המבצע הזה עוד יילמד בבתי-ספר לארגון ומנהל. עם מוטיבציה וכושר הסתגלות נדירים, נערכים בזה אחר זה מטות הפעולה הפועלים בתוך הליכוד נגד תכנית ההינתקות. שרון, כמו שרון, דחס את המשאל לתוך סד זמן צר מלהכיל. החיפזון, בניגוד לציפיותיו, רק מחזק את רוח 'התומכים בלאו לנסיגה ובהמשך המלחמה בטרור' כפי שהם מקפידים להתנסח.
נגדם מתייצבים מנגנונים אדירים: ראש ממשלה מכהן חזק במיוחד, מנהלת הליכוד, יועצי הסברה בעלי שם בינלאומי ואמצעי תקשורת בעלי הטיה מובנית. אל מול כל אלה מעמידים מטות 'אני ליכודניק' 'הליכוד שלנו' 'מטה יש"ע בליכוד' 'מטה השרים לנדאו ושרנסקי' והמצטרף האחרון, 'מטה השר כץ', שורה ארוכה של מתנדבי ליכוד, מי שמכונים פעילי שטח.
עד יום המשאל יפרסו המתנדבים תשתית אישית רחבה, שלא תחמיץ ולו אחד ממתפקדי הליכוד. הם לא יוותרו אפילו על מי שתומך בהינתקות באופן בלתי הפיך. גם לאלה שמור תפקיד חשוב במערכה שמובילים בולמי הנסיגה החד-צדדית.
הקרב על ההינתקות הוא קרב פתוח. כל צד, וזה ברור, מצהיר כי הוא בטח בניצחונו. למעשה, כמעט בלתי ניתן לחזות מה יהיו התוצאות. המשתנים התלויים והבלתי-תלויים רבים מדי ומקשים על עריכת סקרים מהימנים.
לאוכלוסיית מתפקדי הליכוד אין היסטוריה של סקרים או משאלים אידיאולוגיים נקודת מוצא חשובה כאשר באים לשלוף מדגם, לפענח מגמות או לפלח מתלבטים. מהסקרים שכן נערכו עולה ששיעור המתלבטים גבוה עד כדי 30 אחוזים, ויש מקום להעריך שהם אלה שיכריעו את הכף. מאידך גיסא, ייתכן שיעדיפו להישאר בבית צעד שיתקבל בברכה במטות מונעי הנסיגה.
התנהגות המתלבטים תלויה גם בתוצאות פגישת שרון-בוש. ראש הממשלה יצטרך להתאמץ מאוד כדי לשכנע אותם שהתמורה האמריקנית ראויה לקרבן שהוא מעלה על מזבח העקירה כל יישובי גוש קטיף וארבעה יישובים בשומרון. כי אצל רבים ממצביעי הליכוד, עקירת יישובים אינה דבר של מה בכך. לרבים מהם רגש חם כלפי ההתיישבות ביש"ע. בניגוד למנהיגים בליכוד, הם לא זנחו את תפיסת עולמם לטובת שורה אוהדת בעיתון.
ואם צריך, יש גם סקר. במסגרת 'מדד השלום', סקר חודשי קבוע שעורך מרכז תמי שטיינמץ מאוניברסיטת תל אביב, התברר כי כאשר מציעים למצביעי ליכוד נסיגה חד-צדדית מעזה הכוללת הורדת יישובים, קטן שיעור התומכים בה לפחות אל מתחת לחצי. אחוז המתנגדים להורדת יישובים ביו"ש גבוה עוד יותר. ניתן לשער שהמצב אצל מתפקדי המפלגה אינו שונה בהרבה.
מצביעים, תישארו בבית
המשתנה בעל ההשפעה הרבה ביותר על תוצאות המשאל יהיה כנראה אחוז ההצבעה. בשני הצדדים מסכימים שככל ששיעור ההצבעה יהיה נמוך יותר גדלים סיכויי שוללי הנסיגה, ולהיפך. כאשר שיעור ההצבעה עומד על מאה אחוז, כך הראה אחד הסקרים, השתווה אחוז התומכים והמתנגדים. כאשר שיעור ההצבעה יורד לשני שליש, השתפר כוחם של מתנגדי ההינתקות עד כדי 60 אחוזים לטובתם (הנתונים נמסרו ממטה 'הליכוד שלנו').
