שיעורים רבים נלמדו בשבועיים האחרונים, רובם בתחום האמונה.
ראשית, למדנו על עצמנו.
מי האמין, אך לפני שבועיים, שניתן לנצח במשאל הליכוד, ועוד בפער של כעשרים אחוזים?
למדנו שאמונה גדולה, ועמל מטורף סביב השעון, יכולים יחדיו לחולל מהפכה.
ולמדנו את כוחה של האחדות הפנימית, הנעשית ללא היררכיה או כבוד, למען העם וארצו.
שנית, למדנו להכיר אחרים.
למדנו לדעת, שסקרים מלומדים ומציאות "ודאית" נכונים (אולי) רק ליום כתיבתם.
למדנו שמתחת לציניות ולמרות הדימויים, העם הזה הוא עם בריא, האוהב את ארצו וחפץ בתקומתו. למדנו שהדימויים המתוקשרים על פערים ונוגדנים מדומים. כשדופקים על הדלת עם המון אהבה והקשבה, מתקבלים בשמחה על ידי אחים קשובים.
למדנו שמעט אנשים המתחילים ללכת, מתוך אמונה ומסירות, סוחפים איתם עוד רבים. בדיקה שיטתית מעלה שחמישה עשר אלף איש השתתפו בעצמם בהליכה מדלת אל דלת. יש שהתקשו להאמין שציבור כה גדול יקום ויפעל, ושציבורים מגוונים יפתחו את הדלתות ואת הלבבות.
זה גם המענה לשלב הבא. אם נדע להמשיך ללכת, ביתר שאת וביתר עוצמה, יצטרפו רבים נוספים, מכל המגזרים, לעשייה. נמצא את הכוחות והאנשים, בכדי להגיע לכל בית. אם נדע לא להשתעבד לרדיו ולעיתון המתיימרים לפרש עובדות ולקבוע מציאויות, נוכל בע"ה להתחבר לאחרים ולגלות יחדיו את האמת והתקווה.
שבועות אלו לימדו אותנו שההבחנה בין נאמנות לעם ובין נאמנות לארץ, בין יעדים חברתיים לבין יעדים לאומיים היא מלאכותית. גילינו שתושבי יש"ע ותושבי עיירות הפיתוח וגוש דן הם משולש בל ינתק, הקמים לפעול, איש למען רעהו.
יש שייעצו לתקוף אישית את מניעיו של אדם זה או אחר. אך אנו הוכחנו שעבודה הנעשית מתוך עין טובה, בלי קטרוגים וכעסים ומבלי למתוח ביקורת פוסלת על אדם מסוים, היא הסוחפת והכובשת לבבות.
מאבק שאינו מנוהל על ידי אנשי אסטרטגיה שיווקית, אלא על ידי אנשים פשוטים עם אמת גדולה בלב, יכולה להכריע מערכות משומנות של פרסומאים ויועצים.
בבואנו להתמודד עם ההתנתקות, למדנו מחדש את מושג ההתחברות וטיהרנו אותו. למדנו להתחבר באמת, אל אחרים. יחדיו, להתחבר לחיים של עשייה למען הכלל. נגאלנו משקיעה בפרטיות ולמדנו להתחבר לחיים של מסירות.
במקום לשקוע באינסוף דיוני חירום על עתיד הנוער (ועתיד המבוגרים גם יחד), למדנו שלנוכח פני אידיאל גדול, עובדים יחדיו, כתף אל כתף, צעירים בגופם וצעירים ברוחם.
שבועיים אלו היו תקופה של גילויים. זכינו לגלות את אנשי גוש קטיף היפים, ברגעי גדלותם. פגשנו ציבור שעמד בגבורה תחת מתקפת טרור, שכלל גם התקפה של יותר מ-4000 פגזים. גילינו ציבור מגוון, של חקלאים ותלמידי חכמים, עירוניים ומושבניקים, חילוניים ודתיים. גילינו ציבור שחי מתוך שותפות, עם עמל המשולב בהמון צניעות ופשטות. גילינו מקום המקפל בתוכו את כל היפה בארץ הזאת. חקלאות ועשייה, חזון ואמונה. ומי שידע להתבונן, פגש גם את אנשי צפון השומרון. עם פחות זרקורים ותהילה, עושים לילות כימים, ומוסיפים מייחודם למערכה.
אך בעיקר, למדנו לא להמתין לאחרים. גילינו את העוצמה הנובעת מאתערותא דלתתא כנה ובעלת שורשים עמוקים.
תפקידנו כעת להמשיך ולהעמיק שורשים ושורשיות.
