שלושה ימים לפני יום העצמאות, קצת יותר משבוע לפני משאל מתפקדי הליכוד, כשהמאבק על דעת הקהל היה בעיצומו, הגיעו לביתו של הרב עובדיה יוסף שלושה אנשי ביטחון בכירים במילואים: אלוף (מיל') יעקב עמידרור, בעבר מבכירי המודיעין הישראלי, אל"מ (מיל') משה הגר, סגן מפקד אוגדה במילואים וראש המכינה הקדם-צבאית ביתיר, ובכיר השב"כ לשעבר מנחם לנדאו. בפגישה נכח גם ח"כ אלי ישי. עמידרור וחבריו הגיעו לביתו של הרב יוסף על פי בקשת הרב, שביקש לשמוע חוות דעת מאנשי ביטחון לפני שיודיע את עמדתו בנושא ההתנתקות.
כימיה טובה בין הרב לעמידרור
זו היתה פגישה שנייה של הרב עם אנשי ביטחון, אחרי פגישה קודמת שקיים עם ראש השב"כ לשעבר כרמי גילון ואלוף (מיל') יוסי פלד, שניהם תומכים נלהבים של תכנית הנסיגה של שרון. בעקבות אותה פגישה הכין הרב יוסף היטב את שיעורי הבית, ובפגישתו עם מתנגדי התכנית הקשה עליהם בטיעונים ונתונים שקיבל מגילון ופלד.
דבריו של עמידרור היו נחרצים: אם תתממש תכנית ההתנתקות של שרון יאבד צה"ל את היכולות המודיעינית שלו לסיכול פיגועים, והפלשתינים עלולים לפגוע ברקטות גם באשקלון. עמידרור הציג בפני הרב יוסף את משמעות אובדן היכולת המודיעינית; הוא הסביר איך בנוי המודיעין הישראלי, ומדוע ייפגע המודיעין אחרי הנסיגה.
עמידרור הציג גם את השיפור הצפוי באמצעי הלחימה הפלשתיניים, שיאיימו מעתה על כל יישובי הנגב המערבי. בכיר השב"כ מנחם לנדאו הסביר לרב את אופן עבודות השב"כ, ואל"מ (מיל') משה הגר תיאר בפני הרב יוסף את מודל הפעילות של צה"ל ביהודה ושומרון, שרק בזכותו חלה ירידה משמעותית בכמות הפיגועים.
הרב יוסף, שכאמור הכין היטב את שיעורי הבית, הזכיר את הנסיגה מלבנון, שגם נגדה טענו כי תגביר את הטרור, והתוצאה היא שגבול הלבנון שקט. השלושה השיבו כי דווקא הנסיגה מהרצועה תוכיח את תיאוריית 'קורי העכביש' של נסראללה, שטען כי את החברה הישראלית ניתן לקרוע בקלות, כמו קורי עכביש, באמצעות פיגועי טרור.
משתתפים בפגישה ציינו כי בין הרב יוסף לעמידרור נוצרה כימיה מצוינת. בסוף הפגישה שאל הרב: "מה אתם רוצים שאעשה?" והשלושה ענו כי לרב יוסף יש השפעה רבה על מתפקדי הליכוד, ואמירה ברורה שלו נגד התכנית תסייע לבלום אותה. הרב עשה כבקשתם, ותוצאות המשאל הליכוד היו כפי שאנו זוכרים לא מעט בזכות האמירה הברורה של הרב.
הנסיגה כשגיאה ביטחונית גסה
בשבועות הקרובים ינסו אותם אנשי ביטחון לשחזר את ההצלחה ההסברתית הזו, והפעם בהיקפים גדולים יותר. 'רוח אחרת' היא שמה של תנועה חדשה של קצינים בכירים במילואים, שקמה כדי להעביר לישראלים את המסר שכלי התקשורת מסתירים מהם: תכנית ההתנתקות של שרון היא סכנה ביטחונית אמיתית למדינת ישראל. היא מסוכנת לביטחון הנגב, היא מסוכנת לביטחון עמק יזרעאל והשרון ולאזורים נרחבים בארץ.
