כולם מכירים את ה'וורקהולים', אנשים שעובדים מצאת החמה ועד השעות הקטנות של הלילה, ובסוף החודש רואים תמורה כספית נאה לעמלם; אך בכתבה הבאה מובא סיפורם של 'וורקהולים' מסוג אחר.
גם הם עובדים מסביב לשעון, ולרוב גם שנת הלילה הקצרה שלהם מופרת. אך הם עושים זאת ללא תשלום. שכרם הוא הנחת שהם רווים מהעזרה לאנשים בשעת מצוקה. אולי אפשר לכנותם 'חסד-הולים'. אלו הם היועצים הרפואיים וראשי ארגוני החסד הרפואיים, שהחיים והמוות ביד לשונם: מילה אחת של יעוץ נכון וחולה מותש מוצא פתרון, תמיכה וליווי לבעייתו.
היהודים ידועים בתור גומלי חסדים, וברוך ה' התברכנו בארצנו הקטנה במספר רב של יועצים רפואיים וארגונים וולונטריים שידם מושטת לעזרה לכל הציבור. איך קמו הארגונים הללו? כיצד הם פועלים? והאם יעוץ רפואי מסתיים ברגע שבו ניתנת ההמלצה על רופא מומחה?
בעקבות קרוב שחלה
הרב חנניה צ'ולק עומד בראש אחד הארגונים הגדולים האלה, 'עזר מציון'. כבר כשהגעתי לפגישה עם הרב צ'ולק בבניין הישן של משרדי הארגון בבני ברק, עוד לפני ששוחחתי איתו, יכולתי ללמוד מעט על עומק החסד של הרב ממראה עיניים בלבד. ביתו הפרטי נמצא בקומה של משרדי האגודה השוקקים פונים, מה שמעיד על מידת המעורבות שלו ושל משפחתו.
פגשתי במשרדי הארגון גם את הרב שמעון רגוביי, היועץ הרפואי של 'עזר מציון', המכונה על-ידי יועצים רפואיים אף של ארגונים אחרים גאון רפואי. גיליתי אדם צנוע מאוד. מסתבר ששניהם, הרב צ'ולק והרב רגוביי, הגיעו לתחום החסד ברפואה בעקבות קרוב שחלה.
"מיד עם תחילת נישואי", מספר הרב צ'ולק, "החל חמי ז"ל לסבול מבעיות לב, כך שבמשך שנה נכנסו ויצאנו מבתי חולים. הייתי בבתי חולים רבים וראיתי סביבי סבל רב. אחת האחיות הציעה לי בזמנו שאלמד רפואה משום שהראיתי בקיאות רבה, עד שדבק בי הכינוי 'הרופא בפיג'מה' (כיוון שכמה פעמים הגעתי עם חמי באמצע הלילה לבית החולים, כשהפיג'מה מבצבצת מתחת לבגדי).
"השבתי לאותה אחות שללמוד רפואה הרבה לומדים; אם כבר לעשות משהו, אני מעדיף לעזור לעם ישראל. כבר אז ראיתי את הבעיות הרבות. ביקשתי משכנותי שכל אחת תחליף משפחה של ילד חולה בשמירה עליו. כל אחת מהן התנדבה כמה שעות בשבוע. עם הזמן ראיתי שיש צרכים נוספים, כגון הסעת חולי דיאליזה וחלוקת מזון, וכך לאט לאט גדלנו וקם הארגון".
גם הרב רגוביי הגיע לעסוק בתחום בעקבות סבל של קרוב: לפני 14 שנה קיבל חברו הטוב אירוע מוחי, והוא בן 25 בלבד. החבר היה צריך לעבור טיפול מיוחד בניו יורק: "אני זוכר שהתרוצצתי עבורו כדי לעזור למשפחה, אני הייתי איש הקשר. אחרי תקופה מסוימת אירע עוד מקרה, וכך מצאתי את עצמי נשאב לתחום".
פניות מכל המגזרים
אחד מתפקידיו העיקריים של היועץ הרפואי הוא לקשר בין החולה ומשפחתו לרופא המתאים לטפל בבעייתו, או להפנותו למרכז הרפואי המתאים. "אחת הבעיות כיום", מסביר הרב צ'ולק, "היא שאין תקשורת נכונה בין החולים, המשפחות והרופאים, וזה נובע מכך שבזמן שקרוב משפחה חולה בני משפחתו מתוחים. לרופאים העמוסים אין תמיד זמן להסביר למשפחה.
"בעיה נוספת, המגבירה את המתח, היא חוסר ההבנה של השפה הרפואית, וכאן אנחנו נכנסים לתמונה. אנו מקשרים בין המשפחה למומחה בתחום, ומסבירים למשפחה את האבחנה בשפה הברורה לה.
"במסגרת היעוץ הרפואי אנחנו מסייעים בקידום תורים. הבוקר פנתה אלי אישה שהפסיקה לראות. מבית החולים היא הופנתה לבדיקת MRI במסגרת הקופה. התור שהוצע לה היה לעוד חודשיים. הצוות שלי השיג אישור לבדיקה מידית מהרופא המחוזי; לא ניתן לצפות שאישה במצבה תמתין חודשיים לאבחנה. הקדמת תורים היא עזרה גדולה מאוד לאנשים שנמצאים במתח ומחכים לאבחון בעייתם, ונתקלים בבירוקרטיה".
הרב צ'ולק והרב רגוביי אינם בעלי רקע רפואי. הרב רגוביי למד אמנם בישיבה תיכונית והתקבל לעתודה לרפואה, אך העדיף בסופו של דבר לפנות למסגרת תורנית. אחרי שנים מצא את עצמו סוגר מעגל וחוזר לתחום הרפואי שאליו נחשף בצעירותו. את הידע רכשו שניהם במשך שנים מקריאת מאמרים, מהשתתפות בכנסים, מהאינטרנט ומהמקרים הרבים שבהם נתקלו במהלך השנים.
איך ניתן לאפיין את הפונים אליכם?
"כולם מגיעים אלינו: דתיים, חרדים וחילונים. אנחנו מקבלים את כולם, ולא שואלים לאיזה זרם הם משתייכים". אך יש הבדל בין הציבור הדתי לחילוני בסוג הפניות: "הציבור החרדי פונה בשאלה על כל דבר קטן, כמו שאלה לאיזה אף אוזן לקחת את הילד. הציבור החילוני מגיע רק בבעיות גדולות. היו לנו כמה פניות גם מהמגזר הערבי".
גם המשפחה מגויסת
כיצד הרכבתם את רשימת הרופאים המומלצים?
"אנחנו מסתובבים בבתי חולים, ועם הזמן למדנו על המומחיות של כל רופא על-פי התרשמות אישית מהרופא, וגם דרך האחיות, הרופאים והצוות הרפואי. קריטריון נוסף הוא המשוב שאנחנו מקבלים מהציבור. כל הגורמים הללו יחד יוצרים פאזל, שלפיו אנחנו קובעים את הרשימה. אנחנו בטוחים שישנם רופאים טובים שאנחנו לא מכירים. קשה להגיע לרופאים הטובים בכל רחבי הארץ".