אין ספק ששיעור ההצבעה לא יגיע למאה אחוזים, אבל גם לא בטוח שירד עד ל-66. אפילו אם כך יקרה, וגם אם הסקר הנ"ל אכן משקף את יחסי הכוחות, הרי שפער של עשרה אחוזים הוא בהחלט בר צמצום. התגייסות של שרון ומופז למען הנסיגה בימים ממלכתיים כמו ימי השואה, הזיכרון והעצמאות, בצירוף המקהלה התקשורתית הנלהבת, יכולים להטות את הכף.
במטה שרון מודעים לשני איברי המשוואה שבין אחוזי ההצבעה לבין סיכויי הניצחון, ולכן עושים כל מאמץ להעלותם. ההתרוצצות סביב תאריך המשאל והתרגילים הווירטואוזיים שביצעו אנשי שרון כדי שלא ייפול על משחק חצי הגמר של גביע אירופה לימדו עד כמה חוששים שם מאחוזי הצבעה נמוכים.
גם אצל שרון מבינים שקל יותר לנתק מהמסך את הליכודניקים שוללי נסיגות מאשר את אלה שתומכים בה. טקטיקה אחרת ששרון עומד לנקוט היא הפחדת המתפקדים, ובלבד שיבואו להצביע בעד תוכניתו.
מיד לאחר שובו מוושינגטון ישנו יועציו של שרון באופן משמעותי את קו ההסברה של ראש הממשלה. ההינתקות תקבל אריזה חדשה, וכבר לא תוצג כנסיגה חד-צדדית אלא כ"תכנית ישראלית-אמריקנית". בהמשך לכך יטען שרון שאי תמיכה בתכנית תהיה "הרת אסון", וכי אסור ללכת נגד תכנית ישראלית-אמריקנית. כך ינסה לדרבן את מתפקדי הליכוד ללכת לקלפי ולתמוך בנסיגה.
ביניים: מטה שרון בלחץ
ליאור חורב, מיועצי התקשורת של שרון, טוען ששינוי הכיוון בקמפיין ושיטות ההפחדה אינם מעידים על מצוקה, אלא ש"הקמפיין חולק מלכתחילה לשני שלבים, לפני ואחרי הביקור בוושינגטון. נכון שמטה שרון בלחץ, אבל גם בפריימריס היינו בלחץ, וראה את התוצאות. אני חייב להיות בלחץ. זה תפקידי".
הפעילות האישית של שרון לא תסתכם בסמול-טוק עם עיתונאים. בעיצומו של חג הפסח הוא החל בהרמת טלפונים לפעילי ליכוד, עד לרמת ראשי סניפים, במטרה לשכנע אותם לתמוך בהינתקות. השיחות הללו יתחדשו מיד לאחר נחיתתו בארץ. גם בהן עומד שרון לאיים על בני שיחו שדחייה של הליכוד את ההינתקות תהווה מכה מדינית לישראל (מי שאמר "המדינה זה אני" שיקום).
דרך מקובלת נוספת להעלאת שיעור המצביעים היא ארגון נכון של יום המשאל, כאילו מדובר ביום בחירות. אלא שליאור חורב טוען שמטה שרון מתרכז רק בהסברה, וכמעט ולא פועל במישור הארגוני, בשל העדר אמצעים כלכליים. הטענה הזו מתקבלת בספקנות רבה במטות מתנגדי ההינתקות. אריה אזואלס, ראש מטה ארגון המתפקדים הארצי במטה המאבק 'אני ליכודניק', מזכיר שלרשות שרון עומד מנגנון הליכוד כולו.
מעבר לכך, "יש הרבה מאוד אנשים שחייבים לשרון, כיוון שהוא עשה למענם. כעת הוא מבקש ואפילו תובע מהם לפרוע את השטר, לבוא בעצמם אל הקלפי ולהביא אחרים". אזולאס הוא בין פעילי המטות שמשוכנעים לחלוטין בניצחון המתנגדים. הוא גם לא מודאג מכך ששרון יצליח להעלות את שיעור המצביעים:
"יש ביכולתו של מטה שרון להביא אנשים רבים לקלפי, אבל אין לו יכולת לקבוע מה הם ישימו בקלפי. אני מאמין שאפילו 'בוחרי הקצה' ששרון יביא יצביעו נגד ההינתקות אם הם יקבלו את המסרים שלנו. תראה, לפני שלוש שנים היו בליכוד כ-300 אלף מתפקדים. 100 אלף מהם, כל מי שהתפקד רק כדי לעזור לחבר להתברג פנימה או משיקולים זרים אחרים, נשרו. מי שנשארו הם הליכודניקים האמיתיים, אלה שאינם פראיירים, אלה שלא מוכנים למסור חלקים מארץ ישראל בלי תמורה. אלה לא אנשי מרצ. המסר שאנחנו מנסים לחדד הוא שפעם אחת כבר יצאנו מעזה. כאן מדובר על פירוק יישובים תמורת כלום".