ביום רביעי היו אמורים כמה עשרות קצינים בכירים במילואים, דתיים ושאינם דתיים, מג"דים ומח"טים במילואים, להתכנס בבית סוקולוב לכינוס ראשון של הגוף החדש. עד היום לא זכור כינוס של קציני מילואים רבים כל-כך שמפגינים דעה אחידה מהצד הימני של המפה הפוליטית. הדובר המרכזי בכינוס היה אמור להיות האלוף (מיל') עמידרור, שאינו חבר בארגון החדש:
"אני לא חבר בשום תנועה, לא פוליטית ולא א-פוליטית", אמר לי עמידרור השבוע. "אני בא להסביר בכל פורום שמוכן לשמוע אותי למה לדעתי הנסיגה החד-צדדית היא שגיאה ביטחונית איומה, שתגרום לנזק ביטחוני גדול. את הדברים הללו אני אומר לכל מי שמוכן להקשיב לי, ומרצה אותם לפני כל מי שמזמין אותי".
את הרעיון החלו לגלגל שני אלופי משנה במילואים, שתי דמויות מוכרות בציבור הדתי, הרב משה הגר ומוטי יוגב, קצין צנחנים, מפקד חטיבה לשעבר, מזכ"ל בני-עקיבא לשעבר, ובעל תפקיד בכיר מאוד במילואים ברצועת עזה. הרקע היה פתיחת המו"מ הקואליציוני עם המפלגות החרדיות והכרזותיו של שרון שלא נסתרו בידי הח"כים הדתיים כי הוא יצרף לממשלה רק מפלגות שתומכות בעקירה ובנסיגה. לרגע היה נדמה שמהלך ההסברה המוצלח מול הרב עובדיה יוסף הניב תוצאות זמניות בלבד, והנסיגה תתוגבר בידי יהדות התורה.
כך עלה הרעיון למהלך ההסברה, שעיקרו התנגדות ביטחונית לעקירה. לא רק השימוש בטיעונים
האמיתיים לכשעצמם, של אסון חורבן ההתיישבות, השלילה שבעקירת אנשים מבתיהם בברוטאליות והשטות שבמהלך מדיני חסר כל תמורה, אלא גם הבנת הסיכון הביטחוני הקשה שנסיגה כזו טומנת בחובה.
"אנו הולכים לא הולכים רק לשכנע את העם בישראל שהנסיגה היא אסון ביטחוני, אלא גם להסביר שצריך להמשיך את המומנטום של 'חומת מגן'; שלמרות כל ההבדלים בין יו"ש לרצועה, אפשר להדביר את הטרור גם ברצועה כמו שעושים ביהודה ושומרון. ואת זה אי אפשר לעשות בבריחה כמו שמתכנן שרון", אומר הרב משה הגר.
הקונספציה מכה שנית
השם שנבחר, 'רוח אחרת', היה שמו של אחד המבצעים של 'חומת מגן' שעליו פיקד הגר. זה היה המבצע בחברון. השם שניתן תחילה למבצע היה 'המוהיקני האחרון', בגלל שהיה אחרון הפעולות של 'חומת מגן'. הגר, סגן מפקד האוגדה, ניגש לאלוף הפיקוד משה קפלינסקי ואמר לו: "המבצע הנוכחי הוא אולי המבצע האחרון, אבל שלא תשלה את עצמך שהסתיימו הפעולות ביו"ש. יהיו עוד מבצעים רבים עד שנדביר את הטרור". קפלינסקי השתכנע, והשם 'המוהיקני האחרון' הומר ב'רוח אחרת'.
כעת ינסה הרב הגר לממש את 'רוח אחרת' באופן שונה: לא מול אויב ערבי אלא מול יריבים וידידים מבית. "ניפגש עם רבנים בעולם החרדי, אדמו"רים וראשי ישיבות", אומר הגר. "נעבור את כל המנהיגות החרדית, הרוחנית והפוליטית, ונסביר להם את הסכנות שבנסיגה. נצא במודעות ופרסומים, נעבוד בשיטת חבר מביא חבר, ונגיע לכל אחד ואחד.
"אנשים רבים לא מודעים לסכנות הללו. הציבור לא מבין את האיום. הציבור עוד לא הפנים שקיבוץ סעד חזר למצב של שנות ה-60, כשחבריו יצאו לחרוש בשדות מול עזה בטרקטורים ממוגנים. ערב הסכם אוסלו הזהרנו מפני הסכנה שבלתת להם רובים, והשתיקו אותנו. הפעם לא ישתיקו אותנו".
הרב הגר לא מוטרד מהשמועות שהרב עובדיה עשוי לשנות את דעתו ולתמוך בעקירה: "הרי המצב הביטחוני רק הורע מאז שיחתנו איתו, כתוצאה מאווירת ההתנתקות", אומר הרב הגר, "כך שאין סיכוי שהפסק שלו ישתנה".
