ציטוט השבוע
"אל תשתתפו בצערי, אין בי צער. יש בי גאווה. השתתפו בגאוותי" (עדנה חקאני, אמו של סרן אביב חקאני הי"ד, מהרוגי אסון הנגמ"ש השני, בהלוויית בנה).
בסך הכל הפגנה
כשהמוני חרדים וציונים-דתיים קיימו לפני כמה שנים בירושלים הפגנה מדהימה נגד בג"ץ, אף אחד מהדוברים בעצרת לא השתטה לטעון, שהמפגינים מייצגים את רוב העם. על אף שהיו שם בערך פי שניים מפגינים ממפגיני השמאל השבוע, שום כלי תקשורת לא תהה, שמא מתחילה פה התקוממות של העם כולו נגד הממסד המשפטי. אמנם היתה התפעלות כללית ממספר המשתתפים, אבל היה גם ברור שהוא מעיד אך ורק על עוצמת הרגשות של הדתיים בסוגיית בג"ץ ועל מידם נחישותם, ולא על שום דבר מעבר לכך. נשיא המדינה דאז, שבימים אלה הפך פתאום למושא געגועים בימין, לא הכריז ש"הקריאה שנשמעה בעצרת נגד בג"ץ מבטאת את רצון העם".
גם הפגנת השמאל במוצ"ש לא הוכיחה מאומה על רצון העם. היא לא הצביעה על שום שינוי במאזן הכוחות בין מצדדי הנסיגה מעזה לבין מתנגדי הנסיגה. בסך הכל קיבלנו שם הוכחה שהשמאל העצל מגלה ניצני חריצות. הוא הרי לא הצליח לסחוף אחריו לכיכר אזרחים ממחנות אחרים ולא העלה על הבמה שחקני חיזוק משמעותיים. הנואמים היו אותם נואמים, פחות או יותר, והעיתונאים אותם עיתונאים. לא עולה להם כסף לדווח שהגיעו 150 אלף מפגינים כשבעצם הגיעו רק 50 אלף, מקסימום 60 אלף.
געגועים לעזה 94'
אנשי שמאל קיצוני, ממארגני ההפגנה במוצ"ש, הציבו מול מעונו של ראש הממשלה בירושלים שלט ועליו מספר החללים שנפלו בעזה מאז משאל מתפקדי הליכוד. התגובה המתבקשת, הבלתי נמנעת, היא הצבת שלט דומה מול בתיהם של שמעון פרס, יוסי ביילין ויוסי שריד, מעמודי התווך של תהליך אוסלו, ועליו מספר חללי התהליך. זה חשוב לאו דווקא כדי לנגח אותם, אלא כדי להזכיר לציבור המוסת ושטוף המוח למי מגיעה זכות היוצרים האמיתית על הגיהנום העכשווי בעזה.
עד שפרס ושות' העבירו את עזה לערפאת, בדיוק החודש לפני 10 שנים, כמות הפיגועים בה היתה זעומה ביחס למתרחש שם כעת. במשך 27 שנות "הכיבוש" לא הגיעה המשקל המצטבר של חומר הנפץ בפיגועים שם נגד כוחותינו למשקל המטען שהופעל בפיגוע נגד הנגמ"ש בשייח' זייתון. אפילו פעם אחת לא נורתה אז על חיילינו פצצת אר.פי.ג'י, כמו זו שנורתה לפני שבוע נגד הנגמ"ש בציר פילדלפי, וגרמה למותם של חמישה חיילים. הושלכו קצת רימונים, נורו יריות, הופעלו מטענים פרימטיביים, ופה ושם גם קופדו חיי אדם. זה היה קשה, אבל היום אנחנו כבר יודעים שהאלטרנטיבה היתה קשה פי כמה. האנשים שהמיטו אותה עלינו מטיפים היום מוסר בכיכרות במקום לפקוד בתי משפחות שכולות ולבקש סליחה.
