראשונה, אפילו לא פעם שניה או שלישית. זאת כבר תופעה מחזורית. רק בחודש שעבר בוצע במחסום ארז פיגוע קשה בידי שני מחבלים שחפרו מנהרה מתחת לגדר והרגו חייל מילואים, אבל מי זוכר. כשנתיים קודם לכן חתכו מחבלים מעזה את הגדר ליד כרם-שלום, והרגו ארבעה חיילים מהגדוד הבדואי, אך גם המקרה ההוא נמחק מהסטטיסטיקות. מחבל אחר שהגיע מעזה דרס בחורף הראשון של המלחמה שמונה חיילים בצומת אזור, אך משום מה לא הוא נחשב כמחבל עוקף גדר כשם שלא החשיבו את הפיגוע במייקס פלייס (3 הרוגים), שכידוע בוצע על ידי מחבלים שהגיחו מעזה. .
למניין המחבלים חוצי גדר אפשר להוסיף גם את המחבלת ממסעדת מקסים, שהגיעה דרך אחד המעברים בשומרון, וכן את חוליית מחבלי החיזבאללה שביצעה את הפיגוע הקשה ליד חניתה. לקח אז לצבא כמה ימים כדי לגלות את הפירצה בגדר ההיא.
אמנם אין ספק שהגדר ביו"ש מנעה פיגועים רבים, אבל ככל שהיא תושלם, כך תגדל התשוקה של המחבלים להוכיח את חדירותה, והדוגמאות הנ"ל יוכיחו שיש להם סיכוי רב להצליח. פרשנים מופתעים בטח יגידו אז, שזאת הפעם הראשונה שמחבלים מצליחים לחצות את הגדר.
הטרור ניצח בבחירות
בתחילת השבוע קרה דבר חמור עוד יותר מאשר הפיגוע באשדוד: המהפך בספרד. לראשונה בתולדות העידן הדמוקרטי הצליח ארגון חבלה להשפיע באופן ישיר על תוצאות של בחירות כלליות. הוא רצה שהפיגועים בתחנת הרכבת ימאיסו את ממשלת אסנאר על הבוחר הספרדי, בגלל שותפותה במלחמה בעיראק, וזה בדיוק מה שקרה. אם עד לפיגוע בתחנת הרכבת נראה נצחונה של המפלגה השלטת מובטח, בא הפיגוע הזה והפך את היוצרות. לשלטון עלתה מפלגת שמאל שהבטיחה להוציא את החיילים הספרדים מעיראק, ממש לפי התכנון המוקדם של אל-קעידה.
באורח מוזר, העניין הזה עבר בשקט יחסי בזירה הבינלאומית. איש לא אמר או רמז שיש בעיית תקינות קשה בנצחון המפתיע של חוסה לואיס רודריגס ספאטרו. אפילו טוני בלייר הבריטי שתק, על אף שמצבו הפוליטי דומה מאוד למצבו של השלטון היוצא במדריד. רוב הטענות הופנו דווקא נגד אסנאר, שבצעד של יאוש ניסה לטפול את הפיגוע על המחתרת הבסקית.
לאור התקרבות הבחירות בארה"ב נשאר עכשיו רק להתפלל, שלא יקרה שם מה שקרה עכשיו בספרד. אם הבוחר האמריקני יהיה טיפש ולחיץ כמו עמיתו הספרדי, גם בוושינגטון עלול לעלות לשלטון מנהיג ירא טרור, ואז ניקלע למצב בינלאומי שמזכיר קצת את ערב מלחמת העולם השניה, אבל הפעם בלי שום צ'רצי'ל בסביבה, רק עם הצ'מברלינים.
שתי אצבעות מצידון
אל רשימת הבטחוניסטים המתנגדים בתוקף לנסיגה חד צדדית מעזה אפשר להוסיף אדם שמכיר היטב את הגיזרה ההיא, האלוף במילואים יום טוב סמיה. בראיון לרשת ב' ביום ה' שעבר ('בחצי היום') הוא השמיע דברים חריפים על תכנית שרון, ואפילו העניק לה את התואר 'איומה'. בין השאר אמר: "היציאה שלנו מעזה תתורגם באורח חד משמעי כבריחה, ככניעה לטרור, כיציאה עם הזנב בין הרגליים, ולא משנה איך יציגו את זה. הכאוס שעשוי לשרור השטח בעקבות היציאה שלנו יכול להוביל למרחץ דמים, למלחמת אזרחים רבתי, ועוד פעם כל העולם את מי יאשים? לא את המצרים, גם לא את הפלשתינים עצמם, אלא את מדינת ישראל. היציאה הזאת תהיה סמל להמשך המאבק הטרוריסטי, אם לא ברצועת עזה אז ביהודה ושומרון, ואז ניאלץ להילחם שם מלחמה מאוד מאוד קשה, הרבה יותר קשה גם מהמלחמה שמתקיימת היום".