מוטי יוגב מציין שרק עיוור לא רואה את הסכנות הביטחוניות: "המצב היום יותר חמור מה'קונספציה' של מלחמת יום הכיפורים", הוא אומר, "כי היום כבר מכירים את הסכנות שבקונספציה. כבר עכשיו רואים שאין שום שיפור במעמד המדיני של ישראל, שמאז התכנית הבידוד הבינלאומי שלנו רק גבר. התכנית הזו לא תביא לשום שיפור: לא בביטחון, לא במעמד הבינלאומי, לא בכלכלה. היא לא תשנה את הדמוגרפיה. הפתרון הוא רק התמודדות מוצלחת עם הטרור, כמו שעשינו ביהודה ושומרון".
נכנסו מתנדבים, יצאו סרבנים
בין הקצינים במילואים החברים בהתארגנות החדשה נמצא גם סרן (מיל') בצנחנים אילן חזן, תושב פסגות. הוא זה שתרם בפועל את השם 'רוח אחרת' להתארגנות החדשה. לפני כחודשיים הקים חזן תנועה בשם זה לגיוס מתנדבים למילואים ביש"ע. זה החל משיחות עם חברים במילואים, שטענו כי החברה הישראלית איבדה את המוטיבציה לשרת ביש"ע, ובמיוחד ברצועת עזה. חזן, מוטרד מהדברים, החליט להפריך את ההנחה.
הוא ארגן קבוצה של קצינים במילואים: אל"מ גבע ראפ, מוטי יוגב, משה הגר, סא"ל סמי ישראל וסרן מרדכי בניטה והללו שיגרו מכתב לחבריהם, שפורסם גם בעלון 'באהבה ובאמונה' המחולק בבתי הכנסת, ובראשו הפסוק מפרשת השבוע של אז, פרשת שלח: "ועבדי כלב, עקב היתה רוח אחרת עמו, והביאתיו אל הארץ... וזרעו יורשנה".
במכתב עצמו התבקשו חיילים וקצינים במילואים לחתום (בתמיכת נשותיהם) על כתב התנדבות לשירות מילואים נוסף, לכל תקופה שתידרש ולכל משימה, לרבות הגנה על גוש קטיף.זה הכל. הם לא התקשרו לחברים, הם לא הקימו מטה וסניפים, רק פרסמו אגרת, וההיענות היתה מדהימה. כמאתיים איש התנדבו לשירות מילואים נוסף, מעבר לשירות המילואים השנתי, בגוש קטיף.
בשבוע שעבר החליטו להמשיך את המהלך של 'רוח אחרת' במאבק נגד הנסיגה מגוש קטיף. באופן פרדוכסלי, בניגוד מוחלט לקו העקרוני שלהם, הציגה התקשורת את התנועה החדשה כתנועת סרבנים ימנית: "סרבני ההתנתקות" בישרה כותרת ענקית ברוחב עמוד של עיתון 'מעריב' ביום שישי שעבר. הם בכלל לא ידעו שהם כאלו.
זה החל בראיון שנתן משה הגר לערוץ 10. הגר נשאל אם ימלא פקודה לפינוי יישובים, והשיב שהוא חבריו אינם סרבנים, ולא יקראו לאיש לסרב פקודה אך פשוט לא יוכלו נפשית למלא פקודת פינוי. ה'לא יכול' של הגר התפרש, כפי שכל חייל למד ביומו הראשון בטירונות, כ'לא רוצה'.
מרגע זה הוצמדה להם תדמית ה'סרבנים מימין', והם לא יודעים אם לצחוק או לבכות. הרי 'רוח אחרת' קמה כתשובה לסרבנים, כתנועת התנדבות למילואים. חברי הקבוצה קיבלו שיעור מעשי באופייה של התקשורת הישראלית.
התשובה הלא מתוכננת של הרב הגר חשפה גם את חילוקי הדעות בניואנסים בין חברי הקבוצה: אילן חזן אומר שאם חלילה יגויסו לפינוי יישובים, יבצעו גם את המשימה הזו. "לכל היותר נבקש לא להיות בפינוי עצמו, אלא במעטפת", אומר חזן.
מה צפוי החל מהבוקר שאחרי הכינוס?