אזואלס ואחרים במטות המתנגדים מזהים לחץ בסביבת שרון. "שרון ניסה לערפל את המסרים ולהלחיץ את הזמנים זה מראה על חוסר ביטחון שלו שהתכנית תעבור. כשהוא יצא לדרך, התפרסם סקר של מינה צמח שהניצחון אצלו בכיס, וכל היועצים שלו אמרו לו ללכת על זה. אבל ככל שחולף הזמן מתברר שיש סחף לכיוון שלנו. ח"כים ושרים יוצאים מהארון, כי השטח מתעורר נגד הנסיגה, והם מרגישים את זה. גם הסקרים מעידים שהכל פתוח. כולם מתחילים להבין שבעצם אין תכנית, ולכן אין במה לתמוך".
לאבחנה הזו מצטרף מיכאל פואה מחטיבת מנהיגות יהודית: "רק לפני חודשיים נשא שרון נאום התרסה בוועידה, ואמר 'אני אוביל ואני אנווט'. פתאום הוא חוזר למתפקדים ומבקש את תמיכתם, וזה אחרי שהתברר לו שגם אין לו רוב בממשלה. כעת אוחז בו ובמטה שלו בלבול ובהלה לגבי מועד המשאל. אחת לכמה שעות הם משנים את התאריך. כל זה מראה עד כמה הם עובדים תחת לחץ, בשליפות מהמותן ובאופן בלתי מתוכנן".
מתנגדים מדלת לדלת
המטות הפועלים נגד ההינתקות מנצלים את יתרונם היחסי ומכוונים את עיקר מאמציהם לשטח, שהוא האגף החלש במערך של שרון. כרגע תוקפים את פרס, ומסבירים לליכודניקים שתמיכה בהינתקות תוביל לממשל אחדות שבה יכהנו פרס רמון ופואד כשרים בכירים. בהמשך ירוץ קמפיין רך נגד שרון, בנוסח "אוהבים אותך אריק, מצביעים נגד". סיסמה אחרת, לא בלתי צפויה, שממתינה במגירות, היא "אל תיקח אותי שרון". כל זה, כאמור בשוליים. מרבית האנרגיות מופנות לאחיזה הדוקה בשטח, ברמה הכי פרטנית שאפשר, עד לבתי המתפקדים פנימה.
השיטה נקראת "הפירמידה ההפוכה". לליכוד כ-3000 חברי מרכז. רבים מהם ימניים (כפי שהוכח בהחלטת הלאו למדינה פלשתינית), והם גם מכירים זה את עמדותיו של זה. לכל אחד מחברי המרכז חבורה מצומצמת של פעילים שצמודה אליו. החבורה הזו מכירה באופן אישי את מאה, מאתיים או שלוש מאות המתפקדים שבחרו באותו חבר למרכז. על פי רוב, עמדותיהם האידיאולוגיות דומות לשלו, ואם הוא שולל את הנסיגה הוא משקף את עמדתם.
זוהי דרך אחת, שכבר מורצת בפועל כדי לדעת מה דעתם של רבים מן המתפקדים. לאלה מביניהם שלא ניתן להגיע בשיטה זו, פשוט מרימים טלפון הביתה. לעתים משלבים בין השיטות. בהתאם למיפוי עמדת המתפקד ננקטות אחת משלוש הדרכים הבאות: למתנגדי ההינתקות מוסברת ומודגשת חשיבות ההגעה לקלפיות ביום המשאל; למי שמתקשה בכך מוצע סיוע מתאים. למתפקדים המתלבטים נערכת שיחת שכנוע ראשונית. בהמשך יישלחו אליהם נציגים מתודרכים ומצוידים באמצעים ויזואליים, כדי לשכנעם לתמוך בעצירת הנסיגה ופירוק היישובים. וגם למצדדי הנסיגה מופנה מסר מאלה מבקשים לעשות חסד קטן ולפחות לא להגיע לקלפי. "אל תהיה אתה זה שמרים יד על יישובים יהודיים בארץ ישראל, אל תהיה אתה זה ששולח מסר של ברכה ועידוד לטרור", מבקשים המתנדבים מבני שיחם.
