כן, זה טרנספר
צריך לקרוא לילד בשמו. מה שאריק שרון מתכנן לנו הוא טרנספר, גירוש של למעלה מ-8000 יהודים מבתיהם ומאדמתם.
טרנספר בגוש קטיף ובצפון השומרון פירושו גם הרס של 42 בתי כנסת, שש ישיבות הסדר, מכינה קדם-צבאית, אולפנות, מדרשות ומכללות אקדמיות. פירושו עקירת בתי קברות יהודיים. הטרנספר הזה פירושו הרס של אזור חקלאי פורח, המייצר את מיטב הירקות של המדינה וחלק ניכר מהיצוא החקלאי של ישראל.
דגל שחור מתנוסס מעל פקודת הגירוש של אריק שרון וחבר מרעיו. כדי לגרש יהודים מאדמתם בארץ ישראל יצטרך אריק שרון לסלק אותי (בכל המשמעויות), כי אני אשכב לפני הבולדוזרים. שלא יפחיד אותי אריק שרון ("נמצה את הדין עם מי שיתנגד"). "את האלקים אני ירא", ולא את שרון ואולמרט.
מורי ורבי, הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל אמר בשיחה בישיבת מרכז הרב ביום העצמאות הראשון לאחר מלחמת יום הכיפורים את הדברים הללו: "החיוב של 'והורשתם את הארץ וישבתם בה' הוא שהארץ תהיה בידנו 'ולא נעזבנה ביד זולתנו מן האומות' כלשון קודשו הברורה של הרמב"ן, מצוות עשה דאורייתא, ברורה ומוחלטת, כלל ישראלית, שעל הארץ הזאת לכל גבולותיה אנו מחויבים במסירות נפש. כשמגיע מצב של כפייה, אם תהיה מצד הגויים או אם חלילה מצד יהודים, בגלל שיבושי פוליטיקה ושיבושי דעות כולנו מחויבים ליהרג ולא לעבור" (הביא את דבריו ד"ר חגי בן ארצי).
ואידך זיל גמור.
יום ראשון בבוקר:
'מחלקה ראשונה' של יואב יצחק (העיתונים האחרים מתעלמים) כותב: מקורות ערביים מדווחים שמשלחת מודיעין מצרית ומשלחת מודיעין בריטית עשויות להגיע עד סוף החודש לרצועת עזה, כדי להיערך לקראת פינוי ישראלי. מפקד הביטחון הלאומי הפלשתיני בצפון הרצועה אמר בסוף השבוע כי מנגנוני הביטחון הפלשתינים זקוקים לציוד צבאי, נשק ותחמושת...
יום ראשון בערב:
מוצב אורחן בין כיסופים לכפר דרום מפוצץ על-ידי טרוריסטים פלשתינים. חייל גבעתי רועי נסים נופל בקרב ועוד חיילים נפצעים. אש נפתחת על כוחות החילוץ.
בתשקורת קוראים לצאת במהירות מרצועת עזה.
יום שני בבוקר:
טילי קסאם פוגעים בשדרות. איש יהודי נרצח. ילד יהודי נרצח. במוחות המשובשים של אזרחי ישראל שטופי התשקורת האשם הוא 'מגן דוד אדום' ולא ארגוני הטרור הפלשתיניים.
יום שלישי:
לצאת משדרות! מה יש לנו לעשות שם?! מקום מוכה אבטלה. מה איבדנו שם? בשביל מקום כזה שווה שייהרגו חיילים? שיעברו לאשקלון, לאשדוד, לבאר שבע... מה, הם לא רוצים? מי שלא ייצא משדרות לא יקבל שום פיצוי, ונמצה איתו את הדין...
ואידך זיל גמור.
סיור בהתיישבות
בחודשים האחרונים אני מקבל כמויות אדירות של כימותרפיה. הדבר אמור לצמצם את הגידול הסרטני, אבל כידוע הוא מחליש מאד. כל זה אינו מונע ממני לבקר את חברי במאחזים, בגבעות, ביישובי יהודה ושומרון...