"נמשיך לשכנע את הציבור", אומר מוטי יוגב. "בעקבות הכינוס אני צופה שיצטרפו קצינים נוספים, לאו דווקא דתיים, ואפילו בכירים מאיתנו, שישמיעו ברמה את הקול הזה, הקול שמביע התאמה בין האידיאולוגיה של נאמנות לארץ ישראל לשיקול הביטחוני האמיתי ולעמדה המוסרית שאומרת שצריך לסייע גם לפלשתינים הנאנקים תחת עול שלטונו של ערפאת. המרכיבים הללו עומדים בתיאום, לא בסתירה".
כימיה טובה בין הרב לעמידרור
זו היתה פגישה שנייה של הרב עם אנשי ביטחון, אחרי פגישה קודמת שקיים עם ראש השב"כ לשעבר כרמי גילון ואלוף (מיל') יוסי פלד, שניהם תומכים נלהבים של תכנית הנסיגה של שרון. בעקבות אותה פגישה הכין הרב יוסף היטב את שיעורי הבית, ובפגישתו עם מתנגדי התכנית הקשה עליהם בטיעונים ונתונים שקיבל מגילון ופלד.
דבריו של עמידרור היו נחרצים: אם תתממש תכנית ההתנתקות של שרון יאבד צה"ל את היכולות המודיעינית שלו לסיכול פיגועים, והפלשתינים עלולים לפגוע ברקטות גם באשקלון. עמידרור הציג בפני הרב יוסף את משמעות אובדן היכולת המודיעינית; הוא הסביר איך בנוי המודיעין הישראלי, ומדוע ייפגע המודיעין אחרי הנסיגה.
עמידרור הציג גם את השיפור הצפוי באמצעי הלחימה הפלשתיניים, שיאיימו מעתה על כל יישובי הנגב המערבי. בכיר השב"כ מנחם לנדאו הסביר לרב את אופן עבודות השב"כ, ואל"מ (מיל') משה הגר תיאר בפני הרב יוסף את מודל הפעילות של צה"ל ביהודה ושומרון, שרק בזכותו חלה ירידה משמעותית בכמות הפיגועים.
הרב יוסף, שכאמור הכין היטב את שיעורי הבית, הזכיר את הנסיגה מלבנון, שגם נגדה טענו כי תגביר את הטרור, והתוצאה היא שגבול הלבנון שקט. השלושה השיבו כי דווקא הנסיגה מהרצועה תוכיח את תיאוריית 'קורי העכביש' של נסראללה, שטען כי את החברה הישראלית ניתן לקרוע בקלות, כמו קורי עכביש, באמצעות פיגועי טרור.
משתתפים בפגישה ציינו כי בין הרב יוסף לעמידרור נוצרה כימיה מצוינת. בסוף הפגישה שאל הרב: "מה אתם רוצים שאעשה?" והשלושה ענו כי לרב יוסף יש השפעה רבה על מתפקדי הליכוד, ואמירה ברורה שלו נגד התכנית תסייע לבלום אותה. הרב עשה כבקשתם, ותוצאות המשאל הליכוד היו כפי שאנו זוכרים לא מעט בזכות האמירה הברורה של הרב.
הנסיגה כשגיאה ביטחונית גסה
בשבועות הקרובים ינסו אותם אנשי ביטחון לשחזר את ההצלחה ההסברתית הזו, והפעם בהיקפים גדולים יותר. 'רוח אחרת' היא שמה של תנועה חדשה של קצינים בכירים במילואים, שקמה כדי להעביר לישראלים את המסר שכלי התקשורת מסתירים מהם: תכנית ההתנתקות של שרון היא סכנה ביטחונית אמיתית למדינת ישראל. היא מסוכנת לביטחון הנגב, היא מסוכנת לביטחון עמק יזרעאל והשרון ולאזורים נרחבים בארץ.
ביום רביעי היו אמורים כמה עשרות קצינים בכירים במילואים, דתיים ושאינם דתיים, מג"דים ומח"טים במילואים, להתכנס בבית סוקולוב לכינוס ראשון של הגוף החדש. עד היום לא זכור כינוס של קציני מילואים רבים כל-כך שמפגינים דעה אחידה מהצד הימני של המפה הפוליטית. הדובר המרכזי בכינוס היה אמור להיות האלוף (מיל') עמידרור, שאינו חבר בארגון החדש:
"אני לא חבר בשום תנועה, לא פוליטית ולא א-פוליטית", אמר לי עמידרור השבוע. "אני בא להסביר בכל פורום שמוכן לשמוע אותי למה לדעתי הנסיגה החד-צדדית היא שגיאה ביטחונית איומה, שתגרום לנזק ביטחוני גדול. את הדברים הללו אני אומר לכל מי שמוכן להקשיב לי, ומרצה אותם לפני כל מי שמזמין אותי".