שעון החול עובד במרץ
הפעילות הזו מתבצעת במקביל במספר מטות (ויש מי שחושש מכפילות ומנסה לערוך תיאומים כדי למונעה עד כה בהצלחה חלקית). "בשורה התחתונה", מסביר חסדאי אליעזר, ראש מועצת אלפי מנשה ומראשי מטות 'הליכוד שלנו' ו'מטה יש"ע בליכוד', "אנו פורשים רשת שמגיעה עד לפעיל הבודד, עד לכל אחד ואחת מהמתפקדים. במקביל, אנו בודקים את עצמנו באמצעות מיקוד טלפוני. היבט נוסף של הפעילות הוא בניית פלטפורמה עבור בכירי הליכוד, על מנת לאפשר להם להשתתף בפעילות לאחר ששרון ישוב מארה"ב והם יגבשו עמדה".
במילים אחרות, ה'פלטפורמה' היא למעשה נדוניה פוליטית יקרה מפז, בדמות תמיכה מסיבית של דרגי השטח בליכוד שמציע חסדאי לשרים שיסתכנו ויצאו נגד שרון. בכל מקרה, הוא מסביר, "אני מתייחס ליום המשאל כמו ליום הבחירות על הדבר הכי חשוב בחיים. שרון אמנם הלחיץ אותנו מבחינת פרקי הזמן, אבל התגברנו גם על זה. יש לנו כעת מטה מסודר, ואנו נהיה ערוכים ומוכנים עד יום המשאל".
נכון לשעת נעילת הכתבה מופתה עמדתם של כ-30 אלף מתפקדים, לא כולל כעשרת אלפים מתפקדים מיש"ע. במטות 'אני ליכודניק' ו'הליכוד שלנו' לא נוקבים במספרים, אבל טוענים שרובם המכריע מתנגדים להינתקות. מניין המתפקדים הכללי עומד על כמאה תשעים ושישה אלף, שמרוכזים במאה ועשרה אלף בתי אב בכל רחבי הארץ. הזמן קצר והמלאכה מרובה.
נגדם מתייצבים מנגנונים אדירים: ראש ממשלה מכהן חזק במיוחד, מנהלת הליכוד, יועצי הסברה בעלי שם בינלאומי ואמצעי תקשורת בעלי הטיה מובנית. אל מול כל אלה מעמידים מטות 'אני ליכודניק' 'הליכוד שלנו' 'מטה יש"ע בליכוד' 'מטה השרים לנדאו ושרנסקי' והמצטרף האחרון, 'מטה השר כץ', שורה ארוכה של מתנדבי ליכוד, מי שמכונים פעילי שטח.
עד יום המשאל יפרסו המתנדבים תשתית אישית רחבה, שלא תחמיץ ולו אחד ממתפקדי הליכוד. הם לא יוותרו אפילו על מי שתומך בהינתקות באופן בלתי הפיך. גם לאלה שמור תפקיד חשוב במערכה שמובילים בולמי הנסיגה החד-צדדית.
הקרב על ההינתקות הוא קרב פתוח. כל צד, וזה ברור, מצהיר כי הוא בטח בניצחונו. למעשה, כמעט בלתי ניתן לחזות מה יהיו התוצאות. המשתנים התלויים והבלתי-תלויים רבים מדי ומקשים על עריכת סקרים מהימנים.
לאוכלוסיית מתפקדי הליכוד אין היסטוריה של סקרים או משאלים אידיאולוגיים נקודת מוצא חשובה כאשר באים לשלוף מדגם, לפענח מגמות או לפלח מתלבטים. מהסקרים שכן נערכו עולה ששיעור המתלבטים גבוה עד כדי 30 אחוזים, ויש מקום להעריך שהם אלה שיכריעו את הכף. מאידך גיסא, ייתכן שיעדיפו להישאר בבית צעד שיתקבל בברכה במטות מונעי הנסיגה.
