אחי, חברי, אוהבי ארץ ישראל ומתיישביה אתם גדולים.
ההתגייסות של כולכם להגיע הדהימה את תומכינו ואת מתנגדינו. להגיע אל מתפקדי הליכוד בבתיהם, להגיע אל גוש קטיף.... היה זה כוח שהניע עשרות אלפי יהודים לצאת מבתיהם בערים הגדולות ובהתנחלויות; לצאת מהישיבות, האולפנות והאוניברסיטאות, לכתת רגליים ולנסוע מרחקים כדי להביא את ארץ ישראל אל סף ביתו של כל ליכודניק, או להביע את אהבתנו והזדהותנו עם אחינו בגוש קטיף.
ראינו ישראלים נתקעים בפקק של שישה קילומטר, והם מאושרים. למה? כי "ברוך ה', גוש קטיף כל-כך מלא שאי אפשר להגיע". ואז, מתחילים ללכת ברגל, כמו אפי איתם ועוד כמה עשרות אלפים, או שנשארים בצומת ופותחים מעגלי ריקודים.
כן, אתם גדולים.
בשבועות האחרונים אנחנו עומדים מול הראי ורואים את דמותנו החדשה, האמתית, את הדמות שהתגבשה בשנים האחרונות ושהתשקורת הישראלית ניסתה לעוות בשיטתיות מקצועית שמאלנית. דמות של ה'אוונגרד הישראלי החדש'.
כן, חברי אוהבי ארץ ישראל ומתישביה, אנחנו היום הכוח המוביל בחברה הישראלית, המשמרות הקדמיים של החברה. הסיירת של עם ישראל בארצו. מה שפעם היו הקיבוצניקים היום אלו אנחנו. זו לא רק מחמאה זו מחויבות, ואתם עומדים בה בכבוד.
למפגשים עם מתפקדי הליכוד יש השלכות חברתיות מעבר לשאלה 'התנתקות (טרנספר) או לא'. נוצר כאן קשר אישי, שאם נשכיל לשמרו ולטפחו כי אז יש בידינו התחלה של מהפכה חברתית.
מול אבדן הדרך בחברה הישראלית של היום, מול חולשתם של אריאל שרון והנוהים אחריו ואחרי כיסאותיהם הצגתם מסירות נפש שקשה לתפוס אותה בחברה הנהנתנית שבה אנו חיים. זה היה כל-כך מדהים, עד שגם התשקורת נאלצה 'לבלוע את הלשון' ולדווח בתדהמה על מה שקרה בגוש קטיף ועל עבודת השטח אצל מתפקדי הליכוד.
לא שחסרו שם ניואנסים אנטישמיים: "לפייגלינים ולמתנחלים יש כסף, הרבה כסף, לניהול הקמפיין, ואילו לראש הממשלה אין אמצעים להגיע אל אנשי הליכוד...". מה שהם לא יודעים שם בתשקורת הוא שהנכסים האמתיים שלנו, שלכם, הם יהדות, מצוות, אמונה, תקווה, אהבה, דיבוק חברים, ויכולת עשייה והם הכוחות שיאפשרו לנו להיאבק ולנצח, אפילו בליכוד.
הפגישות האישיות עם חברי הליכוד, שהם 'עמישראל' (כינוי גנאי כביכול של התשקורת), יוצרות מציאות חדשה. צרפו לזאת את עבודת השטח של 'מנהיגות יהודית', הוסיפו לזה את מאה אלף היהודים שנהרו לצעדת חבל קטיף (למרות שהוא סובל הפגזות מהערבים ומהצמד שרון-תשקורת) ותיווכחו שנוצר כאן מומנטום שיטה את הכף ויביא לדחיית תכנית העוועים של שרון.
וגם אם לא נצליח בליכוד, נמשיך במאבק. לא יהיה טרנספר.
בדרך יריחו
יש מדרש שאומר שיריחו היא המנעול של ארץ ישראל, אז בואו ואספר לכם על קצה המנעול.
כביש מס' 1, מירושלים מזרחה למישור אדומים, הוא בן ארבעה מסלולים. משם והלאה שניים. במשך שנות אוסלו היו שיירות ארוכות מתנהלות כל ערב מירושלים ליריחו, לעבר הקזינו, והלחץ על הכביש היה גדול. אז 'מישהו' שם למעלה החליט להרחיב את הכביש, כדי שיהיו ארבעה מסלולים בין הבירה לבין הקזינו.
הרים שלמים הוזזו. עבודות עפר בהיקף של מיליוני שקלים. במקום הסיבוב המסוכן ליד מצפה יריחו הועתק חצי הר ונחצב מסלול חדש ונוח. העבודה התנהלה בקדחתנות. כ-85 אחוזים מהעבודה הושלמו, ומה שנותר הוא כמה שיפורים קטנים ועצם סלילת האספלט.