את הרעיון החלו לגלגל שני אלופי משנה במילואים, שתי דמויות מוכרות בציבור הדתי, הרב משה הגר ומוטי יוגב, קצין צנחנים, מפקד חטיבה לשעבר, מזכ"ל בני-עקיבא לשעבר, ובעל תפקיד בכיר מאוד במילואים ברצועת עזה. הרקע היה פתיחת המו"מ הקואליציוני עם המפלגות החרדיות והכרזותיו של שרון שלא נסתרו בידי הח"כים הדתיים כי הוא יצרף לממשלה רק מפלגות שתומכות בעקירה ובנסיגה. לרגע היה נדמה שמהלך ההסברה המוצלח מול הרב עובדיה יוסף הניב תוצאות זמניות בלבד, והנסיגה תתוגבר בידי יהדות התורה.
כך עלה הרעיון למהלך ההסברה, שעיקרו התנגדות ביטחונית לעקירה. לא רק השימוש בטיעונים
האמיתיים לכשעצמם, של אסון חורבן ההתיישבות, השלילה שבעקירת אנשים מבתיהם בברוטאליות והשטות שבמהלך מדיני חסר כל תמורה, אלא גם הבנת הסיכון הביטחוני הקשה שנסיגה כזו טומנת בחובה.
"אנו הולכים לא הולכים רק לשכנע את העם בישראל שהנסיגה היא אסון ביטחוני, אלא גם להסביר שצריך להמשיך את המומנטום של 'חומת מגן'; שלמרות כל ההבדלים בין יו"ש לרצועה, אפשר להדביר את הטרור גם ברצועה כמו שעושים ביהודה ושומרון. ואת זה אי אפשר לעשות בבריחה כמו שמתכנן שרון", אומר הרב משה הגר.
הקונספציה מכה שנית
השם שנבחר, 'רוח אחרת', היה שמו של אחד המבצעים של 'חומת מגן' שעליו פיקד הגר. זה היה המבצע בחברון. השם שניתן תחילה למבצע היה 'המוהיקני האחרון', בגלל שהיה אחרון הפעולות של 'חומת מגן'. הגר, סגן מפקד האוגדה, ניגש לאלוף הפיקוד משה קפלינסקי ואמר לו: "המבצע הנוכחי הוא אולי המבצע האחרון, אבל שלא תשלה את עצמך שהסתיימו הפעולות ביו"ש. יהיו עוד מבצעים רבים עד שנדביר את הטרור". קפלינסקי השתכנע, והשם 'המוהיקני האחרון' הומר ב'רוח אחרת'.
כעת ינסה הרב הגר לממש את 'רוח אחרת' באופן שונה: לא מול אויב ערבי אלא מול יריבים וידידים מבית. "ניפגש עם רבנים בעולם החרדי, אדמו"רים וראשי ישיבות", אומר הגר. "נעבור את כל המנהיגות החרדית, הרוחנית והפוליטית, ונסביר להם את הסכנות שבנסיגה. נצא במודעות ופרסומים, נעבוד בשיטת חבר מביא חבר, ונגיע לכל אחד ואחד.
"אנשים רבים לא מודעים לסכנות הללו. הציבור לא מבין את האיום. הציבור עוד לא הפנים שקיבוץ סעד חזר למצב של שנות ה-60, כשחבריו יצאו לחרוש בשדות מול עזה בטרקטורים ממוגנים. ערב הסכם אוסלו הזהרנו מפני הסכנה שבלתת להם רובים, והשתיקו אותנו. הפעם לא ישתיקו אותנו".
הרב הגר לא מוטרד מהשמועות שהרב עובדיה עשוי לשנות את דעתו ולתמוך בעקירה: "הרי המצב הביטחוני רק הורע מאז שיחתנו איתו, כתוצאה מאווירת ההתנתקות", אומר הרב הגר, "כך שאין סיכוי שהפסק שלו ישתנה".