התנהגות המתלבטים תלויה גם בתוצאות פגישת שרון-בוש. ראש הממשלה יצטרך להתאמץ מאוד כדי לשכנע אותם שהתמורה האמריקנית ראויה לקרבן שהוא מעלה על מזבח העקירה כל יישובי גוש קטיף וארבעה יישובים בשומרון. כי אצל רבים ממצביעי הליכוד, עקירת יישובים אינה דבר של מה בכך. לרבים מהם רגש חם כלפי ההתיישבות ביש"ע. בניגוד למנהיגים בליכוד, הם לא זנחו את תפיסת עולמם לטובת שורה אוהדת בעיתון.
ואם צריך, יש גם סקר. במסגרת 'מדד השלום', סקר חודשי קבוע שעורך מרכז תמי שטיינמץ מאוניברסיטת תל אביב, התברר כי כאשר מציעים למצביעי ליכוד נסיגה חד-צדדית מעזה הכוללת הורדת יישובים, קטן שיעור התומכים בה לפחות אל מתחת לחצי. אחוז המתנגדים להורדת יישובים ביו"ש גבוה עוד יותר. ניתן לשער שהמצב אצל מתפקדי המפלגה אינו שונה בהרבה.
מצביעים, תישארו בבית
המשתנה בעל ההשפעה הרבה ביותר על תוצאות המשאל יהיה כנראה אחוז ההצבעה. בשני הצדדים מסכימים שככל ששיעור ההצבעה יהיה נמוך יותר גדלים סיכויי שוללי הנסיגה, ולהיפך. כאשר שיעור ההצבעה עומד על מאה אחוז, כך הראה אחד הסקרים, השתווה אחוז התומכים והמתנגדים. כאשר שיעור ההצבעה יורד לשני שליש, השתפר כוחם של מתנגדי ההינתקות עד כדי 60 אחוזים לטובתם (הנתונים נמסרו ממטה 'הליכוד שלנו').
אין ספק ששיעור ההצבעה לא יגיע למאה אחוזים, אבל גם לא בטוח שירד עד ל-66. אפילו אם כך יקרה, וגם אם הסקר הנ"ל אכן משקף את יחסי הכוחות, הרי שפער של עשרה אחוזים הוא בהחלט בר צמצום. התגייסות של שרון ומופז למען הנסיגה בימים ממלכתיים כמו ימי השואה, הזיכרון והעצמאות, בצירוף המקהלה התקשורתית הנלהבת, יכולים להטות את הכף.
במטה שרון מודעים לשני איברי המשוואה שבין אחוזי ההצבעה לבין סיכויי הניצחון, ולכן עושים כל מאמץ להעלותם. ההתרוצצות סביב תאריך המשאל והתרגילים הווירטואוזיים שביצעו אנשי שרון כדי שלא ייפול על משחק חצי הגמר של גביע אירופה לימדו עד כמה חוששים שם מאחוזי הצבעה נמוכים.
גם אצל שרון מבינים שקל יותר לנתק מהמסך את הליכודניקים שוללי נסיגות מאשר את אלה שתומכים בה. טקטיקה אחרת ששרון עומד לנקוט היא הפחדת המתפקדים, ובלבד שיבואו להצביע בעד תוכניתו.
מיד לאחר שובו מוושינגטון ישנו יועציו של שרון באופן משמעותי את קו ההסברה של ראש הממשלה. ההינתקות תקבל אריזה חדשה, וכבר לא תוצג כנסיגה חד-צדדית אלא כ"תכנית ישראלית-אמריקנית". בהמשך לכך יטען שרון שאי תמיכה בתכנית תהיה "הרת אסון", וכי אסור ללכת נגד תכנית ישראלית-אמריקנית. כך ינסה לדרבן את מתפקדי הליכוד ללכת לקלפי ולתמוך בנסיגה.
ביניים: מטה שרון בלחץ
ליאור חורב, מיועצי התקשורת של שרון, טוען ששינוי הכיוון בקמפיין ושיטות ההפחדה אינם מעידים על מצוקה, אלא ש"הקמפיין חולק מלכתחילה לשני שלבים, לפני ואחרי הביקור בוושינגטון. נכון שמטה שרון בלחץ, אבל גם בפריימריס היינו בלחץ, וראה את התוצאות. אני חייב להיות בלחץ. זה תפקידי".
