שאלה
רצח בנות משפחת חטואל הוכיח שאין לנו מה לעשות בגוש קטיף. מותם של ששת חיילי גבעתי בשייח' זיתון הוכיח שמוכרחים לעזוב מיד את נצרים. מה הוכיח מותו של החייל בהר דב לפני שבוע?
אויב האנושות
התקשורת האמריקנית למדה משהו מהתקשורת הישראלית. היא מיחזרה מליון פעם את תצלומי ההתעללות המחליאה באסירים העירקיים, כאילו היתה זו המהות העיקרית של הנוכחות האמריקנית על גדות הפרת והחידקל. בן לילה נוצרה סימטריה מלאכותית בין מדיניות רשע ארוכת שנים של משטר עיראקי שלם לבין מדיניות פרטית של קומץ חיילים חריגים.
דונאלד רמספלד, כמו אחדים מעמיתיו הישראליים בדור האחרון, גילה לתדהמתו, שכל הנבזויות הממוסדות של האויב בטלות פתאום בששים לעומת מעלליה של טוראית לנדי אינגלנד אחת. מולו התייצבה תקשורת מוסרנית, שמעולם לא העניקה חשיפה דומה לנעשה במרתפי העינויים של סאדאם חוסיין, יאסר ערפאת או משפחת אסאד. מועמר קדאפי נחשב היום בעיניה לאיש הגון, את הנסיכים העריצים של סעודיה היא מראיינת בחרדת קודש, ורק ראמספלד הוא בן בליעל שחייב להתפטר מיד.
המכפיש שהוכפש
מיכאל בריזון, שקוראי 'ידיעות אחרונות' מכירים בתור ב. מיכאל, הוא אחד הכותבים הפוגעניים ביותר בעיתונות העברית. שבוע אחרי שבוע הוא שופך אש וגפרית על אישים ומגזרים השנואים עליו. אבוי למי שנתפס ברשתו.
לפני שבועיים, למשל, הוא כתב על ראש-הממשלה חוות דעת שאילו פורסמה בעיתון ימני היתה מזכה את כותבה בלינץ' תקשורתי או אף בזימון לחקירה משטרתית. "הוא טוב רק בלהיות רע", תיאר בריזון את שרון, "מסוג האנשים שמעבירים זקנה את הכביש רק כדי שיקל עליהם ללסטם שם את ארנקה, ואם יתנו נדבה לקבצן הם ידחפו אותה במורד גרונו, כדי שייחנק בה".
בקיץ שעבר, אחרי שהשר פריצקי הציע להגלות את המתנחלים מיש"ע לנגב, טען בריזון שמדובר ברעיון רע, ולאו דווקא בגלל שרחמיו נכמרו עליהם: "האנשים הרעים, שהושחתו ופונקו בעשרות שנים של אדנות, טירוף ובטלנות, הם פגע רע נפיץ ומסוכן. אם חס וחלילה יגיעו במקובץ לגליל או לנגב, אין ספק שהם יעוללו שם את אשר עוללו בגדה המערבית. הרגלי נבלה כהרגלים שרכשו שם אין מאבדים בין לילה. וכל עוד לא נעקרו מקרבם מידותיהם הרעות, שום דוד שמש ושום שימשה לא יהיו בטוחים מרשעת נעריהם. שום מטע ושום שדה לא יהיו מוגנים מפראותם. יידרשו שנים רבות עד שבני הדור הזה, דור מתנחלי הכיבוש, ישובו ויהיו כאחד האדם".
חנה אייזנמן, איכפתניקית ירושלמית, הגיבה על דברי הנאצה הללו במאמר ב'הצופה', ולא בררה במלים. היא האשימה את בריזון באנטישמיות מדרגה ראשונה וייחסה לו שימוש בטיעונים נוסח גבלס. כבדרך אגב גם הזכירה שבריזון עצמו הוא הוגה רעיון הגלייתם של המתנחלים לנגב. לפני תריסר שנים פירסם רשימה שבה הציע לגרשם דווקא לשם, ולא למרכז הארץ, פן "יצלפו על ילדי השכנים".
בריזון קרא את דברי אייזנמן ב'הצופה' ונעלב עד עמקי נשמתו. האיש שכמעט מדי שבוע נועץ את עטו בזולתו לא היה מוכן להבליג כאשר עטם של אחרים ננעצה בו. הוא הגיש נגד אייזנמן ונגד 'הצופה' תביעה על הוצאת לשון הרע, בטענה שהציגו אותו "באורח מבזה ומכפיש" ושנגרמה לו "עגמת נפש רבה". בית משפט השלום בירושלים התבקש להשית עליהם תשלום פיצויים בסך 200 אלף ש"ח לפחות.
לפני שבוע החליט בית המשפט לדחות את התביעה. השופט, נעם סולברג, אמנם מתח ביקורת נמרצת על סגנונה של אייזנמן, אבל בשורה התחתונה קבע שהיא הגיבה בתום לב על דברי לשון הרע שפירסם בריזון על המתנחלים. "כחריפות לשון הרע שפורסמה קודם לכן, כן עוצמת הגינוי", פסק סולברג. בהכרעת הדין שלו נרמז שאם המתנחלים היו מגישים תביעת דיבה נגד התובע, היה להם סיכוי טוב לזכות.