מיותר לציין כי סדר היום שלהם עמוס. הוא מתחיל לפני הזריחה ונמשך עד השעות הקטנות של הלילה, כל ימות השנה: שבתות, חגים ואפילו ביום כיפור. גם זמן הנסיעה של הרב רגוביי מדי יום מביתו באופקים לבני ברק מנוצל לשיחות יעוץ. הרב צ'ולק ישן ארבע שעות בממוצע בלילה, וגם בשעות אלו פעמים רבות מצפצף הביפר וקורא לו לטפל במקרים דחופים.
לדוגמה, מספר לי הרב, "כאשר הלכתי כבר לישון, כמעט לפנות בוקר, אחרי שעה צלצל הביפר והעובדת הסוציאלית של בית החולים ביקשה שאגיע, משום שהיתה תאונת דרכים קשה שבה אם המשפחה נהרגה והאב שהה בחו"ל. נקראתי לטפל בילדים". הם אינם יכולים לתכנן סדר יום קבוע, משום שאין לדעת לאן ייקראו במהלך היום. הרב יכול להיקרא למיטת חולה המסרב לאכול ולשכנעו לאכול, או חס ושלום לבשר בשורת איוב.
איך מגיבה המשפחה שלך?
"כל המשפחה מעורבת אחרי 12 בלילה. אחרי שהמזכירות עוזבות בנותי הן שמקבלות את הפניות. משפחתי ממעטת לראות אותי, גם בשבתות. מדי שבת מביאים לביתנו מבוגרים שהלכו לאיבוד ואינם זוכרים היכן הם גרים או ילדים שהלכו לאיבוד. אנו מכנים את התופעה 'השבת אבדה'. אפילו בחתונות של ילדי נאלצתי לעזוב ולטפל בשני מקרים קשים. אך למרות הקושי, השליחות והסיוע גורמים לי סיפוק".
הרב רגוביי: "גם המשפחה שלי ממעטת לראות אותי. הם קוראים לי 'אבא של שבת'. גם כשאני מגיע הביתה, ארבעה קווי הטלפון בביתי מצלצלים נון סטופ. אשתי מסייעת לי בכך שהיא מנהלת את היומן שלי ועונה לשיחות".
יעוץ, ליווי, תמיכה
יעוץ רפואי אינו מסתכם אך ורק בהכוונה לרופא מומחה. יעוץ הוא מערך שלם: החולה נזקק לעתים להסעה לבית החולים, לדוגמה. אחד מאותם אלפי המקרים הוא אב למשפחה ברוכת ילדים מאזור הצפון שהוצרך להגיע לטיפול אונקולוגי במרכז הארץ. עלות אמבולנס פרטי במקרה כזה הוא 4,000 ¤, ומה לגבי חולים הנאלצים להגיע לטיפולי דיאליזה, או ילדים הנשארים בבית לבד כי ההורה חולה וזקוקים לארוחה חמה?
לשם כך קמו מחלקות המסייעות למי שנמצא במצבי משבר ומצוקה: מערך הסעים לחולים ומוגבלי תנועה, מרכז להשאלת ציוד רפואי, המדור לילד, סיעוד ותמיכה בקשישים, טיפול רפואי ושיקומי בתחום בריאות הנפש, ליווי משפחות בכל שלבי ההתמודדות ואספקת ארוחות חמות כל זאת בעזרת מתנדבים מסורים המפעילים כ-40 סניפים ומוקדי פעילות הפרושים על פני 25 ערים ברחבי הארץ.
השאיפה של הרב צו'לק היא שניתן יהיה להגיע אליו ולצוות היועצים שאתו מידית, בעזרת המזכירות המקשיבות לכל בעיה ומנווטות את הפניות הרבות ליועץ המתאים. המזכירות הן גם אלו שלרוב משיבות תשובות לפונים, לאחר שהתייעצו עם הרב.
"זה סוד ההצלחה שלנו. השירות המהיר והיעיל שמספק הארגון על-ידי חלוקת הנטל לגורמים רבים", מסביר הרב צו'לק. מקרים דחופים מתקבלים ישירות על-ידי הרב צו'לק והרב רגוביי. בשעתיים שבהן שוחחתי עם הרבנים הביפר והטלפונים לא פסקו מלצלצל, ומובן שהרב השיב לכולם.
כל השירותים ניתנים לציבור חינם, וחלקם, כמו השאלת ציוד והזמנת אמבולנס, ניתנים תמורת השארת צ'ק ביטחון. "דבר שאני שונא", אומר הרב צו'לק, "זה שאנשים שבאים ומציעים לי לשלם על היעוץ. אני יושב פה כדי לעזור, לא כדי לקחת כסף". כל הארגון מתקיים בזכות מתנדבים ותורמים. "חבל שהציבור אינו יודע כמה סבל יש היום, וכמה כל אחד יכול לסייע אם רק יתנדב כמה
שעות, בכל תחום שהוא יכול", מסכם הרב.
גם לצפוניים יש תשובה
הרב בני מייער (שאינו מסכים שאקרא לו רב: "אני פשוט בני מייער, לא רב") מכונה 'היועץ הרפואי של הצפון'. לחולי הצפון לא היה יועץ רפואי משלהם, משום שהיועצים הרפואיים הבולטים נמצאים באזור המרכז. עד שרבני הצפון החלו להפנות חולים שנזקקו לעצה לרב בני מייער.
במהלך השנים עבר שמו הטוב מפה לאוזן, וכיום הוא מייעץ לחולים הפונים אליו מכל רחבי הארץ ואף מחו"ל. פונים אליו חילונים, דתיים וחרדים, או כפי שהוא אומר "אני שייך לכל עם ישראל". כמו כן הגיעו לרב אף מספר פניות מהמגזר הערבי, או למשל אישה דרוזית אם ל-14 שהוטסה על-ידי הרב להשתלת כבד בצרפת.
עיקר עבודתו כיועץ היא בתיאום בין רופא מומחה בכיר, המתאים לטפל בבעיה ספציפית, לחולה. חשוב לרב מייער לציין כי הוא לעולם אינו מקבל החלטה רפואית; הוא רק מייעץ, ההחלטות הרפואיות הן של הרופאים בלבד. הרב מציין כי הרפואה כיום התקדמה מאוד, וישנו בארץ שפע של רופאים מעולים ומרכזים רפואיים מתקדמים כך שכמעט אין צורך בימינו לצאת לטיפולים בחו"ל.