לא אקטואלי
אנשי ימין שתיעבו כל השנים את הסיסמה 'שטחים תמורת שלום', ישמחו לשמוע שגם השמאל כבר מתעב אותה. פרופ' עמירם גולדבלום, מאשיות תנועת שלום עכשיו, טען השבוע במדור המכתבים למערכת של 'הארץ', במסגרת התפלמסות רעיונית נוקבת עם שותפו לדרך עקיבא אלדר, ש"זוהי סיסמה מלאת יוהרה שמסתתרת מאחוריה ההשקפה שהכיבוש מותר ואף חיוני כדי להשיג שלום".
עכשיו גולדבלום צריך רק להסביר מדוע באתר האינטרנט של התנועה עדיין כתוב במפורש ש"שלום עכשיו קמה להשגת מטרה אחת: שכנוע דעת הקהל בישראל בצורך להשגת שלום צודק ופיוס היסטורי על יסוד העיקרון של שטחים תמורת שלום".
התנחלות חדשה
למחרת פיגוע הנגמ"ש בציר פילדלפי התראיין השר אפי איתם ביומן הבוקר של גל"ץ. גולן יוכפז, שתיפקד באותו בוקר כמו דובר של ארגון '4 אמהות', היפנה לו, כביכול בשם האב השכול שלמה וישינסקי, את הטענה הנוקבת הבאה: "הוא אומר, אני לא רוצה שהבן שלי ישלם בדמו על כל המתנחלים בנחל עוז".
"אני בטוח שלא התכוונת להגיד נחל עוז", השיב אפי איתם בעדינות, ויוכפז שתק. מעניין מה חשבו באותו רגע המאזינים הקיבוצניקים בנחל עוז.
מסירות נפש
הכנסת העלתה השבוע את אחוז החסימה עד כדי שלושה מנדטים מינימום למפלגה. אך אל דאגה, גם בבחירות הבאות ירוצו לכנסת שלל רשימות ימניות זעירות, וכרגיל הן גם יגרפו רבבות קולות, שאמנם לא יספיקו להן להיכנס לכנסת, אבל לפחות יכאיבו למפלגות הימניות הגדולות, וזה הרי העיקר.
המערכה האחרונה
חבל, חבל שלא נרשם פרוטוקול מסודר של הדברים שהשמיעו השבוע שלושה שופטים מחוזיים במערכה האחרונה של משפט ערוץ 7. אחרי 6 שנות ישיבה על ספסל הנאשמים היה נעים לשמוע את השופטים מכניסים קצת פרופורציות לכל הפרשה. נציגת פרקליטות המדינה, שהיססה לשעות להמלצתם למשוך את הערעור על "קולת" עונשנו, ספגה מהם מקלחת קרה. הם הזכירו לה את כל מה שהתאמצה לטשטש לאורך המשפט: ששידורי ערוץ 7 התבצעו במשך שנים בהסכמה שבשתיקה מצד השלטון, שהכנסת קיבלה חוק המסדיר את שידורי הערוץ, ושלא יתכן לתלות על גבנו השחוח את כל האחריות לשידורים הפיראטיים בישראל.
כשהתובעת הנבוכה טענה שיעקב כץ (כצל'ה) נאשם גם בהגשת תצהיר כוזב לבג"ץ, ולא רק בשידורים בלתי חוקיים, השופטת יפה הכט כמעט התפוצצה. אין יום שלא מופיעים בפנינו עדי שקר, אמרה, ואף פעם הפרקליטות לא טורחת להגיש נגדם כתב אישום. אחר-כך הזהירה אותה ש"אם תתעקשי, נכתוב דברים שלא ינעמו לכם". התובעת, בשברון לב ממש, הודיעה על משיכת הערעור.
שעון פורז
ואלה זמני כניסת השבת בתל-אביב בשיא הקיץ הבא (י"ט סיון תשס"ה): 21.31. כניסת השבת: 20.29. זריחת השמש ביום הקצר ביותר בשנה (ט' בטבת תשס"ה): 07.38. שעת הסיום של צום תשעה באב תשס"ה: 21.02.
מי שמעוניין למנוע את הסיוט הזה, חייב לשכנע את ח"כי הימין והדתיים לדחות את חוק פורז החדש להעמקת שעון הקיץ, ויפה שעה אחת קודם.