סמיה גם טען שעד היום אנחנו סובלים את תוצאות תוכנית ההינתקות מלבנון, וקבע נחרצות שיש קשר ישיר בין הנסיגה ההיא לבין אינתיפאדת אל אקצה, שפרצה רק חמישה חודשים אחר-כך. מי שטוען אחרת, אמר, חובת ההוכחה חלה עליו.
פחד מוות
שלטונות מס הכנסה ומע"מ מאיימים לאחרונה בהגברה דרמטית של האכיפה, כדי להטיל את אימתם על ציבור הנישומים. באמת אין צורך. הציבור מפוחד גם ככה. עובדה: שאר בשר שלי נפצע לאחרונה קשה מאוד בתאונת דרכים. במשך שבועות נשקפה סכנה חמורה לחייו, והוא שכב מורדם במחלקה לטיפול נמרץ, מחובר לכל מכשיר אפשרי. כשהתעורר סוף סוף, בחסדי שמים, שאל שאלה ראשונה את אשתו אם הגישה בזמן דו"ח מע"מ
בקשה אחרונה
לפני ימים אחדים התבשרנו שיוסי גינוסר המנוח השאיר אחריו צוואה ובה הוא מבקש שלא למנות את אליקים רובינשטיין לשופט עליון. עותק מהצוואה נשלח לגורמי משפט בכירים, שבמקום לזרוק אותה לפח התייחסו אליה בכובד ראש. דליה דורנר , למשל.
ובכן, מוצע בזאת שכל אחד מהקוראים ינקוט מהלך דומה, וינסח כבר עכשיו צוואה נוסח גינוסר, כדי שאחרי 120 שנה היא תישלח בתפוצת נאט"ו לכל ראשי המדינה. אני, למשל, מתכוון לדרוש שדורית בייניש לא תהיה נשיאת בית המשפט העליון אחרי ברק, ואין לי ספק שדרישתי תישקל בכובד ראש, לפחות כמו הדרישה של גינוסר. כמו כן אני תובע במפגיע שאורי אבנרי לא יקבל אף פעם את פרס ישראל, שאיתן כבל לא ימונה לשר התקשורת, ושג'ון קרי לא ייבחר בשום פנים ואופן לנשיאות ארה"ב. אם אפשר, אני גם מבקש שעזה תטבע בים (בקשה שהופיעה, אגב, בצוואה של אישיות אחרת, נכבדה ממני, ומשום מה טרם קויימה). העתק: דליה דורנר.
חסידי הגדר לא נתפסו ממצמצים השבוע, על אף שהפיגוע באשדוד יצר פרצה גדולה בגדר ובתיאוריה שלהם. לדבריהם, זאת הפעם הראשונה שקורה כדבר הזה, ואין להסיק ממנה מסקנות נמהרות. קורה.
הצרה היא שזה לא פעם ראשונה, אפילו לא פעם שניה או שלישית. זאת כבר תופעה מחזורית. רק בחודש שעבר בוצע במחסום ארז פיגוע קשה בידי שני מחבלים שחפרו מנהרה מתחת לגדר והרגו חייל מילואים, אבל מי זוכר. כשנתיים קודם לכן חתכו מחבלים מעזה את הגדר ליד כרם-שלום, והרגו ארבעה חיילים מהגדוד הבדואי, אך גם המקרה ההוא נמחק מהסטטיסטיקות. מחבל אחר שהגיע מעזה דרס בחורף הראשון של המלחמה שמונה חיילים בצומת אזור, אך משום מה לא הוא נחשב כמחבל עוקף גדר כשם שלא החשיבו את הפיגוע במייקס פלייס (3 הרוגים), שכידוע בוצע על ידי מחבלים שהגיחו מעזה. .
למניין המחבלים חוצי גדר אפשר להוסיף גם את המחבלת ממסעדת מקסים, שהגיעה דרך אחד המעברים בשומרון, וכן את חוליית מחבלי החיזבאללה שביצעה את הפיגוע הקשה ליד חניתה. לקח אז לצבא כמה ימים כדי לגלות את הפירצה בגדר ההיא.
אמנם אין ספק שהגדר ביו"ש מנעה פיגועים רבים, אבל ככל שהיא תושלם, כך תגדל התשוקה של המחבלים להוכיח את חדירותה, והדוגמאות הנ"ל יוכיחו שיש להם סיכוי רב להצליח. פרשנים מופתעים בטח יגידו אז, שזאת הפעם הראשונה שמחבלים מצליחים לחצות את הגדר.
הטרור ניצח בבחירות
בתחילת השבוע קרה דבר חמור עוד יותר מאשר הפיגוע באשדוד: המהפך בספרד. לראשונה בתולדות העידן הדמוקרטי הצליח ארגון חבלה להשפיע באופן ישיר על תוצאות של בחירות כלליות. הוא רצה שהפיגועים בתחנת הרכבת ימאיסו את ממשלת אסנאר על הבוחר הספרדי, בגלל שותפותה במלחמה בעיראק, וזה בדיוק מה שקרה. אם עד לפיגוע בתחנת הרכבת נראה נצחונה של המפלגה השלטת מובטח, בא הפיגוע הזה והפך את היוצרות. לשלטון עלתה מפלגת שמאל שהבטיחה להוציא את החיילים הספרדים מעיראק, ממש לפי התכנון המוקדם של אל-קעידה.
