משל ושנינה
(בתגובה ל'שולחן עורך', גיליון 87)
עמנואל שילה כותב במדורו על נתניהו, ועל משל הרכבת שלו. לדברי נתניהו, עצירת רכבת אוסלו מחייבת לחיצה איטית על הבלמים.
לא הייתי מציע לסמוך על המשלים של נתניהו. בעת המבחן הסכם וואי, מסר אותו ראש הממשלה, בנימין נתניהו, את חברון לרוצחים ערבים. ולא רק שלא ניסה לבלום את הרכבת, הוא לחץ על הגז.
יוסף ווייס, קרית ארבע
להישאר, בכל זאת
(בתגובה ל'להחזיר את האידיאולוגיה לפוליטיקה', גיליון 87)
המלצתי לאפי איתם ולחבריו מהאיחוד הלאומי היא לא לעזוב את הממשלה, גם אם חלילה תהיה התנתקות מעזה. פרישה רק תסלול את הדרך למפלגת העבודה ולשמאל בכלל. אחרי שמפלגת העבודה תהיה בממשלה, יתחיל הסחף לכיוון איו"ש והלחץ רק יגבר.
יציאה של המפד"ל והאיחוד מהממשלה תותיר את הימין בלי מנופי לחץ פוליטיים על ראש הממשלה.
שמעון שטרק, כפר סבא
'בשבע' פוסל במומו
(בתגובה ל'הוי ארצי', גיליון 87)
במדורו האחרון קבל חגי סגל על התייחסות העיתונים לחגים בכלל ולפסח בפרט, שמתמקדת אך ורק ב"מפגעים" הפיזיים והרוחניים של חגי ישראל.
לאחר הקדמה שכזו, ציפיתי למצוא בגיליון החג של 'בשבע' מענה הולם למי שמחפש תוכן רוחני אמוני ושורשי, ובשעות הספורות שנותרו עד החג מבקש הדרכה ועצות של הרגע האחרון איך להפיק את המירב מחוויית הסדר וימי החג וחול-המועד שבעקבותיו.
ובכן, באחד המאמרים הוזכרה "היד החזקה": מר עזרא לוי, העולה החדש מבגדד, ציטט פסוקים מן ההגדה, השר איתם דיבר על חשיבות התא המשפחתי וקיבלנו גם שלל הצעות לטיולים. אך לגבי ההכנות המעשיות לליל הסדר ניתנו רק עצות להתאמת צבעים, פיסול במרור והארת השולחן בנרות צבעוניים.
אמנם לא הופיעו בעיתון אותן "התרעות ממוקדות" שהזכיר חגי סגל, אך גם יציאת מצרים וקרבן פסח לא הוזכרו.
דווקא השנה, כשאין לנו את ה"תורה שבעל-פה" של ערוץ 7, ואנו נאלצים להסתפק ב"תורה שבכתב" שבעיתון, הייתי מצפה ליותר רוחניות מאשר עצות לסידור אסתטי של שולחן הסדר.
מיכל שטרן, גינות שומרון
והשבת חוגרת שק
(בתגובה ל'עסקים שומרי שבת יוצאים למאבק', גיליון 87)
לאור המציאות, ההולכת ומתפשטת של פתיחת בתי עסק וקניונים בשבת, כדאי להזכיר לכולנו, כי כבר היו דברים מעולם, בעלי תוצאות חמורות.
הנביא ירמיהו כבר יצא חוצץ נגד מסחר ביום השבת: "כה אמר ה': השמרו בנפשותיכם, ואל תשאו משא ביום השבת, ולא תוציאו משא מבתיכם ביום השבת, וכל מלאכה לא תעשו, וקדשתם את יום השבת..." (פרק יז'). מזכיר הוא כי אם לא ישמרו שבת: "והצתי אש בשעריה, ואכלה ארמונות ירושלים". ואכן כך קרה.
מסתבר ששמירת השבת היא מפתח לגורלו של עם ישראל. כדאי להפנים את זה. ובעיקר צריכים לעשות זאת אלו אשר עבורם יום השבת הינו 'עוד יום עבודה נוסף'.
משה בודק, חיפה
הכסף אינו העיקר
נימוקיו של ראש הממשלה להריסת גוש קטיף אינם משכנעים. אין כל סיבה להריסת גוש התיישבות יהודי פורח ומשגשג, המונה עשרים יישובים ולמעלה מ6000- מתיישבים.