לדבריו, "אחת הבעיות בארץ היא שאנשים אינם מודעים לזכויותיהם בחוק הבריאות, ולכן הם אינם מקבלים את מה שמגיע להם בשעת מחלה". אל הרב מייער מגיעות בעיקר פניות בשל בעיות רפואיות רציניות. מרגע שהוא מקבל שיחה, מלווה הרב מייער את החולה לאורך כל הדרך. הוא אינו מסתפק בהמלצה בלבד אלא תומך, מתעניין ואף מבקר.
הרב אף מסייע בקיצור תורים עבור חולים שהמקרה שלהם דחוף, ובמקרים של מוות הוא נרתם לעזור למשפחה בסידורי הלוויה. התחומים היחיד שבהם הוא אינו עוסק הם הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה. אל הרב ניתן להגיע מידית באחד מחמשת הקווים שעומדים לרשותו.
שבע שפות ושפת הרפואה
חולים שנעזרו ברב סיפרו כי הפניה אל הרופא המתאים בשעה של בלבול וההסבר הרפואי של הרב לגבי מה אדם עומד לעבור משמעותיים מאוד, אך זניחים לעומת היחס האישי, הליווי לאורך כל הדרך והתחושה שאינך אבוד, שיש מישהו שתומך בך.
אילנית, אחת מיני רבות שהתייעצה לגבי אביה: "בני פרס בפני את כל אפשרויות הטיפול. חשוב מאוד לחולה לדעת כיצד להשתמש בזכויות המגיעות לו מקופות החולים". עוד היא מוסיפה כי על-פי ניסיונה, לא תמיד הרופא הראשון הוא הצודק. חשוב מאוד לשמוע כמה דעות. "אצלי אישית, אם הייתי עושה מה שהרופא הראשון ייעץ לי, מי יודע מה היה עולה בגורל אבי".
את הידע הרב ברפואה צבר הרב מייער במשך עשרות שנים מקריאה, בכנסים רפואיים ומפגישה עם רופאים: "עם השנים לומדים מיהם הרופאים הטובים, גם בעזרת תגובות החולים. אם חולה מרוצה, נמשיך להמליץ על אותו רופא". גם היותו דובר שבע שפות מסייעת רבות בעיסוקו.
הרב מייער זמין בכל שעות היממה כל ימות השנה, וכמובן העול נופל גם על משפחתו. הרב מספר: "בשבוע שעבר בני הצעיר בא אלי בטענות: אבא, אין לך אף פעם זמן בשבילי. בני הגדול, שכיום כבר נשוי, בא אלי לפני בר המצווה שלו ואמר לי: אבא אתה יודע שבעוד חודש וחצי אני חוגג בר מצווה?
"אני מסביר לילדי שחולה אינו בוחר את הזמן שבו יחלה ויזדקק לעזרה. אני צריך להיות זמין עבורו". כאשר אני מתעניינת אם אין בכוונתו לפרוש לפנסיה אחרי שנים כה רבות, משיב הרב כי הרב חיים קנייבסקי, שאיתו מרבה הרב להתייעץ, לא מאשר לו להפסיק את פעילותו החשובה.
לפני כמה חודשים קיבל עליו הרב מייער גם את תפקיד היועץ הרפואי של ארגון 'חיינו', שבראשו עומד הרב יעקב פינסקי. ארגון 'חיינו' הוא הזרוע הישראלית של ארגון 'חיי לייף ליין', הגדול מבין ארגוני הסיוע והתמיכה במשפחות שילדיהן חולים במחלות קשות.
להיות שם בשעות הקשות
ארגון 'חיינו' הוקם על-ידי הרב פינסקי לפני חמש שנים, בעקבות פנייה שקיבל ממנכ"ל 'חיי לייף ליין' לסייע בהטסת 50 ילדים חולים למחנה 'קמפ שמחה', מחנה קיץ לילדים חולי סרטן. הרב נענה מידית לסייע בארגון המורכב משום שמחנה כזה מצריך צוות טיפולי צמוד והקמת מעין מיני בית חולים:
"לא יכולתי לחיות עם הידיעה שילדים לא יוכלו לצאת למחנה, ולכן לקחתי את זה על עצמי. כשחזרתי פתחתי ארגון שיטפל במשפחות הללו כל השנה. יום כיף זה חשוב וההכוונה ליעוץ רפואי חשובה אבל לא מספיקה. אמנם הילד מקבל טיפול רפואי טוב, אבל ראיתי את הסבל והייסורים שעוברים על הילדים, ההורים המותשים והאחים שנותרים לבד. לא היה מי שיסייע להם בשעה קשה זו, שבה הופרה כל שגרת חייהם. השאיפה שלנו היא לסייע למשפחות אלו, כך שהכל יתנהל כשורה עד כמה שאפשר בבית. ברגע שהכל רגוע בבית, זה מקרין לילד החולה ונותן לו כוח להתרפא".
הארגון מטפל היום ב-470 משפחות, מתוכם 250 המקבלות תמיכה יומיומית. שירותי התמיכה של הארגון כוללים מאות מתנדבים שעברו הכשרה מתאימה ומסייעים באופן צמוד לילדים החולים ובני משפחותיהם; המתנדבים הם חלק בלתי נפרד מהווי הבית, וזה כולל עזרה פיזית, לימודית, שמרטפות ורכז תמיכה מיומן המלווה את כל אחת מהמשפחות; שירותי הסעה לחולים ולבני משפחותיהם אל בית החולים וחזרה; תמיכה כספית עבור קשת רחבה של הוצאות לא רפואיות הנובעות ממחלת הילד; ארגון ארוחות חמות לחולים ולבני משפחתם; מערכת ועידת וידאו שבעזרתה יכולים ילדים המרותקים למיטה לבקר בכיתתם; נופשונים משפחתיים; תכנית 'האח והאחות', המעניקה לאחי הילד תמיכה וכן טיולים מיוחדים וימי כיף רק עבורם; 'קמפ שמחה' מחנה המאפשר ליותר מ-200 ילדים לבלות שלושה שבועות במחנה קיץ מרתק על פני שטחים מוריקים בהרי הקטסקיל בארה"ב, תחת פיקוח רפואי צמוד.
אל הארגון, שאינו מפורסם בקרב הציבור, מגיעים לרוב מפה לאוזן, וכן דרך העובדות הסוציאליות והרופאים. הארגון מטפל בכולם ללא הבדל, ורוב המשפחות הן חילוניות. החודש הגיעה אל הרב פינסקי בקשה מבית החולים סורוקה בבאר שבע, להכשיר אנשים מהמגזר הערבי כדי שיקימו ארגון דומה בקרב האוכלוסייה הערבית.
רוב יומו של הרב פינסקי מוקדש לארגון, אך למרות זאת הוא משתדל מדי בוקר לקחת את ילדיו לגן וכן להקדיש את שעות הערב למשפחה (בתנאי שאין מקרה דחוף): "כל המקרים הקשים שאליהם אני נחשף מדי יום גורמים לי להעריך את הבריאות של ילדי ואת השגרה הברוכה".