בשבוע האחרון יצאתי לגוש ההתיישבות מזרחית לשילה ושבות רחל. ביקרנו בגבעת אחיה, עדי עד, הבית האדום, אש קודש. כל האזור זרוע בתים יהודיים, בקבוצות, בבודדים. בתים יהודיים עד בקעת הירדן במזרח. יוצקים תקרות, מרצפים דרכים, מטפחים שטחי מרעה. פגשנו את חן בן אליהו מגדר שטח של ארבעים דונם המיועד למטע זיתים ועצי פרי, ובקרוב יבנה שם את ביתו. לאנשים יש זיק בעיניים.
ממשיכים לחומש, 650 מטר מעל פני הים. נוף מהחרמון עד ארובות אשקלון. יישוב די מבודד. ישיבת הסדר עם שלושים תלמידים בצד המשפחות הוותיקות במקום. אני מסביר לצנועים האלה שהם האוונגרד, המשמרות הקדמיים של עם ישראל, שהם דור העתיד של הארץ הנפלאה הזאת. הקיץ עומדות להצטרף עוד כמה משפחות לחומש.
שא-נור מלאה. עשר משפחות צעירות הגיעו בשנה וחצי האחרונות. חלק מהאמנים העולים מרוסיה שנטשו חזרו לשא-נור. שלוש משפחות רוצות להגיע הקיץ, ויצטרכו להביא עבורן קרוואנים, כי אין אף דירה פנויה. לפני שבועיים הכניס ידידי שאול חלפון ספר תורה ספרדי חדש לשא-נור. הספר היה גדול, ולא נכנס לארון הקודש. תוך שלושה ימים הביא חלפון ארון קודש חדש. עכשיו הוא כבר סימן 'שנורגריסט' (מסגרת של עמודים וחוטים לסימון יסודות), ומתחילים לבנות בית כנסת.
בדרך משובשת ומסוכנת אנו ממשיכים למבוא דותן. לאחר ששלושה חברים נרצחו עזבו ארבעים משפחות. ארבעים משפחות נשארו שם, שפופות. ביוזמתו של הרב אמנון שוגרמן הצטרפו ליישוב לפני שנה רבנים, אברכים ותלמידים מישיבת הגולן. במקום הוקם כולל, וקולות של תורה, תקווה וביטחון נשמעים בעמק דותן.
אריק שרון ייסוג, ובשומרון יש זיק בעיניים.
ואידך זיל גמור.
("וירשתם אותה" קרן לעזרה למאחזים ולגבעות, ת.ד. 137 קרית ארבע).
נעמי השבויה
ברהיטות מפתיעה קרא בנה של נעמי שמר את הקדיש על קברה של אמו, שהיתה יהודייה בכל נימי נפשה. נעמי אהבה את ארץ ישראל ואת אוהביה של הארץ. היא הזדהתה עם גוש אמונים ועם המתנחלים. "אנשים טובים באמצע הדרך" היא קראה להם. גם את השיר המלווה את תכנית הרדיו שלי, "לא תנצחו אותי כל-כך מהר", היא חיברה.
הבולשביקים של התשקורת והבוהמה הישראלית לא סלחו לה על כך. הם הפסיקו להשמיע את שיריה, לראיין אותה, להזמין אותה להופיע... אותה הם ניצחו. נעמי שמר הגדולה והנפלאה נכנעה להם. היא השתתקה, חזרה בשאלה והפסיקה להתבטא בענייני ארץ ישראל.
בעיני היא נדמתה כאנוסה בידי האינקוויזיציה, כי בין השורות של שיריה מהשנים האחרונות מצאתי אותה אהבה גדולה לארץ וליהודים החיים בה.
תהיה נשמתה צרורה בצרור החיים.
שבת שלום יהודים. לא ינצחו אותנו כל-כך מהר...