"אל תשתתפו בצערי, אין בי צער. יש בי גאווה. השתתפו בגאוותי" (עדנה חקאני, אמו של סרן אביב חקאני הי"ד, מהרוגי אסון הנגמ"ש השני, בהלוויית בנה).
בסך הכל הפגנה
כשהמוני חרדים וציונים-דתיים קיימו לפני כמה שנים בירושלים הפגנה מדהימה נגד בג"ץ, אף אחד מהדוברים בעצרת לא השתטה לטעון, שהמפגינים מייצגים את רוב העם. על אף שהיו שם בערך פי שניים מפגינים ממפגיני השמאל השבוע, שום כלי תקשורת לא תהה, שמא מתחילה פה התקוממות של העם כולו נגד הממסד המשפטי. אמנם היתה התפעלות כללית ממספר המשתתפים, אבל היה גם ברור שהוא מעיד אך ורק על עוצמת הרגשות של הדתיים בסוגיית בג"ץ ועל מידם נחישותם, ולא על שום דבר מעבר לכך. נשיא המדינה דאז, שבימים אלה הפך פתאום למושא געגועים בימין, לא הכריז ש"הקריאה שנשמעה בעצרת נגד בג"ץ מבטאת את רצון העם".
גם הפגנת השמאל במוצ"ש לא הוכיחה מאומה על רצון העם. היא לא הצביעה על שום שינוי במאזן הכוחות בין מצדדי הנסיגה מעזה לבין מתנגדי הנסיגה. בסך הכל קיבלנו שם הוכחה שהשמאל העצל מגלה ניצני חריצות. הוא הרי לא הצליח לסחוף אחריו לכיכר אזרחים ממחנות אחרים ולא העלה על הבמה שחקני חיזוק משמעותיים. הנואמים היו אותם נואמים, פחות או יותר, והעיתונאים אותם עיתונאים. לא עולה להם כסף לדווח שהגיעו 150 אלף מפגינים כשבעצם הגיעו רק 50 אלף, מקסימום 60 אלף.
געגועים לעזה 94'
אנשי שמאל קיצוני, ממארגני ההפגנה במוצ"ש, הציבו מול מעונו של ראש הממשלה בירושלים שלט ועליו מספר החללים שנפלו בעזה מאז משאל מתפקדי הליכוד. התגובה המתבקשת, הבלתי נמנעת, היא הצבת שלט דומה מול בתיהם של שמעון פרס, יוסי ביילין ויוסי שריד, מעמודי התווך של תהליך אוסלו, ועליו מספר חללי התהליך. זה חשוב לאו דווקא כדי לנגח אותם, אלא כדי להזכיר לציבור המוסת ושטוף המוח למי מגיעה זכות היוצרים האמיתית על הגיהנום העכשווי בעזה.
עד שפרס ושות' העבירו את עזה לערפאת, בדיוק החודש לפני 10 שנים, כמות הפיגועים בה היתה זעומה ביחס למתרחש שם כעת. במשך 27 שנות "הכיבוש" לא הגיעה המשקל המצטבר של חומר הנפץ בפיגועים שם נגד כוחותינו למשקל המטען שהופעל בפיגוע נגד הנגמ"ש בשייח' זייתון. אפילו פעם אחת לא נורתה אז על חיילינו פצצת אר.פי.ג'י, כמו זו שנורתה לפני שבוע נגד הנגמ"ש בציר פילדלפי, וגרמה למותם של חמישה חיילים. הושלכו קצת רימונים, נורו יריות, הופעלו מטענים פרימטיביים, ופה ושם גם קופדו חיי אדם. זה היה קשה, אבל היום אנחנו כבר יודעים שהאלטרנטיבה היתה קשה פי כמה. האנשים שהמיטו אותה עלינו מטיפים היום מוסר בכיכרות במקום לפקוד בתי משפחות שכולות ולבקש סליחה.