לפני למעלה משנה אמורה היתה יריחו, יחד עם בית לחם, להימסר לערפאת מידי שרון, במסגרת 'מחוות'. עבודות השיפוץ של הקזינו הושלמו, הקופות צוחצחו, מגרשי החנייה נוקו, הרולטות ומכונות ההימורים עודכנו. העבודות על שיפוץ הכביש המשיכו במרץ רב לקראת פתיחת הקזינו, ובצה"ל שיננו את מהלכי הפינוי.
ואז בא הפיגוע הרצחני במסעדת 'מקסים'. הכל הופסק, גם השלמת הכביש. הרי נשאר רק להשלים כמה תיקונים ולסלול את האספלט, אך ה'מישהו' שם למעלה דואג רק למהמרים. אין קזינו אין כביש.
את הקזינו ביריחו מפעילה חברה אוסטרית בבעלותו של מרטין שלאף. החברה מפעילה בתי קזינו ברחבי עולם, וביניהם את הקזינו ביריחו. החברה מפחיתה את הוצאות ההפעלה ואת רווחיה שלה, ואילו הרווחים נטו נמסרים לבעלי הקזינו: 60 אחוזים לג'יבריל רג'וב, 20 ליאסר ערפאת ו-20 ליוסי גינוסר (או יורשיו).
משרד עורכי הדין שמייצג את חברת הקזינו הוא משרדו של דב וייסגלס, מנהל לשכת ראש הממשלה. מרטין שלאף הוא יהודי יליד אנגליה ממוצא חרדי, שהתפקר ועבר לאוסטריה. סיריל קרן, המיליונר הדרום אפריקני ש'תרם' או 'הלווה' כספים למשפחת שרון, קשור אף הוא למרטין שלאף.
בדקנו בקהילה היהודית בדרום אפריקה מיהו סיריל קרן, והתברר שאף אחד לא מכיר אותו. "כיצד", שאלנו,"מיליונר חשוב כזה, חבר של אריק שרון, אינו מוכר בקהילתו?" "תבדוק איפה הוא גר", ענו לי. מספרים שהוא מתגורר ב... אוסטריה.
אתם יודעים חשבון??? תחברו אחד ועוד אחד, ואז יתברר לכם ש"יריחו היא המנעול של ארץ ישראל".
שבת שלום יהודים, אנחנו ננצח.
adirzik@netvision.net.il
ההתגייסות של כולכם להגיע הדהימה את תומכינו ואת מתנגדינו. להגיע אל מתפקדי הליכוד בבתיהם, להגיע אל גוש קטיף.... היה זה כוח שהניע עשרות אלפי יהודים לצאת מבתיהם בערים הגדולות ובהתנחלויות; לצאת מהישיבות, האולפנות והאוניברסיטאות, לכתת רגליים ולנסוע מרחקים כדי להביא את ארץ ישראל אל סף ביתו של כל ליכודניק, או להביע את אהבתנו והזדהותנו עם אחינו בגוש קטיף.
ראינו ישראלים נתקעים בפקק של שישה קילומטר, והם מאושרים. למה? כי "ברוך ה', גוש קטיף כל-כך מלא שאי אפשר להגיע". ואז, מתחילים ללכת ברגל, כמו אפי איתם ועוד כמה עשרות אלפים, או שנשארים בצומת ופותחים מעגלי ריקודים.
כן, אתם גדולים.
בשבועות האחרונים אנחנו עומדים מול הראי ורואים את דמותנו החדשה, האמתית, את הדמות שהתגבשה בשנים האחרונות ושהתשקורת הישראלית ניסתה לעוות בשיטתיות מקצועית שמאלנית. דמות של ה'אוונגרד הישראלי החדש'.
כן, חברי אוהבי ארץ ישראל ומתישביה, אנחנו היום הכוח המוביל בחברה הישראלית, המשמרות הקדמיים של החברה. הסיירת של עם ישראל בארצו. מה שפעם היו הקיבוצניקים היום אלו אנחנו. זו לא רק מחמאה זו מחויבות, ואתם עומדים בה בכבוד.
למפגשים עם מתפקדי הליכוד יש השלכות חברתיות מעבר לשאלה 'התנתקות (טרנספר) או לא'. נוצר כאן קשר אישי, שאם נשכיל לשמרו ולטפחו כי אז יש בידינו התחלה של מהפכה חברתית.
מול אבדן הדרך בחברה הישראלית של היום, מול חולשתם של אריאל שרון והנוהים אחריו ואחרי כיסאותיהם הצגתם מסירות נפש שקשה לתפוס אותה בחברה הנהנתנית שבה אנו חיים. זה היה כל-כך מדהים, עד שגם התשקורת נאלצה 'לבלוע את הלשון' ולדווח בתדהמה על מה שקרה בגוש קטיף ועל עבודת השטח אצל מתפקדי הליכוד.