מומחים בילדים
הרצון לסייע לזוגות הסובלים מבעיות פוריות להגשים את חלומם הביא להקמתו בשנת תש"ן של 'מכון פועה' (פוריות ורפואה על-פי ההלכה) על-ידי הרב מנחם בורשטיין. המכון שם לו למטרה לסייע לזוגות בתחומי הפוריות והגינקולוגיה, הן בצד הרפואי והן בצד ההלכתי. המכון הוקם בעקבות בקשה אישית של הרב מרדכי אליהו, שראה לנכון ליצור מענה לכל הזוגות שלא ניגשו לטיפולי פוריות מחשש לטעויות. הרב בורשטיין, שראה את הסבל הגדול של הזוגות, נענה מיד.
המכון עוסק בשלושה תחומים: יעוץ רפואי, פיקוח והדרכה. במסגרת מחלקת היעוץ, שפועלת ללא תשלום, פועלים עשרה רבנים-יועצים המשמשים ברבנות בפועל ולמדו את הנושא הרפואי לעומק. כל הרבנים שמשמשים כיועצים רפואיים למדו באיזשהו שלב בחייהם אצל הרב בורשטיין באחד מהמקומות הרבים בהם לימד: עטרת כוהנים, בית אל, אור עציון ועוד.
לכל זוג המגיע ליעוץ נפתח תיק, הרבנים יושבים עם הזוג כדי ללמוד על ההיסטוריה הרפואית שלו, ואז ממליצים על הרופא המתאים. הרב בורשטיין מציין כי "הרבנים אינם מתערבים בצד הרפואי, אלא אך ורק מכוונים לרופא המתאים. בדרך כלל משתדלים למצוא רופא מתאים בקופת החולים שאליה שייך הזוג".
במקרים מורכבים מופנים בני הזוג לטיפול פרטי בהנחה משמעותית. הרב בורשטיין שבע רצון מכך שרמת הרפואה בארץ כיום היא גבוהה, ורוב הבעיות ניתנות לטיפול בארץ. יתרון נוסף שהרב מונה לטיפול בארץ היא העלות הנמוכה שלו. בשל כך משתלם להביא ארצה לטיפול זוגות מחו"ל.
הטיסה, השהייה הזולה בארץ (בסיוע המכון), התרופות והטיפול עולים פחות מחצי מאשר במרכזים הטובים ברחבי העולם. "בוא לארץ הקודש וחזור עם ילד", מתלוצץ הרב בורשטיין. כיוון שהשפה היא גורם משמעותי, על מנת להבין את הפונים הוקמו במכון יחידות מיוחדות לדוברי אנגלית, צרפתית ספרדית ויידיש.
טיפולים תחת פיקוח הלכתי
היעוץ אינו מסתכם בפתיחת תיק והכוונה לרופא המתאים, אלא נמשך בליווי, הכוונה ותמיכה לאורך כל התהליך, בצד הרפואי, ההלכתי והפסיכולוגי. "אנחנו נקשרים אישית לאנשים ושמחים בכל בשורה טובה. אנחנו עושים השתדלות למצוא פתרון לכל בעיה, וכיום ברוך ה' האפשרות למצוא פתרונות עומדת על כ-95 אחוזים מהמקרים", מציין הרב בסיפוק.
למכון פונים זוגות מכל המגזרים, כולל חרדים רבים, למרות שבראש המכון עומדים רבנים מהזרם ה'חרדלי'; זאת משום שבמכון ניתן לקבל את פסקי ההלכה של כל פוסקי הדור: הרב אלישיב, הרב עובדיה יוסף ועוד.
על מנת להתעדכן בחידושים ובשיטות הטיפול השונות משתתפים רבני המכון בכל הכנסים הרלבנטיים בארץ, ואף שולחים נציגים לכנסים הגדולים בחו"ל. כמו כן מתעדכן המכון בספרות הארצית והעולמית ובחידושי הרפואה השונים. הרב בורשטיין מספר לי בשמחה: "השבוע השתתפתי בכנס של פוריות שאחריו יכולתי להתקשר לעשרים זוגות ולבשר להם שיש פתרון לבעייתם".
הרב יעשה כל שביכולתו לסייע לזוג, גם יצטרך לנסוע לאחד האדמו"רים על מנת לשכנעו בנחיצות הטיפול: "אתמול נסעתי אל הרבי מקרלין, משום שאחד מחסידיו אמר לנו שהרב אסר עליו לטפל. אני מכיר את הרבי מקרלין וידעתי שזאת אינה דעתו, ואכן, כשהסברתי לו על הטיפול הוא מיד התיר לאותו הזוג לטפל. אם לא הייתי נוסע אליו, הזוג הזה לא היה ניגש לטיפול".
שירות נוסף חשוב שמספק מכון פוע"ה הוא הפיקוח ההלכתי. התהליך המורכב והעדין של טיפולי פוריות מחייב השגחה הלכתית קפדנית למניעת טעות אנוש אפשרית, ועל כן פרושות כמעט בכל בתי החולים בארץ חמישים מפקחות, המותאמות לכל החוגים והוכשרו על-ידי המכון. את המפקחות מזמין הזוג במחיר המסובסד על-ידי משרד הדתות.
במקביל להשגחה בארץ הוקמו במרכזים הגדולים בעולם אפשרויות של פיקוח הלכתי, וכיום ניתן להשיג פיקוח בצרפת, ארה"ב ואוסטרליה. "ברוך ה' במהלך השנים האחרונות נמנעו על-ידי מפקחות המכון 29 טעויות שבהן ערבבו זרע עם ביצית לא נכונה, דבר שעלול היה לגרום לטרגדיה אנושית והלכתית", מציין הרב בסיפוק. הרב מביא לידיעת הציבור כי במכון ניתן לקבל ללא תשלום יעוץ בנושאי טהרה על-ידי בודקות טהרה, וכן יעוץ בבעיות תורשתיות.
פטור מעול הבית
הרב בורשטיין זמין לפונים עד שמונה בערב, ובמקרים דחופים גם בלילות. ברור לו שהוא צריך לעזור תמיד: "בשבת שעברה התארחתי בגוש קטיף, ובארבע וחצי לפנות בוקר נקשו בדלת חדרי על מנת לשאול אותי לגבי נחיצות של ניתוח קיסרי. כשהאיש ביקש סליחה על שהעיר אותי, עניתי לו: 'אם אתה מתנצל, סימן שלא קיבלתי אותך מספיק יפה'".
נוסף לעיסוקו במכון פוע"ה מלמד הרב בישיבת 'מרכז הרב' במסגרת סדר יומו העמוס. "אשתי מחנכת י"ב בצבי"ה, ויש לה מספיק עבודה בלעדי. למרות זאת, היא משחררת אותי מכל עול הבית".
בפרקי אבות נאמר: "על שלושה דברים העולם עומד, על התורה, על העבודה ועל גמילות חסדים". אשרינו שזכינו לגומלי חסדים רבים כל-כך, שחלקם הוזכרו בכתבה ורבים נוספים לא הוזכרו בה, כי קצרה היריעה מלהזכירם.