הפעילות האישית של שרון לא תסתכם בסמול-טוק עם עיתונאים. בעיצומו של חג הפסח הוא החל בהרמת טלפונים לפעילי ליכוד, עד לרמת ראשי סניפים, במטרה לשכנע אותם לתמוך בהינתקות. השיחות הללו יתחדשו מיד לאחר נחיתתו בארץ. גם בהן עומד שרון לאיים על בני שיחו שדחייה של הליכוד את ההינתקות תהווה מכה מדינית לישראל (מי שאמר "המדינה זה אני" שיקום).
דרך מקובלת נוספת להעלאת שיעור המצביעים היא ארגון נכון של יום המשאל, כאילו מדובר ביום בחירות. אלא שליאור חורב טוען שמטה שרון מתרכז רק בהסברה, וכמעט ולא פועל במישור הארגוני, בשל העדר אמצעים כלכליים. הטענה הזו מתקבלת בספקנות רבה במטות מתנגדי ההינתקות. אריה אזואלס, ראש מטה ארגון המתפקדים הארצי במטה המאבק 'אני ליכודניק', מזכיר שלרשות שרון עומד מנגנון הליכוד כולו.
מעבר לכך, "יש הרבה מאוד אנשים שחייבים לשרון, כיוון שהוא עשה למענם. כעת הוא מבקש ואפילו תובע מהם לפרוע את השטר, לבוא בעצמם אל הקלפי ולהביא אחרים". אזולאס הוא בין פעילי המטות שמשוכנעים לחלוטין בניצחון המתנגדים. הוא גם לא מודאג מכך ששרון יצליח להעלות את שיעור המצביעים:
"יש ביכולתו של מטה שרון להביא אנשים רבים לקלפי, אבל אין לו יכולת לקבוע מה הם ישימו בקלפי. אני מאמין שאפילו 'בוחרי הקצה' ששרון יביא יצביעו נגד ההינתקות אם הם יקבלו את המסרים שלנו. תראה, לפני שלוש שנים היו בליכוד כ-300 אלף מתפקדים. 100 אלף מהם, כל מי שהתפקד רק כדי לעזור לחבר להתברג פנימה או משיקולים זרים אחרים, נשרו. מי שנשארו הם הליכודניקים האמיתיים, אלה שאינם פראיירים, אלה שלא מוכנים למסור חלקים מארץ ישראל בלי תמורה. אלה לא אנשי מרצ. המסר שאנחנו מנסים לחדד הוא שפעם אחת כבר יצאנו מעזה. כאן מדובר על פירוק יישובים תמורת כלום".
אזואלס ואחרים במטות המתנגדים מזהים לחץ בסביבת שרון. "שרון ניסה לערפל את המסרים ולהלחיץ את הזמנים זה מראה על חוסר ביטחון שלו שהתכנית תעבור. כשהוא יצא לדרך, התפרסם סקר של מינה צמח שהניצחון אצלו בכיס, וכל היועצים שלו אמרו לו ללכת על זה. אבל ככל שחולף הזמן מתברר שיש סחף לכיוון שלנו. ח"כים ושרים יוצאים מהארון, כי השטח מתעורר נגד הנסיגה, והם מרגישים את זה. גם הסקרים מעידים שהכל פתוח. כולם מתחילים להבין שבעצם אין תכנית, ולכן אין במה לתמוך".
לאבחנה הזו מצטרף מיכאל פואה מחטיבת מנהיגות יהודית: "רק לפני חודשיים נשא שרון נאום התרסה בוועידה, ואמר 'אני אוביל ואני אנווט'. פתאום הוא חוזר למתפקדים ומבקש את תמיכתם, וזה אחרי שהתברר לו שגם אין לו רוב בממשלה. כעת אוחז בו ובמטה שלו בלבול ובהלה לגבי מועד המשאל. אחת לכמה שעות הם משנים את התאריך. כל זה מראה עד כמה הם עובדים תחת לחץ, בשליפות מהמותן ובאופן בלתי מתוכנן".