מצד שני, יש להצטער על שלל תכסיסי ההתעיה ופיתיונות השווא שמשתמש בהם ראש הממשלה. כך למשל, מכריז שרון כי "ארה"ב לא תבוא בטענות לתוואי הגדר", וזאת בשעה שידוע וברור כי האמריקנים מתנגדים לגדר שתקיף את גושי ההתנחלויות.
חמור ביותר הוא ניסיונו של מר שרון לשכנע את הציבור מן ההיבט הכספי: שרון טוען כי בתי המתיישבים בחבל קטיף יימכרו. האם נקבל ולו אגורה שחוקה אחת בשעה שישראל מצהירה כי היא ממילא נוטשת ועוזבת?
אבל גם אם יהיה תשלום האם הכסף הוא העיקר?
האם אנו רוצים לראות יהודים נעקרים מאדמתם ומבתיהם, אדמותיהם נמסרות לעם זר, ומשפחות המתאבדים והרוצחים שוכנות בבתיהם?
מתפקדי הליכוד צריכים להגיד לשרון לא באל"ף רבתי.
שמואל פישר, פתח תקוה
באמת חג שמח
בראיון שהעניק ראש הממשלה למעריב ערב חג הפסח הכריז אריאל שרון כי "עד פסח הבא נצא מהרצועה". זו היתה ברכת חג 'משמחת' במיוחד לתושבי גוש קטיף. אין ספק כי הם שמחו להסב לסדר ביודעם כי ראש הממשלה נחוש בדעתו לגרשם מבתיהם עד הפסח הבא. ה'רגישות' וה'אנושיות' ששרון גילה כאן צריכים להדאיג את כל עם ישראל, ולא רק את תושבי הגוש.
אדוה נוה, שערי תקוה
צימוקים לשבת
שרון דרש שייערך סקר טלפוני בליכוד בנושא ההתנתקות"
גם הוא יודע, כנראה, דבר או שניים על כישורי הבנת הנקרא של בוחריו.
*"שערורייה: נבחרי ציבור מקבלים פנסיה ומשכורת בו זמנית"
שר (ה) (ב) אוצר: בסך הכל המצב מאוזן: דאגנו שיהיו כאלה בלי משכורת כלל.
משה טאו, רחובות
(בתגובה ל'שולחן עורך', גיליון 87)
עמנואל שילה כותב במדורו על נתניהו, ועל משל הרכבת שלו. לדברי נתניהו, עצירת רכבת אוסלו מחייבת לחיצה איטית על הבלמים.
לא הייתי מציע לסמוך על המשלים של נתניהו. בעת המבחן הסכם וואי, מסר אותו ראש הממשלה, בנימין נתניהו, את חברון לרוצחים ערבים. ולא רק שלא ניסה לבלום את הרכבת, הוא לחץ על הגז.
יוסף ווייס, קרית ארבע
להישאר, בכל זאת
(בתגובה ל'להחזיר את האידיאולוגיה לפוליטיקה', גיליון 87)
המלצתי לאפי איתם ולחבריו מהאיחוד הלאומי היא לא לעזוב את הממשלה, גם אם חלילה תהיה התנתקות מעזה. פרישה רק תסלול את הדרך למפלגת העבודה ולשמאל בכלל. אחרי שמפלגת העבודה תהיה בממשלה, יתחיל הסחף לכיוון איו"ש והלחץ רק יגבר.
יציאה של המפד"ל והאיחוד מהממשלה תותיר את הימין בלי מנופי לחץ פוליטיים על ראש הממשלה.
שמעון שטרק, כפר סבא
'בשבע' פוסל במומו
(בתגובה ל'הוי ארצי', גיליון 87)
במדורו האחרון קבל חגי סגל על התייחסות העיתונים לחגים בכלל ולפסח בפרט, שמתמקדת אך ורק ב"מפגעים" הפיזיים והרוחניים של חגי ישראל.
לאחר הקדמה שכזו, ציפיתי למצוא בגיליון החג של 'בשבע' מענה הולם למי שמחפש תוכן רוחני אמוני ושורשי, ובשעות הספורות שנותרו עד החג מבקש הדרכה ועצות של הרגע האחרון איך להפיק את המירב מחוויית הסדר וימי החג וחול-המועד שבעקבותיו.