גם הם עובדים מסביב לשעון, ולרוב גם שנת הלילה הקצרה שלהם מופרת. אך הם עושים זאת ללא תשלום. שכרם הוא הנחת שהם רווים מהעזרה לאנשים בשעת מצוקה. אולי אפשר לכנותם 'חסד-הולים'. אלו הם היועצים הרפואיים וראשי ארגוני החסד הרפואיים, שהחיים והמוות ביד לשונם: מילה אחת של יעוץ נכון וחולה מותש מוצא פתרון, תמיכה וליווי לבעייתו.
היהודים ידועים בתור גומלי חסדים, וברוך ה' התברכנו בארצנו הקטנה במספר רב של יועצים רפואיים וארגונים וולונטריים שידם מושטת לעזרה לכל הציבור. איך קמו הארגונים הללו? כיצד הם פועלים? והאם יעוץ רפואי מסתיים ברגע שבו ניתנת ההמלצה על רופא מומחה?
בעקבות קרוב שחלה
הרב חנניה צ'ולק עומד בראש אחד הארגונים הגדולים האלה, 'עזר מציון'. כבר כשהגעתי לפגישה עם הרב צ'ולק בבניין הישן של משרדי הארגון בבני ברק, עוד לפני ששוחחתי איתו, יכולתי ללמוד מעט על עומק החסד של הרב ממראה עיניים בלבד. ביתו הפרטי נמצא בקומה של משרדי האגודה השוקקים פונים, מה שמעיד על מידת המעורבות שלו ושל משפחתו.
פגשתי במשרדי הארגון גם את הרב שמעון רגוביי, היועץ הרפואי של 'עזר מציון', המכונה על-ידי יועצים רפואיים אף של ארגונים אחרים גאון רפואי. גיליתי אדם צנוע מאוד. מסתבר ששניהם, הרב צ'ולק והרב רגוביי, הגיעו לתחום החסד ברפואה בעקבות קרוב שחלה.
"מיד עם תחילת נישואי", מספר הרב צ'ולק, "החל חמי ז"ל לסבול מבעיות לב, כך שבמשך שנה נכנסו ויצאנו מבתי חולים. הייתי בבתי חולים רבים וראיתי סביבי סבל רב. אחת האחיות הציעה לי בזמנו שאלמד רפואה משום שהראיתי בקיאות רבה, עד שדבק בי הכינוי 'הרופא בפיג'מה' (כיוון שכמה פעמים הגעתי עם חמי באמצע הלילה לבית החולים, כשהפיג'מה מבצבצת מתחת לבגדי).
"השבתי לאותה אחות שללמוד רפואה הרבה לומדים; אם כבר לעשות משהו, אני מעדיף לעזור לעם ישראל. כבר אז ראיתי את הבעיות הרבות. ביקשתי משכנותי שכל אחת תחליף משפחה של ילד חולה בשמירה עליו. כל אחת מהן התנדבה כמה שעות בשבוע. עם הזמן ראיתי שיש צרכים נוספים, כגון הסעת חולי דיאליזה וחלוקת מזון, וכך לאט לאט גדלנו וקם הארגון".
גם הרב רגוביי הגיע לעסוק בתחום בעקבות סבל של קרוב: לפני 14 שנה קיבל חברו הטוב אירוע מוחי, והוא בן 25 בלבד. החבר היה צריך לעבור טיפול מיוחד בניו יורק: "אני זוכר שהתרוצצתי עבורו כדי לעזור למשפחה, אני הייתי איש הקשר. אחרי תקופה מסוימת אירע עוד מקרה, וכך מצאתי את עצמי נשאב לתחום".
פניות מכל המגזרים
אחד מתפקידיו העיקריים של היועץ הרפואי הוא לקשר בין החולה ומשפחתו לרופא המתאים לטפל בבעייתו, או להפנותו למרכז הרפואי המתאים. "אחת הבעיות כיום", מסביר הרב צ'ולק, "היא שאין תקשורת נכונה בין החולים, המשפחות והרופאים, וזה נובע מכך שבזמן שקרוב משפחה חולה בני משפחתו מתוחים. לרופאים העמוסים אין תמיד זמן להסביר למשפחה.
"בעיה נוספת, המגבירה את המתח, היא חוסר ההבנה של השפה הרפואית, וכאן אנחנו נכנסים לתמונה. אנו מקשרים בין המשפחה למומחה בתחום, ומסבירים למשפחה את האבחנה בשפה הברורה לה.
"במסגרת היעוץ הרפואי אנחנו מסייעים בקידום תורים. הבוקר פנתה אלי אישה שהפסיקה לראות. מבית החולים היא הופנתה לבדיקת MRI במסגרת הקופה. התור שהוצע לה היה לעוד חודשיים. הצוות שלי השיג אישור לבדיקה מידית מהרופא המחוזי; לא ניתן לצפות שאישה במצבה תמתין חודשיים לאבחנה. הקדמת תורים היא עזרה גדולה מאוד לאנשים שנמצאים במתח ומחכים לאבחון בעייתם, ונתקלים בבירוקרטיה".
הרב צ'ולק והרב רגוביי אינם בעלי רקע רפואי. הרב רגוביי למד אמנם בישיבה תיכונית והתקבל לעתודה לרפואה, אך העדיף בסופו של דבר לפנות למסגרת תורנית. אחרי שנים מצא את עצמו סוגר מעגל וחוזר לתחום הרפואי שאליו נחשף בצעירותו. את הידע רכשו שניהם במשך שנים מקריאת מאמרים, מהשתתפות בכנסים, מהאינטרנט ומהמקרים הרבים שבהם נתקלו במהלך השנים.
איך ניתן לאפיין את הפונים אליכם?
"כולם מגיעים אלינו: דתיים, חרדים וחילונים. אנחנו מקבלים את כולם, ולא שואלים לאיזה זרם הם משתייכים". אך יש הבדל בין הציבור הדתי לחילוני בסוג הפניות: "הציבור החרדי פונה בשאלה על כל דבר קטן, כמו שאלה לאיזה אף אוזן לקחת את הילד. הציבור החילוני מגיע רק בבעיות גדולות. היו לנו כמה פניות גם מהמגזר הערבי".
גם המשפחה מגויסת
כיצד הרכבתם את רשימת הרופאים המומלצים?
"אנחנו מסתובבים בבתי חולים, ועם הזמן למדנו על המומחיות של כל רופא על-פי התרשמות אישית מהרופא, וגם דרך האחיות, הרופאים והצוות הרפואי. קריטריון נוסף הוא המשוב שאנחנו מקבלים מהציבור. כל הגורמים הללו יחד יוצרים פאזל, שלפיו אנחנו קובעים את הרשימה. אנחנו בטוחים שישנם רופאים טובים שאנחנו לא מכירים. קשה להגיע לרופאים הטובים בכל רחבי הארץ".