מתנגדים מדלת לדלת
המטות הפועלים נגד ההינתקות מנצלים את יתרונם היחסי ומכוונים את עיקר מאמציהם לשטח, שהוא האגף החלש במערך של שרון. כרגע תוקפים את פרס, ומסבירים לליכודניקים שתמיכה בהינתקות תוביל לממשל אחדות שבה יכהנו פרס רמון ופואד כשרים בכירים. בהמשך ירוץ קמפיין רך נגד שרון, בנוסח "אוהבים אותך אריק, מצביעים נגד". סיסמה אחרת, לא בלתי צפויה, שממתינה במגירות, היא "אל תיקח אותי שרון". כל זה, כאמור בשוליים. מרבית האנרגיות מופנות לאחיזה הדוקה בשטח, ברמה הכי פרטנית שאפשר, עד לבתי המתפקדים פנימה.
השיטה נקראת "הפירמידה ההפוכה". לליכוד כ-3000 חברי מרכז. רבים מהם ימניים (כפי שהוכח בהחלטת הלאו למדינה פלשתינית), והם גם מכירים זה את עמדותיו של זה. לכל אחד מחברי המרכז חבורה מצומצמת של פעילים שצמודה אליו. החבורה הזו מכירה באופן אישי את מאה, מאתיים או שלוש מאות המתפקדים שבחרו באותו חבר למרכז. על פי רוב, עמדותיהם האידיאולוגיות דומות לשלו, ואם הוא שולל את הנסיגה הוא משקף את עמדתם.
זוהי דרך אחת, שכבר מורצת בפועל כדי לדעת מה דעתם של רבים מן המתפקדים. לאלה מביניהם שלא ניתן להגיע בשיטה זו, פשוט מרימים טלפון הביתה. לעתים משלבים בין השיטות. בהתאם למיפוי עמדת המתפקד ננקטות אחת משלוש הדרכים הבאות: למתנגדי ההינתקות מוסברת ומודגשת חשיבות ההגעה לקלפיות ביום המשאל; למי שמתקשה בכך מוצע סיוע מתאים. למתפקדים המתלבטים נערכת שיחת שכנוע ראשונית. בהמשך יישלחו אליהם נציגים מתודרכים ומצוידים באמצעים ויזואליים, כדי לשכנעם לתמוך בעצירת הנסיגה ופירוק היישובים. וגם למצדדי הנסיגה מופנה מסר מאלה מבקשים לעשות חסד קטן ולפחות לא להגיע לקלפי. "אל תהיה אתה זה שמרים יד על יישובים יהודיים בארץ ישראל, אל תהיה אתה זה ששולח מסר של ברכה ועידוד לטרור", מבקשים המתנדבים מבני שיחם.
שעון החול עובד במרץ
הפעילות הזו מתבצעת במקביל במספר מטות (ויש מי שחושש מכפילות ומנסה לערוך תיאומים כדי למונעה עד כה בהצלחה חלקית). "בשורה התחתונה", מסביר חסדאי אליעזר, ראש מועצת אלפי מנשה ומראשי מטות 'הליכוד שלנו' ו'מטה יש"ע בליכוד', "אנו פורשים רשת שמגיעה עד לפעיל הבודד, עד לכל אחד ואחת מהמתפקדים. במקביל, אנו בודקים את עצמנו באמצעות מיקוד טלפוני. היבט נוסף של הפעילות הוא בניית פלטפורמה עבור בכירי הליכוד, על מנת לאפשר להם להשתתף בפעילות לאחר ששרון ישוב מארה"ב והם יגבשו עמדה".
במילים אחרות, ה'פלטפורמה' היא למעשה נדוניה פוליטית יקרה מפז, בדמות תמיכה מסיבית של דרגי השטח בליכוד שמציע חסדאי לשרים שיסתכנו ויצאו נגד שרון. בכל מקרה, הוא מסביר, "אני מתייחס ליום המשאל כמו ליום הבחירות על הדבר הכי חשוב בחיים. שרון אמנם הלחיץ אותנו מבחינת פרקי הזמן, אבל התגברנו גם על זה. יש לנו כעת מטה מסודר, ואנו נהיה ערוכים ומוכנים עד יום המשאל".
נכון לשעת נעילת הכתבה מופתה עמדתם של כ-30 אלף מתפקדים, לא כולל כעשרת אלפים מתפקדים מיש"ע. במטות 'אני ליכודניק' ו'הליכוד שלנו' לא נוקבים במספרים, אבל טוענים שרובם המכריע מתנגדים להינתקות. מניין המתפקדים הכללי עומד על כמאה תשעים ושישה אלף, שמרוכזים במאה ועשרה אלף בתי אב בכל רחבי הארץ. הזמן קצר והמלאכה מרובה.