ואידך זיל גמור.
adirzik@netvision.net.il
צריך לקרוא לילד בשמו. מה שאריק שרון מתכנן לנו הוא טרנספר, גירוש של למעלה מ-8000 יהודים מבתיהם ומאדמתם.
טרנספר בגוש קטיף ובצפון השומרון פירושו גם הרס של 42 בתי כנסת, שש ישיבות הסדר, מכינה קדם-צבאית, אולפנות, מדרשות ומכללות אקדמיות. פירושו עקירת בתי קברות יהודיים. הטרנספר הזה פירושו הרס של אזור חקלאי פורח, המייצר את מיטב הירקות של המדינה וחלק ניכר מהיצוא החקלאי של ישראל.
דגל שחור מתנוסס מעל פקודת הגירוש של אריק שרון וחבר מרעיו. כדי לגרש יהודים מאדמתם בארץ ישראל יצטרך אריק שרון לסלק אותי (בכל המשמעויות), כי אני אשכב לפני הבולדוזרים. שלא יפחיד אותי אריק שרון ("נמצה את הדין עם מי שיתנגד"). "את האלקים אני ירא", ולא את שרון ואולמרט.
מורי ורבי, הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל אמר בשיחה בישיבת מרכז הרב ביום העצמאות הראשון לאחר מלחמת יום הכיפורים את הדברים הללו: "החיוב של 'והורשתם את הארץ וישבתם בה' הוא שהארץ תהיה בידנו 'ולא נעזבנה ביד זולתנו מן האומות' כלשון קודשו הברורה של הרמב"ן, מצוות עשה דאורייתא, ברורה ומוחלטת, כלל ישראלית, שעל הארץ הזאת לכל גבולותיה אנו מחויבים במסירות נפש. כשמגיע מצב של כפייה, אם תהיה מצד הגויים או אם חלילה מצד יהודים, בגלל שיבושי פוליטיקה ושיבושי דעות כולנו מחויבים ליהרג ולא לעבור" (הביא את דבריו ד"ר חגי בן ארצי).
ואידך זיל גמור.
יום ראשון בבוקר:
'מחלקה ראשונה' של יואב יצחק (העיתונים האחרים מתעלמים) כותב: מקורות ערביים מדווחים שמשלחת מודיעין מצרית ומשלחת מודיעין בריטית עשויות להגיע עד סוף החודש לרצועת עזה, כדי להיערך לקראת פינוי ישראלי. מפקד הביטחון הלאומי הפלשתיני בצפון הרצועה אמר בסוף השבוע כי מנגנוני הביטחון הפלשתינים זקוקים לציוד צבאי, נשק ותחמושת...
יום ראשון בערב:
מוצב אורחן בין כיסופים לכפר דרום מפוצץ על-ידי טרוריסטים פלשתינים. חייל גבעתי רועי נסים נופל בקרב ועוד חיילים נפצעים. אש נפתחת על כוחות החילוץ.
בתשקורת קוראים לצאת במהירות מרצועת עזה.
יום שני בבוקר:
טילי קסאם פוגעים בשדרות. איש יהודי נרצח. ילד יהודי נרצח. במוחות המשובשים של אזרחי ישראל שטופי התשקורת האשם הוא 'מגן דוד אדום' ולא ארגוני הטרור הפלשתיניים.
יום שלישי:
לצאת משדרות! מה יש לנו לעשות שם?! מקום מוכה אבטלה. מה איבדנו שם? בשביל מקום כזה שווה שייהרגו חיילים? שיעברו לאשקלון, לאשדוד, לבאר שבע... מה, הם לא רוצים? מי שלא ייצא משדרות לא יקבל שום פיצוי, ונמצה איתו את הדין...
ואידך זיל גמור.
סיור בהתיישבות
בחודשים האחרונים אני מקבל כמויות אדירות של כימותרפיה. הדבר אמור לצמצם את הגידול הסרטני, אבל כידוע הוא מחליש מאד. כל זה אינו מונע ממני לבקר את חברי במאחזים, בגבעות, ביישובי יהודה ושומרון...