מיותר לציין כי סדר היום שלהם עמוס. הוא מתחיל לפני הזריחה ונמשך עד השעות הקטנות של הלילה, כל ימות השנה: שבתות, חגים ואפילו ביום כיפור. גם זמן הנסיעה של הרב רגוביי מדי יום מביתו באופקים לבני ברק מנוצל לשיחות יעוץ. הרב צ'ולק ישן ארבע שעות בממוצע בלילה, וגם בשעות אלו פעמים רבות מצפצף הביפר וקורא לו לטפל במקרים דחופים.
לדוגמה, מספר לי הרב, "כאשר הלכתי כבר לישון, כמעט לפנות בוקר, אחרי שעה צלצל הביפר והעובדת הסוציאלית של בית החולים ביקשה שאגיע, משום שהיתה תאונת דרכים קשה שבה אם המשפחה נהרגה והאב שהה בחו"ל. נקראתי לטפל בילדים". הם אינם יכולים לתכנן סדר יום קבוע, משום שאין לדעת לאן ייקראו במהלך היום. הרב יכול להיקרא למיטת חולה המסרב לאכול ולשכנעו לאכול, או חס ושלום לבשר בשורת איוב.
איך מגיבה המשפחה שלך?
"כל המשפחה מעורבת אחרי 12 בלילה. אחרי שהמזכירות עוזבות בנותי הן שמקבלות את הפניות. משפחתי ממעטת לראות אותי, גם בשבתות. מדי שבת מביאים לביתנו מבוגרים שהלכו לאיבוד ואינם זוכרים היכן הם גרים או ילדים שהלכו לאיבוד. אנו מכנים את התופעה 'השבת אבדה'. אפילו בחתונות של ילדי נאלצתי לעזוב ולטפל בשני מקרים קשים. אך למרות הקושי, השליחות והסיוע גורמים לי סיפוק".
הרב רגוביי: "גם המשפחה שלי ממעטת לראות אותי. הם קוראים לי 'אבא של שבת'. גם כשאני מגיע הביתה, ארבעה קווי הטלפון בביתי מצלצלים נון סטופ. אשתי מסייעת לי בכך שהיא מנהלת את היומן שלי ועונה לשיחות".
יעוץ, ליווי, תמיכה
יעוץ רפואי אינו מסתכם אך ורק בהכוונה לרופא מומחה. יעוץ הוא מערך שלם: החולה נזקק לעתים להסעה לבית החולים, לדוגמה. אחד מאותם אלפי המקרים הוא אב למשפחה ברוכת ילדים מאזור הצפון שהוצרך להגיע לטיפול אונקולוגי במרכז הארץ. עלות אמבולנס פרטי במקרה כזה הוא 4,000 ¤, ומה לגבי חולים הנאלצים להגיע לטיפולי דיאליזה, או ילדים הנשארים בבית לבד כי ההורה חולה וזקוקים לארוחה חמה?
לשם כך קמו מחלקות המסייעות למי שנמצא במצבי משבר ומצוקה: מערך הסעים לחולים ומוגבלי תנועה, מרכז להשאלת ציוד רפואי, המדור לילד, סיעוד ותמיכה בקשישים, טיפול רפואי ושיקומי בתחום בריאות הנפש, ליווי משפחות בכל שלבי ההתמודדות ואספקת ארוחות חמות כל זאת בעזרת מתנדבים מסורים המפעילים כ-40 סניפים ומוקדי פעילות הפרושים על פני 25 ערים ברחבי הארץ.
השאיפה של הרב צו'לק היא שניתן יהיה להגיע אליו ולצוות היועצים שאתו מידית, בעזרת המזכירות המקשיבות לכל בעיה ומנווטות את הפניות הרבות ליועץ המתאים. המזכירות הן גם אלו שלרוב משיבות תשובות לפונים, לאחר שהתייעצו עם הרב.
"זה סוד ההצלחה שלנו. השירות המהיר והיעיל שמספק הארגון על-ידי חלוקת הנטל לגורמים רבים", מסביר הרב צו'לק. מקרים דחופים מתקבלים ישירות על-ידי הרב צו'לק והרב רגוביי. בשעתיים שבהן שוחחתי עם הרבנים הביפר והטלפונים לא פסקו מלצלצל, ומובן שהרב השיב לכולם.
כל השירותים ניתנים לציבור חינם, וחלקם, כמו השאלת ציוד והזמנת אמבולנס, ניתנים תמורת השארת צ'ק ביטחון. "דבר שאני שונא", אומר הרב צו'לק, "זה שאנשים שבאים ומציעים לי לשלם על היעוץ. אני יושב פה כדי לעזור, לא כדי לקחת כסף". כל הארגון מתקיים בזכות מתנדבים ותורמים. "חבל שהציבור אינו יודע כמה סבל יש היום, וכמה כל אחד יכול לסייע אם רק יתנדב כמה
שעות, בכל תחום שהוא יכול", מסכם הרב.
גם לצפוניים יש תשובה
הרב בני מייער (שאינו מסכים שאקרא לו רב: "אני פשוט בני מייער, לא רב") מכונה 'היועץ הרפואי של הצפון'. לחולי הצפון לא היה יועץ רפואי משלהם, משום שהיועצים הרפואיים הבולטים נמצאים באזור המרכז. עד שרבני הצפון החלו להפנות חולים שנזקקו לעצה לרב בני מייער.
במהלך השנים עבר שמו הטוב מפה לאוזן, וכיום הוא מייעץ לחולים הפונים אליו מכל רחבי הארץ ואף מחו"ל. פונים אליו חילונים, דתיים וחרדים, או כפי שהוא אומר "אני שייך לכל עם ישראל". כמו כן הגיעו לרב אף מספר פניות מהמגזר הערבי, או למשל אישה דרוזית אם ל-14 שהוטסה על-ידי הרב להשתלת כבד בצרפת.
עיקר עבודתו כיועץ היא בתיאום בין רופא מומחה בכיר, המתאים לטפל בבעיה ספציפית, לחולה. חשוב לרב מייער לציין כי הוא לעולם אינו מקבל החלטה רפואית; הוא רק מייעץ, ההחלטות הרפואיות הן של הרופאים בלבד. הרב מציין כי הרפואה כיום התקדמה מאוד, וישנו בארץ שפע של רופאים מעולים ומרכזים רפואיים מתקדמים כך שכמעט אין צורך בימינו לצאת לטיפולים בחו"ל.
לדבריו, "אחת הבעיות בארץ היא שאנשים אינם מודעים לזכויותיהם בחוק הבריאות, ולכן הם אינם מקבלים את מה שמגיע להם בשעת מחלה". אל הרב מייער מגיעות בעיקר פניות בשל בעיות רפואיות רציניות. מרגע שהוא מקבל שיחה, מלווה הרב מייער את החולה לאורך כל הדרך. הוא אינו מסתפק בהמלצה בלבד אלא תומך, מתעניין ואף מבקר.