באמונה ננצח.
ראשית, למדנו על עצמנו.
מי האמין, אך לפני שבועיים, שניתן לנצח במשאל הליכוד, ועוד בפער של כעשרים אחוזים?
למדנו שאמונה גדולה, ועמל מטורף סביב השעון, יכולים יחדיו לחולל מהפכה.
ולמדנו את כוחה של האחדות הפנימית, הנעשית ללא היררכיה או כבוד, למען העם וארצו.
שנית, למדנו להכיר אחרים.
למדנו לדעת, שסקרים מלומדים ומציאות "ודאית" נכונים (אולי) רק ליום כתיבתם.
למדנו שמתחת לציניות ולמרות הדימויים, העם הזה הוא עם בריא, האוהב את ארצו וחפץ בתקומתו. למדנו שהדימויים המתוקשרים על פערים ונוגדנים מדומים. כשדופקים על הדלת עם המון אהבה והקשבה, מתקבלים בשמחה על ידי אחים קשובים.
למדנו שמעט אנשים המתחילים ללכת, מתוך אמונה ומסירות, סוחפים איתם עוד רבים. בדיקה שיטתית מעלה שחמישה עשר אלף איש השתתפו בעצמם בהליכה מדלת אל דלת. יש שהתקשו להאמין שציבור כה גדול יקום ויפעל, ושציבורים מגוונים יפתחו את הדלתות ואת הלבבות.
זה גם המענה לשלב הבא. אם נדע להמשיך ללכת, ביתר שאת וביתר עוצמה, יצטרפו רבים נוספים, מכל המגזרים, לעשייה. נמצא את הכוחות והאנשים, בכדי להגיע לכל בית. אם נדע לא להשתעבד לרדיו ולעיתון המתיימרים לפרש עובדות ולקבוע מציאויות, נוכל בע"ה להתחבר לאחרים ולגלות יחדיו את האמת והתקווה.
שבועות אלו לימדו אותנו שההבחנה בין נאמנות לעם ובין נאמנות לארץ, בין יעדים חברתיים לבין יעדים לאומיים היא מלאכותית. גילינו שתושבי יש"ע ותושבי עיירות הפיתוח וגוש דן הם משולש בל ינתק, הקמים לפעול, איש למען רעהו.
יש שייעצו לתקוף אישית את מניעיו של אדם זה או אחר. אך אנו הוכחנו שעבודה הנעשית מתוך עין טובה, בלי קטרוגים וכעסים ומבלי למתוח ביקורת פוסלת על אדם מסוים, היא הסוחפת והכובשת לבבות.
מאבק שאינו מנוהל על ידי אנשי אסטרטגיה שיווקית, אלא על ידי אנשים פשוטים עם אמת גדולה בלב, יכולה להכריע מערכות משומנות של פרסומאים ויועצים.
בבואנו להתמודד עם ההתנתקות, למדנו מחדש את מושג ההתחברות וטיהרנו אותו. למדנו להתחבר באמת, אל אחרים. יחדיו, להתחבר לחיים של עשייה למען הכלל. נגאלנו משקיעה בפרטיות ולמדנו להתחבר לחיים של מסירות.
במקום לשקוע באינסוף דיוני חירום על עתיד הנוער (ועתיד המבוגרים גם יחד), למדנו שלנוכח פני אידיאל גדול, עובדים יחדיו, כתף אל כתף, צעירים בגופם וצעירים ברוחם.
שבועיים אלו היו תקופה של גילויים. זכינו לגלות את אנשי גוש קטיף היפים, ברגעי גדלותם. פגשנו ציבור שעמד בגבורה תחת מתקפת טרור, שכלל גם התקפה של יותר מ-4000 פגזים. גילינו ציבור מגוון, של חקלאים ותלמידי חכמים, עירוניים ומושבניקים, חילוניים ודתיים. גילינו ציבור שחי מתוך שותפות, עם עמל המשולב בהמון צניעות ופשטות. גילינו מקום המקפל בתוכו את כל היפה בארץ הזאת. חקלאות ועשייה, חזון ואמונה. ומי שידע להתבונן, פגש גם את אנשי צפון השומרון. עם פחות זרקורים ותהילה, עושים לילות כימים, ומוסיפים מייחודם למערכה.
אך בעיקר, למדנו לא להמתין לאחרים. גילינו את העוצמה הנובעת מאתערותא דלתתא כנה ובעלת שורשים עמוקים.
תפקידנו כעת להמשיך ולהעמיק שורשים ושורשיות.
באמונה ננצח.