לא שחסרו שם ניואנסים אנטישמיים: "לפייגלינים ולמתנחלים יש כסף, הרבה כסף, לניהול הקמפיין, ואילו לראש הממשלה אין אמצעים להגיע אל אנשי הליכוד...". מה שהם לא יודעים שם בתשקורת הוא שהנכסים האמתיים שלנו, שלכם, הם יהדות, מצוות, אמונה, תקווה, אהבה, דיבוק חברים, ויכולת עשייה והם הכוחות שיאפשרו לנו להיאבק ולנצח, אפילו בליכוד.
הפגישות האישיות עם חברי הליכוד, שהם 'עמישראל' (כינוי גנאי כביכול של התשקורת), יוצרות מציאות חדשה. צרפו לזאת את עבודת השטח של 'מנהיגות יהודית', הוסיפו לזה את מאה אלף היהודים שנהרו לצעדת חבל קטיף (למרות שהוא סובל הפגזות מהערבים ומהצמד שרון-תשקורת) ותיווכחו שנוצר כאן מומנטום שיטה את הכף ויביא לדחיית תכנית העוועים של שרון.
וגם אם לא נצליח בליכוד, נמשיך במאבק. לא יהיה טרנספר.
בדרך יריחו
יש מדרש שאומר שיריחו היא המנעול של ארץ ישראל, אז בואו ואספר לכם על קצה המנעול.
כביש מס' 1, מירושלים מזרחה למישור אדומים, הוא בן ארבעה מסלולים. משם והלאה שניים. במשך שנות אוסלו היו שיירות ארוכות מתנהלות כל ערב מירושלים ליריחו, לעבר הקזינו, והלחץ על הכביש היה גדול. אז 'מישהו' שם למעלה החליט להרחיב את הכביש, כדי שיהיו ארבעה מסלולים בין הבירה לבין הקזינו.
הרים שלמים הוזזו. עבודות עפר בהיקף של מיליוני שקלים. במקום הסיבוב המסוכן ליד מצפה יריחו הועתק חצי הר ונחצב מסלול חדש ונוח. העבודה התנהלה בקדחתנות. כ-85 אחוזים מהעבודה הושלמו, ומה שנותר הוא כמה שיפורים קטנים ועצם סלילת האספלט.
לפני למעלה משנה אמורה היתה יריחו, יחד עם בית לחם, להימסר לערפאת מידי שרון, במסגרת 'מחוות'. עבודות השיפוץ של הקזינו הושלמו, הקופות צוחצחו, מגרשי החנייה נוקו, הרולטות ומכונות ההימורים עודכנו. העבודות על שיפוץ הכביש המשיכו במרץ רב לקראת פתיחת הקזינו, ובצה"ל שיננו את מהלכי הפינוי.
ואז בא הפיגוע הרצחני במסעדת 'מקסים'. הכל הופסק, גם השלמת הכביש. הרי נשאר רק להשלים כמה תיקונים ולסלול את האספלט, אך ה'מישהו' שם למעלה דואג רק למהמרים. אין קזינו אין כביש.
את הקזינו ביריחו מפעילה חברה אוסטרית בבעלותו של מרטין שלאף. החברה מפעילה בתי קזינו ברחבי עולם, וביניהם את הקזינו ביריחו. החברה מפחיתה את הוצאות ההפעלה ואת רווחיה שלה, ואילו הרווחים נטו נמסרים לבעלי הקזינו: 60 אחוזים לג'יבריל רג'וב, 20 ליאסר ערפאת ו-20 ליוסי גינוסר (או יורשיו).
משרד עורכי הדין שמייצג את חברת הקזינו הוא משרדו של דב וייסגלס, מנהל לשכת ראש הממשלה. מרטין שלאף הוא יהודי יליד אנגליה ממוצא חרדי, שהתפקר ועבר לאוסטריה. סיריל קרן, המיליונר הדרום אפריקני ש'תרם' או 'הלווה' כספים למשפחת שרון, קשור אף הוא למרטין שלאף.
בדקנו בקהילה היהודית בדרום אפריקה מיהו סיריל קרן, והתברר שאף אחד לא מכיר אותו. "כיצד", שאלנו,"מיליונר חשוב כזה, חבר של אריק שרון, אינו מוכר בקהילתו?" "תבדוק איפה הוא גר", ענו לי. מספרים שהוא מתגורר ב... אוסטריה.
אתם יודעים חשבון??? תחברו אחד ועוד אחד, ואז יתברר לכם ש"יריחו היא המנעול של ארץ ישראל".
שבת שלום יהודים, אנחנו ננצח.
adirzik@netvision.net.il