הרב אף מסייע בקיצור תורים עבור חולים שהמקרה שלהם דחוף, ובמקרים של מוות הוא נרתם לעזור למשפחה בסידורי הלוויה. התחומים היחיד שבהם הוא אינו עוסק הם הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה. אל הרב ניתן להגיע מידית באחד מחמשת הקווים שעומדים לרשותו.
שבע שפות ושפת הרפואה
חולים שנעזרו ברב סיפרו כי הפניה אל הרופא המתאים בשעה של בלבול וההסבר הרפואי של הרב לגבי מה אדם עומד לעבור משמעותיים מאוד, אך זניחים לעומת היחס האישי, הליווי לאורך כל הדרך והתחושה שאינך אבוד, שיש מישהו שתומך בך.
אילנית, אחת מיני רבות שהתייעצה לגבי אביה: "בני פרס בפני את כל אפשרויות הטיפול. חשוב מאוד לחולה לדעת כיצד להשתמש בזכויות המגיעות לו מקופות החולים". עוד היא מוסיפה כי על-פי ניסיונה, לא תמיד הרופא הראשון הוא הצודק. חשוב מאוד לשמוע כמה דעות. "אצלי אישית, אם הייתי עושה מה שהרופא הראשון ייעץ לי, מי יודע מה היה עולה בגורל אבי".
את הידע הרב ברפואה צבר הרב מייער במשך עשרות שנים מקריאה, בכנסים רפואיים ומפגישה עם רופאים: "עם השנים לומדים מיהם הרופאים הטובים, גם בעזרת תגובות החולים. אם חולה מרוצה, נמשיך להמליץ על אותו רופא". גם היותו דובר שבע שפות מסייעת רבות בעיסוקו.
הרב מייער זמין בכל שעות היממה כל ימות השנה, וכמובן העול נופל גם על משפחתו. הרב מספר: "בשבוע שעבר בני הצעיר בא אלי בטענות: אבא, אין לך אף פעם זמן בשבילי. בני הגדול, שכיום כבר נשוי, בא אלי לפני בר המצווה שלו ואמר לי: אבא אתה יודע שבעוד חודש וחצי אני חוגג בר מצווה?
"אני מסביר לילדי שחולה אינו בוחר את הזמן שבו יחלה ויזדקק לעזרה. אני צריך להיות זמין עבורו". כאשר אני מתעניינת אם אין בכוונתו לפרוש לפנסיה אחרי שנים כה רבות, משיב הרב כי הרב חיים קנייבסקי, שאיתו מרבה הרב להתייעץ, לא מאשר לו להפסיק את פעילותו החשובה.
לפני כמה חודשים קיבל עליו הרב מייער גם את תפקיד היועץ הרפואי של ארגון 'חיינו', שבראשו עומד הרב יעקב פינסקי. ארגון 'חיינו' הוא הזרוע הישראלית של ארגון 'חיי לייף ליין', הגדול מבין ארגוני הסיוע והתמיכה במשפחות שילדיהן חולים במחלות קשות.
להיות שם בשעות הקשות
ארגון 'חיינו' הוקם על-ידי הרב פינסקי לפני חמש שנים, בעקבות פנייה שקיבל ממנכ"ל 'חיי לייף ליין' לסייע בהטסת 50 ילדים חולים למחנה 'קמפ שמחה', מחנה קיץ לילדים חולי סרטן. הרב נענה מידית לסייע בארגון המורכב משום שמחנה כזה מצריך צוות טיפולי צמוד והקמת מעין מיני בית חולים:
"לא יכולתי לחיות עם הידיעה שילדים לא יוכלו לצאת למחנה, ולכן לקחתי את זה על עצמי. כשחזרתי פתחתי ארגון שיטפל במשפחות הללו כל השנה. יום כיף זה חשוב וההכוונה ליעוץ רפואי חשובה אבל לא מספיקה. אמנם הילד מקבל טיפול רפואי טוב, אבל ראיתי את הסבל והייסורים שעוברים על הילדים, ההורים המותשים והאחים שנותרים לבד. לא היה מי שיסייע להם בשעה קשה זו, שבה הופרה כל שגרת חייהם. השאיפה שלנו היא לסייע למשפחות אלו, כך שהכל יתנהל כשורה עד כמה שאפשר בבית. ברגע שהכל רגוע בבית, זה מקרין לילד החולה ונותן לו כוח להתרפא".
הארגון מטפל היום ב-470 משפחות, מתוכם 250 המקבלות תמיכה יומיומית. שירותי התמיכה של הארגון כוללים מאות מתנדבים שעברו הכשרה מתאימה ומסייעים באופן צמוד לילדים החולים ובני משפחותיהם; המתנדבים הם חלק בלתי נפרד מהווי הבית, וזה כולל עזרה פיזית, לימודית, שמרטפות ורכז תמיכה מיומן המלווה את כל אחת מהמשפחות; שירותי הסעה לחולים ולבני משפחותיהם אל בית החולים וחזרה; תמיכה כספית עבור קשת רחבה של הוצאות לא רפואיות הנובעות ממחלת הילד; ארגון ארוחות חמות לחולים ולבני משפחתם; מערכת ועידת וידאו שבעזרתה יכולים ילדים המרותקים למיטה לבקר בכיתתם; נופשונים משפחתיים; תכנית 'האח והאחות', המעניקה לאחי הילד תמיכה וכן טיולים מיוחדים וימי כיף רק עבורם; 'קמפ שמחה' מחנה המאפשר ליותר מ-200 ילדים לבלות שלושה שבועות במחנה קיץ מרתק על פני שטחים מוריקים בהרי הקטסקיל בארה"ב, תחת פיקוח רפואי צמוד.
אל הארגון, שאינו מפורסם בקרב הציבור, מגיעים לרוב מפה לאוזן, וכן דרך העובדות הסוציאליות והרופאים. הארגון מטפל בכולם ללא הבדל, ורוב המשפחות הן חילוניות. החודש הגיעה אל הרב פינסקי בקשה מבית החולים סורוקה בבאר שבע, להכשיר אנשים מהמגזר הערבי כדי שיקימו ארגון דומה בקרב האוכלוסייה הערבית.
רוב יומו של הרב פינסקי מוקדש לארגון, אך למרות זאת הוא משתדל מדי בוקר לקחת את ילדיו לגן וכן להקדיש את שעות הערב למשפחה (בתנאי שאין מקרה דחוף): "כל המקרים הקשים שאליהם אני נחשף מדי יום גורמים לי להעריך את הבריאות של ילדי ואת השגרה הברוכה".