מוטי יוגב מציין שרק עיוור לא רואה את הסכנות הביטחוניות: "המצב היום יותר חמור מה'קונספציה' של מלחמת יום הכיפורים", הוא אומר, "כי היום כבר מכירים את הסכנות שבקונספציה. כבר עכשיו רואים שאין שום שיפור במעמד המדיני של ישראל, שמאז התכנית הבידוד הבינלאומי שלנו רק גבר. התכנית הזו לא תביא לשום שיפור: לא בביטחון, לא במעמד הבינלאומי, לא בכלכלה. היא לא תשנה את הדמוגרפיה. הפתרון הוא רק התמודדות מוצלחת עם הטרור, כמו שעשינו ביהודה ושומרון".
נכנסו מתנדבים, יצאו סרבנים
בין הקצינים במילואים החברים בהתארגנות החדשה נמצא גם סרן (מיל') בצנחנים אילן חזן, תושב פסגות. הוא זה שתרם בפועל את השם 'רוח אחרת' להתארגנות החדשה. לפני כחודשיים הקים חזן תנועה בשם זה לגיוס מתנדבים למילואים ביש"ע. זה החל משיחות עם חברים במילואים, שטענו כי החברה הישראלית איבדה את המוטיבציה לשרת ביש"ע, ובמיוחד ברצועת עזה. חזן, מוטרד מהדברים, החליט להפריך את ההנחה.
הוא ארגן קבוצה של קצינים במילואים: אל"מ גבע ראפ, מוטי יוגב, משה הגר, סא"ל סמי ישראל וסרן מרדכי בניטה והללו שיגרו מכתב לחבריהם, שפורסם גם בעלון 'באהבה ובאמונה' המחולק בבתי הכנסת, ובראשו הפסוק מפרשת השבוע של אז, פרשת שלח: "ועבדי כלב, עקב היתה רוח אחרת עמו, והביאתיו אל הארץ... וזרעו יורשנה".
במכתב עצמו התבקשו חיילים וקצינים במילואים לחתום (בתמיכת נשותיהם) על כתב התנדבות לשירות מילואים נוסף, לכל תקופה שתידרש ולכל משימה, לרבות הגנה על גוש קטיף.זה הכל. הם לא התקשרו לחברים, הם לא הקימו מטה וסניפים, רק פרסמו אגרת, וההיענות היתה מדהימה. כמאתיים איש התנדבו לשירות מילואים נוסף, מעבר לשירות המילואים השנתי, בגוש קטיף.
בשבוע שעבר החליטו להמשיך את המהלך של 'רוח אחרת' במאבק נגד הנסיגה מגוש קטיף. באופן פרדוכסלי, בניגוד מוחלט לקו העקרוני שלהם, הציגה התקשורת את התנועה החדשה כתנועת סרבנים ימנית: "סרבני ההתנתקות" בישרה כותרת ענקית ברוחב עמוד של עיתון 'מעריב' ביום שישי שעבר. הם בכלל לא ידעו שהם כאלו.
זה החל בראיון שנתן משה הגר לערוץ 10. הגר נשאל אם ימלא פקודה לפינוי יישובים, והשיב שהוא חבריו אינם סרבנים, ולא יקראו לאיש לסרב פקודה אך פשוט לא יוכלו נפשית למלא פקודת פינוי. ה'לא יכול' של הגר התפרש, כפי שכל חייל למד ביומו הראשון בטירונות, כ'לא רוצה'.
מרגע זה הוצמדה להם תדמית ה'סרבנים מימין', והם לא יודעים אם לצחוק או לבכות. הרי 'רוח אחרת' קמה כתשובה לסרבנים, כתנועת התנדבות למילואים. חברי הקבוצה קיבלו שיעור מעשי באופייה של התקשורת הישראלית.
התשובה הלא מתוכננת של הרב הגר חשפה גם את חילוקי הדעות בניואנסים בין חברי הקבוצה: אילן חזן אומר שאם חלילה יגויסו לפינוי יישובים, יבצעו גם את המשימה הזו. "לכל היותר נבקש לא להיות בפינוי עצמו, אלא במעטפת", אומר חזן.
מה צפוי החל מהבוקר שאחרי הכינוס?
"נמשיך לשכנע את הציבור", אומר מוטי יוגב. "בעקבות הכינוס אני צופה שיצטרפו קצינים נוספים, לאו דווקא דתיים, ואפילו בכירים מאיתנו, שישמיעו ברמה את הקול הזה, הקול שמביע התאמה בין האידיאולוגיה של נאמנות לארץ ישראל לשיקול הביטחוני האמיתי ולעמדה המוסרית שאומרת שצריך לסייע גם לפלשתינים הנאנקים תחת עול שלטונו של ערפאת. המרכיבים הללו עומדים בתיאום, לא בסתירה".