באורח מוזר, העניין הזה עבר בשקט יחסי בזירה הבינלאומית. איש לא אמר או רמז שיש בעיית תקינות קשה בנצחון המפתיע של חוסה לואיס רודריגס ספאטרו. אפילו טוני בלייר הבריטי שתק, על אף שמצבו הפוליטי דומה מאוד למצבו של השלטון היוצא במדריד. רוב הטענות הופנו דווקא נגד אסנאר, שבצעד של יאוש ניסה לטפול את הפיגוע על המחתרת הבסקית.
לאור התקרבות הבחירות בארה"ב נשאר עכשיו רק להתפלל, שלא יקרה שם מה שקרה עכשיו בספרד. אם הבוחר האמריקני יהיה טיפש ולחיץ כמו עמיתו הספרדי, גם בוושינגטון עלול לעלות לשלטון מנהיג ירא טרור, ואז ניקלע למצב בינלאומי שמזכיר קצת את ערב מלחמת העולם השניה, אבל הפעם בלי שום צ'רצי'ל בסביבה, רק עם הצ'מברלינים.
שתי אצבעות מצידון
אל רשימת הבטחוניסטים המתנגדים בתוקף לנסיגה חד צדדית מעזה אפשר להוסיף אדם שמכיר היטב את הגיזרה ההיא, האלוף במילואים יום טוב סמיה. בראיון לרשת ב' ביום ה' שעבר ('בחצי היום') הוא השמיע דברים חריפים על תכנית שרון, ואפילו העניק לה את התואר 'איומה'. בין השאר אמר: "היציאה שלנו מעזה תתורגם באורח חד משמעי כבריחה, ככניעה לטרור, כיציאה עם הזנב בין הרגליים, ולא משנה איך יציגו את זה. הכאוס שעשוי לשרור השטח בעקבות היציאה שלנו יכול להוביל למרחץ דמים, למלחמת אזרחים רבתי, ועוד פעם כל העולם את מי יאשים? לא את המצרים, גם לא את הפלשתינים עצמם, אלא את מדינת ישראל. היציאה הזאת תהיה סמל להמשך המאבק הטרוריסטי, אם לא ברצועת עזה אז ביהודה ושומרון, ואז ניאלץ להילחם שם מלחמה מאוד מאוד קשה, הרבה יותר קשה גם מהמלחמה שמתקיימת היום".
סמיה גם טען שעד היום אנחנו סובלים את תוצאות תוכנית ההינתקות מלבנון, וקבע נחרצות שיש קשר ישיר בין הנסיגה ההיא לבין אינתיפאדת אל אקצה, שפרצה רק חמישה חודשים אחר-כך. מי שטוען אחרת, אמר, חובת ההוכחה חלה עליו.
פחד מוות
שלטונות מס הכנסה ומע"מ מאיימים לאחרונה בהגברה דרמטית של האכיפה, כדי להטיל את אימתם על ציבור הנישומים. באמת אין צורך. הציבור מפוחד גם ככה. עובדה: שאר בשר שלי נפצע לאחרונה קשה מאוד בתאונת דרכים. במשך שבועות נשקפה סכנה חמורה לחייו, והוא שכב מורדם במחלקה לטיפול נמרץ, מחובר לכל מכשיר אפשרי. כשהתעורר סוף סוף, בחסדי שמים, שאל שאלה ראשונה את אשתו אם הגישה בזמן דו"ח מע"מ
בקשה אחרונה
לפני ימים אחדים התבשרנו שיוסי גינוסר המנוח השאיר אחריו צוואה ובה הוא מבקש שלא למנות את אליקים רובינשטיין לשופט עליון. עותק מהצוואה נשלח לגורמי משפט בכירים, שבמקום לזרוק אותה לפח התייחסו אליה בכובד ראש. דליה דורנר , למשל.
ובכן, מוצע בזאת שכל אחד מהקוראים ינקוט מהלך דומה, וינסח כבר עכשיו צוואה נוסח גינוסר, כדי שאחרי 120 שנה היא תישלח בתפוצת נאט"ו לכל ראשי המדינה. אני, למשל, מתכוון לדרוש שדורית בייניש לא תהיה נשיאת בית המשפט העליון אחרי ברק, ואין לי ספק שדרישתי תישקל בכובד ראש, לפחות כמו הדרישה של גינוסר. כמו כן אני תובע במפגיע שאורי אבנרי לא יקבל אף פעם את פרס ישראל, שאיתן כבל לא ימונה לשר התקשורת, ושג'ון קרי לא ייבחר בשום פנים ואופן לנשיאות ארה"ב. אם אפשר, אני גם מבקש שעזה תטבע בים (בקשה שהופיעה, אגב, בצוואה של אישיות אחרת, נכבדה ממני, ומשום מה טרם קויימה). העתק: דליה דורנר.