מומחים בילדים
הרצון לסייע לזוגות הסובלים מבעיות פוריות להגשים את חלומם הביא להקמתו בשנת תש"ן של 'מכון פועה' (פוריות ורפואה על-פי ההלכה) על-ידי הרב מנחם בורשטיין. המכון שם לו למטרה לסייע לזוגות בתחומי הפוריות והגינקולוגיה, הן בצד הרפואי והן בצד ההלכתי. המכון הוקם בעקבות בקשה אישית של הרב מרדכי אליהו, שראה לנכון ליצור מענה לכל הזוגות שלא ניגשו לטיפולי פוריות מחשש לטעויות. הרב בורשטיין, שראה את הסבל הגדול של הזוגות, נענה מיד.
המכון עוסק בשלושה תחומים: יעוץ רפואי, פיקוח והדרכה. במסגרת מחלקת היעוץ, שפועלת ללא תשלום, פועלים עשרה רבנים-יועצים המשמשים ברבנות בפועל ולמדו את הנושא הרפואי לעומק. כל הרבנים שמשמשים כיועצים רפואיים למדו באיזשהו שלב בחייהם אצל הרב בורשטיין באחד מהמקומות הרבים בהם לימד: עטרת כוהנים, בית אל, אור עציון ועוד.
לכל זוג המגיע ליעוץ נפתח תיק, הרבנים יושבים עם הזוג כדי ללמוד על ההיסטוריה הרפואית שלו, ואז ממליצים על הרופא המתאים. הרב בורשטיין מציין כי "הרבנים אינם מתערבים בצד הרפואי, אלא אך ורק מכוונים לרופא המתאים. בדרך כלל משתדלים למצוא רופא מתאים בקופת החולים שאליה שייך הזוג".
במקרים מורכבים מופנים בני הזוג לטיפול פרטי בהנחה משמעותית. הרב בורשטיין שבע רצון מכך שרמת הרפואה בארץ כיום היא גבוהה, ורוב הבעיות ניתנות לטיפול בארץ. יתרון נוסף שהרב מונה לטיפול בארץ היא העלות הנמוכה שלו. בשל כך משתלם להביא ארצה לטיפול זוגות מחו"ל.
הטיסה, השהייה הזולה בארץ (בסיוע המכון), התרופות והטיפול עולים פחות מחצי מאשר במרכזים הטובים ברחבי העולם. "בוא לארץ הקודש וחזור עם ילד", מתלוצץ הרב בורשטיין. כיוון שהשפה היא גורם משמעותי, על מנת להבין את הפונים הוקמו במכון יחידות מיוחדות לדוברי אנגלית, צרפתית ספרדית ויידיש.
טיפולים תחת פיקוח הלכתי
היעוץ אינו מסתכם בפתיחת תיק והכוונה לרופא המתאים, אלא נמשך בליווי, הכוונה ותמיכה לאורך כל התהליך, בצד הרפואי, ההלכתי והפסיכולוגי. "אנחנו נקשרים אישית לאנשים ושמחים בכל בשורה טובה. אנחנו עושים השתדלות למצוא פתרון לכל בעיה, וכיום ברוך ה' האפשרות למצוא פתרונות עומדת על כ-95 אחוזים מהמקרים", מציין הרב בסיפוק.
למכון פונים זוגות מכל המגזרים, כולל חרדים רבים, למרות שבראש המכון עומדים רבנים מהזרם ה'חרדלי'; זאת משום שבמכון ניתן לקבל את פסקי ההלכה של כל פוסקי הדור: הרב אלישיב, הרב עובדיה יוסף ועוד.
על מנת להתעדכן בחידושים ובשיטות הטיפול השונות משתתפים רבני המכון בכל הכנסים הרלבנטיים בארץ, ואף שולחים נציגים לכנסים הגדולים בחו"ל. כמו כן מתעדכן המכון בספרות הארצית והעולמית ובחידושי הרפואה השונים. הרב בורשטיין מספר לי בשמחה: "השבוע השתתפתי בכנס של פוריות שאחריו יכולתי להתקשר לעשרים זוגות ולבשר להם שיש פתרון לבעייתם".
הרב יעשה כל שביכולתו לסייע לזוג, גם יצטרך לנסוע לאחד האדמו"רים על מנת לשכנעו בנחיצות הטיפול: "אתמול נסעתי אל הרבי מקרלין, משום שאחד מחסידיו אמר לנו שהרב אסר עליו לטפל. אני מכיר את הרבי מקרלין וידעתי שזאת אינה דעתו, ואכן, כשהסברתי לו על הטיפול הוא מיד התיר לאותו הזוג לטפל. אם לא הייתי נוסע אליו, הזוג הזה לא היה ניגש לטיפול".
שירות נוסף חשוב שמספק מכון פוע"ה הוא הפיקוח ההלכתי. התהליך המורכב והעדין של טיפולי פוריות מחייב השגחה הלכתית קפדנית למניעת טעות אנוש אפשרית, ועל כן פרושות כמעט בכל בתי החולים בארץ חמישים מפקחות, המותאמות לכל החוגים והוכשרו על-ידי המכון. את המפקחות מזמין הזוג במחיר המסובסד על-ידי משרד הדתות.
במקביל להשגחה בארץ הוקמו במרכזים הגדולים בעולם אפשרויות של פיקוח הלכתי, וכיום ניתן להשיג פיקוח בצרפת, ארה"ב ואוסטרליה. "ברוך ה' במהלך השנים האחרונות נמנעו על-ידי מפקחות המכון 29 טעויות שבהן ערבבו זרע עם ביצית לא נכונה, דבר שעלול היה לגרום לטרגדיה אנושית והלכתית", מציין הרב בסיפוק. הרב מביא לידיעת הציבור כי במכון ניתן לקבל ללא תשלום יעוץ בנושאי טהרה על-ידי בודקות טהרה, וכן יעוץ בבעיות תורשתיות.
פטור מעול הבית
הרב בורשטיין זמין לפונים עד שמונה בערב, ובמקרים דחופים גם בלילות. ברור לו שהוא צריך לעזור תמיד: "בשבת שעברה התארחתי בגוש קטיף, ובארבע וחצי לפנות בוקר נקשו בדלת חדרי על מנת לשאול אותי לגבי נחיצות של ניתוח קיסרי. כשהאיש ביקש סליחה על שהעיר אותי, עניתי לו: 'אם אתה מתנצל, סימן שלא קיבלתי אותך מספיק יפה'".
נוסף לעיסוקו במכון פוע"ה מלמד הרב בישיבת 'מרכז הרב' במסגרת סדר יומו העמוס. "אשתי מחנכת י"ב בצבי"ה, ויש לה מספיק עבודה בלעדי. למרות זאת, היא משחררת אותי מכל עול הבית".
בפרקי אבות נאמר: "על שלושה דברים העולם עומד, על התורה, על העבודה ועל גמילות חסדים". אשרינו שזכינו לגומלי חסדים רבים כל-כך, שחלקם הוזכרו בכתבה ורבים נוספים לא הוזכרו בה, כי קצרה היריעה מלהזכירם.