לא אקטואלי
אנשי ימין שתיעבו כל השנים את הסיסמה 'שטחים תמורת שלום', ישמחו לשמוע שגם השמאל כבר מתעב אותה. פרופ' עמירם גולדבלום, מאשיות תנועת שלום עכשיו, טען השבוע במדור המכתבים למערכת של 'הארץ', במסגרת התפלמסות רעיונית נוקבת עם שותפו לדרך עקיבא אלדר, ש"זוהי סיסמה מלאת יוהרה שמסתתרת מאחוריה ההשקפה שהכיבוש מותר ואף חיוני כדי להשיג שלום".
עכשיו גולדבלום צריך רק להסביר מדוע באתר האינטרנט של התנועה עדיין כתוב במפורש ש"שלום עכשיו קמה להשגת מטרה אחת: שכנוע דעת הקהל בישראל בצורך להשגת שלום צודק ופיוס היסטורי על יסוד העיקרון של שטחים תמורת שלום".
התנחלות חדשה
למחרת פיגוע הנגמ"ש בציר פילדלפי התראיין השר אפי איתם ביומן הבוקר של גל"ץ. גולן יוכפז, שתיפקד באותו בוקר כמו דובר של ארגון '4 אמהות', היפנה לו, כביכול בשם האב השכול שלמה וישינסקי, את הטענה הנוקבת הבאה: "הוא אומר, אני לא רוצה שהבן שלי ישלם בדמו על כל המתנחלים בנחל עוז".
"אני בטוח שלא התכוונת להגיד נחל עוז", השיב אפי איתם בעדינות, ויוכפז שתק. מעניין מה חשבו באותו רגע המאזינים הקיבוצניקים בנחל עוז.
מסירות נפש
הכנסת העלתה השבוע את אחוז החסימה עד כדי שלושה מנדטים מינימום למפלגה. אך אל דאגה, גם בבחירות הבאות ירוצו לכנסת שלל רשימות ימניות זעירות, וכרגיל הן גם יגרפו רבבות קולות, שאמנם לא יספיקו להן להיכנס לכנסת, אבל לפחות יכאיבו למפלגות הימניות הגדולות, וזה הרי העיקר.
המערכה האחרונה
חבל, חבל שלא נרשם פרוטוקול מסודר של הדברים שהשמיעו השבוע שלושה שופטים מחוזיים במערכה האחרונה של משפט ערוץ 7. אחרי 6 שנות ישיבה על ספסל הנאשמים היה נעים לשמוע את השופטים מכניסים קצת פרופורציות לכל הפרשה. נציגת פרקליטות המדינה, שהיססה לשעות להמלצתם למשוך את הערעור על "קולת" עונשנו, ספגה מהם מקלחת קרה. הם הזכירו לה את כל מה שהתאמצה לטשטש לאורך המשפט: ששידורי ערוץ 7 התבצעו במשך שנים בהסכמה שבשתיקה מצד השלטון, שהכנסת קיבלה חוק המסדיר את שידורי הערוץ, ושלא יתכן לתלות על גבנו השחוח את כל האחריות לשידורים הפיראטיים בישראל.
כשהתובעת הנבוכה טענה שיעקב כץ (כצל'ה) נאשם גם בהגשת תצהיר כוזב לבג"ץ, ולא רק בשידורים בלתי חוקיים, השופטת יפה הכט כמעט התפוצצה. אין יום שלא מופיעים בפנינו עדי שקר, אמרה, ואף פעם הפרקליטות לא טורחת להגיש נגדם כתב אישום. אחר-כך הזהירה אותה ש"אם תתעקשי, נכתוב דברים שלא ינעמו לכם". התובעת, בשברון לב ממש, הודיעה על משיכת הערעור.
שעון פורז
ואלה זמני כניסת השבת בתל-אביב בשיא הקיץ הבא (י"ט סיון תשס"ה): 21.31. כניסת השבת: 20.29. זריחת השמש ביום הקצר ביותר בשנה (ט' בטבת תשס"ה): 07.38. שעת הסיום של צום תשעה באב תשס"ה: 21.02.
מי שמעוניין למנוע את הסיוט הזה, חייב לשכנע את ח"כי הימין והדתיים לדחות את חוק פורז החדש להעמקת שעון הקיץ, ויפה שעה אחת קודם.