בשבוע האחרון יצאתי לגוש ההתיישבות מזרחית לשילה ושבות רחל. ביקרנו בגבעת אחיה, עדי עד, הבית האדום, אש קודש. כל האזור זרוע בתים יהודיים, בקבוצות, בבודדים. בתים יהודיים עד בקעת הירדן במזרח. יוצקים תקרות, מרצפים דרכים, מטפחים שטחי מרעה. פגשנו את חן בן אליהו מגדר שטח של ארבעים דונם המיועד למטע זיתים ועצי פרי, ובקרוב יבנה שם את ביתו. לאנשים יש זיק בעיניים.
ממשיכים לחומש, 650 מטר מעל פני הים. נוף מהחרמון עד ארובות אשקלון. יישוב די מבודד. ישיבת הסדר עם שלושים תלמידים בצד המשפחות הוותיקות במקום. אני מסביר לצנועים האלה שהם האוונגרד, המשמרות הקדמיים של עם ישראל, שהם דור העתיד של הארץ הנפלאה הזאת. הקיץ עומדות להצטרף עוד כמה משפחות לחומש.
שא-נור מלאה. עשר משפחות צעירות הגיעו בשנה וחצי האחרונות. חלק מהאמנים העולים מרוסיה שנטשו חזרו לשא-נור. שלוש משפחות רוצות להגיע הקיץ, ויצטרכו להביא עבורן קרוואנים, כי אין אף דירה פנויה. לפני שבועיים הכניס ידידי שאול חלפון ספר תורה ספרדי חדש לשא-נור. הספר היה גדול, ולא נכנס לארון הקודש. תוך שלושה ימים הביא חלפון ארון קודש חדש. עכשיו הוא כבר סימן 'שנורגריסט' (מסגרת של עמודים וחוטים לסימון יסודות), ומתחילים לבנות בית כנסת.
בדרך משובשת ומסוכנת אנו ממשיכים למבוא דותן. לאחר ששלושה חברים נרצחו עזבו ארבעים משפחות. ארבעים משפחות נשארו שם, שפופות. ביוזמתו של הרב אמנון שוגרמן הצטרפו ליישוב לפני שנה רבנים, אברכים ותלמידים מישיבת הגולן. במקום הוקם כולל, וקולות של תורה, תקווה וביטחון נשמעים בעמק דותן.
אריק שרון ייסוג, ובשומרון יש זיק בעיניים.
ואידך זיל גמור.
("וירשתם אותה" קרן לעזרה למאחזים ולגבעות, ת.ד. 137 קרית ארבע).
נעמי השבויה
ברהיטות מפתיעה קרא בנה של נעמי שמר את הקדיש על קברה של אמו, שהיתה יהודייה בכל נימי נפשה. נעמי אהבה את ארץ ישראל ואת אוהביה של הארץ. היא הזדהתה עם גוש אמונים ועם המתנחלים. "אנשים טובים באמצע הדרך" היא קראה להם. גם את השיר המלווה את תכנית הרדיו שלי, "לא תנצחו אותי כל-כך מהר", היא חיברה.
הבולשביקים של התשקורת והבוהמה הישראלית לא סלחו לה על כך. הם הפסיקו להשמיע את שיריה, לראיין אותה, להזמין אותה להופיע... אותה הם ניצחו. נעמי שמר הגדולה והנפלאה נכנעה להם. היא השתתקה, חזרה בשאלה והפסיקה להתבטא בענייני ארץ ישראל.
בעיני היא נדמתה כאנוסה בידי האינקוויזיציה, כי בין השורות של שיריה מהשנים האחרונות מצאתי אותה אהבה גדולה לארץ וליהודים החיים בה.
תהיה נשמתה צרורה בצרור החיים.
שבת שלום יהודים. לא ינצחו אותנו כל-כך מהר...
ואידך זיל גמור.
adirzik@netvision.net.il