עצמו את העיניים לרגע קט ונסו לדמיין את הרעיון הבא (בכל זאת תיאלצו לפקוח את העיניים, כדי לקרוא מהו הרעיון): אם כל אחד מאיתנו יעשה טובה לשלושה אנשים, סתם, בלי סיבה מיוחדת; והתמורה שלהם תהיה שכל אחד מהם יתחייב גם הוא לעזור לשלושה אנשים אחרים, סתם, בלי סיבה מיוחדת. בסופו של דבר התהליך יתפוס תאוצה, המספרים יגדלו (למתמטיקאים שביניכם, הנה תרגיל פשוט כמה זמן ייקח עד שכל תושבי ישראל ישתתפו בתרגיל גמ"ח זה?) וכך עולמנו יהפוך להרבה יותר טוב.
אפשר עכשיו לפקוח את העיניים ולהגיד בקול רם: "אכן רעיון גאוני, אפילו אפשר לעשות על זה סרט". התפרצתם לדלת פתוחה. הסרט 'גל נמשך', בהפקת חברת נועם, מספר על מורה חדש בכיתה, המאתגר את תלמידיו בשאלה כיצד יוכלו להפוך את העולם לטוב יותר. אחד התלמידים מעלה במוחו הקודח את הרעיון שהובא לעיל, ומכאן ואילך הסיפור מסתבך והולך, עד לסופו הטוב והלקח הנלמד לצדו.
וכאן עולה מאליה השאלה: "איך לא חשבו על זה קודם?" מסתבר שגם כאן התפרצתם לדלת פתוחה. לפני למעלה משנתיים יצא אל מסכי הקולנוע סרט, ששמו המתורגם הוא 'תעביר את זה הלאה'. התסריט מבוסס על סיפורה של סופרת אמריקנית על מורה חדש בכיתה, המבקש מתלמידיו רעיון כיצד לשנות את העולם. מכאן ואילך התסריט מתפתח בכיוון דומה להפליא לסיפור שבסרט 'גל נמשך'.
בשלב ראשון הרעיון ממש הרגיז אותי. מה החוכמה לקחת תסריט של מישהו אחר ולהפיק ממנו סרט? אבל במחשבה שנייה, הגעתי למסקנה שטוב שכך עשו. לסרט הקולנוע ההוליוודי לא הייתי שולח את ילדי, אבל את הסרט גל נמשך הייתי ממליץ להם בחום לראות, ואף ליישם.
הדיון במצוות גמילות החסד הופך את הסרט לחוויה חינוכית, והלקח של עזרה לזולת ודאי לא יזיק ליראת שמים של ילדי ישראל.
לטעמי האישי היה הוגן לציין בגוף הסרט, או על העטיפה, כי הסיפור מבוסס על סרט וספר שכבר יצאו לאור באנגלית. יכול להיות גם שמכך היו הילדים לומדים את הלקח של אמירת האמת, גם אם לא תמיד היא ממש מחמיאה.
זה המקום לציין לשבח את השחקן הצעיר אפרים צוריאל, המשחק את תפקיד הילד שבסרט. למרות גילו הצעיר הוא מצליח למלא את התפקיד בצורה אמינה ובמשחק רגיש. אם רק ירצה להמשיך במקצוע זה, לעניות דעתי, נכונה לו הצלחה רבה.
ואם כבר במחמאות עסקינן, המוסיקה המקורית שנכתבה לסרט אכן מקורית ומרעננת.
לסיום, אם ילד אחד שיצפה בסרט זה יקדיש, בעקבות הצפייה, חלק מזמנו לגמילות חסדים, כבר יכולים המפיקים לטפוח לעצמם על השכם, ולהמשיך במלוא המרץ בהפקת סרטים חינוכיים לילדי ישראל.
אפשר עכשיו לפקוח את העיניים ולהגיד בקול רם: "אכן רעיון גאוני, אפילו אפשר לעשות על זה סרט". התפרצתם לדלת פתוחה. הסרט 'גל נמשך', בהפקת חברת נועם, מספר על מורה חדש בכיתה, המאתגר את תלמידיו בשאלה כיצד יוכלו להפוך את העולם לטוב יותר. אחד התלמידים מעלה במוחו הקודח את הרעיון שהובא לעיל, ומכאן ואילך הסיפור מסתבך והולך, עד לסופו הטוב והלקח הנלמד לצדו.
וכאן עולה מאליה השאלה: "איך לא חשבו על זה קודם?" מסתבר שגם כאן התפרצתם לדלת פתוחה. לפני למעלה משנתיים יצא אל מסכי הקולנוע סרט, ששמו המתורגם הוא 'תעביר את זה הלאה'. התסריט מבוסס על סיפורה של סופרת אמריקנית על מורה חדש בכיתה, המבקש מתלמידיו רעיון כיצד לשנות את העולם. מכאן ואילך התסריט מתפתח בכיוון דומה להפליא לסיפור שבסרט 'גל נמשך'.
בשלב ראשון הרעיון ממש הרגיז אותי. מה החוכמה לקחת תסריט של מישהו אחר ולהפיק ממנו סרט? אבל במחשבה שנייה, הגעתי למסקנה שטוב שכך עשו. לסרט הקולנוע ההוליוודי לא הייתי שולח את ילדי, אבל את הסרט גל נמשך הייתי ממליץ להם בחום לראות, ואף ליישם.
הדיון במצוות גמילות החסד הופך את הסרט לחוויה חינוכית, והלקח של עזרה לזולת ודאי לא יזיק ליראת שמים של ילדי ישראל.
לטעמי האישי היה הוגן לציין בגוף הסרט, או על העטיפה, כי הסיפור מבוסס על סרט וספר שכבר יצאו לאור באנגלית. יכול להיות גם שמכך היו הילדים לומדים את הלקח של אמירת האמת, גם אם לא תמיד היא ממש מחמיאה.
זה המקום לציין לשבח את השחקן הצעיר אפרים צוריאל, המשחק את תפקיד הילד שבסרט. למרות גילו הצעיר הוא מצליח למלא את התפקיד בצורה אמינה ובמשחק רגיש. אם רק ירצה להמשיך במקצוע זה, לעניות דעתי, נכונה לו הצלחה רבה.
ואם כבר במחמאות עסקינן, המוסיקה המקורית שנכתבה לסרט אכן מקורית ומרעננת.
לסיום, אם ילד אחד שיצפה בסרט זה יקדיש, בעקבות הצפייה, חלק מזמנו לגמילות חסדים, כבר יכולים המפיקים לטפוח לעצמם על השכם, ולהמשיך במלוא המרץ בהפקת סרטים חינוכיים לילדי ישראל.