ובכן, באחד המאמרים הוזכרה "היד החזקה": מר עזרא לוי, העולה החדש מבגדד, ציטט פסוקים מן ההגדה, השר איתם דיבר על חשיבות התא המשפחתי וקיבלנו גם שלל הצעות לטיולים. אך לגבי ההכנות המעשיות לליל הסדר ניתנו רק עצות להתאמת צבעים, פיסול במרור והארת השולחן בנרות צבעוניים.
אמנם לא הופיעו בעיתון אותן "התרעות ממוקדות" שהזכיר חגי סגל, אך גם יציאת מצרים וקרבן פסח לא הוזכרו.
דווקא השנה, כשאין לנו את ה"תורה שבעל-פה" של ערוץ 7, ואנו נאלצים להסתפק ב"תורה שבכתב" שבעיתון, הייתי מצפה ליותר רוחניות מאשר עצות לסידור אסתטי של שולחן הסדר.
מיכל שטרן, גינות שומרון
והשבת חוגרת שק
(בתגובה ל'עסקים שומרי שבת יוצאים למאבק', גיליון 87)
לאור המציאות, ההולכת ומתפשטת של פתיחת בתי עסק וקניונים בשבת, כדאי להזכיר לכולנו, כי כבר היו דברים מעולם, בעלי תוצאות חמורות.
הנביא ירמיהו כבר יצא חוצץ נגד מסחר ביום השבת: "כה אמר ה': השמרו בנפשותיכם, ואל תשאו משא ביום השבת, ולא תוציאו משא מבתיכם ביום השבת, וכל מלאכה לא תעשו, וקדשתם את יום השבת..." (פרק יז'). מזכיר הוא כי אם לא ישמרו שבת: "והצתי אש בשעריה, ואכלה ארמונות ירושלים". ואכן כך קרה.
מסתבר ששמירת השבת היא מפתח לגורלו של עם ישראל. כדאי להפנים את זה. ובעיקר צריכים לעשות זאת אלו אשר עבורם יום השבת הינו 'עוד יום עבודה נוסף'.
משה בודק, חיפה
הכסף אינו העיקר
נימוקיו של ראש הממשלה להריסת גוש קטיף אינם משכנעים. אין כל סיבה להריסת גוש התיישבות יהודי פורח ומשגשג, המונה עשרים יישובים ולמעלה מ6000- מתיישבים.
מצד שני, יש להצטער על שלל תכסיסי ההתעיה ופיתיונות השווא שמשתמש בהם ראש הממשלה. כך למשל, מכריז שרון כי "ארה"ב לא תבוא בטענות לתוואי הגדר", וזאת בשעה שידוע וברור כי האמריקנים מתנגדים לגדר שתקיף את גושי ההתנחלויות.
חמור ביותר הוא ניסיונו של מר שרון לשכנע את הציבור מן ההיבט הכספי: שרון טוען כי בתי המתיישבים בחבל קטיף יימכרו. האם נקבל ולו אגורה שחוקה אחת בשעה שישראל מצהירה כי היא ממילא נוטשת ועוזבת?
אבל גם אם יהיה תשלום האם הכסף הוא העיקר?
האם אנו רוצים לראות יהודים נעקרים מאדמתם ומבתיהם, אדמותיהם נמסרות לעם זר, ומשפחות המתאבדים והרוצחים שוכנות בבתיהם?
מתפקדי הליכוד צריכים להגיד לשרון לא באל"ף רבתי.
שמואל פישר, פתח תקוה
באמת חג שמח
בראיון שהעניק ראש הממשלה למעריב ערב חג הפסח הכריז אריאל שרון כי "עד פסח הבא נצא מהרצועה". זו היתה ברכת חג 'משמחת' במיוחד לתושבי גוש קטיף. אין ספק כי הם שמחו להסב לסדר ביודעם כי ראש הממשלה נחוש בדעתו לגרשם מבתיהם עד הפסח הבא. ה'רגישות' וה'אנושיות' ששרון גילה כאן צריכים להדאיג את כל עם ישראל, ולא רק את תושבי הגוש.
אדוה נוה, שערי תקוה
צימוקים לשבת
שרון דרש שייערך סקר טלפוני בליכוד בנושא ההתנתקות"
גם הוא יודע, כנראה, דבר או שניים על כישורי הבנת הנקרא של בוחריו.
*"שערורייה: נבחרי ציבור מקבלים פנסיה ומשכורת בו זמנית"
שר (ה) (ב) אוצר: בסך הכל המצב מאוזן: דאגנו שיהיו כאלה בלי משכורת כלל.
משה טאו, רחובות