סכנה מתרחקת
לוח הזמנים של הנסיגה הולך ומתרווח. בתחילת החורף העריך השר אולמרט שהיישובים הראשונים בחוף עזה יפונו כבר בחודש יוני; בערב פסח התנבא ראש-הממשלה שעד פסח הבא תהיה הנסיגה מעזה מעיצומה, והשבוע כבר דיבר שר הבטחון על עקירת ישובים בתוך חמש שנים. בגוש קטיף ממתינים בתחושת הקלה לתחזיות הבאות.
היו זמנים
יוסף לפיד, התייצב השבוע בראש השדולה לקידום נסיגות חד צדדיות, ולו גם במחיר פירוק הממשלה. באתר האינטרנט של תנועתו עדיין מופיע מאמרו מערב הבחירות האחרונות נגד נסיגות שכאלו (מאמר שהופץ השבוע בידי פעילת הימין החרוצה סוזי דים): "האם מצנע באמת מאמין, שאם צה"ל ייסוג באופן חד-צדדי לקו הירוק אז הפלשתינאים יפסיקו את הטרור? או שהם יראו בנסיגה ללא הסכם הוכחה לכך שהרצח מנצח, וימשיכו בטרור מהקו היותר קרוב לבתינו? ומה יעשה מצנע במתנחלים שאינם רוצים להתפנות? יפקיר אותם לנפשם? יעלה אותם בכוח על משאיות? יגרום למלחמת אזרחים? על מה הוא מדבר?!".
אלקנה לא מתנתקת
לפני שבוע כתבתי כאן שבאלקנה הצביעו יותר מ-80 מתפקדי ליכוד בעד ההתנתקות. ליכודניקים מקומיים מבקשים להבהיר שמלבדם הצביעו באלקנה מתפקדים משלושה ישובים אחרים בסביבה: שערי תקווה, עץ אפרים ואורנית. הבהרתי.
ציטוט השבוע
"יש לי הרבה הבנה וסימפטיה לכל סרבן מצפון בכל תחום. זו מציאות טובה שאנשים מתנהגים לפי צו מצפונם. זו יכולה להיות תופעה חיובית המייצגת מעורבות ואיכפתיות חברתית" (היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, השבוע. מוגש כשירות לציבור החיילים הדתי והימני לקראת פינוי המאחזים).
רצח בנות משפחת חטואל הוכיח שאין לנו מה לעשות בגוש קטיף. מותם של ששת חיילי גבעתי בשייח' זיתון הוכיח שמוכרחים לעזוב מיד את נצרים. מה הוכיח מותו של החייל בהר דב לפני שבוע?
אויב האנושות
התקשורת האמריקנית למדה משהו מהתקשורת הישראלית. היא מיחזרה מליון פעם את תצלומי ההתעללות המחליאה באסירים העירקיים, כאילו היתה זו המהות העיקרית של הנוכחות האמריקנית על גדות הפרת והחידקל. בן לילה נוצרה סימטריה מלאכותית בין מדיניות רשע ארוכת שנים של משטר עיראקי שלם לבין מדיניות פרטית של קומץ חיילים חריגים.
דונאלד רמספלד, כמו אחדים מעמיתיו הישראליים בדור האחרון, גילה לתדהמתו, שכל הנבזויות הממוסדות של האויב בטלות פתאום בששים לעומת מעלליה של טוראית לנדי אינגלנד אחת. מולו התייצבה תקשורת מוסרנית, שמעולם לא העניקה חשיפה דומה לנעשה במרתפי העינויים של סאדאם חוסיין, יאסר ערפאת או משפחת אסאד. מועמר קדאפי נחשב היום בעיניה לאיש הגון, את הנסיכים העריצים של סעודיה היא מראיינת בחרדת קודש, ורק ראמספלד הוא בן בליעל שחייב להתפטר מיד.
המכפיש שהוכפש
מיכאל בריזון, שקוראי 'ידיעות אחרונות' מכירים בתור ב. מיכאל, הוא אחד הכותבים הפוגעניים ביותר בעיתונות העברית. שבוע אחרי שבוע הוא שופך אש וגפרית על אישים ומגזרים השנואים עליו. אבוי למי שנתפס ברשתו.
לפני שבועיים, למשל, הוא כתב על ראש-הממשלה חוות דעת שאילו פורסמה בעיתון ימני היתה מזכה את כותבה בלינץ' תקשורתי או אף בזימון לחקירה משטרתית. "הוא טוב רק בלהיות רע", תיאר בריזון את שרון, "מסוג האנשים שמעבירים זקנה את הכביש רק כדי שיקל עליהם ללסטם שם את ארנקה, ואם יתנו נדבה לקבצן הם ידחפו אותה במורד גרונו, כדי שייחנק בה".
בקיץ שעבר, אחרי שהשר פריצקי הציע להגלות את המתנחלים מיש"ע לנגב, טען בריזון שמדובר ברעיון רע, ולאו דווקא בגלל שרחמיו נכמרו עליהם: "האנשים הרעים, שהושחתו ופונקו בעשרות שנים של אדנות, טירוף ובטלנות, הם פגע רע נפיץ ומסוכן. אם חס וחלילה יגיעו במקובץ לגליל או לנגב, אין ספק שהם יעוללו שם את אשר עוללו בגדה המערבית. הרגלי נבלה כהרגלים שרכשו שם אין מאבדים בין לילה. וכל עוד לא נעקרו מקרבם מידותיהם הרעות, שום דוד שמש ושום שימשה לא יהיו בטוחים מרשעת נעריהם. שום מטע ושום שדה לא יהיו מוגנים מפראותם. יידרשו שנים רבות עד שבני הדור הזה, דור מתנחלי הכיבוש, ישובו ויהיו כאחד האדם".
חנה אייזנמן, איכפתניקית ירושלמית, הגיבה על דברי הנאצה הללו במאמר ב'הצופה', ולא בררה במלים. היא האשימה את בריזון באנטישמיות מדרגה ראשונה וייחסה לו שימוש בטיעונים נוסח גבלס. כבדרך אגב גם הזכירה שבריזון עצמו הוא הוגה רעיון הגלייתם של המתנחלים לנגב. לפני תריסר שנים פירסם רשימה שבה הציע לגרשם דווקא לשם, ולא למרכז הארץ, פן "יצלפו על ילדי השכנים".
בריזון קרא את דברי אייזנמן ב'הצופה' ונעלב עד עמקי נשמתו. האיש שכמעט מדי שבוע נועץ את עטו בזולתו לא היה מוכן להבליג כאשר עטם של אחרים ננעצה בו. הוא הגיש נגד אייזנמן ונגד 'הצופה' תביעה על הוצאת לשון הרע, בטענה שהציגו אותו "באורח מבזה ומכפיש" ושנגרמה לו "עגמת נפש רבה". בית משפט השלום בירושלים התבקש להשית עליהם תשלום פיצויים בסך 200 אלף ש"ח לפחות.
לפני שבוע החליט בית המשפט לדחות את התביעה. השופט, נעם סולברג, אמנם מתח ביקורת נמרצת על סגנונה של אייזנמן, אבל בשורה התחתונה קבע שהיא הגיבה בתום לב על דברי לשון הרע שפירסם בריזון על המתנחלים. "כחריפות לשון הרע שפורסמה קודם לכן, כן עוצמת הגינוי", פסק סולברג. בהכרעת הדין שלו נרמז שאם המתנחלים היו מגישים תביעת דיבה נגד התובע, היה להם סיכוי טוב לזכות.
סכנה מתרחקת
לוח הזמנים של הנסיגה הולך ומתרווח. בתחילת החורף העריך השר אולמרט שהיישובים הראשונים בחוף עזה יפונו כבר בחודש יוני; בערב פסח התנבא ראש-הממשלה שעד פסח הבא תהיה הנסיגה מעזה מעיצומה, והשבוע כבר דיבר שר הבטחון על עקירת ישובים בתוך חמש שנים. בגוש קטיף ממתינים בתחושת הקלה לתחזיות הבאות.
היו זמנים
יוסף לפיד, התייצב השבוע בראש השדולה לקידום נסיגות חד צדדיות, ולו גם במחיר פירוק הממשלה. באתר האינטרנט של תנועתו עדיין מופיע מאמרו מערב הבחירות האחרונות נגד נסיגות שכאלו (מאמר שהופץ השבוע בידי פעילת הימין החרוצה סוזי דים): "האם מצנע באמת מאמין, שאם צה"ל ייסוג באופן חד-צדדי לקו הירוק אז הפלשתינאים יפסיקו את הטרור? או שהם יראו בנסיגה ללא הסכם הוכחה לכך שהרצח מנצח, וימשיכו בטרור מהקו היותר קרוב לבתינו? ומה יעשה מצנע במתנחלים שאינם רוצים להתפנות? יפקיר אותם לנפשם? יעלה אותם בכוח על משאיות? יגרום למלחמת אזרחים? על מה הוא מדבר?!".
אלקנה לא מתנתקת
לפני שבוע כתבתי כאן שבאלקנה הצביעו יותר מ-80 מתפקדי ליכוד בעד ההתנתקות. ליכודניקים מקומיים מבקשים להבהיר שמלבדם הצביעו באלקנה מתפקדים משלושה ישובים אחרים בסביבה: שערי תקווה, עץ אפרים ואורנית. הבהרתי.
ציטוט השבוע
"יש לי הרבה הבנה וסימפטיה לכל סרבן מצפון בכל תחום. זו מציאות טובה שאנשים מתנהגים לפי צו מצפונם. זו יכולה להיות תופעה חיובית המייצגת מעורבות ואיכפתיות חברתית" (היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, השבוע. מוגש כשירות לציבור החיילים הדתי והימני לקראת פינוי המאחזים).